שינויים

דרך נוספת לעידוד פעילות גופנית היא [[אורח חיים פעיל]] - שילוב פעילות גופנית כחלק מחיי היומיום, בעיקר דרך [[תחבורה פעילה]]. הגורמים המשפיעים ביותר על היבט זה הן [[תכנון עירוני]] וכן בניית תשתיות עירוניות מתאימות (כגון מסלולי הליכה, [[שבילי אופניים]]). חלק מהערים בעולם מקדמות "[[ערים בריאות]]" ו/או [[עירוניות מתחדשת]] שבמסגרתה מקודמת תחבורה פעילה כדרך מרכזית לשיפור הפעילות הגופנית היומיומית על ידי [[הליכה ברגל]] ו[[תחבורת אופניים]].  

דרך נוספת לעידוד פעילות גופנית היא [[אורח חיים פעיל]] - שילוב פעילות גופנית כחלק מחיי היומיום, בעיקר דרך [[תחבורה פעילה]]. הגורמים המשפיעים ביותר על היבט זה הן [[תכנון עירוני]] וכן בניית תשתיות עירוניות מתאימות (כגון מסלולי הליכה, [[שבילי אופניים]]). חלק מהערים בעולם מקדמות "[[ערים בריאות]]" ו/או [[עירוניות מתחדשת]] שבמסגרתה מקודמת תחבורה פעילה כדרך מרכזית לשיפור הפעילות הגופנית היומיומית על ידי [[הליכה ברגל]] ו[[תחבורת אופניים]].  

הדרך של עיצוב העיר יכול להשפיע במספר דרכים על הפופולריות של תחבורה פעילה. [[פרבור]], [[הפרדת שימושי קרקע]] ו[[תכנון מוטה רכב פרטי]] מקשים על הליכה ברגל ורכיבה באופנים כאמצעי תחבורה. מחקרים מהעולם מראים על הבדלים ניכרים בין מדינות מערביות שונות בעלות עיצובים שונים של הערים. בארצות הברית כמות התחבורה הפעילה (אופניים ורגל) מכלל כמות הנסיעות היא 10%, בקנדה 9% ובאוסטרליה 6% בלבד. זאת לעומת מדינות מערביות אחרות כמו גרמניה (32%), ספרד (35%), או [[הולנד]] (47%). ניתן לראות הבדלים של פי 9 בין שיעורי [[[הולכי רגל|ההליכה]] בין אוסטרליה לבין שוויץ (5% לעומת 45%) והבדלים של פי 25 בין הולנד לבין ארצות הברית ב[[תחבורת אופניים]]. ):<ref name="Bassett2008">David R. Bassett, Jr., John Pucher, Ralph Buehler, Dixie L. Thompson, and Scott E. Crouter, [http://www.cycle-helmets.com/walk-bike-obesity-rates.pdf Walking, Cycling, and Obesity Rates in Europe, North America, and Australia] , Journal of Physical Activity and Health, 2008, 5, 795-814 </ref> מחקר של האיחוד האירופי מצא כי בשנת 2000 תושבי אירופה הלכו בממוצע 382 ק"מ בשנה- כמעט פי 3 בהשוואה לאזרח אמריקאי ממוצע שצעד 140 ק"מ בשנה. אירופאי ממוצע רוכב על אופניים למרחק של 187 ק"מ בשנה, יותר מפי 4 לעומת תושב ארצות הברית שרוכב בממוצע כ-40 ק"מ בשנה. <ref name="Bassett2008"/>

הדרך של עיצוב העיר יכול להשפיע במספר דרכים על הפופולריות של תחבורה פעילה. [[פרבור]], [[הפרדת שימושי קרקע]] ו[[תכנון מוטה רכב פרטי]] מקשים על הליכה ברגל ורכיבה באופנים כאמצעי תחבורה. מחקרים מהעולם מראים על הבדלים ניכרים בין מדינות מערביות שונות בעלות עיצובים שונים של הערים. בארצות הברית כמות התחבורה הפעילה (אופניים ורגל) מכלל כמות הנסיעות היא 10%, בקנדה 9% ובאוסטרליה 6% בלבד. זאת לעומת מדינות מערביות אחרות כמו גרמניה (32%), ספרד (35%), או [[הולנד]] (47%). ניתן לראות הבדלים של פי 9 בין שיעורי [[הולכי רגל|ההליכה]] בין אוסטרליה לבין שוויץ (5% לעומת 45%) והבדלים של פי 25 בין הולנד לבין ארצות הברית ב[[תחבורת אופניים]]. ):<ref name="Bassett2008">David R. Bassett, Jr., John Pucher, Ralph Buehler, Dixie L. Thompson, and Scott E. Crouter, [http://www.cycle-helmets.com/walk-bike-obesity-rates.pdf Walking, Cycling, and Obesity Rates in Europe, North America, and Australia] , Journal of Physical Activity and Health, 2008, 5, 795-814 </ref> מחקר של האיחוד האירופי מצא כי בשנת 2000 תושבי אירופה הלכו בממוצע 382 ק"מ בשנה- כמעט פי 3 בהשוואה לאזרח אמריקאי ממוצע שצעד 140 ק"מ בשנה. אירופאי ממוצע רוכב על אופניים למרחק של 187 ק"מ בשנה, יותר מפי 4 לעומת תושב ארצות הברית שרוכב בממוצע כ-40 ק"מ בשנה. <ref name="Bassett2008"/>

גם בתוך מדינות יכולים להיות הבדלים ניכרים בין ערים. מחקרים מצאו כי בערים ישנות בארצות הברית, תכנון עירוני כמו [[עירוב שימושי קרקע]] הוביל לשיעורים גבוהים יותר של תחבורה פעילה.<ref name="Bassett2008"/>  

גם בתוך מדינות יכולים להיות הבדלים ניכרים בין ערים. מחקרים מצאו כי בערים ישנות בארצות הברית, תכנון עירוני כמו [[עירוב שימושי קרקע]] הוביל לשיעורים גבוהים יותר של תחבורה פעילה.<ref name="Bassett2008"/>