| מסע הלחצים הוביל להתפטרותו של הממונה על הגבלים, פרופ' [[דיויד גילה]]. <ref>{{קישור כללי|הכותב = ניצן מתן |כתובת =http://www.themarker.com/news/1.2643938|כותרת ="איני יכול עוד": התפטרות דרמטית של דיויד גילה, הממונה על ההגבלים - המכתב המלא|תאריך = 3 ביולי 2015}}</ref> גם דרעי התפטר מתפקידו בתמורה לתפקיד הפריפריה ותקציב של 300 מיליון שקל. <ref>{{קישור כללי|הכותב =סמי פרץ|כתובת =http://www.themarker.com/news/1.2765642|כותרת =שר הנגב, הגליל והקומבינה|תאריך = 1 בנובמבר 2015}}</ref> לדבריו לא התפטר בשל לחציים פוליטים. <ref>{{קישור כללי|הכותב =הדס גליקו ורוני זינגר |כתובת =http://www.calcalist.co.il/local/articles/0,7340,L-3671760,00.html|כותרת =אריה דרעי: "לא שלם עם מתווה הגז, רה"מ לא הפעיל עלי לחצים"א|תאריך = 3 ביולי 2015}}</ref> לחצים הופעלו גם על השר [[אבי גבאי]] לא להופיע בוועדת ההתייעצות ב-22 בנובמבר 2015 ולכן אלפי מתנגדים הציפו את הפוסט אורח של השר בבקשה שלא יחזור בו מהחלטתו.<ref>{{קישור כללי|הכותב =עמית סגל|כתובת =http://www.mako.co.il/news-military/politics-q4_2015/Article-e805aa112db1151004.htm?Partner=rss|כותרת =הקרב על הגז: לשכת נתניהו נגד השר גבאי|תאריך = 18 בנובמבר 2015}}</ref> היו שמועות שלחצו על משה גפני להצביע בעד המתווה חרף הצהרתו כי הצביע עבור המתווה בשל המשמעת קואליציונית, {{ציטוטון|אין לנו ספק שגפני שינה את עמדתו הנחרצת כנגד מתווה הגז והצביע בעד אך ורק עקב חששו מפני שבירת החרם הפרסומי על עיתון 'הפלס' על ידי חברות הגז}}. השמועות שנפוצו היו שאלפי שקלים יוזרמו בידי חברות הגז אל העיתון החרדי, [[יתד נאמן]], שגפני פטרונו ומקום יפסיקו את מימון העיתון [[הפלס]] המתחרה והמחרים את עיתון יתד נאמן. כך משני צדי המתרס טוענים החרדים, בעלי הון מצד אחד הטו ציבור שלם לתמוך על מתווה הגז ומנגד לחצו על אחרים להצביע עבורו <ref>{{קישור כללי|הכותב = אליק מאור|כתובת =http://megafon-news.co.il/asys/archives/241824|כותרת =מתווה הגז: חרדים מאשימים – "באמצעות דיל עם חברות הגז, ח"כים חרדים הוטו להצביע בעד המתווה"|תאריך = 9 בספטמבר 2015}}</ref> לאחר התבטאות של יו"ר חברת החשמל,עו"ד [[אורית פרקש-הכהן]] כנגד המתווה פוטרה. <ref>{{קישור כללי|הכותב = ניצן מתן |כתובת =http://www.themarker.com/news/1.2643938|כותרת ="איני יכול עוד": התפטרות דרמטית של דיויד גילה, הממונה על ההגבלים - המכתב המלא|תאריך =24 בנובמבר 2015}}</ref> שלי יחימוביץ טענה כי קבלה הצעה כספית מתשובה בתמורה להירתמותה לתמוך במתווה. {{הערה|1=[https://www.youtube.com/watch?v=DVgFzj2bGA0 שלי יחימוביץ': "יצחק תשובה הציע לי 100 מיליון ש"ח"]}} בנוסף קיים חשש גדול כי הממשל האמריקני מפעיל לחצים כבדים על ראש הממשלה בכדי שיפעל לקידום המתווה. נתניהו עצמו קיבל מכתב מאדלסון לייעל את הרגולציה בשוק הגז. <ref>ראה תחת [[#התערבות הממשל האמריקאי במדיניות פנים|התערבות הממשל האמריקאי במדיניות פנים]]</ref> | | מסע הלחצים הוביל להתפטרותו של הממונה על הגבלים, פרופ' [[דיויד גילה]]. <ref>{{קישור כללי|הכותב = ניצן מתן |כתובת =http://www.themarker.com/news/1.2643938|כותרת ="איני יכול עוד": התפטרות דרמטית של דיויד גילה, הממונה על ההגבלים - המכתב המלא|תאריך = 3 ביולי 2015}}</ref> גם דרעי התפטר מתפקידו בתמורה לתפקיד הפריפריה ותקציב של 300 מיליון שקל. <ref>{{קישור כללי|הכותב =סמי פרץ|כתובת =http://www.themarker.com/news/1.2765642|כותרת =שר הנגב, הגליל והקומבינה|תאריך = 1 בנובמבר 2015}}</ref> לדבריו לא התפטר בשל לחציים פוליטים. <ref>{{קישור כללי|הכותב =הדס גליקו ורוני זינגר |כתובת =http://www.calcalist.co.il/local/articles/0,7340,L-3671760,00.html|כותרת =אריה דרעי: "לא שלם עם מתווה הגז, רה"מ לא הפעיל עלי לחצים"א|תאריך = 3 ביולי 2015}}</ref> לחצים הופעלו גם על השר [[אבי גבאי]] לא להופיע בוועדת ההתייעצות ב-22 בנובמבר 2015 ולכן אלפי מתנגדים הציפו את הפוסט אורח של השר בבקשה שלא יחזור בו מהחלטתו.<ref>{{קישור כללי|הכותב =עמית סגל|כתובת =http://www.mako.co.il/news-military/politics-q4_2015/Article-e805aa112db1151004.htm?Partner=rss|כותרת =הקרב על הגז: לשכת נתניהו נגד השר גבאי|תאריך = 18 בנובמבר 2015}}</ref> היו שמועות שלחצו על משה גפני להצביע בעד המתווה חרף הצהרתו כי הצביע עבור המתווה בשל המשמעת קואליציונית, {{ציטוטון|אין לנו ספק שגפני שינה את עמדתו הנחרצת כנגד מתווה הגז והצביע בעד אך ורק עקב חששו מפני שבירת החרם הפרסומי על עיתון 'הפלס' על ידי חברות הגז}}. השמועות שנפוצו היו שאלפי שקלים יוזרמו בידי חברות הגז אל העיתון החרדי, [[יתד נאמן]], שגפני פטרונו ומקום יפסיקו את מימון העיתון [[הפלס]] המתחרה והמחרים את עיתון יתד נאמן. כך משני צדי המתרס טוענים החרדים, בעלי הון מצד אחד הטו ציבור שלם לתמוך על מתווה הגז ומנגד לחצו על אחרים להצביע עבורו <ref>{{קישור כללי|הכותב = אליק מאור|כתובת =http://megafon-news.co.il/asys/archives/241824|כותרת =מתווה הגז: חרדים מאשימים – "באמצעות דיל עם חברות הגז, ח"כים חרדים הוטו להצביע בעד המתווה"|תאריך = 9 בספטמבר 2015}}</ref> לאחר התבטאות של יו"ר חברת החשמל,עו"ד [[אורית פרקש-הכהן]] כנגד המתווה פוטרה. <ref>{{קישור כללי|הכותב = ניצן מתן |כתובת =http://www.themarker.com/news/1.2643938|כותרת ="איני יכול עוד": התפטרות דרמטית של דיויד גילה, הממונה על ההגבלים - המכתב המלא|תאריך =24 בנובמבר 2015}}</ref> שלי יחימוביץ טענה כי קבלה הצעה כספית מתשובה בתמורה להירתמותה לתמוך במתווה. {{הערה|1=[https://www.youtube.com/watch?v=DVgFzj2bGA0 שלי יחימוביץ': "יצחק תשובה הציע לי 100 מיליון ש"ח"]}} בנוסף קיים חשש גדול כי הממשל האמריקני מפעיל לחצים כבדים על ראש הממשלה בכדי שיפעל לקידום המתווה. נתניהו עצמו קיבל מכתב מאדלסון לייעל את הרגולציה בשוק הגז. <ref>ראה תחת [[#התערבות הממשל האמריקאי במדיניות פנים|התערבות הממשל האמריקאי במדיניות פנים]]</ref> |
| + | ערן עציון, מי שהיה סגן ראש המועצה לביטחון לאומי, וראש החטיבה לתכנון מדיני במשרד החוץ, טען ביוני 2016 כי [[מתווה הגז] הוא דוגמה לכך שהדרג המקצועי בממשלה מוחלש ואין לו סמכות, והוא מנסה לקלוע לדעתו של הדרג הפוליטי. לטענתו היתה כנראה הנחיה פוליטית כך שהמסמך שפרסמו משרד החוץ והמל"ל על מתווה הגז יתמוך בעמדת הממשלה, אך הנחיה זו נינתה בסוד משום שהמקבלים והנתונים אותה לא רצו שתתפרסם. לפי עציון, בתקופה שבה החלו להבין שהגז הוא נושא אסטרטגי משרד החוץ ביצע עבודה, והמסקנות שלה היו שהאינטרס הציבורי הוא לא לשמור את הגז ל–15 שנה אלא ל–50 שנה ולא לייצא. {{הערה|רותם שטקרמן, [http://www.themarker.com/markerweek/1.2972014 תרבות "הג'וקים המסוממים בבקבוק"] , ראיון עם ערן עציון, סגן ראש המועצה לביטחון לאומי, בכיר במשרד החוץ ומייסד ICSF, דה מרקר, 12.06.2016}} |