47,332
עריכות
שינויים
אין תקציר עריכה
'''גורם סיכון בריאותי''' (health risk) מוגדר על ידי ארגון הבריאות העולמי כ"גורם שמעלה את הסבירות להשפעות בריאותיות שליליות". {{הערה|שם=who2009}}
'''גורם סיכון בריאותי''' (health risk) מוגדר על ידי ארגון הבריאות העולמי כ"גורם שמעלה את הסבירות להשפעות בריאותיות שליליות". {{הערה|שם=who2009}} הבנה של סיכוני הבריאות האלה ושל הדינמיקה שלהם חשובה לשם פיתוח מדיניות אישית, קהילתית, מדינית ועולמית של שיפור הבריאות ו[[רופאה מונעת]].
נכון לשנת 2009 גורמי הסיכון המרכזיים בעולם ביחס לתמותה כוללים [[לחץ דם גבוה]] (13% מהתמותה ברחבי העולם), [[עישון|שימוש בטבק]] (9%), [[השפעות בריאותיות של סוכר|כמות גבוה של סוכר בדם]] (6%), [[השפעות בריאותיות של פעילות גופנית|מחסור בפעילות גופנית]] (6%), ו[[השמנת יתר]] (5%). גורמים אלה מעלים את הסיכון לתחלואה ותמותה ממחלות כרוניות כמו מחלות לב, [[סוכרת]] ו[[סרטן]]. הם משפיעים על מדינות בכל רמות ההכנסה - מדינות עשירות, בינוניות ועניות.{{הערה|שם=who2009|[http://www.who.int/healthinfo/global_burden_disease/global_health_risks/en/ גורמי סיכון עולמיים], ארגון הבריאות העולמי, 2009}}
נכון לשנת 2009 גורמי הסיכון המרכזיים בעולם ביחס לתמותה כוללים [[לחץ דם גבוה]] (13% מהתמותה ברחבי העולם), [[עישון|שימוש בטבק]] (9%), [[השפעות בריאותיות של סוכר|כמות גבוה של סוכר בדם]] (6%), [[השפעות בריאותיות של פעילות גופנית|מחסור בפעילות גופנית]] (6%), ו[[השמנת יתר]] (5%). גורמים אלה מעלים את הסיכון לתחלואה ותמותה ממחלות כרוניות כמו מחלות לב, [[סוכרת]] ו[[סרטן]]. הם משפיעים על מדינות בכל רמות ההכנסה - מדינות עשירות, בינוניות ועניות.{{הערה|שם=who2009|[http://www.who.int/healthinfo/global_burden_disease/global_health_risks/en/ גורמי סיכון עולמיים], ארגון הבריאות העולמי, 2009}}
גם בתוך מדינות יש הבדלים בהשפעה של גורמי סיכון , כחלק מ[[אי שוויון בריאותי]], בשל מודעות בריאותית שונה, הבדלים בין גברים ונשים, גישה שונה לשרותי בריאות ועוד. לדוגמה כחלק מ[[אי שוויון בריאותי בישראל]], גברים ערבים מעשנים יותר לעומת גברים יהודים, ונשים יהודיות, בעיקר חילוניות, מעשנות יותר לעומת נשים ערביות או נשים יהודיות דתיות וחרדיות.
גם בתוך מדינות יש הבדלים בהשפעה של גורמי סיכון , כחלק מ[[אי שוויון בריאותי]], בשל מודעות בריאותית שונה, הבדלים בין גברים ונשים, גישה שונה לשרותי בריאות ועוד. לדוגמה כחלק מ[[אי שוויון בריאותי בישראל]], גברים ערבים מעשנים יותר לעומת גברים יהודים, ונשים יהודיות, בעיקר חילוניות, מעשנות יותר לעומת נשים ערביות או נשים יהודיות דתיות וחרדיות.
גורמי סיכון נמצאים במצב של שינוי מתמיד. אוכלוסיות מדקנות עקב הצלחות של טיפול ומניעה של מחלות מדבקות, בו בזמן דפוסים של פעילות גופנית ושל צריכת מזון, משקאות מתוקים, אלכוהול, וטבק משתנים. במדינות עניות ומתפתחות הנטל של מחלות שנוצר עקב גורמי סיכון אלה מתווספים לגורמים המסורתיים של תחלואה ממחלות מדבקות.
==עישון טבק==
בשנת 2004 העריך [[ארגון הבריאות העולמי]] כי עישון גורר מוות מוקדם של 5.4 מיליוני בני אדם בשנה<ref>World Health Organization (2008). [http://www.who.int/healthinfo/global_burden_disease/2004_report_update/en/ The Global Burden of Disease (2004 Update ed.)]. Geneva: World Health Organization.</ref> וכי 100 מיליון בני אדם מתו בטרם-עת במהלך המאה ה-20 עקב עישון.<ref>"[http://www.who.int/entity/tobacco/mpower/mpower_report_prevalence_data_2008.pdf WHO Report on the Global Tobacco Epidemic]". World Health Organization. 2008.</ref> המרכז לבקרת מחלות של ארצות הברית מעריך כי עישון טבק הוא "גורם הסיכון הניתן למניעה החשוב ביותר לבריאות האנושית במדינות מפותחות וגורם חשוב למוות מוקדם ברחבי העולם כולו".<ref>"[http://www.cdc.gov/tobacco/quit_smoking/you_can_quit/nicotine.htm Nicotine: A Powerful Addiction]", Centers for Disease Control and Prevention.</ref> עבור רוב המעשנים [[הפסקת עישון]] היא הפעולה הרפואית המשמעותית ביותר להארכת חייהם ושיפור מצבם הבריאותי. עישון הוא גורם סיכון משמעותי ל[[מחלות לב וכלי דם]], כולל מחלת לב כלילית ושבץ; למספר רב של [[סרטן|מחלות סרטן]] כולל סרטן הריאה וסרטנים אחרים של הפה, הוושט, מערכת השתן, העיכול וסרטן הדם; למחלות של מערכת הנשימה; ולמחלות ובעיות נוספות הקשורות למערכת הרבייה וללידה.
לפני [[מלחמת העולם הראשונה]], סרטן הריאה נחשבה מחלה נדירה, שרוב הרופאים לא ראו במשך כל הקריירה שלהם. עם העלייה בפופולריות של עישון סיגריות לאחר המלחמה חלה עליה חדה גם במקרים של סרטן הריאה.{{הערה|שם=Witschi|1=Witschi 2001, A Short History of Lung Cancer. Toxicol Sci. 2001 Nov;64(1):4-6. PMID 11606795}},{{הערה|שם=Adler I 1912. p 1|1=Adler I. Primary malignant growths of the lungs and bronchi. New York: Longmans, Green, and Company; 1912., cited in Spiro SG, Silvestri GA. One hundred years of lung cancer. Am J Respir Crit Care Med. 2005 Sep 1;172(5):523-9. PMID 15961694}} הערכה היא כי עישון גורם ל-71% ממקרי סרטן הריאה ברחבי העולם. {{הערה|שם=who2009}} במדינות עניות נוסף לסיכון זה סיכון מ[[זיהום אוויר]] ביתי (בישול בבית בפחמים) וזיהום אוויר סביבתי, במדינות מערביות ככל הנראה שעישון גורם לחלק גבוה יותר מסך המקרים של סרטן ריאות.
==יתר לחץ דם==
[[יתר לחץ דם]] הוא אחד מגורמי הסיכון העיקריים בעולם ובמיוחד בעולם המערבי. זו מחלה כרונית בה לחץ הדם גבוה במיוחד. המחלה מכונה לעתים "הרוצח השקט", מפני שהאדם הסובל ממנה לעתים קרובות אינו מודע לכך. יתר לחץ דם יכול לגרום לפגיעה מתמשכת בכלי דם של רקמות רגישות כגון הלב, כלי הדם בעין, ורקמת העצבים במוח והוא אחד מגורמי הסיכון להתקף לב, לאי-ספיקת לב ולמפרצת והוא גורם הסיכון המוביל למחלת כליות כרונית (CKD).
אם זאת יתר לחץ דם הוא מצב ולא גורם התנהגות או גורם סביבתי, כך שהוא מושפע מגורמים אחרים כגון:
* הרגלי חיים: דהיינו עישון, שימוש כרוני באלכוהול, שימוש בסמים, הרגלי אכילה, תזונה עתירה ב[[מלח]] או בשומן, [[השמנת יתר]] או [[השמנה בטנית]], [[היעדר פעילות גופנית]]. כל הגורמים הללו נמצאו כגורמי סיכון להיווצרות יתר לחץ דם.
* מגדר: גברים סובלים יותר מנשים מיתר לחץ דם.
* גיל: אצל גברים, גיל מעל 55 הוא גורם סיכון לפיתוח יתר לחץ דם, ואצל נשים- מעל גיל 65 (אם כי קיימות מחלוקות בספרות הרפואית, ויש המציגים גילאים צעירים יותר).
* מחלות שונות כגון: היפרליפידמיה, סוכרת, היפר-אוריצמיה, תסמונת מטבולית.
רקע משפחתי, מצבי סטרס, מצב סוציו אקונומי
* תרופות: שימוש ממושך בגלולות למניעת הריון, סטרואידים, תרופות ממשפחת ה- NSAIDS (בעיקר תרופות נוגדות האנזים COX-2 כגון celcoxib), אמפטמינים, קוקאין, ציקלוספורין, EPO. גם תוספי תזונה שונים עלולים להעלות לחץ דם אם ניטלים במינונים גבוהים ועל כן יש לבחון האם נטל המטופל תוספי תזונה המקושרים לכך.
==זיהום כגורם סיכון בריאותי==
==זיהום כגורם סיכון בריאותי==