47,332
עריכות
שינויים
אין תקציר עריכה
==רקע למחקר==
==רקע למחקר==
את הרעיון למחקר הגה הרופא ארלי בוק, שגדל באיווה וניהל את שירותי הבריאות בהרווארד בשנות השלושים, בוק הגה את הרעיון עם הפטרון שלו, וו"ט גרנט, איל ההון ובעל רשת חנויות הכלבו. {{הערה|שם=atlantic1|ג'ושוע, ולף שנק, [http://www.haaretz.com/hasite/spages/1087223.html האם נמצאה הנוסחה לחיים מאושרים?], אטלנטיק בתרגום לעיתון הארץ, 22.05.2009}}
את הרעיון למחקר הגה הרופא ארלי בוק, שגדל באיווה וניהל את שירותי הבריאות בהרווארד בשנות השלושים. בוק הגה את הרעיון עם הפטרון שלו, וו"ט גרנט, איל ההון ובעל רשת חנויות הכלבו. {{הערה|שם=atlantic1|ג'ושוע, ולף שנק, [http://www.haaretz.com/hasite/spages/1087223.html האם נמצאה הנוסחה לחיים מאושרים?], אטלנטיק בתרגום לעיתון הארץ, 22.05.2009}}
בספטמבר 1938 הצהיר בוק בכתביו שהמחקר הרפואי הקדיש תשומת לב רבה מדי לאנשים חולים. שחלוקת הגוף לתסמינים ומחלות - דרך עיניהם של מאה מומחים בתחומים שונים - לעולם לא תוכל להאיר על השאלה לגבי איך חיים טוב, באופן כללי. גישה זו דומה כיום לגישות של [[רפואה הוליסטית]], [[פסיכולוגיה חיובית]] ו[[רפואה מונעת]]. המחקר של בוק התבסס על תלמידי שנה שנייה שמסוגלים "לחתור בקאנו". {{הערה|שם=atlantic1}}
בספטמבר 1938 הצהיר בוק בכתביו שהמחקר הרפואי הקדיש תשומת לב רבה מדי לאנשים חולים. שחלוקת הגוף לתסמינים ומחלות - דרך עיניהם של מאה מומחים בתחומים שונים - לעולם לא תוכל להאיר על השאלה לגבי איך חיים טוב, באופן כללי. גישה זו דומה כיום לגישות של [[רפואה הוליסטית]], [[פסיכולוגיה חיובית]] ו[[רפואה מונעת]]. המחקר של בוק התבסס על תלמידי שנה שנייה שמסוגלים "לחתור בקאנו". {{הערה|שם=atlantic1}}
המחקר הוא "ניסיון לנתח את הכוחות שיוצרים גברים צעירים רגילים". הוא הגדיר את הנורמלי בתור "שילוב של רגשות וגורמים פסיכולוגיים שבסך הכל מתפרשים באופן כללי כחיים מוצלחים". {{הערה|שם=atlantic1}}
המחקר הוא "ניסיון לנתח את הכוחות שיוצרים גברים צעירים רגילים". הוא הגדיר את הנורמלי בתור "שילוב של רגשות וגורמים פסיכולוגיים שבסך הכל מתפרשים באופן כללי כחיים מוצלחים". {{הערה|שם=atlantic1}}
בוק אסף צוות של חוקרים מתחומים שונים - רפואה, פיזיולוגיה, אנתרופולוגיה, פסיכיאטריה, פסיכולוגיה ועבודה הסוציאלית. הוא נעזר באנשי מקצוע מפורסמים כמו הפסיכיאטר אדולף מאייר והפסיכולוג הנרי מוריי.{{הערה|שם=atlantic1}}
==תאור המחקר==
==תאור המחקר==
המחקר להתפתחות מבוגרים של אוניברסיטת הרווארד, החל בשנת 1937, כמחקר על תלמידי שנה שנייה בהרווארד, בריאים ומאוזנים מבחינה נפשית (כולם גברים), והמשיך לעקוב אחר הנבדקים במשך יותר מ-70 שנה. המחקר עקב אחר שלבים שונים וחוויות שונות בחיים כולל חיים באוניברסיטה, שירות בצבא בזמן מלחמת העולם השנייה, נישואים וגירושים, התקדמות או קריסה מקצועית, התמכרות לחומרים ממכרים, פנסיה, תחלואה במחלות שונות ועוד. נכון לשנת 2009 מעל חצי מהנחקרים עוד היו בחיים בסוף שנות ה-80 לחייהם. {{הערה|שם=atlantic1}}
המחקר להתפתחות מבוגרים של אוניברסיטת הרווארד, החל בשנת 1937, כמחקר על תלמידי שנה שנייה בהרווארד, בריאים ומאוזנים מבחינה נפשית (כולם גברים), והמשיך לעקוב אחר הנבדקים במשך יותר מ-70 שנה. מתוך סריקה של נתונים רפואיים ואקדמיים ובחינת המלצות של הדיקן של הרווארד, בחרו בוק ועמיתיו 268 סטודנטים - בעיקר מהמחזורים של השנים 43', 42' ו-44'. ובדקו אותם מכל זווית אפשרית ובכל כלי מדעי זמין. במהלך המחקר עברו הגברים עברו בדיקות רפואיות שגרתיות, מבדקים פסיכולוגיים, השיבו לשאלונים וראיונות. כל המידע המחקרי שמור בתיקים עבי כרס, הנעולים בחדר המיועד לצרכי המחקר שהגישה אליו מתאפשרת רק לחוקרים. {{הערה|שם=atlantic1}}
הבחינות הרפואיות היו מקיפות מאד - החל מבדיקת תפקוד הגוף, עבור מדידת רמת חומצות החלב אחרי חמש דקות על הליכון, וכלה בגודל שק האשכים. החוקרים השתמשו גם במכשור חדיש לאותה תקופה לדוגמה "אלקטרונצפלוגרף", שבחן המחקר את תפקודי המוח של הנבדקים, על-פי רישומים שהתקבלו מאלקטרודות שהוצמדו לגולגולת. העובד הסוציאלי של תוכנית המחקר נדרש לתעד לא ההיסטוריה הפרטית של הצעירים - מתי הפסיקו להרטיב במיטה, איך הם למדו על יחסי מין. בנוסף תעודה גם ההיסטוריה המקיפה, הרפואית והחברתית, של הוריהם ומשפחתם המורחבת. כדוגמה לבחינות נפשיות - הנבחנים פירשו ציורי רורשאך, מסרו דוגמאות כתב יד ודיברו ארוכות עם פסיכיאטרים. הבדיקות כללו גם בדיקות שכיום נחשבות מיושנות ולא רלבנטיות כמו ניתוח "אנתרופומטרי", על סמך ההנחה שאפשר לזהות סוגי אישיות לפי הפרופורציות של הגוף. {{הערה|שם=atlantic1}}
המחקר עקב אחר שלבים שונים וחוויות שונות בחיים כולל חיים באוניברסיטה, שירות בצבא בזמן מלחמת העולם השנייה, נישואים וגירושים, התקדמות או קריסה מקצועית, התמכרות לחומרים ממכרים, פנסיה, תחלואה במחלות שונות ועוד. נכון לשנת 2009 מעל חצי מהנחקרים עוד היו בחיים בסוף שנות ה-80 לחייהם. {{הערה|שם=atlantic1}}
בשנותיו הראשונות המחקר הניב תוצאות מוגבלות מאד. לדוגמה מחקרים על "דופק במנוחה וערכי לחץ דם ביחס לכושר הגופני של גברים צעירים" ו"הערות על שימוש בשמות פרטיים לגברים". אחת העבודות השימושיות ממנו היו שהצבא ארצות הברית החל להשתמש בשיטותיו לצורך תהליך מינוי קצינים במלחמת העולם השנייה. {{הערה|שם=atlantic1}}
מעל 40 שנה מנהל הפסיכיאטר והפסיכולוג ג'ורג' ויילאנט את המחקר, חוקר את החוויות ומנתח את הלקחים שנובעים ממנו. בהיותו גבר צעיר, התאהב ויילאנט בשיטת המחקר לטווח ארוך. בשנת 1961, כמתמחה בפסיכיאטריה במרכז לבריאות הנפש של מסצ'וסטס, הסתקרן ויילאנט ממקרה של שני מטופלים עם מאניה דיפרסיה שאובחנו 25 שנה קודם לכן כסובלים מסכיזופרניה לא ניתנת לריפוי. ויילאנט חיפש מקרים נוספים, ובחן את הנתונים האישיים שלהם. בשנת 1967, אחרי שביצע מעקב דומה אחר מכורים להרואין הוא גילה את המחקר של הרווארד ונותר המום. "להיות מסוגל לחקור חיים בעומק שכזה, על פני עשורים כה רבים, זה כמו להביט מבעד לטלסקופ של הר פלומאר", (בזמנו - היה זה הטלסקופ החזק ביותר בעולם).{{הערה|שם=atlantic1}}
==ראו גם==
==ראו גם==