47,332
עריכות
שינויים
←הפילוסופיה האטומית
למרות הישג אינטלקטאלי זה, ההסבר של דמוקרטיוס נשאר בגדר הסבר פילוסופי ולוגי אפשרי ללא אישוש בתצפיות. דמוקרטיוס חי בתקופה שבה עוד לא פותחה [[השיטה המדעית]] וכך שתאוריות שונות שהתחרו בינהן לא ניסו לקבל אישוש לנכונתן או לסתור תאוריות אחרות על ידי ניסויים מסודרים שאחרים יכולים לשחזר, אלא רק על ידי לוגיקה. הפילוסופיה האטומית היתה רק אחת ההסברים לגבי מבנה החומר והיא נדחתה על ידי פילוסופים מאוחרים יותר כמו אריסטו. ההסבר האטומי נשאר כפילוסופיה עד תחילת המאה ה-19 שבה פיתח ג'ון דלטון את התאוריה האטומית שלו, כהסבר לתופעות מתועדות אחרות ומאוחר יותר נערכו עוד ועוד ניסויים ותצפיות שעלו בקנה אחד עם התאוריה.
למרות הישג אינטלקטאלי זה, ההסבר של דמוקרטיוס נשאר בגדר הסבר פילוסופי ולוגי אפשרי ללא אישוש בתצפיות. דמוקרטיוס חי בתקופה שבה עוד לא פותחה [[השיטה המדעית]] וכך שתאוריות שונות שהתחרו בינהן לא ניסו לקבל אישוש לנכונתן או לסתור תאוריות אחרות על ידי ניסויים מסודרים שאחרים יכולים לשחזר, אלא רק על ידי לוגיקה. הפילוסופיה האטומית היתה רק אחת ההסברים לגבי מבנה החומר והיא נדחתה על ידי פילוסופים מאוחרים יותר כמו אריסטו. ההסבר האטומי נשאר כפילוסופיה עד תחילת המאה ה-19 שבה פיתח ג'ון דלטון את התאוריה האטומית שלו, כהסבר לתופעות מתועדות אחרות ומאוחר יותר נערכו עוד ועוד ניסויים ותצפיות שעלו בקנה אחד עם התאוריה.
==תורת הרווחה של דמוקריטוס==
התייחסותו של דמוקרטיוס לרווחת האדם ולאושר שלו מזכירה את הגישה ה[[בודהיזם|בודהיסטית]] של שליטה בתשוקות, [[פשטות מרצון]] והבנת הבעיות הטמונות בהצמדות לתשוקה.
דמוקריטוס חשב שגם נפש האדם מורכבת מאטומים. אטומים אלה מהווים את החלק האציל והנפלא ביותר שבגוף ה[[אדם]].
מטרת האדם הוא ה[[אושר]] שפירושו להשתחרר מן ה[[פחד]], [[דאגה|הדאגות]] ו[[דעה קדומה|הדעות הקדומות]]. הדגש הוא על אושר [[רוחניות|רוחני]] ולא על [[הנאה]] חושנית, שכן תענוגות אלה הם תענוגות חולפים.
לפי דמוקרטיוס האושר אינו נובע מטובין חיצוניים. "אדם חייב למצוא בתוך עצמו את מקורות הנאתו". שלוות הנפש מפצה את האדם על מכאובי הגוף כי ה[[חוכמה]] היא לנפש כמו [[רפואה]] לגוף. [[בעל חיים|החיות]] יודעות תמיד את צרכיהן במזון, בהנאה ואפילו ביחסי מין; האדם אינו יודע. מי שנפשו מסודרת היטב - חייו מסודרים. תורת המוסר של דמוקריטוס בישרה את זו של [[אפיקורוס]] בראותה בשלוות הנפש ערך עליון.
קטע מדבריו של דמוקריטוס על שלוות הנפש והאושר ממחיש את תורת הרווחה והפסיכולוגיה שלו:
:"שלוות נפשו של האדם נובעת מן ההתאפקות בהנאה ומן המתינות בדרך חייו. חוסר הסתפקות ו[[הפרזה]] מסיתים את האדם בדרך כלל לתנודות מרגיזות וגורמים לנשמה דאגות גדולות. הנפשות הנרגשות מתנודות פתאומיות מאבדות שיווי משקל ו[[שלווה (תחושה)|שלווה]]. לכן, חייב אדם להיות פעיל במה שבגדר האפשר. להיות מרוצה עכשיו, להתעלם מן הדברים להם הוא משתוקק, מהם הוא מתפעל, ולא לחזור עליהם ללא הפסק. יתר על כן, אדם חייב שחייהם של האומללים יהיו תמיד לנגד עיניו, ועליו לחשוב על שוועתם המסכנה. כך מצבנו ואושרנו בהווה יהיו חשובים ומעוררי [[קנאה]]. נחדל מעתה להיות רודפי [[תשוקה]] ולא נחשוף עצמנו לייסוריי ה[[נשמה]]. כל מי שמעריץ את העשירים ואת אלה שאחרים מחשיבים למאושרים, שעליהם אינו חדל לחשוב אף לרגע קט, מדמיין לעצמו ללא הרף אמצעים חדשים ועושה ניסיונות מחודשים הנדחפים על ידי הרצון לפעול נגד החוקים. צריך גם לחדול מלחשוק במה שאינו שלנו, להיות מרוצים במה שנפל בחלקנו, בהשוותנו את חיינו לאלה של האומללים ובראותנו את עצמנו מאושרים, בחושבנו על כל מה שהם סובלים. על ידי כך אנו מעריכים את עצמנו כמאושרים יותר מן העשירים, ובאמת כאלה אנו נעשים. באמצנו לעצמנו השקפה זו נחיה ביתר שלוות נפש ונמנע מן האסונות: התאווה, הקנאה וה[[שנאה]]."
==קישורים חיצוניים==
==קישורים חיצוניים==