שינויים

שורה 6: שורה 6:  
המאמר הזה יתמקד בנסיון לשרטט תמונה נכונה יותר של מה שמתרחש בצד ה"ייצור" ובמיוחד מה השיקולים של "יצרנים" ומה משפיע על התנהגותם בשוק. בין היתר ננסה להדגים את הטענה כי כלכלנים נאו קלאסיים עסוקים בלתת את התשובות הלא נכונות לשאלות הלא נכונות. אחת התוצאות המפתיעות שאולי נגיע אליהן היא שיש סתירה בין שני תנאים של שוק חופשי הדוחקים אחד את השני - תחרות פרועה ואפשרות של מסחר ללא כל מחסומים דוחקת את תנאי של מוכרים רבים.  
 
המאמר הזה יתמקד בנסיון לשרטט תמונה נכונה יותר של מה שמתרחש בצד ה"ייצור" ובמיוחד מה השיקולים של "יצרנים" ומה משפיע על התנהגותם בשוק. בין היתר ננסה להדגים את הטענה כי כלכלנים נאו קלאסיים עסוקים בלתת את התשובות הלא נכונות לשאלות הלא נכונות. אחת התוצאות המפתיעות שאולי נגיע אליהן היא שיש סתירה בין שני תנאים של שוק חופשי הדוחקים אחד את השני - תחרות פרועה ואפשרות של מסחר ללא כל מחסומים דוחקת את תנאי של מוכרים רבים.  
   −
==כמה הבחנות==
+
==הנחות והבחנות יסודיות לדיון==
 
נתחיל בכמה הבחנות בסיסיות
 
נתחיל בכמה הבחנות בסיסיות
   −
===מפעלים או פירמות===
+
;הבחנה בין מפעלים לפירמות:
הטעם לבלבול הוא כפול. ראשית לנסות לדבר על ה"ייצור" בכלכלה הנאו קלאסית, תוך התעלמות משיקולים עסקיים (ראו בהמשך), הטעם השני הוא שבעבר כמעט כל הפירמות היו בעלות מפעל אחד ויחיד, ומפעל היה כמעט תמיד בבעלות פרטית של אדם אחד, בשותפות עסקית של כמה אנשים או בבעלותה של פירמה מסויימת - כלומר כמעט תמיד בבעלותה של פירמה יחידה. בתנאים אלו, הגיוני לבלבל, ולחשוב שהשיקולים של "מוכרים" הם שיקולים של "יצרנים". מפעלים אינם מוכרים דבר, רק פירמות מוכרות.  
+
בכלכלה נאו קלאסית מרבים לבלבל בין פירמה לבין מפעל. הטעם לבלבול הוא כפול. ראשית הדיון על ה"ייצור" בכלכלה הנאו קלאסית, מרבה להתעלם משיקולים עסקיים (ראו בהמשך) ונותן משקל יתר לכאורה לשיקולים טכניים של המפעל, הטעם השני הוא שבעבר פירמות רבות יותר היו בעלות מפעל אחד ויחיד, ומפעל היה כמעט תמיד בבעלות פרטית של אדם אחד, בשותפות עסקית של כמה אנשים או בבעלותה של פירמה מסויימת - כלומר כמעט תמיד בבעלותה של פירמה יחידה. בתנאים אלו, הגיוני לבלבל, ולחשוב שהשיקולים של "מוכרים" הם שיקולים של "יצרנים". מפעלים אינם מוכרים דבר, רק פירמות מוכרות מוצרים ושירותים.  
   −
===תעשיה ועסקים===
+
; הבחנה בין תעשיה ועסקים:
רוצה להגיד, השיקולים בהתנהגות של מי שמוכר אינם רק של "ייצור" או שיקולי "תעשיה", אלא גם שיקולים אחרים. העדרם של שיקולים אלו מהניתוח הנאו קלאסי הרגיל, יכול לרמוז לנו שמדובר במשהו שיכול לשפוך אור על  המציאות. השיקול הראשון הוא השיקול העסקי. כלומר מי שמוכר מוצרים מושפע לא רק מה"פונקציית הייצור" או מהתנאים התעשייתיים הפיזיים של המפעל שלו, אלא גם משיקולים (או מגבלות) עסקיים, חברתיים, של הפירמה שלו. דוגמה לשיקולים כאלו הם פרסום, ומימון. דוגמאות אחרת היא לוגיסטיקה , ניהול, קשרי לקוחות, מחקרי שוק וכו'.  
+
השיקולים בהתנהגות של מי שמוכר אינם רק של "ייצור" או שיקולי "תעשיה", אלא גם שיקולים אחרים של עסקים. העדרם של שיקולים אלו מהניתוח הנאו קלאסי הרגיל, יכול לרמוז לנו שמדובר במשהו שיכול לשפוך אור על  המציאות. השיקול הראשון הוא השיקול העסקי. כלומר מי שמוכר מוצרים מושפע לא רק מה"פונקציית הייצור" או מהתנאים התעשייתיים הפיזיים של המפעל שלו, אלא גם משיקולים עסקיים, חברתיים, של הפירמה שלו. דוגמה לשיקולים כאלו הם פרסום ומימון. דוגמאות אחרות הן לוגיסטיקה , ניהול, קשרי לקוחות, מחקרי שוק , [[לובי פוליטי]] וכו'. לדוגמה נראה שהאנשים העשירים ביותר בישראל נהנים מהלוואות קלות מהבנקים ללא מתן בטחונות נאותים, דבר שמאפשר להם לבצע [[מינוף פיננסי]] בתנאים קלים יותר לעומת בעלי עסקים קטנים יותר.  
   −
===השיקול המרחבי והאנרגטי===
+
;השיקול המרחבי והאנרגטי של המוכרים והקונים:
למרות ההתמקדות הכפייתית במגבלות הפיזיות של המוכר - הייצור במפעל, וההתעלמות ממגבלותיו העסקיות, ישנה התעלמות גם מהשיקול המרחבי שלו, או מהוצאות התחבורה שלו, של לקוחותיו ושל הספקים שלו.
+
למרות ההתמקדות הכפייתית של התאוריה הכלכלית הנאו-קלאסית במגבלות הפיזיות של המוכר - הייצור במפעל, וההתעלמות ממגבלותיו העסקיות, ישנה התעלמות גם מהשיקול המרחבי שלו, או מהוצאות התחבורה שלו, של לקוחותיו ושל הספקים שלו.
   −
לאנשים ולמכונות דרוש זמן ואנרגיה כדי להגיע ממקום א' למקום ב'. וזמן ואנרגיה אלו גדולים יותר ככל שא' רחוק מב'. ולכן היות, וזמן ואנרגיה הם דברים שקשורים במאמץ (דרך אחרת להגיד שיש להם עלות כלכלית) , אנשים יעדיפו את הקרוב על הרחוק, בהנתן שכל שאר הדברים הם אותו הדבר (מה שמעולם לא קורה, אבל נכון עדיין ברמה התאורטית - ראו סעיף הטרוגניות).
+
לאנשים ולמכונות דרוש זמן ואנרגיה כדי להגיע ממקום א' למקום ב'. וזמן ואנרגיה אלו גדולים יותר ככל שא' רחוק מב'. ולכן היות, וזמן ואנרגיה הם דברים שקשורים במאמץ (דרך אחרת להגיד שיש להם עלות כלכלית), אנשים יעדיפו את הקרוב על הרחוק, בהנתן שכל שאר הדברים הם אותו הדבר (מה שמעולם לא קורה, אבל נכון עדיין ברמה התאורטית - ראו סעיף הטרוגניות).
   −
===אין הומוגניות, יש הטרוגניות===
+
; אין הומוגניות, יש הטרוגניות:
הומוגניות פרושה אנטרופיה גבוהה, או במילים אחרות, מוות, שעמום, העדר מוחלט של משמעות או סדר. דוגמה למשהו הטרוגני למדי הוא אבק כוכבים בחלל. למזלנו המסה בייקום אינה מאורגנת באופן הומוגני (ולכן יש כוכבים ופלנטות במקום מרק חומר), היסודות אינם מאורגנים באופן הומוגני (אלא מאורגנים במולקולות בעלות תכונות כימיות שונות), הביולוגיה בוודאי שאינה מאורגנת באופן הומוגני, וכך גם האנשים. מה שאומר שהנחה סבירה הן לגבי הייצור והן לגבי העסקים והשיקולים המרחביים אינה הומוגניות אלא הטרוגניות - כלומר הבדלים כלשהם בין ה"שחקנים" ובין התנאים בהם הם פועלים - מוכר אחד הוא מלומד יותר בבטכניקה של הייצור, האחד קרוב יותר לעיר גדולה, השלישי ממולח בעסקים, הרביעי בעל קשרים בממשלה או בעסק אחר, לחמישי צוות מצויין של פועלים, לשישי כריזמה. וכן הלאה.
+
[[הומוגניות]] פרושה [[אנטרופיה גבוהה]], או במילים אחרות, מוות, שעמום, העדר מוחלט של משמעות או סדר. דוגמה למשהו הטרוגני למדי הוא אבק כוכבים בחלל. למזלנו המסה בייקום אינה מאורגנת באופן הומוגני (ולכן יש כוכבים ופלנטות במקום מרק חומר), היסודות אינם מאורגנים באופן הומוגני (אלא מאורגנים במולקולות בעלות תכונות כימיות שונות), הביולוגיה בוודאי שאינה מאורגנת באופן הומוגני, וכך גם האנשים. מה שאומר שהנחה סבירה הן לגבי הייצור, הן לגבי העסקים, הקונים והשיקולים המרחביים אינה הומוגניות אלא הטרוגניות - כלומר הבדלים כלשהם בין ה"שחקנים" ובין התנאים בהם הם פועלים - מוכר אחד הוא מלומד יותר בטכניקה של הייצור, האחד קרוב יותר לעיר גדולה, השלישי ממולח בעסקים, הרביעי בעל קשרים בממשלה או בעסק אחר, לחמישי צוות מצויין של פועלים, לשישי כריזמה. וכן הלאה. כך גם לגבי הצרכנים - יש צרכנים עשירים מול עניים, יש צרכנים משכילים ופחות משכילים (באופן כללי וביחס ליכולת לזהות רמות שונות של איכות במוצר), יש צרכנים בעלי זמן פנוי רב ויש כאלה שלחוצים בזמן (הורים לעומת פנסיונרים לדוגמה).  
   −
===אין סטטיקה, יש דינמיקה===
+
;ניתוח סטטי לעומת ניתוח דינמי:
המציאות אינה קפואה בזמן אלא זורמת ומשתנה. יש בה אי וודאות ותנאים משתנים. מה שהיה נכון בהתחלה, לאו דווקא נכון בהמשך. (ראו גם [[ניתוח סטטי]].
+
המציאות אינה קפואה בזמן אלא זורמת ומשתנה. יש בה אי וודאות ותנאים משתנים. מה שהיה נכון בהתחלה, לאו דווקא נכון בהמשך. (ראו גם [[ניתוח סטטי]]).
   −
===פונקצית ביקוש משתפעת===
+
;פונקצית ביקוש משתפעת:
ההנחה הנאו קלאסית היא שמוכרים שאינם מונופולים, רואים פונקציית ביקוש שטוחה. למרות שההנחה היא שלשוק עצמו יש עקומת ביקוש יורדת משמאל לימין, שבה ככל שהמחיר זול יותר הביקוש גדול יותר, לכאורה מוכר בודד אינו רואה זאת, אלא עקומת ביקוש שטוחה, שבה עליו למכור במחיר מסויים - מחיר השוק, ובמחיר זה הוא יכול למכור כל כמות שירצה.
+
ההנחה הנאו קלאסית היא שמוכרים שאינם מונופולים, רואים פונקציית ביקוש שטוחה. למרות שההנחה היא שב[[שוק משוכלל]] יש עקומת ביקוש יורדת משמאל לימין, שבה ככל שהמחיר זול יותר הביקוש גדול יותר. לכאורה מוכר בודד אינו רואה זאת, אלא עקומת ביקוש שטוחה, שבה עליו למכור במחיר מסויים - מחיר השוק, ובמחיר זה הוא יכול למכור כל כמות שירצה.
   −
הנחה זו אינה הגיונית בשום קנה מידה. מבחינה מתמטית זה בלתי אפשרי , מחוק החיבור לנגזרות יוצא שנגזרת של סכום (סך הביקושים בשוק = סך הביקושים של כל המוכרים) שווה לסכום הנגזרות. אם נניח שמספר המוכרים אינו אינסופי לאוכלוסייה נתונה או באופן אבסולוטית, אזי השיפוע הכללי של השוק הוא גם השיפוע שכל אחד מהמוכרים רואה. אחרת סכום של אפסים היה מניב מספר שאינו אפס. גם מבחינת התצפיות על כלכלה ההנחה הזאת אינה ראלית. יש מצבים בם היצרנים נתקעים עם מלאי בלתי רצוי ומורידים את המחיר שלו באופן משמעותי כדי להפטר ממנו. הם לא מוכרים את כולו בתוך יום - אלא אם הם דאגו לפרסם דבר זה, וגם אז לא תמיד. אנו גם רואים שיש הפליית מחירים (3 במחיר 2 לדוגמה) גם בשווקים שהם לכאורה תחרותיים מאוד - כמו מוצרי חטיפים או בגדים בחנויות בגדים קטנות.  
+
הנחה זו אינה הגיונית בשום קנה מידה. מבחינה מתמטית זה בלתי אפשרי. מחוק החיבור לנגזרות יוצא שנגזרת של סכום (סך הביקושים בשוק = סך הביקושים של כל המוכרים) שווה לסכום הנגזרות. אם נניח שמספר המוכרים אינו אינסופי לאוכלוסייה נתונה או באופן אבסולוטית, אזי השיפוע הכללי של השוק הוא גם השיפוע שכל אחד מהמוכרים רואה. אחרת סכום של אפסים היה מניב מספר שאינו אפס. גם מבחינת התצפיות על כלכלה ההנחה הזאת אינה ראלית. יש מצבים בם היצרנים נתקעים עם מלאי בלתי רצוי ומורידים את המחיר שלו באופן משמעותי כדי להפטר ממנו. הם לא מוכרים את כולו בתוך יום - אלא אם הם דאגו לפרסם דבר זה, וגם אז לא תמיד. אנו גם רואים שיש הפליית מחירים (3 במחיר 2 לדוגמה) גם בשווקים שהם לכאורה תחרותיים מאוד - כמו מוצרי חטיפים או בגדים בחנויות בגדים קטנות.  
   −
הטענה היא שהן מונופולים, הן מונופולים מקומיים (כפי שיתואר בהמשך) והן עסקים בשוק תחרותי רואים עקומת ביקוש משתפעת - הם ימכרו יותר יורידו את המחיר, וימכרו פחות אם יעלו את המחיר, ובכל מקרה הם אינם יכולים למכור לאינסוף לקוחות (אם יורידו המחיר באגורה) או שעלית מחיר קטנה תגרום לאובדן כל לקוחותיהם.
+
הטענה היא שהן מונופולים, הן מונופולים מקומיים (כפי שיתואר בהמשך) והן עסקים בשוק תחרותי רואים עקומת ביקוש משתפעת - הם ימכרו יותר אם יורידו את המחיר, וימכרו פחות אם יעלו את המחיר, ובכל מקרה הם אינם יכולים למכור לאינסוף לקוחות (אם יורידו המחיר באגורה). עליה קטנה של המחיר לא תגרום לאובדן כל לקוחותיהם.
   −
===יתרון לגודל===
+
;יתרון לגודל:
 
בניגוד לאמירה הנאו קלאסית, נניח, לפחות עד תחום מסויים, שלפירמות קל יותר ככל שהן גדולות יותר (במובן שהם מוכרות יותר). ולא רק זאת, ככל שחסמי המסחר נמוכים יותר, גדל היתרון של פירמות גדולות. היינו, הן יכולות להנות מיציבות גדולה יותר (דבר חשוב במודל דינמי), ומרווח גדול יותר לכל יחידה. הסיבות לכך היא כך:
 
בניגוד לאמירה הנאו קלאסית, נניח, לפחות עד תחום מסויים, שלפירמות קל יותר ככל שהן גדולות יותר (במובן שהם מוכרות יותר). ולא רק זאת, ככל שחסמי המסחר נמוכים יותר, גדל היתרון של פירמות גדולות. היינו, הן יכולות להנות מיציבות גדולה יותר (דבר חשוב במודל דינמי), ומרווח גדול יותר לכל יחידה. הסיבות לכך היא כך:
 
# העלויות הקבורות. הן אולי קבורות, אבל הפירמה צריכה לשלם אותן בכל מקרה. עלויות כמו פרסום או עלויות אחרות הקשורות בהוצאות עסקיות ולאו דווקא ייצוריות הן (עד תחום מסויים) יתקיימו בכל מקרה, וכדי לכסות עליהן יש למכור כמה שיותר מוצרים.   
 
# העלויות הקבורות. הן אולי קבורות, אבל הפירמה צריכה לשלם אותן בכל מקרה. עלויות כמו פרסום או עלויות אחרות הקשורות בהוצאות עסקיות ולאו דווקא ייצוריות הן (עד תחום מסויים) יתקיימו בכל מקרה, וכדי לכסות עליהן יש למכור כמה שיותר מוצרים.   
# יש הפליית מחירים שניתן לראות בשוק לטובת קניית כמויות גדולות יותר. לדוגמה המחיר של התקנת חלון בודד יהיה גבוה יותר מהמחיר של התקנת 20 חלונות. הסיבה לכך, בין היתר, היא שכדי להתקין חלון בודד על המסגר לבזבז זמן קבוע של הגעה, של מדידות, אריזות וכו'. לכן פירמות גדולות יוכלו לקנות ציוד וחומרים בזול יותר מפירמות קטנות.  
+
# יש הפליית מחירים שניתן לראות בשוק לטובת קניית כמויות גדולות יותר. לדוגמה המחיר של התקנת חלון בודד יהיה גבוה יותר מהמחיר של התקנת 20 חלונות. בייגלה אחד נמכר במחיר גבוה יותר לעומת 3 בייגלך. הסיבה לכך, בין היתר, היא שכדי להתקין חלון בודד על המסגר לבזבז זמן קבוע של הגעה, של מדידות, אריזות וכו'. לכן פירמות גדולות יוכלו לקנות ציוד וחומרים בזול יותר מפירמות קטנות.  
# לפי סראפה, פירמות לא ייצרו במקום של תפוקה שולית = לעלות שולית אלא במקום בו התפוקה השולית היא מקסימלית.
+
# לפי [[פיירו סראפה]], פירמות לא ייצרו במקום של תפוקה שולית = לעלות שולית אלא במקום בו התפוקה השולית היא מקסימלית.
 
# לפי סקר שנערך בין מנהלי פירמות, נראה שהם חושבים שהם מייצרים באופן בו עלות הייצור קטנה עם כמות המוצרים.  
 
# לפי סקר שנערך בין מנהלי פירמות, נראה שהם חושבים שהם מייצרים באופן בו עלות הייצור קטנה עם כמות המוצרים.  
 
# מה שעוצר את הפירמות מלמכור כמות מלאה (לא כמות אינסופית, כי ניתן למכור רק את כל המוצרים שאנשים רוצים) הוא לאו דווקא הייצור, אלא הרבה יותר הגורמים העסקיים והאנרגטיים - הובלת מוצרים עולה כסף ככל שמתרחקים. עובדה זו נתמכת בכך שבתחום התוכנה, שבו אין עלויות הובלה כמעט (יש עלויות לוקליזציה), המונופולים שולטים ביד רמה (לא רק מיקרוסופט, כמעט בכל תחום תוכנה יש 2-3 חברות בלעדיות או מונופול גמור).  
 
# מה שעוצר את הפירמות מלמכור כמות מלאה (לא כמות אינסופית, כי ניתן למכור רק את כל המוצרים שאנשים רוצים) הוא לאו דווקא הייצור, אלא הרבה יותר הגורמים העסקיים והאנרגטיים - הובלת מוצרים עולה כסף ככל שמתרחקים. עובדה זו נתמכת בכך שבתחום התוכנה, שבו אין עלויות הובלה כמעט (יש עלויות לוקליזציה), המונופולים שולטים ביד רמה (לא רק מיקרוסופט, כמעט בכל תחום תוכנה יש 2-3 חברות בלעדיות או מונופול גמור).  
 
# סיבה אחרת היא המגבלות העסקיות (כמו פרסום) והלוגיסטיות -  וכן יש לדאוג ללוגיסטיקה מסובכת יותר ככל שהארגון גדל מעל גודל מסויים. העלויות שארגון גדול משלם הן אובדן מידע עקב החוק השני של התרמודינמיקה. בשווקים בהם נמכרים מעט מוצרים (ולפיכך אין הרבה לוגיסטיקה) בעלי הומוגניות גבוהה (מטילי זהב לדוגמה) נצפה לראות מונופולים עולמיים.  
 
# סיבה אחרת היא המגבלות העסקיות (כמו פרסום) והלוגיסטיות -  וכן יש לדאוג ללוגיסטיקה מסובכת יותר ככל שהארגון גדל מעל גודל מסויים. העלויות שארגון גדול משלם הן אובדן מידע עקב החוק השני של התרמודינמיקה. בשווקים בהם נמכרים מעט מוצרים (ולפיכך אין הרבה לוגיסטיקה) בעלי הומוגניות גבוהה (מטילי זהב לדוגמה) נצפה לראות מונופולים עולמיים.  
# בעולם דינמי, שבו יש שינויים במחירים של חומרי גלם, שינויים בטעמי הלקוחות ובהכנסותיהם, מיתונים וצמיחה, פגעי מזג אוויר, גניבות, שריפות וכו'. יש משמעות ליציבות פיננסית. אם שתי פירמות באותו ענף חוות  מיתון, סביר שאורח הנשימה של הפירמה הגדולה יותר יהיה ארוך יותר, ובסוף המיתון היא תקנה את הפירמה הקטנה יותר. הסיבה לכך לא ברורה מספיק אבל היא קיימת. הסבר אפשרי הוא שהפירמה הגדולה נהנהית מרווח גדול יותר ולכן יש לה ממה לקצץ. הסבר אחר הוא שהיא יכולה למכור פחות ועדיין להתקיים, ואילו הסנדלר הקטן חייב לאכול בכל יום לא פחות מכך וכך קלוריות.
+
# בעולם דינמי, שבו יש שינויים במחירים של חומרי גלם, שינויים בטעמי הלקוחות ובהכנסותיהם, מיתונים וצמיחה, פגעי מזג אוויר, גניבות, שריפות וכו'. יש משמעות ליציבות פיננסית. אם שתי פירמות באותו ענף חוות  מיתון, סביר שאורח הנשימה של הפירמה הגדולה יותר יהיה ארוך יותר, ובסוף המיתון היא תקנה את הפירמה הקטנה יותר. הסבר אפשרי הוא שהפירמה הגדולה נהנהית מרווח גדול יותר ולכן יש לה ממה לקצץ. הסבר אחר הוא שהיא יכולה למכור פחות ועדיין להתקיים, ואילו הסנדלר הקטן חייב לאכול בכל יום לא פחות מכך וכך קלוריות.
    
==ראיה היסטורית==
 
==ראיה היסטורית==