47,332
עריכות
שינויים
השפעות בריאותיות של פעילות גופנית (הצגת מקור)
גרסה מ־11:30, 11 בספטמבר 2016
, 11:30, 11 בספטמבר 2016יצירת דף עם התוכן "לפעילות גופנית סדירה יש מגוון גדול של יתרונות בריאותיים ולכן היא חלק מהותי בכל תוכנית של..."
לפעילות גופנית סדירה יש מגוון גדול של יתרונות בריאותיים ולכן היא חלק מהותי בכל תוכנית של [[רפואה מונעת]]. פעילות גופנית משפרת את פעילות הלב-הריאות ולכן מקטינה את הסיכון למחלות לב ולמחלות הקשורות בדם כגון שבץ, הפעילות גם מקטינה מתח-נפשי ובכך מחזקת את המערכת החיסונית.
==הקטנת הסיכון לתחלואה במחלות כרוניות==
לפי משרד הבריאות, אורח חיים יושבני מעלה את הסיכון למחלות כרוניות רבות כולל [[מחלת לב כלילית]], [[שבץ מוחי]], [[סוכרת מסוג 2]], [[סרטן המעי הגס]], [[סרטן השד]] ועוד. [http://www.health.gov.il/publicationsfiles/activities21_01122012.pdf] פרופסור אי-מין לי (I-Min Lee), מבית הספר לבריאות הציבור באוניברסיטת הרווארד בארצות הברית, פרסמה סדרת מחקרים על תת-פעילות גופנית בירחון The Lancet בשנת 2012. צוות חוקרים בראשותה של פרופסור לי, העריך את כמות התחלואה והתמותה הנגרמים מאורך חיים בישיבה ברחבי העולם. לשם כך הם השתמשו בהערכות שמרניות של כמות התחלואה העודפת הנגרמת מתת פעילות גופנית למחלות לא מדבקות ידועות כמו [[מחלות לב]], [[סוכרת מסוג 2]] ו[[סרטן]] - במיוחד [[סרטן השד]] ו[[סרטן המעי הגס]]. במאמר שפורסם בירחון The Lancet בשנת 2012 הם מצאו כי אורח חיים יושבני גורם לעודף תחלואה של 6%-10% במחלות אלה, ולתמותה של 5.3 מיליון בני אדם בשנה (לעומת 5 מיליון בני אדם שמתים מ[[עישון]]). הפסקת אורח החיים היושבני תוביל בממוצע להגדלת [[תוחלת החיים בלידה]] של 6 חודשים ו-24 יום. בממוצע 9% מכל מקרי המוות בטרם עת בעולם נובעים מתת פעילות גופנית <ref name="Lancet_2012">I-Min Lee, Eric J Shiroma, Felipe Lobelo, Pekka Puska, Steven N Blair, Peter T Katzmarzyk [http://www.thelancet.com/journals/lancet/article/PIIS0140-6736%2812%2961031-9/ Effect of physical inactivity on major non-communicable diseases worldwide: an analysis of burden of disease and life expectancy], The Lancet, Volume 380, Issue 9838, Pages 219 - 229, 21 July 2012 </ref>[http://thecityfix.com/blog/sedentary-lifestyle-kills-more-smoking-exercise-physical-activity-maria-fernanda-cavalcanti/]. נתון זה גבוה יותר במדינות מערביות -שבהן אחוז התחלואה במחלות כרוניות גבוה יותר מהממוצע העולמי. מחקרים על תושבי ארצות הברית מצאו כי תוחלת החיים שם יכולה להעלות בשיעורים גבוהים עוד יותר עקב הגדלת הפעילות הגופנית.
==הקטנת מתח נפשי==
{{הפניה לערך מורחב|מתח נפשי}}
לפעילות גופנית יש יתרון חשוב נוסף - היכולת שלה להפחית [[מתח נפשי]] וחרדה ובכך לשפר את [[רווחה חברתית|איכות החיים]] וגם את הבריאות הכללית. לחץ נפשי כרוני מעלה את הסיכוי לתמותה מכל סוגי הגורמים, ואת התחלואה במחלות לב וכלי דם. הוא יכול לגרור [[דיכאון]]. בנוסף הוא חשוד בגרימת [[סוכרת]] מסוג 1 ו-2. בנסיון להתמודד עם לחץ נפשי מתמשך אנשים רבים נוקטים באמצעים שונים שעלולים לפגוע בבריאות: [[עישון]], [[השמנת יתר|אכילת יתר]], צריכת [[אלכוהול]], צריכת סמים אחרים, [[צפייה בטלוויזיה]] ועוד.
פעילות גופנית היא דרך מוכחת להקטנת המתח-הנפשי. לדוגמה הוכח כי השתתפות קבועה באימון גופני אירובי (לדוגמה ריקוד, ריצה, אופניים וכו') יכולה להוריד את רמות המתח הכלליות, לשפר ולייצב את מצב הרוח, לשפר את השינה ולשפר את הביטחון העצמי<ref name="adda1">[http://www.adaa.org/understanding-anxiety/related-illnesses/other-related-conditions/stress/physical-activity-reduces-st Physical Activity Reduces Stress], The Anxiety and Depression Association of America (ADAA)</ref> באופן כללי יותר - שמירה על אורח חיים בריא כמו מספיק שעות שינה, [[תזונה בריאה]] ופעילות גופנית יכולה להפחית מתח.
מטה-אנליזה שפורסמה בשנת 2008, בדקה 49 מחקרים בנושא, הראתה הפחתה משמעותית בלחץ הנפשי ביחס לקבוצות בקרה שלא קיבלו טיפול. לפעילות גופנית היה גם יתרון ביחס לפעילויות אחרות של טיפול בחרדה.
<ref>Wipfli BM et al, [http://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/18723899 The anxiolytic effects of exercise: a meta-analysis of randomized trials and dose-response analysis], J Sport Exerc Psychol. 2008 Aug;30(4):392-410</ref> מחקר אחר בדק ניתוח של 3 מטה-אנליזות של השפעת פעילות גופנית על סוגים שונים של מדידת מתח-נפשי. כל המחקרים מראים שיש קשר כזה אבל חלקם מצביעים על יתרונות כלפי פעילות גופנית אינטנסיבית יותר. ונראה שפעילות גופנית מעל 21 דקות משפיעה בצורה חזקה יותר. יש מספר מנגנונים בהם פעילות גופנית יכולה להשפיע על לחץ נפשי והדבר דורש מחקר נוסף.<ref>Steven J. Petruzzello et al, [http://link.springer.com/article/10.2165/00007256-199111030-00002#page-1 A Meta-Analysis on the Anxiety-Reducing Effects of Acute and Chronic Exercise], Sports Medicine , March 1991, Volume 11, Issue 3, pp 143-182</ref>
==הקלה על גמילה מעישון==
מטה-אנליזה שנערכה בשנת 2012 על 15 מחקרים מצאה כי 12 מתוכם גילו קשר חיובי ומשמעותי בין ביצוע פעילות גופנית לבין הפחתת התשוקה לעשן (cigarette cravings)בקרב אנשים שניסו להיגמל מעישון. הדבר התרחש הן בפעילות ספורטיבית קלה כגון יוגה ועד פעילות גופנית מאומצת. פעילות גופנית קלה עד בינונית הקלה על תסמיני גמילה מטבק ואילו פעילות גופנית אינטנסיבי ת החריפה אותם. הסיבות לקשר בין פעילות גופנית להקלה על גמילה מעישון עדיין נחקרות<ref>Vaughan Roberts et al, [The acute effects of exercise on cigarette cravings, withdrawal symptoms, affect, and smoking behaviour: systematic review update and meta-analysis The acute effects of exercise on cigarette cravings, withdrawal symptoms, affect, and smoking behaviour: systematic review update and meta-analysis], Psychopharmacology, July 2012, Volume 222, Issue 1, pp 1-15</ref>
==פרקינסון==
מחקר שנערך בארצות הברית בקרב האוכלוסיה המבוגרת מצא כי רמות גבוהות יותר של פעילות גופנית מתונה עד מאומצת בשנות אמצע החיים קשורה בקשר סטטיסטי לסיכון מופחת לחלות ב[[פרקינסון]]<ref name="NIEHS2014">NIEHS (feb 2014). [https://www.niehs.nih.gov/health/materials/parkinsons_disease_and_environmental_factors_508.pdf Parkinson’s Disease and Environmental Factors]</ref> פעילות גופנית יכולה לסייע גם למי שחלו במחלת פרקינסון. כדאי להתמקד בגמישות, זריזות, יציבות וגם בחיזוק וכושר כללי. יש לבצע [[אורח חיים פעיל|פעילות כמעט יומיומית]], או לפחות 3-5 פעמים בשבוע. יש גם חולים שצריכים מאמן /פיסיותרפיסט שיבוא לביתם להפעלה.[http://www.parkinson.org.il/Physical-Excercise]
==ראו גם==
* [[אורח חיים פעיל]]
* [[אורח חיים יושבני]]
* [[תחבורה פעילה]]
* [[השפעות בריאותיות של טלוויזיה]]
* [[השפעות בריאותיות של מכוניות]]
{{רפואה מונעת}}
[[קטגוריה:בריאות]]
==הקטנת הסיכון לתחלואה במחלות כרוניות==
לפי משרד הבריאות, אורח חיים יושבני מעלה את הסיכון למחלות כרוניות רבות כולל [[מחלת לב כלילית]], [[שבץ מוחי]], [[סוכרת מסוג 2]], [[סרטן המעי הגס]], [[סרטן השד]] ועוד. [http://www.health.gov.il/publicationsfiles/activities21_01122012.pdf] פרופסור אי-מין לי (I-Min Lee), מבית הספר לבריאות הציבור באוניברסיטת הרווארד בארצות הברית, פרסמה סדרת מחקרים על תת-פעילות גופנית בירחון The Lancet בשנת 2012. צוות חוקרים בראשותה של פרופסור לי, העריך את כמות התחלואה והתמותה הנגרמים מאורך חיים בישיבה ברחבי העולם. לשם כך הם השתמשו בהערכות שמרניות של כמות התחלואה העודפת הנגרמת מתת פעילות גופנית למחלות לא מדבקות ידועות כמו [[מחלות לב]], [[סוכרת מסוג 2]] ו[[סרטן]] - במיוחד [[סרטן השד]] ו[[סרטן המעי הגס]]. במאמר שפורסם בירחון The Lancet בשנת 2012 הם מצאו כי אורח חיים יושבני גורם לעודף תחלואה של 6%-10% במחלות אלה, ולתמותה של 5.3 מיליון בני אדם בשנה (לעומת 5 מיליון בני אדם שמתים מ[[עישון]]). הפסקת אורח החיים היושבני תוביל בממוצע להגדלת [[תוחלת החיים בלידה]] של 6 חודשים ו-24 יום. בממוצע 9% מכל מקרי המוות בטרם עת בעולם נובעים מתת פעילות גופנית <ref name="Lancet_2012">I-Min Lee, Eric J Shiroma, Felipe Lobelo, Pekka Puska, Steven N Blair, Peter T Katzmarzyk [http://www.thelancet.com/journals/lancet/article/PIIS0140-6736%2812%2961031-9/ Effect of physical inactivity on major non-communicable diseases worldwide: an analysis of burden of disease and life expectancy], The Lancet, Volume 380, Issue 9838, Pages 219 - 229, 21 July 2012 </ref>[http://thecityfix.com/blog/sedentary-lifestyle-kills-more-smoking-exercise-physical-activity-maria-fernanda-cavalcanti/]. נתון זה גבוה יותר במדינות מערביות -שבהן אחוז התחלואה במחלות כרוניות גבוה יותר מהממוצע העולמי. מחקרים על תושבי ארצות הברית מצאו כי תוחלת החיים שם יכולה להעלות בשיעורים גבוהים עוד יותר עקב הגדלת הפעילות הגופנית.
==הקטנת מתח נפשי==
{{הפניה לערך מורחב|מתח נפשי}}
לפעילות גופנית יש יתרון חשוב נוסף - היכולת שלה להפחית [[מתח נפשי]] וחרדה ובכך לשפר את [[רווחה חברתית|איכות החיים]] וגם את הבריאות הכללית. לחץ נפשי כרוני מעלה את הסיכוי לתמותה מכל סוגי הגורמים, ואת התחלואה במחלות לב וכלי דם. הוא יכול לגרור [[דיכאון]]. בנוסף הוא חשוד בגרימת [[סוכרת]] מסוג 1 ו-2. בנסיון להתמודד עם לחץ נפשי מתמשך אנשים רבים נוקטים באמצעים שונים שעלולים לפגוע בבריאות: [[עישון]], [[השמנת יתר|אכילת יתר]], צריכת [[אלכוהול]], צריכת סמים אחרים, [[צפייה בטלוויזיה]] ועוד.
פעילות גופנית היא דרך מוכחת להקטנת המתח-הנפשי. לדוגמה הוכח כי השתתפות קבועה באימון גופני אירובי (לדוגמה ריקוד, ריצה, אופניים וכו') יכולה להוריד את רמות המתח הכלליות, לשפר ולייצב את מצב הרוח, לשפר את השינה ולשפר את הביטחון העצמי<ref name="adda1">[http://www.adaa.org/understanding-anxiety/related-illnesses/other-related-conditions/stress/physical-activity-reduces-st Physical Activity Reduces Stress], The Anxiety and Depression Association of America (ADAA)</ref> באופן כללי יותר - שמירה על אורח חיים בריא כמו מספיק שעות שינה, [[תזונה בריאה]] ופעילות גופנית יכולה להפחית מתח.
מטה-אנליזה שפורסמה בשנת 2008, בדקה 49 מחקרים בנושא, הראתה הפחתה משמעותית בלחץ הנפשי ביחס לקבוצות בקרה שלא קיבלו טיפול. לפעילות גופנית היה גם יתרון ביחס לפעילויות אחרות של טיפול בחרדה.
<ref>Wipfli BM et al, [http://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/18723899 The anxiolytic effects of exercise: a meta-analysis of randomized trials and dose-response analysis], J Sport Exerc Psychol. 2008 Aug;30(4):392-410</ref> מחקר אחר בדק ניתוח של 3 מטה-אנליזות של השפעת פעילות גופנית על סוגים שונים של מדידת מתח-נפשי. כל המחקרים מראים שיש קשר כזה אבל חלקם מצביעים על יתרונות כלפי פעילות גופנית אינטנסיבית יותר. ונראה שפעילות גופנית מעל 21 דקות משפיעה בצורה חזקה יותר. יש מספר מנגנונים בהם פעילות גופנית יכולה להשפיע על לחץ נפשי והדבר דורש מחקר נוסף.<ref>Steven J. Petruzzello et al, [http://link.springer.com/article/10.2165/00007256-199111030-00002#page-1 A Meta-Analysis on the Anxiety-Reducing Effects of Acute and Chronic Exercise], Sports Medicine , March 1991, Volume 11, Issue 3, pp 143-182</ref>
==הקלה על גמילה מעישון==
מטה-אנליזה שנערכה בשנת 2012 על 15 מחקרים מצאה כי 12 מתוכם גילו קשר חיובי ומשמעותי בין ביצוע פעילות גופנית לבין הפחתת התשוקה לעשן (cigarette cravings)בקרב אנשים שניסו להיגמל מעישון. הדבר התרחש הן בפעילות ספורטיבית קלה כגון יוגה ועד פעילות גופנית מאומצת. פעילות גופנית קלה עד בינונית הקלה על תסמיני גמילה מטבק ואילו פעילות גופנית אינטנסיבי ת החריפה אותם. הסיבות לקשר בין פעילות גופנית להקלה על גמילה מעישון עדיין נחקרות<ref>Vaughan Roberts et al, [The acute effects of exercise on cigarette cravings, withdrawal symptoms, affect, and smoking behaviour: systematic review update and meta-analysis The acute effects of exercise on cigarette cravings, withdrawal symptoms, affect, and smoking behaviour: systematic review update and meta-analysis], Psychopharmacology, July 2012, Volume 222, Issue 1, pp 1-15</ref>
==פרקינסון==
מחקר שנערך בארצות הברית בקרב האוכלוסיה המבוגרת מצא כי רמות גבוהות יותר של פעילות גופנית מתונה עד מאומצת בשנות אמצע החיים קשורה בקשר סטטיסטי לסיכון מופחת לחלות ב[[פרקינסון]]<ref name="NIEHS2014">NIEHS (feb 2014). [https://www.niehs.nih.gov/health/materials/parkinsons_disease_and_environmental_factors_508.pdf Parkinson’s Disease and Environmental Factors]</ref> פעילות גופנית יכולה לסייע גם למי שחלו במחלת פרקינסון. כדאי להתמקד בגמישות, זריזות, יציבות וגם בחיזוק וכושר כללי. יש לבצע [[אורח חיים פעיל|פעילות כמעט יומיומית]], או לפחות 3-5 פעמים בשבוע. יש גם חולים שצריכים מאמן /פיסיותרפיסט שיבוא לביתם להפעלה.[http://www.parkinson.org.il/Physical-Excercise]
==ראו גם==
* [[אורח חיים פעיל]]
* [[אורח חיים יושבני]]
* [[תחבורה פעילה]]
* [[השפעות בריאותיות של טלוויזיה]]
* [[השפעות בריאותיות של מכוניות]]
{{רפואה מונעת}}
[[קטגוריה:בריאות]]