שינויים

==עיקרי הדברים==

==עיקרי הדברים==

'''[[פעילות גופנית]]''' (physical activity) מוגדרת על ידי ארגון הבריאות העולמי "תנועה של הגוף שנוצרת על ידי שרירי השלד, ושדורשת הוצאת אנרגיה." הגדרה זו כוללת גם פעולות שנעשות תוך כדי עבודה, משחק, ביצוע עבודות בבית, טיול, תחבורה פעילה, ופעילות נופש. [http://www.who.int/mediacentre/factsheets/fs385/en/]

'''[[פעילות גופנית]]''' (Physical activity) מוגדרת על ידי ארגון הבריאות העולמי "תנועה של הגוף שנוצרת על ידי שרירי השלד, ושדורשת הוצאת אנרגיה." הגדרה זו כוללת גם פעולות שנעשות תוך כדי עבודה, משחק, ביצוע עבודות בבית, טיול, תחבורה פעילה, ופעילות נופש. [http://www.who.int/mediacentre/factsheets/fs385/en/]

יש אנשים שמבלבלים בין המונח "פעילות גופנית" לבין אימון-גופני או "התעמלות" (exercise) שהיא תת-קטגוריה של פעילות גופנית שהיא מתוכננת, מובנת, חוזרת על עצמה ומכוונת לשפר או לשמר את אחד הרכיבים של הכושר הגופני. הן פעילות גופנית אינטנסטיבית והן פעילות גופנית מתונה מועילים לבריאות. [http://www.who.int/mediacentre/factsheets/fs385/en/]

יש אנשים שמבלבלים בין המונח "פעילות גופנית" לבין אימון-גופני או "התעמלות" (Exercise) שהיא תת-קטגוריה של פעילות גופנית שהיא מתוכננת, מובנת, חוזרת על עצמה ומכוונת לשפר או לשמר את אחד הרכיבים של הכושר הגופני. הן פעילות גופנית אינטנסיבית והן פעילות גופנית מתונה מועילים לבריאות. [http://www.who.int/mediacentre/factsheets/fs385/en/]

משרד הבריאות של ארצות הברית מבהיר כי:{{הערה|שם=US_Health|[https://health.gov/paguidelines/guidelines/chapter2.aspx Physical Activity Guidelines - Chapter 2: Physical Activity Has Many Health Benefits], US Department of Health and Human Services}}

משרד הבריאות של ארצות הברית מבהיר כי:{{הערה|שם=US_Health|[https://health.gov/paguidelines/guidelines/chapter2.aspx Physical Activity Guidelines - Chapter 2: Physical Activity Has Many Health Benefits], US Department of Health and Human Services}}

==פעילות גופנית ושיפור בתוחלת חיים==

==פעילות גופנית ושיפור בתוחלת חיים==

ישנן ראיות מדעיות חזקות לכך שפעילות גופנית מקטינה את הסיכון למוות בטרם-עת (מוות שמתרחש מוקדם יותר מגיל התמותה הממוצא של אוכלוסיה מסויימת) עקב [[סיבות מוות בישראל|סיבות המוות המרכזיות]] כמו מחלת לב ומספר סוגי סרטן כמו גם מסיבות מוות אחרות. היבט זה הוא יוצא דופן בשני מובנים. {{הערה|שם=US_Health}}

ישנן ראיות מדעיות חזקות לכך שפעילות גופנית מקטינה את הסיכון למוות בטרם-עת (מוות שמתרחש מוקדם יותר מגיל התמותה הממוצע של אוכלוסיה מסויימת) עקב [[סיבות מוות בישראל|סיבות המוות המרכזיות]] כמו מחלת לב ומספר סוגי סרטן כמו גם מסיבות מוות אחרות. היבט זה הוא יוצא דופן בשני מובנים. {{הערה|שם=US_Health}}

* יש מעט בחירות הנוגעות לאורח החיים שהן בעלות השפעה גבוה על התמותה כמו פעילות גופנית. על פי הערכה בארצות הברית, אנשים שפעילים גופנית במשך כ-7 שעות בשבוע הם בעלי סיכון נמוך ב-40% למוות מוקדם לעומת אנשים שפעילים פחות מ-30 דקות בשבוע. {{הערה|שם=US_Health}}

* יש מעט בחירות הנוגעות לאורח החיים שהן בעלות השפעה גבוה על התמותה כמו פעילות גופנית. על פי הערכה בארצות הברית, אנשים שפעילים גופנית במשך כ-7 שעות בשבוע הם בעלי סיכון נמוך ב-40% למוות מוקדם לעומת אנשים שפעילים פחות מ-30 דקות בשבוע. {{הערה|שם=US_Health}}

* איו צורך בהכרח בכמות גבוה של פעילות גופנית או פעילות מאומצת מאד כדי להוריד את הסיכוי למוות. מחקרים מקרים שהסיכון הוא נמוך יותר כאשר אנשים מבצעים פעילות אירובית בינונית עד אינטנסיבית של לפחות 150 דקות בשבוע.{{הערה|שם=US_Health}}  

* איו צורך בהכרח בכמות גבוה של פעילות גופנית או פעילות מאומצת מאד כדי להוריד את הסיכוי למוות. מחקרים מקרים שהסיכון הוא נמוך יותר כאשר אנשים מבצעים פעילות אירובית בינונית עד אינטנסיבית של לפחות 150 דקות בשבוע.{{הערה|שם=US_Health}}  

בשנת 2009 העריך ארגון הבריאות העולמי כי [[מחסור בפעילות גופנית]] גורם ל-6% מכלל התמותה בעולם. {{הערה|שם=who2009|[http://www.who.int/healthinfo/global_burden_disease/global_health_risks/en/ גורמי סיכון עולמיים], ארגון הבריאות העולמי, 2009}} הסיכון הנובע ממחסור בפעילות גופנית צפוי להיות גבוה יותר במדינות עשירות שבהן יש השפעה רבה יותר למחלות כרוניות לא מדבקות כמו מחלות לב וסרטן לעומת מדינות עניות. לדוגמה במדינות עשירות ההשפעה של עישון היא כפולה לעומת ההשפעה בכלל העולם.  

בשנת 2009 העריך ארגון הבריאות העולמי כי [[מחסור בפעילות גופנית]] גורם ל-6% מכלל התמותה בעולם. {{הערה|שם=who2009|[http://www.who.int/healthinfo/global_burden_disease/global_health_risks/en/ גורמי סיכון עולמיים], ארגון הבריאות העולמי, 2009}} הסיכון הנובע ממחסור בפעילות גופנית צפוי להיות גבוה יותר במדינות עשירות שבהן יש השפעה רבה יותר למחלות כרוניות לא מדבקות כמו מחלות לב וסרטן לעומת מדינות עניות. לדוגמה במדינות עשירות ההשפעה של עישון היא כפולה לעומת ההשפעה בכלל העולם.  

לפי הערכה משנת 2008, לפחות כ-250 אלף מתושבי ארצות הברית מתים בכל שנה עקב מחסור בפעילות גופנית. {{הערה|Meriwther A, Lee A. Physical Activity Counseling}}, היות ובשנת 2013 מתו בארצות הברית כ 2.5 מיליון בני אדם,[http://www.cdc.gov/nchs/fastats/deaths.htm] מדובר בכ-10% מכלל מקרי המוות.  אם מניחים כי השפעה דומה מתרחשת לגבי ישראל (כמות דומה של מחסור בפעילות גופנית ובנתוני בריאות אחרים) ניתן להעריך באופן גס את כמות התמותה בישראל עקב מחסור בפעילות גופנית בכ-4,000 אנשים בשנה.  

לפי הערכה משנת 2008, לפחות כ-250 אלף מתושבי ארצות הברית מתים בכל שנה עקב מחסור בפעילות גופנית. {{הערה|Meriwther A, Lee A. Physical Activity Counseling}}, היות ובשנת 2013 מתו בארצות הברית כ-2.5 מיליון בני אדם,[http://www.cdc.gov/nchs/fastats/deaths.htm] מדובר בכ-10% מכלל מקרי המוות.  אם מניחים כי השפעה דומה מתרחשת לגבי ישראל (כמות דומה של מחסור בפעילות גופנית ובנתוני בריאות אחרים) ניתן להעריך באופן גס את כמות התמותה בישראל עקב מחסור בפעילות גופנית בכ-4,000 אנשים בשנה.  

פרופסור אי-מין לי (I-Min Lee), מבית הספר לבריאות הציבור באוניברסיטת הרווארד בארצות הברית, פרסמה סדרת מחקרים על תת-פעילות גופנית בירחון The Lancet בשנת 2012. צוות חוקרים בראשותה של פרופסור לי, העריך את כמות התחלואה והתמותה הנגרמים מאורך חיים בישיבה ברחבי העולם. לשם כך הם השתמשו בהערכות שמרניות של כמות התחלואה העודפת הנגרמת מתת פעילות גופנית למחלות לא מדבקות ידועות כמו [[מחלות לב]], [[סוכרת מסוג 2]] ו[[סרטן]] - במיוחד [[סרטן השד]] ו[[סרטן המעי הגס]]. במאמר שפורסם בירחון The Lancet בשנת 2012 הם מצאו כי אורח חיים יושבני גורם לעודף תחלואה של 6%-10% במחלות אלה, ולתמותה של 5.3 מיליון בני אדם בשנה (לעומת 5 מיליון בני אדם שמתים מ[[עישון]]). הפסקת אורח החיים היושבני תוביל בממוצע להגדלת [[תוחלת החיים בלידה]] של 6 חודשים ו-24 יום. בממוצע 9% מכל מקרי המוות בטרם עת בעולם נובעים מתת פעילות גופנית <ref name="Lancet_2012">I-Min Lee, Eric J Shiroma, Felipe Lobelo, Pekka Puska, Steven N Blair, Peter T Katzmarzyk [http://www.thelancet.com/journals/lancet/article/PIIS0140-6736%2812%2961031-9/ Effect of physical inactivity on major non-communicable diseases worldwide: an analysis of burden of disease and life expectancy], The Lancet, Volume 380, Issue 9838, Pages 219 - 229, 21 July 2012 </ref>[http://thecityfix.com/blog/sedentary-lifestyle-kills-more-smoking-exercise-physical-activity-maria-fernanda-cavalcanti/]. נתון זה גבוה יותר במדינות מערביות -שבהן אחוז התחלואה במחלות כרוניות גבוה יותר מהממוצע העולמי. מחקרים על תושבי ארצות הברית מצאו כי תוחלת החיים שם יכולה להעלות בשיעורים גבוהים עוד יותר עקב הגדלת הפעילות הגופנית.  

פרופסור אי-מין לי (I-Min Lee), מבית הספר לבריאות הציבור באוניברסיטת הרווארד בארצות הברית, פרסמה סדרת מחקרים על תת-פעילות גופנית בירחון The Lancet בשנת 2012. צוות חוקרים בראשותה של פרופסור לי, העריך את כמות התחלואה והתמותה הנגרמים מאורך חיים בישיבה ברחבי העולם. לשם כך הם השתמשו בהערכות שמרניות של כמות התחלואה העודפת הנגרמת מתת פעילות גופנית למחלות לא מדבקות ידועות כמו [[מחלות לב]], [[סוכרת מסוג 2]] ו[[סרטן]] - במיוחד [[סרטן השד]] ו[[סרטן המעי הגס]]. במאמר שפורסם בירחון The Lancet בשנת 2012 הם מצאו כי אורח חיים יושבני גורם לעודף תחלואה של 6%-10% במחלות אלה, ולתמותה של 5.3 מיליון בני אדם בשנה (לעומת 5 מיליון בני אדם שמתים מ[[עישון]]). הפסקת אורח החיים היושבני תוביל בממוצע להגדלת [[תוחלת החיים בלידה]] של 6 חודשים ו-24 יום. בממוצע 9% מכל מקרי המוות בטרם עת בעולם נובעים מתת פעילות גופנית <ref name="Lancet_2012">I-Min Lee, Eric J Shiroma, Felipe Lobelo, Pekka Puska, Steven N Blair, Peter T Katzmarzyk [http://www.thelancet.com/journals/lancet/article/PIIS0140-6736%2812%2961031-9/ Effect of physical inactivity on major non-communicable diseases worldwide: an analysis of burden of disease and life expectancy], The Lancet, Volume 380, Issue 9838, Pages 219 - 229, 21 July 2012 </ref>[http://thecityfix.com/blog/sedentary-lifestyle-kills-more-smoking-exercise-physical-activity-maria-fernanda-cavalcanti/]. נתון זה גבוה יותר במדינות מערביות -שבהן אחוז התחלואה במחלות כרוניות גבוה יותר מהממוצע העולמי. מחקרים על תושבי ארצות הברית מצאו כי תוחלת החיים שם יכולה להעלות בשיעורים גבוהים עוד יותר עקב הגדלת הפעילות הגופנית.  

מחקר אפידמיולוגי משנת 2004 העריך כי 36% מהתחלואה במחלות לב, 27% מ[[אוסטפרוזיס]], 20% ממקרי השבץ, [[מתח יתר]], [[סוכרת מסוג 2]] ו[[סרטן המעי הגס]], ו-11% מ[[סרטן השד]] ניתן ליחס למחסור בפעילות גופנית. .<ref name="hadassah2009">Aliza Matusevich, [http://www.hadassah.org.il/media/1893133/aneconomicevaluat.pdf An Economic Evaluation of Physical Activity and Implications for Its Promotion] Master‘s Degree in Public Health, The Hebrew University of Jerusalem and Hadassah Medical Organisation,30 December 2009</ref>

מחקר אפידמיולוגי משנת 2004 העריך כי 36% מהתחלואה במחלות לב, 27% מ[[אוסטפרוזיס]], 20% ממקרי השבץ, [[מתח יתר]], [[סוכרת מסוג 2]] ו[[סרטן המעי הגס]], ו-11% מ[[סרטן השד]] ניתן ליחס למחסור בפעילות גופנית. .<ref name="hadassah2009">Aliza Matusevich, [http://www.hadassah.org.il/media/1893133/aneconomicevaluat.pdf An Economic Evaluation of Physical Activity and Implications for Its Promotion] Master‘s Degree in Public Health, The Hebrew University of Jerusalem and Hadassah Medical Organisation,30 December 2009</ref>

[[אזורים כחולים]], הוא פרוייקט שחוקר אזורים בעולם שבהם נפוצה התופעה של אנשים שחיים חיים מלאים ופעילים עד לגיל 100. מדענים מתחומים שונים יחד עם דמוגרפים מקטלגים אזורים אלה כ"אזורים מיוחדים" שבהם התושבים חיים תקופת חיים ארוכה בהרבה יחסית לשאר אוכלוסיית העולם.  בין מאפיינים המשותפים לכל האזורים הכחולים נכללת בין היתר קיום של [[אורח חיים פעיל]] - לצד היבטים נוספים ומשלימים כמו המנעות מ[[עישון]], [[צמחונות|תזונה שמובססת בעיקר על אכילת מזון מהצומח]], [[קהילה|מעורבות חברתית]] ועוד.

[[אזורים כחולים]], הוא פרוייקט שחוקר אזורים בעולם שבהם נפוצה התופעה של אנשים שחיים חיים מלאים ופעילים עד לגיל 100. מדענים מתחומים שונים יחד עם דמוגרפים מקטלגים אזורים אלה כ"אזורים מיוחדים" שבהם התושבים חיים תקופת חיים ארוכה בהרבה יחסית לשאר אוכלוסיית העולם.  בין מאפיינים המשותפים לכל האזורים הכחולים נכללת בין היתר קיום של [[אורח חיים פעיל]] - לצד היבטים נוספים ומשלימים כמו הימנעות מ[[עישון]], [[צמחונות|תזונה שמבוססת בעיקר על אכילת מזון מהצומח]], [[קהילה|מעורבות חברתית]] ועוד.

==פעילות גופנית והפחתת תחלואה במחלות לב וכלי דם==

==פעילות גופנית והפחתת תחלואה במחלות לב וכלי דם==

יש מחקרים רבים המצביעים על היתרונות הבריאותיים של פעילות גופנית על תחלואה במחלות לב וכלי-דם.{{הערה|שם=US_Health}} מחלות לב ושבץ הן שתי [[סיבות מוות בישראל|סיבות מוות מרכזיות בישראל]]. מחלות לב הן גורם המוות השני בחשיבותו בישראל. נכון לשנת 2012, כ-6,800  מתושבי ישראל מתו בכל שנה ממחלות לב- כ 17% מכלל מקרי המוות.  בגילאים 0-65 מחלות לב גורמות ל-11% מכלל מקרי המוות, כ-720 מקרי מוות בשנה. שבץ ומחלות כלי דם אחרות במוח הן גורם המוות השלישי בחשיבותו בישראל, הן גורמות לכ-2,200 מקרי מוות, שהם כ- 5.7% מכלל מקרי המוות. בגילאים 0-65 מחלות אלה גורמות לכ-2.6% מכלל מקרי המוות, שהם כ-210 אנשים בשנה. סה"כ מחלות אלה גורמות ל-9,000 מקרי מוות בשנה, שהם כ-23% מכלל מקרי המוות בישראל. בגילאים 0-65 מחלות אלה הורגות יחד כ-930 בני אדם בשנה.{{הערה|שם=health2012}}

יש מחקרים רבים המצביעים על היתרונות הבריאותיים של פעילות גופנית על תחלואה במחלות לב וכלי-דם.{{הערה|שם=US_Health}} מחלות לב ושבץ הן שתי [[סיבות מוות בישראל|סיבות מוות מרכזיות בישראל]]. מחלות לב הן גורם המוות השני בחשיבותו בישראל. נכון לשנת 2012, כ-6,800  מתושבי ישראל מתו בכל שנה ממחלות לב- כ-17% מכלל מקרי המוות.  בגילאים 0-65 מחלות לב גורמות ל-11% מכלל מקרי המוות, כ-720 מקרי מוות בשנה. שבץ ומחלות כלי דם אחרות במוח הן גורם המוות השלישי בחשיבותו בישראל, הן גורמות לכ-2,200 מקרי מוות, שהם כ-5.7% מכלל מקרי המוות. בגילאים 0-65 מחלות אלה גורמות לכ-2.6% מכלל מקרי המוות, שהם כ-210 אנשים בשנה. סה"כ מחלות אלה גורמות ל-9,000 מקרי מוות בשנה, שהם כ-23% מכלל מקרי המוות בישראל. בגילאים 0-65 מחלות אלה הורגות יחד כ-930 בני אדם בשנה.{{הערה|שם=health2012}}

[[גורם סיכון בריאותי|גורמי סיכון]] שמגבירים את הסבירות למחלות לב וכלי דם כוללות [[עישון]], [[לחץ דם גבוה]], [[סוכרת מסוג 2]], ורמות גובות של ליפידים מסויימים (כמו LDL, כולסטרול). כושר לב-ריאה נמוך הוא גם גורם סיכון למחלות לב. {{הערה|שם=US_Health}}

[[גורם סיכון בריאותי|גורמי סיכון]] שמגבירים את הסבירות למחלות לב וכלי דם כוללות [[עישון]], [[לחץ דם גבוה]], [[סוכרת מסוג 2]], ורמות גובות של ליפידים מסויימים (כמו LDL, כולסטרול). כושר לב-ריאה נמוך הוא גם גורם סיכון למחלות לב. {{הערה|שם=US_Health}}

אנשים שמבצעים פעילות גופנית אירובית בינונית עד מאומצת הם בעלי סיכון נמוך באופן משמעותי לפתח מחלות לב וכלי דם לעומת אנשים לא פעילים. מבוגרים שהם פעילים באופן תדיר הם בעלי רמות נמוכות יותר של מחלות לב ושבץ, והם בהלי לחץ דם נמוך יותר, בעלי רמות ליפידים נמוכות יותר ויש הם כושר לב-ריאה טוב יותר. הורדה משמעותי של הסיכון למחלות לב וכלי דם מתרחשות ברמות שזהות ל-פעילות מתונה עד אינטנסטבית של 150 דקות בשבוע. יתרונות נוספים מתרחשים בכמות של -200 שעות בשבוע. יש ראיות חזקות לכך שפעילות גופנית נוספת מקטינה עוד יותר את הסיכון למחלות לב וכלי דם. {{הערה|שם=US_Health}}

אנשים שמבצעים פעילות גופנית אירובית בינונית עד מאומצת הם בעלי סיכון נמוך באופן משמעותי לפתח מחלות לב וכלי דם לעומת אנשים לא פעילים. מבוגרים שהם פעילים באופן תדיר הם בעלי רמות נמוכות יותר של מחלות לב ושבץ, והם בעלי לחץ דם נמוך יותר, בעלי רמות ליפידים נמוכות יותר ויש הם כושר לב-ריאה טוב יותר. הורדה משמעותי של הסיכון למחלות לב וכלי דם מתרחשות ברמות שזהות לפעילות מתונה עד אינטנסיבית של 150 דקות בשבוע. יתרונות נוספים מתרחשים בכמות של -200 שעות בשבוע. יש ראיות חזקות לכך שפעילות גופנית נוספת מקטינה עוד יותר את הסיכון למחלות לב וכלי דם. {{הערה|שם=US_Health}}

מבוגרים בגילאים שונים, כולל אנשים זקנים וכן אנשים בקבוצות אתניות שונות יכולים להנות משיפור במצב הלב וכלי הדם שלהם עקב פעילות גופנית. פעילות גופנית משפרת את הבריאות גם עבור אנשים עם מגבלות מסויימות, כולל אנשים שאיבדו גפיים, אנשים עם טרשת נפוצה, אנשים אחרי שבץ, פגיעות בחוט השדה, ובעיות קוגינטיביות. {{הערה|שם=US_Health}}  

מבוגרים בגילאים שונים, כולל אנשים זקנים וכן אנשים בקבוצות אתניות שונות יכולים להנות משיפור במצב הלב וכלי הדם שלהם עקב פעילות גופנית. פעילות גופנית משפרת את הבריאות גם עבור אנשים עם מגבלות מסויימות, כולל אנשים שאיבדו גפיים, אנשים עם טרשת נפוצה, אנשים אחרי שבץ, פגיעות בחוט השדה, ובעיות קוגינטיביות. {{הערה|שם=US_Health}}  

==פעילות גופנית והפחתת התחלואה בסרטן==

==פעילות גופנית והפחתת התחלואה בסרטן==

===סרטן המעי הגס===

===סרטן המעי הגס===

אנשים פעילים הם בעלי סיכון נמוך באופן מהותי לחלות בסרטן המעי הגס לעומת אנשים לא פעילים. מחקרים מראים כי מגוון גדול של פעילות גופנית מתונה -אינטנסיבית באורך של 210 עד 420 שעות בשבוע נחוצה כדי להוריד באופן דראסטי את הסיכון לסרטן המעי הגס. נכון להיום לא נראה שפעילות של 150 שעות בשבוע מספקת הגנה מהותית. כמו כן נראה כי פעילות גופנית במשך שעות רבות יותר מספקת הגנה גדולה יותר אם כי לא ברור מה כמות השעות. {{הערה|שם=US_Health}}

אנשים פעילים הם בעלי סיכון נמוך באופן מהותי לחלות בסרטן המעי הגס לעומת אנשים לא פעילים. מחקרים מראים כי מגוון גדול של פעילות גופנית מתונה -אינטנסיבית באורך של 210 עד 420 שעות בשבוע נחוצה כדי להוריד באופן דרסטי את הסיכון לסרטן המעי הגס. נכון להיום לא נראה שפעילות של 150 שעות בשבוע מספקת הגנה מהותית. כמו כן נראה כי פעילות גופנית במשך שעות רבות יותר מספקת הגנה גדולה יותר אם כי לא ברור מה כמות השעות. {{הערה|שם=US_Health}}

[[סרטן המעי הגס]] הוא אחד הסרטנים השכיחים בישראל בקרב גברים ונשים כאחד. נכון לשנת 2012 מתגלים בישראל כ-3,000 חולים חדשים בסרטן המעי הגס, ומתים ממנו כ-1,300 אנשים בכל שנה. מתחת לגיל 65 מתים כ-265 ישראלים בכל שנה מסרטן המעי הגס.{{הערה|שם=st06_13_2015}} {{הערה|שם=health2012}}

[[סרטן המעי הגס]] הוא אחד הסרטנים השכיחים בישראל בקרב גברים ונשים כאחד. נכון לשנת 2012 מתגלים בישראל כ-3,000 חולים חדשים בסרטן המעי הגס, ומתים ממנו כ-1,300 אנשים בכל שנה. מתחת לגיל 65 מתים כ-265 ישראלים בכל שנה מסרטן המעי הגס.{{הערה|שם=st06_13_2015}} {{הערה|שם=health2012}}

===סרטן השד===

===סרטן השד===

נשים פעילות הן בעלות סיכון נמוך באופן מהותי לחלות בסרטן השד לעומת נשים לא פעילות. מחקרים מראים כי מגוון גדול של פעילות גופנית מתונה -אינטנסיבית באורך של 210 עד 420 שעות בשבוע נחוצה כדי להוריד באופן דראסטי את הסיכון לסרטן השד. נכון להיום לא נראה שפעילות של 150 שעות בשבוע מספקת הגנה מהותית. כמו כן נראה כי פעילות גופנית במשך שעות רבות יותר מספקת הגנה גדולה יותר אם כי לא ברור מה כמות השעות. {{הערה|שם=US_Health}}

נשים פעילות הן בעלות סיכון נמוך באופן מהותי לחלות בסרטן השד לעומת נשים לא פעילות. מחקרים מראים כי מגוון גדול של פעילות גופנית מתונה -אינטנסיבית באורך של 210 עד 420 שעות בשבוע נחוצה כדי להוריד באופן דרסטי את הסיכון לסרטן השד. נכון להיום לא נראה שפעילות של 150 שעות בשבוע מספקת הגנה מהותית. כמו כן נראה כי פעילות גופנית במשך שעות רבות יותר מספקת הגנה גדולה יותר אם כי לא ברור מה כמות השעות. {{הערה|שם=US_Health}}

[[סרטן השד]] הוא הסרטן הנפוץ ביותר בישראל. נכון לשנת 2012 חלו בסרטן השד כ-5,000 נשים בישראל, כ-3,000 מתוכן מתחת לגיל 65. אחד מכל 3 מקרים חדשים של [[סרטן בישראל]] בקרב נשים הוא סרטן שד.{{הערה|שם=st06_13_2015|1= [http://www.cbs.gov.il/reader/shnaton/templ_shnaton.html?num_tab=st06_13&CYear=2015 מקרים חדשים של שאתות ממאירות במיקומים נבחרים, לפי מין וגיל, 2012], למ"ס, שנתון סטטיסטי לישראל  2015 - מספר 66, פרק 6, לוח מספר 13}} נכון לשנת 2012 כ-1000 נשים (ו 19 גברים) [[גורמי תמותה בישראל|מתות בשנה]] מסרטן השד, מתוכן כ-400 נשים מתות מסרטן בכל שנה לפני גיל 65. {{הערה|שם=health2012|נחמה גולדברגר, מרים אבורבה, ציונה חקלאי [http://www.health.gov.il/PublicationsFiles/Leading_Causes_2012.pdf סיבות מוות מובילות בישראל, 2000-2012], משרד הבריאות, יולי, 2015}}

[[סרטן השד]] הוא הסרטן הנפוץ ביותר בישראל. נכון לשנת 2012 חלו בסרטן השד כ-5,000 נשים בישראל, כ-3,000 מתוכן מתחת לגיל 65. אחד מכל 3 מקרים חדשים של [[סרטן בישראל]] בקרב נשים הוא סרטן שד.{{הערה|שם=st06_13_2015|1= [http://www.cbs.gov.il/reader/shnaton/templ_shnaton.html?num_tab=st06_13&CYear=2015 מקרים חדשים של שאתות ממאירות במיקומים נבחרים, לפי מין וגיל, 2012], למ"ס, שנתון סטטיסטי לישראל  2015 - מספר 66, פרק 6, לוח מספר 13}} נכון לשנת 2012 כ-1000 נשים (ו-19 גברים) [[גורמי תמותה בישראל|מתות בשנה]] מסרטן השד, מתוכן כ-400 נשים מתות מסרטן בכל שנה לפני גיל 65. {{הערה|שם=health2012|נחמה גולדברגר, מרים אבורבה, ציונה חקלאי [http://www.health.gov.il/PublicationsFiles/Leading_Causes_2012.pdf סיבות מוות מובילות בישראל, 2000-2012], משרד הבריאות, יולי, 2015}}

   

   

בשנת 2014 ערכו חוקרים מטה-אנליזה של מחקרים על הקשר בין פעילות גופנית לבין הורדת הסיכון ל[[סרטן השד]]. החוקרים בחנו 7 מחקרי מעקב (cohort studies) 14 מחקרים מסוג מקרה-ביקורת (case control) שנבחרו לפי איכות המחקר במדד Newcastle-Ottawa. במחקרי המקרה -ביקורת מצאו יחס הסיכויים (odds ratio) של 0.84 (רווח סמך של 0.81 עד 0.88) ומחקרי המעקב מצאו יחס סיכונים של 0.61% (רווח סמך של 0.59-0.63). כלומר ניתן להעריך כי הסיכון לתחלואה בסרטן שד בקרב נשים שעוסקות בפעילות גופנית יכול להיות נמוך ב-20 עד 40 אחוזים. לפי החוקרים פעילות גופנית עשויה להוריד את הסיכון לתחלואה בסרטן השד, בעיקר בקרב נשים בגיל לאחר חדלון הווסת.{{הערה| Gonçalves AK et al,[http://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/23416687 Effects of physical activity on breast cancer prevention: a systematic review], J Phys Act Health. 2014 Feb;11(2):445-54. doi: 10.1123/jpah.2011-0316.}}

בשנת 2014 ערכו חוקרים מטה-אנליזה של מחקרים על הקשר בין פעילות גופנית לבין הורדת הסיכון ל[[סרטן השד]]. החוקרים בחנו 7 מחקרי מעקב (cohort studies) 14 מחקרים מסוג מקרה-ביקורת (case control) שנבחרו לפי איכות המחקר במדד Newcastle-Ottawa. במחקרי המקרה -ביקורת מצאו יחס הסיכויים (odds ratio) של 0.84 (רווח סמך של 0.81 עד 0.88) ומחקרי המעקב מצאו יחס סיכונים של 0.61% (רווח סמך של 0.59-0.63). כלומר ניתן להעריך כי הסיכון לתחלואה בסרטן שד בקרב נשים שעוסקות בפעילות גופנית יכול להיות נמוך ב-20 עד 40 אחוזים. לפי החוקרים פעילות גופנית עשויה להוריד את הסיכון לתחלואה בסרטן השד, בעיקר בקרב נשים בגיל לאחר חדלון הווסת.{{הערה| Gonçalves AK et al,[http://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/23416687 Effects of physical activity on breast cancer prevention: a systematic review], J Phys Act Health. 2014 Feb;11(2):445-54. doi: 10.1123/jpah.2011-0316.}}

לפי פרסום של האגודה למלחמה בסרטן, משנת 2009,  מחסור בפעילות גופנית מעלה את הסיכון לתחלואה בסרטן השד ב-10-16%. {{הערה|1=[http://www.cancer.org.il/template/default.aspx?PageId=6801 פעילות גופנית יכולה להציל חיים], האגודה למלחמה בסרטן, 2009.}}

לפי פרסום של האגודה למלחמה בסרטן, משנת 2009,  מחסור בפעילות גופנית מעלה את הסיכון לתחלואה בסרטן השד ב-10%-16%. {{הערה|1=[http://www.cancer.org.il/template/default.aspx?PageId=6801 פעילות גופנית יכולה להציל חיים], האגודה למלחמה בסרטן, 2009.}}

===סוגי סרטן נוספים===

===סוגי סרטן נוספים===

==הרגשה טובה יותר ושיפור המצב הנפשי==

==הרגשה טובה יותר ושיפור המצב הנפשי==

על פי מחקר שנערך במינסוטה בקרב 4500 בני נוער, קיים קשר סטטיסטי בין [[פעילות גופנית]] גבוה יותר למידת דיכאון נמוכה יותר. הקשר הסיבתי לדבר זה יכול לנבוע פעילות של חומרים המופרשים בעקבות פעילות גופנית (אנדורפינים), וכן בגלל כושר גופני טוב יותר. כך לדוגמה,  Phenylethylamine (או PEA) הוא ממריץ טבעי שמיוצר על ידי הגוף. צוות מחקר בריטי בדק את רמות החומר בשתן של 20 מתנדבים, 24 שעות לפני ואחרי פעילות גופנית מתונה ומצא שרמת ה- PEA עלתה ב-77% אחרי הפעילות. עלייה זו מביאה למצב רוח משופר, הנקרא לעיתים "היי של אצנים".[http://www.anti-aging.co.il/sport/physical-activity-is-a-free-anti-aging/]

על פי מחקר שנערך במינסוטה בקרב 4,500 בני נוער, קיים קשר סטטיסטי בין [[פעילות גופנית]] גבוה יותר למידת דיכאון נמוכה יותר. הקשר הסיבתי לדבר זה יכול לנבוע פעילות של חומרים המופרשים בעקבות פעילות גופנית (אנדורפינים), וכן בגלל כושר גופני טוב יותר. כך לדוגמה,  Phenylethylamine (או PEA) הוא ממריץ טבעי שמיוצר על ידי הגוף. צוות מחקר בריטי בדק את רמות החומר בשתן של 20 מתנדבים, 24 שעות לפני ואחרי פעילות גופנית מתונה ומצא שרמת ה-PEA עלתה ב-77% אחרי הפעילות. עלייה זו מביאה למצב רוח משופר, הנקרא לעיתים "היי של אצנים".[http://www.anti-aging.co.il/sport/physical-activity-is-a-free-anti-aging/]

מספר מחקרים שערך פרופסור מתי מינץ, פסיכוביולוג מהמחלקה לפסיכולוגיה באוניברסיטת תל אביב, מצאו קשר בין בעיות בתחושת שיווי המשקל של ילדים לבין חרדה. לדבריו, לעתים במקום טיפול פסיכולוגי בילדים הסובלים מבעיות חרדה, כדאי לשקול טיפול פשוט של אימון בשיווי משקל. פעילות יום יומית כמו קפיצה על רגל אחת, טיפוס, נדנוד ורכיבה על אופניים יכולה לסייע לפיתוח אימון שיווי המשקל ולסייע במצב הנפשי.[http://www.haaretz.co.il/gallery/kids/1.1622781]

מספר מחקרים שערך פרופסור מתי מינץ, פסיכוביולוג מהמחלקה לפסיכולוגיה באוניברסיטת תל אביב, מצאו קשר בין בעיות בתחושת שיווי המשקל של ילדים לבין חרדה. לדבריו, לעתים במקום טיפול פסיכולוגי בילדים הסובלים מבעיות חרדה, כדאי לשקול טיפול פשוט של אימון בשיווי משקל. פעילות יום יומית כמו קפיצה על רגל אחת, טיפוס, נדנוד ורכיבה על אופניים יכולה לסייע לפיתוח אימון שיווי המשקל ולסייע במצב הנפשי.[http://www.haaretz.co.il/gallery/kids/1.1622781]

<ref>Wipfli BM et al, [http://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/18723899 The anxiolytic effects of exercise: a meta-analysis of randomized trials and dose-response analysis], J Sport Exerc Psychol. 2008 Aug;30(4):392-410</ref> מחקר אחר בדק ניתוח של 3 מטה-אנליזות של השפעת פעילות גופנית על סוגים שונים של מדידת מתח-נפשי. כל המחקרים מראים שיש קשר כזה אבל חלקם מצביעים על יתרונות כלפי פעילות גופנית אינטנסיבית יותר. ונראה שפעילות גופנית מעל 21 דקות משפיעה בצורה חזקה יותר. יש מספר מנגנונים בהם פעילות גופנית יכולה להשפיע על לחץ נפשי והדבר דורש מחקר נוסף.<ref>Steven J. Petruzzello et al, [http://link.springer.com/article/10.2165/00007256-199111030-00002#page-1 A Meta-Analysis on the Anxiety-Reducing Effects of Acute and Chronic Exercise], Sports Medicine , March 1991, Volume 11, Issue 3, pp 143-182</ref>

<ref>Wipfli BM et al, [http://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/18723899 The anxiolytic effects of exercise: a meta-analysis of randomized trials and dose-response analysis], J Sport Exerc Psychol. 2008 Aug;30(4):392-410</ref> מחקר אחר בדק ניתוח של 3 מטה-אנליזות של השפעת פעילות גופנית על סוגים שונים של מדידת מתח-נפשי. כל המחקרים מראים שיש קשר כזה אבל חלקם מצביעים על יתרונות כלפי פעילות גופנית אינטנסיבית יותר. ונראה שפעילות גופנית מעל 21 דקות משפיעה בצורה חזקה יותר. יש מספר מנגנונים בהם פעילות גופנית יכולה להשפיע על לחץ נפשי והדבר דורש מחקר נוסף.<ref>Steven J. Petruzzello et al, [http://link.springer.com/article/10.2165/00007256-199111030-00002#page-1 A Meta-Analysis on the Anxiety-Reducing Effects of Acute and Chronic Exercise], Sports Medicine , March 1991, Volume 11, Issue 3, pp 143-182</ref>

מחקר של המחלקה ל[[רפואה מניעתית]] של הפקולטה לרפואה באוניברסיטת מונטריאול בקנדה, שפורסם בשנת 2009 בדק מגוון גדול של גורמים חברתיים, נפשיים וכלכליים והשפעתם על הסיכון שנערים מקנדה שהיו בגיל 12 בממוצע יקחו את [[מניעת עישון|השאיפה הראשונה מסיגריה]], וזאת על ידי מעקב בן 6 שנים אחר 877 נערים. המחקר בדק את השפעתם של 26 גורמים על התחלת עישון. גורמים שמעלים את הסיכוי להתחלת עישון כוללים: סביבה מעשנת (חברים, אחים, הורים, מורים), פרסומות, בעיות במשפחה (משפחות חד-הוריות, סכסוך עם ההורים), קשיים בלימודים, חשש מ[[השמנה]], [[מתח נפשי]], אימפולסיביות, שתיית אלכוהול, והשתתפות בקבוצה ספורט (כנראה בשל הלחצים הכרוכים בספורט קבוצתי). מתח נפשי העלה את הסיכוי לעישון ב-53%. הערכה עצמית נמוכה מעלה את הסיכון לעישון ב- 39%. [[דיכאון]] מעלה את הסיכון לעישון רק ב-8%.ילדים המודאגים שהם [[השמנת יתר|שמנים מדי]] נוטים להתחיל לעשן בסיכוי מוגבר של 25%. השתייכות לקבוצות ספורט דווקא מעלה את ההסתברות להתחלת עישון ב-19% -<ref name="oxfordjournals2009"/> ייתכן כי הדבר נובע מחשיפה ליותר ילדים. הסבר אחר הוא כי הלחצים הקיימים בספורט תחרותי, כמו גם סכסוכים עם ההורים תורמים למתח נפשי, להערכה עצמית נמוכה או לרצון למרוד בהורים. <ref name="oxfordjournals2009">Jennifer O'Loughlin et al. [http://aje.oxfordjournals.org/content/170/5/585.full Determinants of First Puff and Daily Cigarette Smoking in Adolescents], American Journal of Epidemiology,July 27, 2009, Volume 170, Issue 5, Pp. 585-597.</ref> ממצאים אלה מצביעים על החשיבות של פעילות גופנית (באופן עצמי, דרך שיפור דימוי עצמי, דרך מניעת השמנה) למניעת עישון וכן על הסכנה ביצירת מתח נפשי מיותר עקב פעילות תחרותית - ובכך מגבירה את החשיבות של [[אורח חיים פעיל]] על פני גישה של ספורט תחרותי וכן על צורך לבקר את המתח או להקנות כלים להתמודד איתו, בביצוע ספורט תחרותי.

מחקר של המחלקה ל[[רפואה מניעתית]] של הפקולטה לרפואה באוניברסיטת מונטריאול בקנדה, שפורסם בשנת 2009 בדק מגוון גדול של גורמים חברתיים, נפשיים וכלכליים והשפעתם על הסיכון שנערים מקנדה שהיו בגיל 12 בממוצע יקחו את [[מניעת עישון|השאיפה הראשונה מסיגריה]], וזאת על ידי מעקב בן 6 שנים אחר 877 נערים. המחקר בדק את השפעתם של 26 גורמים על התחלת עישון. גורמים שמעלים את הסיכוי להתחלת עישון כוללים: סביבה מעשנת (חברים, אחים, הורים, מורים), פרסומות, בעיות במשפחה (משפחות חד-הוריות, סכסוך עם ההורים), קשיים בלימודים, חשש מ[[השמנה]], [[מתח נפשי]], אימפולסיביות, שתיית אלכוהול, והשתתפות בקבוצה ספורט (כנראה בשל הלחצים הכרוכים בספורט קבוצתי). מתח נפשי העלה את הסיכוי לעישון ב-53%. הערכה עצמית נמוכה מעלה את הסיכון לעישון ב-39%. [[דיכאון]] מעלה את הסיכון לעישון רק ב-8%.ילדים המודאגים שהם [[השמנת יתר|שמנים מדי]] נוטים להתחיל לעשן בסיכוי מוגבר של 25%. השתייכות לקבוצות ספורט דווקא מעלה את ההסתברות להתחלת עישון ב-19% -<ref name="oxfordjournals2009"/> ייתכן כי הדבר נובע מחשיפה ליותר ילדים. הסבר אחר הוא כי הלחצים הקיימים בספורט תחרותי, כמו גם סכסוכים עם ההורים תורמים למתח נפשי, להערכה עצמית נמוכה או לרצון למרוד בהורים. <ref name="oxfordjournals2009">Jennifer O'Loughlin et al. [http://aje.oxfordjournals.org/content/170/5/585.full Determinants of First Puff and Daily Cigarette Smoking in Adolescents], American Journal of Epidemiology,July 27, 2009, Volume 170, Issue 5, Pp. 585-597.</ref> ממצאים אלה מצביעים על החשיבות של פעילות גופנית (באופן עצמי, דרך שיפור דימוי עצמי, דרך מניעת השמנה) למניעת עישון וכן על הסכנה ביצירת מתח נפשי מיותר עקב פעילות תחרותית - ובכך מגבירה את החשיבות של [[אורח חיים פעיל]] על פני גישה של ספורט תחרותי וכן על צורך לבקר את המתח או להקנות כלים להתמודד איתו, בביצוע ספורט תחרותי.

==פעילות גופנית וסוכרת==

==פעילות גופנית וסוכרת==

בבחינת אפקט הפעילות הגופנית במשך 16 שבועות על 65 מתעמלים בטווח גילים של 21-87 והשוואתם ל-27 משתתפי קבוצת הביקורת שלא מתעמלים, נמצא כי הרגישות לאינסולין פוחתת עם העלייה בגיל. אצל הצעירים הפחיתה ההתעמלות את העמידות לאינסולין גם 4 ימים אחרי ההתעמלות ואילו אצל המבוגרים נראתה ירידה רק 24 שעות אחרי ההתעמלות אך היא לא נשמרה לטווח ארוך. מכאן הסיקו החוקרים כי מעל גיל 40 כדאי להתעמל יותר. כמו כן הדבר מצביע על יתרון בפעילות מתונה ויומיומית על פני פעילות פעם בשבוע אינטנסיבית יותר. [http://www.anti-aging.co.il/sport/physical-activity-is-a-free-anti-aging/]

בבחינת אפקט הפעילות הגופנית במשך 16 שבועות על 65 מתעמלים בטווח גילאים של 21-87 והשוואתם ל-27 משתתפי קבוצת הביקורת שלא מתעמלים, נמצא כי הרגישות לאינסולין פוחתת עם העלייה בגיל. אצל הצעירים הפחיתה ההתעמלות את העמידות לאינסולין גם 4 ימים אחרי ההתעמלות ואילו אצל המבוגרים נראתה ירידה רק 24 שעות אחרי ההתעמלות אך היא לא נשמרה לטווח ארוך. מכאן הסיקו החוקרים כי מעל גיל 40 כדאי להתעמל יותר. כמו כן הדבר מצביע על יתרון בפעילות מתונה ויומיומית על פני פעילות פעם בשבוע אינטנסיבית יותר. [http://www.anti-aging.co.il/sport/physical-activity-is-a-free-anti-aging/]

==פעילות גופנית ושיפור בריאות השלד, המפרקים והשרירים==

==פעילות גופנית ושיפור בריאות השלד, המפרקים והשרירים==

מחקר שנערך בארצות הברית בקרב האוכלוסיה המבוגרת מצא כי רמות גבוהות יותר של פעילות גופנית מתונה עד מאומצת בשנות אמצע החיים קשורה בקשר סטטיסטי לסיכון מופחת לחלות ב[[פרקינסון]]<ref name="NIEHS2014">NIEHS (feb 2014). [https://www.niehs.nih.gov/health/materials/parkinsons_disease_and_environmental_factors_508.pdf Parkinson’s Disease and Environmental Factors]</ref>  

מחקר שנערך בארצות הברית בקרב האוכלוסיה המבוגרת מצא כי רמות גבוהות יותר של פעילות גופנית מתונה עד מאומצת בשנות אמצע החיים קשורה בקשר סטטיסטי לסיכון מופחת לחלות ב[[פרקינסון]]<ref name="NIEHS2014">NIEHS (feb 2014). [https://www.niehs.nih.gov/health/materials/parkinsons_disease_and_environmental_factors_508.pdf Parkinson’s Disease and Environmental Factors]</ref>  

קיימים ממצאים ומחקרים ראשוניים המצביעים על כך שפעילות גופנית נמרצת כמו [[אופניים|רכיבה על אופניים]], יכולה להעלים מספר תסמינים של [[פרקינסון|מחלת פרקינסון]] ולהאט את התפתחות המחלה. הפעילות צריכה להיות הכרוכה בהפעלת שרירים באופן חוזר ברמה הגבוהה בהרבה מעל סף הנוחות. מחקרים ראשונים מראים שלאחר שמונה שבועות של רכיבה על אופניים 3 פעמים בשבוע בקצב גבוה מספיק שגורם להזעה ומעלה את קצב הלב, מאפשרים לחלק מהחולים לשחזר את יכולת התנועה שלהם ל 4 שבועות. הפסקת הפעילות הגופנית גורמת לאובדן יכולת זו. {{הערה|שם=parkinson_bike|1=[http://www.parkinson.org.il/?CategoryID=176&ArticleID=1190 רכיבה על אופניים וחולי פרקינסון], עמותת פרקינסון בישראל, תרגום של כתבה מאת אליס רייד, 9/01/2012}}

קיימים ממצאים ומחקרים ראשוניים המצביעים על כך שפעילות גופנית נמרצת כמו [[אופניים|רכיבה על אופניים]], יכולה להעלים מספר תסמינים של [[פרקינסון|מחלת פרקינסון]] ולהאט את התפתחות המחלה. הפעילות צריכה להיות הכרוכה בהפעלת שרירים באופן חוזר ברמה הגבוהה בהרבה מעל סף הנוחות. מחקרים ראשונים מראים שלאחר שמונה שבועות של רכיבה על אופניים 3 פעמים בשבוע בקצב גבוה מספיק שגורם להזעה ומעלה את קצב הלב, מאפשרים לחלק מהחולים לשחזר את יכולת התנועה שלהם ל-4 שבועות. הפסקת הפעילות הגופנית גורמת לאובדן יכולת זו. {{הערה|שם=parkinson_bike|1=[http://www.parkinson.org.il/?CategoryID=176&ArticleID=1190 רכיבה על אופניים וחולי פרקינסון], עמותת פרקינסון בישראל, תרגום של כתבה מאת אליס רייד, 9/01/2012}}

לפי מייקל אוקון, מנהל רפואי ארצי של הקרן הלאומית לפרקינסון בארה"ב, יש חשיבות רבה לפעילות גופנית ככלי ללחימה בהתפתחות הפרקינסון. לפני פיתוח טיפול תרופתי יעיל בשנות השישים , חולי פרקינסון השתפרו לעיתים קרובות עם כל פעילות גופנית, אפילו קיפול כביסה. {{הערה|שם=parkinson_bike}}

לפי מייקל אוקון, מנהל רפואי ארצי של הקרן הלאומית לפרקינסון בארה"ב, יש חשיבות רבה לפעילות גופנית ככלי ללחימה בהתפתחות הפרקינסון. לפני פיתוח טיפול תרופתי יעיל בשנות השישים, חולי פרקינסון השתפרו לעיתים קרובות עם כל פעילות גופנית, אפילו קיפול כביסה. {{הערה|שם=parkinson_bike}}

ג'יי ל. אלברטס, חוקר מחלת הפרקינסון במרפאת קליבלנד, גילה במקרה בשנת 2002 כי רכיבה מאומצת עם חולה פרקיסנון היטבה את מצבו. הוא חקר 100 חולים, שרכבו על אופני כושר. ראשית נבדק קצב רכיבה נוח של כ-60 דיוושים לדקה ואז הם התבקשו להגביר את הקצב ב-35%. לאחר סדרות של 3 פעמים בשבוע, התרחש שיפור בקרב כל החולים בתנועתיות וביכולת מוטורית עדינה, אף חולה לא פרשה מתוכנית האימונים המאומצת. ולמרות שרכיבה על אופניים מערבת את הרגליים, התנועתיות השתפרה במקומות אחרים – במניפולציות היכולת לפתוח בקבוק לדוגמא. "משהו כללי התרחש במוח" אמר אלברטס. בסריקות מוח של החולים, נתגלה כי פעילות גופנית העלתה את זרימת הדם במוח ואת הפעילות המוחית בחולים ביעלות דומה לזו הנראית במתן תרופות שגרתיות במחלת הפרקינסון. {{הערה|שם=parkinson_bike}}

ג'יי ל. אלברטס, חוקר מחלת הפרקינסון במרפאת קליבלנד, גילה במקרה בשנת 2002 כי רכיבה מאומצת עם חולה פרקיסנון היטבה את מצבו. הוא חקר 100 חולים, שרכבו על אופני כושר. ראשית נבדק קצב רכיבה נוח של כ-60 דיוושים לדקה ואז הם התבקשו להגביר את הקצב ב-35%. לאחר סדרות של 3 פעמים בשבוע, התרחש שיפור בקרב כל החולים בתנועתיות וביכולת מוטורית עדינה, אף חולה לא פרשה מתוכנית האימונים המאומצת. ולמרות שרכיבה על אופניים מערבת את הרגליים, התנועתיות השתפרה במקומות אחרים – במניפולציות היכולת לפתוח בקבוק לדוגמא. "משהו כללי התרחש במוח" אמר אלברטס. בסריקות מוח של החולים, נתגלה כי פעילות גופנית העלתה את זרימת הדם במוח ואת הפעילות המוחית בחולים ביעלות דומה לזו הנראית במתן תרופות שגרתיות במחלת הפרקינסון. {{הערה|שם=parkinson_bike}}

מחקר שהשווה את כמות הפעילות הגופנית וההשמנה בין מדינות מערביות שונות, נראה כי יש קשר סטטיסטי בין מדינות שיש בהן פעילות גופנית רבה (כולל שימוש בתחבורה ציבורית) לבין מדינות שבהן יש כמות נמוכה של השמנת-יתר. הקשר הסטטיסטי לא בהכרח מצביע על הסיבתיות אבל ייתכן שיש קשר בין שני הגורמים. לדוגמה מחקר שנערך בסין מצא כי גברים סיניים שעברו מאמצעי תחבורה אחרים למכוניות היו בעלי סיכוי גדול פי 2 לסבול ממשקל יתר. <ref name="Bassett2008">David R. Bassett, Jr., John Pucher, Ralph Buehler, Dixie L. Thompson, and Scott E. Crouter, [http://www.cycle-helmets.com/walk-bike-obesity-rates.pdf Walking, Cycling, and Obesity Rates in Europe, North America, and Australia] , Journal of Physical Activity and Health, 2008, 5, 795-814 </ref> מחקר שנערך באטלנטה עם 10,000 משתתפים מצא כי כל שעת נהיגה קשורה סטטיסטית לשיעור השמנה גבוה ב-6%, וכי כל ק"מ נוסף שצועדים ביום קשור סטטיסטית לסיכוי של 4.8% של ירידה בשיעור ההשמנה.<ref name="Bassett2008"/>

מחקר שהשווה את כמות הפעילות הגופנית וההשמנה בין מדינות מערביות שונות, נראה כי יש קשר סטטיסטי בין מדינות שיש בהן פעילות גופנית רבה (כולל שימוש בתחבורה ציבורית) לבין מדינות שבהן יש כמות נמוכה של השמנת-יתר. הקשר הסטטיסטי לא בהכרח מצביע על הסיבתיות אבל ייתכן שיש קשר בין שני הגורמים. לדוגמה מחקר שנערך בסין מצא כי גברים סיניים שעברו מאמצעי תחבורה אחרים למכוניות היו בעלי סיכוי גדול פי 2 לסבול ממשקל יתר. <ref name="Bassett2008">David R. Bassett, Jr., John Pucher, Ralph Buehler, Dixie L. Thompson, and Scott E. Crouter, [http://www.cycle-helmets.com/walk-bike-obesity-rates.pdf Walking, Cycling, and Obesity Rates in Europe, North America, and Australia] , Journal of Physical Activity and Health, 2008, 5, 795-814 </ref> מחקר שנערך באטלנטה עם 10,000 משתתפים מצא כי כל שעת נהיגה קשורה סטטיסטית לשיעור השמנה גבוה ב-6%, וכי כל ק"מ נוסף שצועדים ביום קשור סטטיסטית לסיכוי של 4.8% של ירידה בשיעור ההשמנה.<ref name="Bassett2008"/>

==ראו גם==

==ראו גם==

==קישורים חיצוניים==

==קישורים חיצוניים==

* [http://www.who.int/topics/physical_activity/en/ פעילות גופנית] ארגון הבריאות העולמי.

* [http://www.who.int/topics/physical_activity/en/ פעילות גופנית], ארגון הבריאות העולמי

* [https://health.gov/PAGuidelines/default.aspx  Physical Activity Guidelines for Americans], Office of Disease Prevention & Health Promotion, US Department of Health and Human Services, 2008

* [https://health.gov/PAGuidelines/default.aspx  Physical Activity Guidelines for Americans], Office of Disease Prevention & Health Promotion, US Department of Health and Human Services, 2008

* [http://www.wikirefua.org.il/index.php/%D7%A4%D7%A2%D7%99%D7%9C%D7%95%D7%AA_%D7%92%D7%95%D7%A4%D7%A0%D7%99%D7%AA_%D7%95%D7%9E%D7%A0%D7%99%D7%A2%D7%AA_%D7%9E%D7%97%D7%9C%D7%95%D7%AA_-_Physical_activity_and_disease_prevention פעילות גופנית ומניעת מחלות], ויקירפואה

* [http://www.wikirefua.org.il/index.php/%D7%A4%D7%A2%D7%99%D7%9C%D7%95%D7%AA_%D7%92%D7%95%D7%A4%D7%A0%D7%99%D7%AA_%D7%95%D7%9E%D7%A0%D7%99%D7%A2%D7%AA_%D7%9E%D7%97%D7%9C%D7%95%D7%AA_-_Physical_activity_and_disease_prevention פעילות גופנית ומניעת מחלות], ויקירפואה

* [http://www.wingate.org.il/Index.asp?ArticleID=791&CategoryID=105 פעילות גופנית ובריאות: איך זה עובד באמת] מכון וינגייט, 2003

* [http://www.wingate.org.il/Index.asp?ArticleID=791&CategoryID=105 פעילות גופנית ובריאות: איך זה עובד באמת] מכון וינגייט, 2003

* [http://www.health-fitness.co.il/index.php?option=com_content&view=article&id=40:health-sport&catid=9:fitness&Itemid=25 השפעות בריאותיות של פעילות גופנית], אתר בריאות וכושר

* [http://www.health-fitness.co.il/index.php?option=com_content&view=article&id=40:health-sport&catid=9:fitness&Itemid=25 השפעות בריאותיות של פעילות גופנית], אתר בריאות וכושר

* [http://www.wikirefua.org.il/index.php/%D7%A4%D7%A2%D7%99%D7%9C%D7%95%D7%AA_%D7%92%D7%95%D7%A4%D7%A0%D7%99%D7%AA_%D7%91%D7%9E%D7%A1%D7%92%D7%A8%D7%AA_%D7%9E%D7%A0%D7%99%D7%A2%D7%94_%D7%A8%D7%90%D7%A9%D7%95%D7%A0%D7%99%D7%AA_%D7%95%D7%A9%D7%A0%D7%99%D7%95%D7%A0%D7%99%D7%AA_%D7%A9%D7%9C_%D7%9E%D7%97%D7%9C%D7%95%D7%AA_%D7%9C%D7%91_%D7%95%D7%9B%D7%9C%D7%99_%D7%93%D7%9D_-_%D7%9E%D7%91%D7%95%D7%90_-_Physical_activity_for_primary_and_secondary_prevention_of_cardiovascular_disease_-_introduction פעילות גופנית במסגרת מניעה ראשונית ושניונית של מחלות לב וכלי דם] ויקירפואה

* [http://www.wikirefua.org.il/index.php/%D7%A4%D7%A2%D7%99%D7%9C%D7%95%D7%AA_%D7%92%D7%95%D7%A4%D7%A0%D7%99%D7%AA_%D7%91%D7%9E%D7%A1%D7%92%D7%A8%D7%AA_%D7%9E%D7%A0%D7%99%D7%A2%D7%94_%D7%A8%D7%90%D7%A9%D7%95%D7%A0%D7%99%D7%AA_%D7%95%D7%A9%D7%A0%D7%99%D7%95%D7%A0%D7%99%D7%AA_%D7%A9%D7%9C_%D7%9E%D7%97%D7%9C%D7%95%D7%AA_%D7%9C%D7%91_%D7%95%D7%9B%D7%9C%D7%99_%D7%93%D7%9D_-_%D7%9E%D7%91%D7%95%D7%90_-_Physical_activity_for_primary_and_secondary_prevention_of_cardiovascular_disease_-_introduction פעילות גופנית במסגרת מניעה ראשונית ושניונית של מחלות לב וכלי דם], ויקירפואה

==הערות שוליים==

==הערות שוליים==