47,332
עריכות
שינויים
השפעות בריאותיות של פעילות גופנית (הצגת מקור)
גרסה מ־10:54, 13 בספטמבר 2016
, 10:54, 13 בספטמבר 2016אין תקציר עריכה
לפי משרד הבריאות, אורח חיים יושבני מעלה את הסיכון למחלות כרוניות רבות כולל [[מחלת לב כלילית]], [[שבץ מוחי]], [[סוכרת מסוג 2]], [[סרטן המעי הגס]], [[סרטן השד]] ועוד. [http://www.health.gov.il/publicationsfiles/activities21_01122012.pdf]
לפי משרד הבריאות, אורח חיים יושבני מעלה את הסיכון למחלות כרוניות רבות כולל [[מחלת לב כלילית]], [[שבץ מוחי]], [[סוכרת מסוג 2]], [[סרטן המעי הגס]], [[סרטן השד]] ועוד. [http://www.health.gov.il/publicationsfiles/activities21_01122012.pdf]
עבודת תזה של Aliza Matusevich מהאוניברסיטה העברית ומבית הספר לבריאות של הדסה, שהוגשה בשנת 2009, טוענת כי אדם בריא ממוצע בן 40, שחי בישראל ויבצע [[פעילות גופנית]] מספקת, ניתן להפחית כ-117,000 דולר מההוצאות הרפואיות לאורך ימי חייו, לעומת תרחיש של העדר פעילות. אם כל הקוהורט (Cohort– קבוצת פרטים באוכלוסייה שגילם זהה) היו עוסקים בפעילות גופנית, ניתן להגיע לחסכון לאורך חיי האדם של כ-9.5 מיליארד דולר.<ref name="hadassah2009">Aliza Matusevich, [http://www.hadassah.org.il/media/1893133/aneconomicevaluat.pdf An Economic Evaluation of Physical Activity and Implications for Its Promotion] Master‘s Degree in Public Health, The Hebrew University of Jerusalem and Hadassah Medical Organisation,30 December 2009</ref>
עבודת תזה של Aliza Matusevich מהאוניברסיטה העברית ומבית הספר לבריאות של הדסה, שהוגשה בשנת 2009, טוענת כי אדם בריא ממוצע בן 40, שחי בישראל ויבצע [[פעילות גופנית]] מספקת, ניתן להפחית כ-117,000 דולר מההוצאות הרפואיות לאורך ימי חייו, לעומת תרחיש של העדר פעילות. אם כל הקוהורט (Cohort– קבוצת פרטים באוכלוסייה שגילם זהה) היו עוסקים בפעילות גופנית, ניתן להגיע לחסכון לאורך חיי האדם של כ-9.5 מיליארד דולר.<ref name="hadassah2009">Aliza Matusevich, [http://www.hadassah.org.il/media/1893133/aneconomicevaluat.pdf An Economic Evaluation of Physical Activity and Implications for Its Promotion] Master‘s Degree in Public Health, The Hebrew University of Jerusalem and Hadassah Medical Organisation,30 December 2009</ref>
לפי הערכה משנת 2008, לפחות כ-250 אלף מתושבי ארצות הברית מתים בכל שנה עקב מחסור בפעילות גופנית. {{הערה|Meriwther A, Lee A. Physical Activity Counseling}}, היות ובשנת 2013 מתו בארצות הברית כ 2.5 מיליון בני אדם,[http://www.cdc.gov/nchs/fastats/deaths.htm] מדובר בכ-10% מכלל מקרי המוות. אם מניחים כי השפעה דומה מתרחשת לגבי ישראל (כמות דומה של מחסור בפעילות גופנית ובנתוני בריאות אחרים) ניתן להעריך באופן גס את כמות התמותה בישראל עקב מחסור בפעילות גופנית בכ-4,000 אנשים בשנה.
לפי הערכה משנת 2008, לפחות כ-250 אלף מתושבי ארצות הברית מתים בכל שנה עקב מחסור בפעילות גופנית. {{הערה|Meriwther A, Lee A. Physical Activity Counseling}}, היות ובשנת 2013 מתו בארצות הברית כ 2.5 מיליון בני אדם,[http://www.cdc.gov/nchs/fastats/deaths.htm] מדובר בכ-10% מכלל מקרי המוות. אם מניחים כי השפעה דומה מתרחשת לגבי ישראל (כמות דומה של מחסור בפעילות גופנית ובנתוני בריאות אחרים) ניתן להעריך באופן גס את כמות התמותה בישראל עקב מחסור בפעילות גופנית בכ-4,000 אנשים בשנה.
פרופסור אי-מין לי (I-Min Lee), מבית הספר לבריאות הציבור באוניברסיטת הרווארד בארצות הברית, פרסמה סדרת מחקרים על תת-פעילות גופנית בירחון The Lancet בשנת 2012. צוות חוקרים בראשותה של פרופסור לי, העריך את כמות התחלואה והתמותה הנגרמים מאורך חיים בישיבה ברחבי העולם. לשם כך הם השתמשו בהערכות שמרניות של כמות התחלואה העודפת הנגרמת מתת פעילות גופנית למחלות לא מדבקות ידועות כמו [[מחלות לב]], [[סוכרת מסוג 2]] ו[[סרטן]] - במיוחד [[סרטן השד]] ו[[סרטן המעי הגס]]. במאמר שפורסם בירחון The Lancet בשנת 2012 הם מצאו כי אורח חיים יושבני גורם לעודף תחלואה של 6%-10% במחלות אלה, ולתמותה של 5.3 מיליון בני אדם בשנה (לעומת 5 מיליון בני אדם שמתים מ[[עישון]]). הפסקת אורח החיים היושבני תוביל בממוצע להגדלת [[תוחלת החיים בלידה]] של 6 חודשים ו-24 יום. בממוצע 9% מכל מקרי המוות בטרם עת בעולם נובעים מתת פעילות גופנית <ref name="Lancet_2012">I-Min Lee, Eric J Shiroma, Felipe Lobelo, Pekka Puska, Steven N Blair, Peter T Katzmarzyk [http://www.thelancet.com/journals/lancet/article/PIIS0140-6736%2812%2961031-9/ Effect of physical inactivity on major non-communicable diseases worldwide: an analysis of burden of disease and life expectancy], The Lancet, Volume 380, Issue 9838, Pages 219 - 229, 21 July 2012 </ref>[http://thecityfix.com/blog/sedentary-lifestyle-kills-more-smoking-exercise-physical-activity-maria-fernanda-cavalcanti/]. נתון זה גבוה יותר במדינות מערביות -שבהן אחוז התחלואה במחלות כרוניות גבוה יותר מהממוצע העולמי. מחקרים על תושבי ארצות הברית מצאו כי תוחלת החיים שם יכולה להעלות בשיעורים גבוהים עוד יותר עקב הגדלת הפעילות הגופנית.
מחקר משנת 2012 של של פרופסור I-Min Lee ושל Peter T Katzmarzyk מצא כי [[תוחלת החיים בלידה]] של תושבי ארצות הברית יכולה לעלות ב-2.0 שנים אם הם יצליחו להוריד את הישיבה העודפת לפחות מ-3 שעות ביום ולעלות ב-1.38 שנים על ידי [[צפייה בטלוויזיה]] במשך פחות משעתיים ביום. <ref>Peter T Katzmarzyk, I-Min Lee [http://bmjopen.bmj.com/content/2/4/e000828.full Sedentary behaviour and life expectancy in the USA: a cause-deleted life table analysis] BMJ Openbmjopen.bmj.com BMJ Open 2012;2:e000828 doi:10.1136/bmjopen-2012-000828 </ref>
מחקר משנת 2012 של של פרופסור I-Min Lee ושל Peter T Katzmarzyk מצא כי [[תוחלת החיים בלידה]] של תושבי ארצות הברית יכולה לעלות ב-2.0 שנים אם הם יצליחו להוריד את הישיבה העודפת לפחות מ-3 שעות ביום ולעלות ב-1.38 שנים על ידי [[צפייה בטלוויזיה]] במשך פחות משעתיים ביום. <ref>Peter T Katzmarzyk, I-Min Lee [http://bmjopen.bmj.com/content/2/4/e000828.full Sedentary behaviour and life expectancy in the USA: a cause-deleted life table analysis] BMJ Openbmjopen.bmj.com BMJ Open 2012;2:e000828 doi:10.1136/bmjopen-2012-000828 </ref>
דו"ח משנת 2010 של איגוד התחבורה הציבורית האמריקאי (APTA), גילה כי תושבים המתגוררים בישובים עם תשתית מפותחת של [[תחבורה ציבורית|אוטובוסים ורכבות]] נוטים להיות בריאים יותר, והם בעלי [[תוחלת חיים]] ארוכה יותר בממוצע יחסית לישובים אחרים. הסיבות לכך כוללות הפחתה ב[[תאונות דרכים]] (לרמה של רבע מישובים [[פרבור|פרווריים]]) ושיפור הבריאות הגופנית והנפשית בעקבות עידוד תחבורה פעילה [http://www.haaretz.co.il/hasite/spages/1185157.html]
דו"ח משנת 2010 של איגוד התחבורה הציבורית האמריקאי (APTA), גילה כי תושבים המתגוררים בישובים עם תשתית מפותחת של [[תחבורה ציבורית|אוטובוסים ורכבות]] נוטים להיות בריאים יותר, והם בעלי [[תוחלת חיים]] ארוכה יותר בממוצע יחסית לישובים אחרים. הסיבות לכך כוללות הפחתה ב[[תאונות דרכים]] (לרמה של רבע מישובים [[פרבור|פרווריים]]) ושיפור הבריאות הגופנית והנפשית בעקבות עידוד תחבורה פעילה [http://www.haaretz.co.il/hasite/spages/1185157.html]
מחקר אפידמיולוגי משנת 2004 העריך כי 36% מהתחלואה במחלות לב, 27% מ[[אוסטפרוזיס]], 20% ממקרי השבץ, [[מתח יתר]], [[סוכרת מסוג 2]] ו[[סרטן המעי הגס]], ו-11% מ[[סרטן השד]] ניתן ליחס למחסור בפעילות גופנית. .<ref name="hadassah2009">Aliza Matusevich, [http://www.hadassah.org.il/media/1893133/aneconomicevaluat.pdf An Economic Evaluation of Physical Activity and Implications for Its Promotion] Master‘s Degree in Public Health, The Hebrew University of Jerusalem and Hadassah Medical Organisation,30 December 2009</ref>
[[אזורים כחולים]], הוא פרוייקט שחוקר אזורים בעולם שבהם נפוצה התופעה של אנשים שחיים חיים מלאים ופעילים עד לגיל 100. מדענים מתחומים שונים יחד עם דמוגרפים מקטלגים אזורים אלה כ"אזורים מיוחדים" שבהם התושבים חיים תקופת חיים ארוכה בהרבה יחסית לשאר אוכלוסיית העולם. בין מאפיינים המשותפים לכל האזורים הכחולים נכללת בין היתר קיום של [[אורח חיים פעיל]] - לצד היבטים נוספים ומשלימים כמו המנעות מ[[עישון]], [[צמחונות|תזונה שמובססת בעיקר על אכילת מזון מהצומח]], [[קהילה|מעורבות חברתית]] ועוד.
[[אזורים כחולים]], הוא פרוייקט שחוקר אזורים בעולם שבהם נפוצה התופעה של אנשים שחיים חיים מלאים ופעילים עד לגיל 100. מדענים מתחומים שונים יחד עם דמוגרפים מקטלגים אזורים אלה כ"אזורים מיוחדים" שבהם התושבים חיים תקופת חיים ארוכה בהרבה יחסית לשאר אוכלוסיית העולם. בין מאפיינים המשותפים לכל האזורים הכחולים נכללת בין היתר קיום של [[אורח חיים פעיל]] - לצד היבטים נוספים ומשלימים כמו המנעות מ[[עישון]], [[צמחונות|תזונה שמובססת בעיקר על אכילת מזון מהצומח]], [[קהילה|מעורבות חברתית]] ועוד.