שינויים

==ביקורת על המונח==

==ביקורת על המונח==

===האם שוק חופשי יכול בכלל להתקיים===

===מה נחשב כמוצר לגיטימי בשוק===

חלק מ[[כלכלה מוסדית|הכלכלנים המוסדיים]] כמו [[הא-ג'ון צ'אנג]] מעירים כי אין דבר כזה "שוק חופשי" באמת, וכי תמיד יש השפעות של חוקים, [[רגולציה]], [[נורמות]], [[תאגידים]] ו[[מוסדות חברתיים]] נוספים על ההקשר שבו בני אדם מקבלים החלטות, והקשר זה משפיע הן על האפשרויות שניצבות בפני הסוכן הכלכלי, והן על הבחירה בין אפשרויות שונות.  

חלק מ[[כלכלה מוסדית|הכלכלנים המוסדיים]] כמו [[הא-ג'ון צ'אנג]] מעירים כי אין דבר כזה "שוק חופשי" באמת, וכי תמיד יש השפעות של חוקים, [[רגולציה]], [[נורמות]], [[תאגידים]] ו[[מוסדות חברתיים]] נוספים על ההקשר שבו בני אדם מקבלים החלטות, והקשר זה משפיע הן על האפשרויות שניצבות בפני הסוכן הכלכלי, והן על הבחירה בין אפשרויות שונות.  

חלק מהשאלה הנוגעת להקשר של ההחלטות נוגע לשאלות לדוגמה האם מותר או אסור לקנות עבדים, סמים, או נשק כימי בשוק. האם מותר או אסור לתאגידים לקנות צבאות ולכבוש באמצעותם מדינות? (ההיסטוריון אבנר גרייף מעיר כי הודו ואינדונזיה נכבשו על ידי תאגידים מערביים ששכרו צבאות פרטיים)? האם מותר או אסור להעסיק ילדים או לשלם לעובדים באמצעות אלכוהול וסמים? האם מותר לעובדים לשבות? כדי לקבל החלטה לכאן או לכאן יש צורך במוסדות פוליטיים כמו ממשלות לקבלת החלטה כזו ולאכיפתה. יש מגבלות נוספות הנובעות מדתות ונורמות חברתיות כמו האם מותר או אסור לאכול אוכל כשר, האם קיימת שבת כנורמה, האם מותר לקיים קרבות כלבים, איזה זכויות יש לבעלי חיים, מה הזכויות שיש לילדים בחברה, האם מותר לצפות בסרטי פורנוגרפיה (ומאיזה גיל) וכו'.  

שאלה אחת שאפשר לשאול על שוק חופשי היא מה נכלל בגדר מוצר לגיטימי שמותר לקנות ולמכור בשוק. האם מותר לקנות בשוק  סמים, בעלי חיים, [[נשק קל]], עבדים, אסירים, נשק כימי? האם מותר לקנות לוחמים, צבאות וארגוני טרור? האם מותר לקנות שוטרים, שופטים, עורכי דין, מחוקקים, חוקים, פקידים ושרים? האם מותר לקנות רכוש גנוב, מידע פרטי של אנשים, מידע גנוב, עובדים, מנהלים, רשמי פטנטים.  

כלכלנים, סוציולוגים ופסיכולוגים טוענים כי בעוד בתאוריה הנאו-קלאסית מניחה כי קיים [[האדם הכלכלי]] שיש לו [[מידע מלא]] על מחירים ואיכויות המוצרים, [[רציונליות]] מלאה וטעמים נתונים לגבי איכויות המוצרים, הדברים הם לא כך. בתחום של [[כלכלה התנהגותית]] מגלים כי אנשים אינם מתנהגים תמיד בצורה רציונלית כפי שהדבר מנוסח באופן מתמטי, ולכן דבר זה פותח אפשרויות השפעה שונות על אנשים. כך לדוגמה קיימת תופסת המסגרת לפיה דרך ההצגה של שאלה משפיע על הדרך בה אנשים עונים עליה ובוחרים בין שתי אפשרויות. סוציולוגים וחוקרי תקשורת מצביעים על כך ש[[תרבות הצריכה]], [[פרסום]] ו[[שיווק]] משנים את נורמות ההתנהגות, הערכים החברתיים, הטקסים החברתיים ואת טעמי הצרכנים וכי ל[[תרבות]] בכלל יש כוח רב בעיצוב התנהגות של סוכנים כלכליים בשוק הן כצרכנים והן כמקבלי החלטות אחרים כמו משקיעים, רגולטורים, מנהלים, בעלי מניות וכו'.  

כלכלנים, סוציולוגים ופסיכולוגים טוענים כי בעוד בתאוריה הנאו-קלאסית מניחה כי קיים [[האדם הכלכלי]] שיש לו [[מידע מלא]] על מחירים ואיכויות המוצרים, [[רציונליות]] מלאה וטעמים נתונים לגבי איכויות המוצרים, הדברים הם לא כך. בתחום של [[כלכלה התנהגותית]] מגלים כי אנשים אינם מתנהגים תמיד בצורה רציונלית כפי שהדבר מנוסח באופן מתמטי, ולכן דבר זה פותח אפשרויות השפעה שונות על אנשים. כך לדוגמה קיימת תופסת המסגרת לפיה דרך ההצגה של שאלה משפיע על הדרך בה אנשים עונים עליה ובוחרים בין שתי אפשרויות. סוציולוגים וחוקרי תקשורת מצביעים על כך ש[[תרבות הצריכה]], [[פרסום]] ו[[שיווק]] משנים את נורמות ההתנהגות, הערכים החברתיים, הטקסים החברתיים ואת טעמי הצרכנים וכי ל[[תרבות]] בכלל יש כוח רב בעיצוב התנהגות של סוכנים כלכליים בשוק הן כצרכנים והן כמקבלי החלטות אחרים כמו משקיעים, רגולטורים, מנהלים, בעלי מניות וכו'.  

המונח חופשי, מבלבל לפעמים אנשים שכן חופש של השוק אינו בהכרח מניב חופש לבני אדם. חלק ניכר מההגות של כלכלנים כמו בזרם הליברלי והליברטרי ובזרם הנאו קלאסי מנסה להראות ששוק בתנאים שונים מניב יותר חופש גם ברמה האישית. כלכלנים אחרים בעיקר מהזרם היותר סוציאליסטי וכן הזרם המוסדי, כלכלה אקולוגית ובודהיסטית נוטים לחשוב שחופש של השוק לא בהכרח מניב חופש לאנשים.  

המונח חופשי, מבלבל לפעמים אנשים שכן חופש של השוק אינו בהכרח מניב חופש לבני אדם. חלק ניכר מההגות של כלכלנים כמו בזרם הליברלי והליברטרי ובזרם הנאו קלאסי מנסה להראות ששוק בתנאים שונים מניב יותר חופש גם ברמה האישית. כלכלנים אחרים בעיקר מהזרם היותר סוציאליסטי וכן הזרם המוסדי, כלכלה אקולוגית ובודהיסטית נוטים לחשוב שחופש של השוק לא בהכרח מניב חופש לאנשים.  

יש הוגים כמו [[דיוויד קורטן]] המעדיפים את המונח [[שוק תחרותי]] כדי לציין כי מה שחשוב הוא לאו דווקא החופש מהתערבות הממשלה, אלא הקיום של [[תחרות|התחרותיות]] בין גורמים שונים ורבים, שמושגת לפעמים על ידי התערבות של הממשלה נגד [[מונופול|מונופולים]] או [[תאגידים]] גדולים, או נגד מצבים שבהם קבוצה אחת מנצלת את כוחה נגד קבוצות אחרות.  

יש הוגים כמו [[דיוויד קורטן]] המעדיפים את המונח [[שוק תחרותי]] כדי לציין כי מה שחשוב הוא לאו דווקא החופש מהתערבות הממשלה, אלא הקיום של [[תחרות|התחרותיות]] בין גורמים שונים ורבים, שמושגת לפעמים על ידי התערבות של הממשלה נגד [[מונופול|מונופולים]] או [[תאגידים]] גדולים, או נגד מצבים שבהם קבוצה אחת מנצלת את כוחה נגד קבוצות אחרות.

==ראו גם==

==ראו גם==