שינויים

'''האטום החברתי''' הוא ספר עיון מאת מארק ביוקנן שעוסק בסוגיות של [[כלכלה התנהגותית]] ונותן הסברים שונים מאלו של [[כלכלה נאו קלאסית|הכלכלה הנאו קלאסית]] להתנהגותם של בני אדם בסוגיות חברתיות וכלכליות.  

'''האטום החברתי''' הוא ספר עיון מאת מארק ביוקנן שעוסק בסוגיות של [[כלכלה התנהגותית]] ונותן הסברים שונים מאלו של [[כלכלה נאו קלאסית|הכלכלה הנאו קלאסית]] להתנהגותם של בני אדם בסוגיות חברתיות וכלכליות.  

הטענה המרכזית של הספר היא שכאשר עוסקים בהתנהגות מורכבת של המוני בני אדם, יש לחשוב על תבניות התנהגות ולא על בני אדם. ביוקנן יוצא נגד ההסבר של כלכלה נאו קלאסית לפיה בני האדם מונעים רק על ידי תאוות בצע, ומסוגלים לבצע חישובים מורכבים בצורה [[רציונליזם|רציונלית]] ומתאר את העבודות והממצאים בעקבות עבודותיהם של [[דניאל כהנמן]], [[עמוס טברסקי]] ואחרים מתחום הכלכלה ההתנהגותית.  

הטענה המרכזית של הספר היא שכאשר עוסקים בהתנהגות מורכבת של המוני בני אדם, יש לחשוב על תבניות התנהגות ולא על בני אדם בודדים. ביוקנן יוצא נגד ההסבר של [[כלכלה נאו קלאסית]] לפיה בני האדם מונעים רק על ידי תאוות בצע, ומסוגלים לבצע חישובים מורכבים בצורה [[רציונליזם|רציונלית]] ומתאר את העבודות והממצאים בעקבות עבודותיהם של [[דניאל כהנמן]], [[עמוס טברסקי]] ואחרים מתחום הכלכלה ההתנהגותית.  

מרק ביוקנן הוא פיזיקאי ועורך-לשעבר בירחונים Nature ו-New Scientist. הוא עוסק בפופולריזציה של המדע וביישום של מושגים מעולם המדע כמו [[ארגון עצמי]] ו[[מערכות מורכבות]] בתחום של מדעי החברה. ביוני 2009 זכה בפרס "לגרנג'" של קרן CRT (טורינו) על כתיבה מדעית פופולרית בתחום מדע ה[[מורכבות]].

מרק ביוקנן הוא פיזיקאי ועורך-לשעבר בירחונים Nature ו-New Scientist. הוא עוסק בפופולריזציה של המדע וביישום של מושגים מעולם המדע כמו [[ארגון עצמי]] ו[[מערכות מורכבות]] בתחום של מדעי החברה. ביוני 2009 זכה בפרס "לגרנג'" של קרן CRT (טורינו) על כתיבה מדעית פופולרית בתחום מדע ה[[מורכבות]].

==רקע==

==רקע==

בתחום ה[[כלכלה נאו קלאסית|כלכלה הנאו קלאסית]] מניחים בדרך כלל כי "[[האדם הכלכלי]]" הוא יצור אנוכי, רציונלי שנהנה [[ממידע מלא]]. צרכנים ומשקיעים יקנו את המוצר הזול ביותר (בהנחה של הומוגניות באיכות המוצרים), יפעל מתוך גישה [[תועלתנות|תועלתנית]] בעלת אינטרס צר של תאוות בצע ו[[נהנתנות]].  

בתחום ה[[כלכלה נאו קלאסית|כלכלה הנאו קלאסית]] מניחים בדרך כלל כי "[[האדם הכלכלי]]" הוא יצור אנוכי, רציונלי שנהנה [[מידע מלא|ממידע מלא]]. צרכנים ומשקיעים יקנו את המוצר הזול ביותר (בהנחה של הומוגניות באיכות המוצרים), יפעל מתוך גישה [[תועלתנות|תועלתנית]] בעלת אינטרס צר של תאוות בצע ו[[נהנתנות]].  

חוקרי החברה, מתחומים כמו פסיכולוגיה או סוציולוגיה, לעומת זאת, מניחים שבני האדם הם דווקא מורכבים יותר שהתנהגותם קשה לחיזוי. מכאן מסיקים חוקרים רבים כי חיזוי או הסבר של תופעות חברתיות של אלפי או מיליוני בני אדם היא משימה בלתי אפשרית.  

חוקרי החברה, מתחומים כמו פסיכולוגיה או סוציולוגיה, לעומת זאת, מניחים שבני האדם הם דווקא מורכבים יותר שהתנהגותם קשה לחיזוי. מכאן מסיקים חוקרים רבים כי חיזוי או הסבר של תופעות חברתיות של אלפי או מיליוני בני אדם היא משימה בלתי אפשרית.  

   

   

'האטום החברתי' הוא חלק ממגמה הולכת וגוברת של שינוי תפיסה זו. ביוקנן טוען שגם הכלכלנים וגם חוקרי החברה של הדורות הקודמים שוגים: בני האדם אינם רציונליים ואנוכיים מחד, וגם אינם בלתי צפויים מאידך. גם בטבע יש מערכות שבהם יש כמות גדולה של משתנים אקראיים, המצייתים לכמה חוקים פשוטים, והתנהגותו של כל רכיב במערכת הוא אקראי (לדוגמה אטומים בגז או בנוזל). עם זאת, כאשר מסתכלים על כמות גדולה של אובייקטים, מתרחשת לעיתים קרובות [[הגחה]] ומגלים חוקיות שאינה בהכרח קיימת כאשר בוחנים אובייקט בודד.  

'האטום החברתי' הוא חלק ממגמה הולכת וגוברת של שינוי תפיסה זו. ביוקנן טוען שגם הכלכלנים וגם חוקרי החברה של הדורות הקודמים שוגים: בני האדם אינם רציונליים ואנוכיים מחד, וגם אינם בלתי צפויים מאידך. גם [[הסביבה הטבעית|בטבע]] יש [[מערכות מורכבות]] שבהם יש כמות גדולה של משתנים אקראיים, המצייתים לכמה חוקים פשוטים, והתנהגותו של כל רכיב במערכת הוא אקראי (לדוגמה אטומים בגז או בנוזל). עם זאת, כאשר מסתכלים על כמות גדולה של אובייקטים, מתרחשת לעיתים קרובות [[הגחה]] ומגלים חוקיות שאינה בהכרח קיימת כאשר בוחנים אובייקט בודד.  

==ראו גם==

==ראו גם==

* [[לא רציונלי ולא במקרה]]

* [[לא רציונלי ולא במקרה]]

==קישורים חיצוניים==

==קישורים חיצוניים==

[[קטגוריה: כלכלה התנהגותית]]

[[קטגוריה: כלכלה התנהגותית]]

[[קטגוריה:ספרי עיון]]

[[קטגוריה:ספרי עיון]]