שורה 17: |
שורה 17: |
| בני אדם בכל התרבויות חקרו את העולם מסביבם, אבל המדע מסתמך יותר ויותר על שילוב של [[אמפיריציזים]] - הסתמכות על תצפיות ועל ניתוח מתמטי, ולא על שיטות מחקר אחר. בתרבויות מסורתיות רבות מקור הסמכות היה מסורות עבר וכתבי קודש. איך מבררים מהי התשובה לשאלה מסויימת - הולכים לכומר, ואם הוא לא יודע הוא הולך לבישוף ואם הוא לא יודע הוא מנסה לברר את התשובה בהסתמכות על כתבי קודש עתיקים. המדע לעומת זאת מנסה לעודד ספק כלפי התאוריות שלו עצמו ומעודד אנשים למצוא ממצאים לאישוש או לסתירה של תאוריות קיימות. הנכונות להודות בבורות פותחת פתח לשאול שאלות ולנסות למצוא להן תשובות. | | בני אדם בכל התרבויות חקרו את העולם מסביבם, אבל המדע מסתמך יותר ויותר על שילוב של [[אמפיריציזים]] - הסתמכות על תצפיות ועל ניתוח מתמטי, ולא על שיטות מחקר אחר. בתרבויות מסורתיות רבות מקור הסמכות היה מסורות עבר וכתבי קודש. איך מבררים מהי התשובה לשאלה מסויימת - הולכים לכומר, ואם הוא לא יודע הוא הולך לבישוף ואם הוא לא יודע הוא מנסה לברר את התשובה בהסתמכות על כתבי קודש עתיקים. המדע לעומת זאת מנסה לעודד ספק כלפי התאוריות שלו עצמו ומעודד אנשים למצוא ממצאים לאישוש או לסתירה של תאוריות קיימות. הנכונות להודות בבורות פותחת פתח לשאול שאלות ולנסות למצוא להן תשובות. |
| | | |
− | מסורות לא דתיות של מחקר העולם, שהיו הן בקרב היוונים והן בקרב הוגים אחרים, שמו דגש על השכל הישר. ניסיון להבין את העולם דרך לוגיקה ודרך הסקת מסקנות שנראות "ברורות מאליהן" לכל אדם בר דעת. הגישה האחרת היא מיוצגת על ידי [[פנרסיס בייקון]] ולפיה יש להעדיף תצפיות אמפיריות גם אם הן סותרות את השכל הישר, ואז לנסות לחזור ולשחזר תצפיות אלה ולנסות להבין מדוע קיבלנו אותן. לפי הררי, היוונים הקלאסיים היו אולי על סף גילוי של העקרונות המדעיים, אבל הם בחרו ללכת בכיוון של השכל הישר ולא בדרך של התצפיות. ביותר ויותר תחומי מחקר נאלצים החוקרים לוותר על מה שנראה ברור מאליו ממבט ראשון ועל תפיסות אינטואטיביות ולהתבסס יותר על לוגיקה ותצפיות. לדוגמה בפיזיקה של חלקיקים תת אטומים החלקיקים יכולים להופיע יש מאין, להיעלם, והם יכולים להתקיים בשני מקומות בו זמנית. שום דבר באבולוציה של האדם לא הכשיר את בני האדם להתמודדות עם תחום ידע כזה. אין לנו מנגנוני חישה לחוש בחלקיקים אלה, ומי שרוב האבולוציה שלו התבססה על [[ציידים לקטים|ציידים לקטים]] לא מצוייד בתובנות כאלה. ממוטה שנכנסת ליער אינה נעלמת ומופיעה יש מאין על הגבעה ליד, והיא גם לא מתפצלת לשניים. | + | מסורות לא דתיות של מחקר העולם, שהיו הן בקרב היוונים והן בקרב הוגים אחרים, שמו דגש על השכל הישר. ניסיון להבין את העולם דרך לוגיקה ודרך הסקת מסקנות שנראות "ברורות מאליהן" לכל אדם בר דעת. במאה ה-5 לפני הספירה היו מספר הוגים יוונים (אמפדוקלס, דמוקריטוס, אריסטרכוס מסאמוס) שהשתמשו גם בניסויים כדי לחקור את המציאות, אך הוגים יוונים מפורסמים ומאוחרים יותר כמו אריסטו לעגו להם והשכיחו את הגישה הזאת ואת תגליותה (באסטורנמיה, תורת האטום) למשך כ-2000 שנה.{{הערה|ראו פרטים בפרק 7 של [[קוסמוס]]}} הגישה הניסויית חזרה לגדולה רק בימי הרנסאנס. היא מיוצגת על ידי [[פנרסיס בייקון]] ולפיה יש להעדיף תצפיות אמפיריות גם אם הן סותרות את השכל הישר, ואז לנסות לחזור ולשחזר תצפיות אלה ולנסות להבין מדוע קיבלנו אותן. לפי הררי, היוונים הקלאסיים היו אולי על סף גילוי של העקרונות המדעיים, אבל הם בחרו ללכת בכיוון של השכל הישר ולא בדרך של התצפיות. ביותר ויותר תחומי מחקר נאלצים החוקרים לוותר על מה שנראה ברור מאליו ממבט ראשון ועל תפיסות אינטואטיביות ולהתבסס יותר על לוגיקה ותצפיות. לדוגמה בפיזיקה של חלקיקים תת אטומים החלקיקים יכולים להופיע יש מאין, להיעלם, והם יכולים להתקיים בשני מקומות בו זמנית. שום דבר באבולוציה של האדם לא הכשיר את בני האדם להתמודדות עם תחום ידע כזה. אין לנו מנגנוני חישה לחוש בחלקיקים אלה, ומי שרוב האבולוציה שלו התבססה על [[ציידים לקטים|ציידים לקטים]] לא מצוייד בתובנות כאלה. ממותה שנכנסת ליער לא נעלמת ומופיעה יש מאין על הגבעה ליד, והיא גם לא מתפצלת לשניים. |
| + | |
| + | כדי לספק הסברים על איך העולם עובד, המדע מסתמך יותר ויותר על מתמטיקה ונוסחאות כדי להסביר את אלפי ומיליוני התצפיות הנפרדות. דוגמה מאלפת מתחום זה הוא הספר "עקרונות מתמטיים של פילוסופיית הטבע" שפורסם ב 1687 על ידי הפיזיקאי [[אייזיק ניוטון]] שמסביר באמצעות כמה נוסחאות בודדות את התנועה של כל הגופים - החל מחלקיקי אבק, עבור דרך כדורי תותח ועד תנועת כוכבים. שום מסורת קודמת, לדוגמה נצרות או בודהיזם, אינה מנסה לתאר את העולם באמצעות נוסחאות מתמטיות. עם הזמן החוקרים המדעיים נתקלים בשאלות מסובכות יותר, שקשה לתת להן תשובה על ידי נוסחאות מתמטיות מדוייקות כמו המשוואות של ניוטון. במקום להרים ידיים המדענים פונים יותר ויותר אל הסטטיסטיקה כדי לקבל נוסחאות סטטיסטיות להתנהגות העולם. עם השנים הדבר הופך מקובל יותר ויותר, עד שבמאה ה-20 אפילו בפיזיקה, המבצר של המתמטיקה המדוייקת, נאלצים להודות שאי אפשר לתת משוואות דטרמניסיטיות בתחום מכניקת הקוונטים. |
| | | |
− | כדי לספק הסברים על איך העולם עובד, המדע מסתמך יותר ויותר על מתמטיקה ונוסחאות כדי להסביר את אלפי ומיליוני התצפיות הנפרדות. דוגמה מאלפת מתחום זה הוא הספר "עקרונות מתמטיים של פילוסופיית הטבע" שפורסם ב 1687 על ידי הפיזיקאי [[אייזיק ניוטון]] שמסביר באמצעות כמה נוסחאות בודדות את התנועה של כל הגופים - החל מחלקיקי אבק, עבור דרך כדורי תותח ועד תנועת כוכבים. שום מסורת קודמת, לדוגמה נצרות או בודהיזם, אינה מנסה לתאר את העולם באמצעות נוסחאות מתמטיות. עם הזמן החוקרים המדעיים נתקלים בשאלות מסובכות יותר, שקשה לתת להן תשובה על ידי נוסחאות מתמטיות מדוייקות כמו המשוואות של ניוטון. במקום להרים ידיים המדענים פונים יותר ויותר אל הסטטיסטיקה כדי לקבל נוסחאות סטטיסטיות להתנהגות העולם. עם השנים הדבר הופך מקובל יותר ויותר עד שבמאה ה-20 אפילו בפיזיקה, המבצר של המתמטיקה המדוייקת, נאלצים להודות שאי אפשר לתת משוואות דטרמניסיטיות בתחום מכניקת הקוונטים.
| |
− |
| |
| ==ידע הוא כוח== | | ==ידע הוא כוח== |
| פרנסיס בייקון, טבע מונח מרכזי בתרבות המודרנית לפיו "ידע הוא כוח". דבר זה נראה לנו אולי טריוויאלי היום, אבל במשך אלפי שנים אנשים לא חשבו כך. ההשלכה של שאלה זו היא גם הפוכה - ידע שהוא לא כוח הוא חשוב פחות. מאז בייקון, השאלה לגבי תאוריות מדעיות הן לא רק האם התאוריה היא נכונה או לא, אלה האם היא מסוגלת לשנות את המציאות, האם יש לה אפשרות לספק כוח למישהו כדי לבצע שינוי מהותי. | | פרנסיס בייקון, טבע מונח מרכזי בתרבות המודרנית לפיו "ידע הוא כוח". דבר זה נראה לנו אולי טריוויאלי היום, אבל במשך אלפי שנים אנשים לא חשבו כך. ההשלכה של שאלה זו היא גם הפוכה - ידע שהוא לא כוח הוא חשוב פחות. מאז בייקון, השאלה לגבי תאוריות מדעיות הן לא רק האם התאוריה היא נכונה או לא, אלה האם היא מסוגלת לשנות את המציאות, האם יש לה אפשרות לספק כוח למישהו כדי לבצע שינוי מהותי. |