שינויים

בפועל, המדינות המעורבות בהסכם מתחייבות להפרטות גורפות ובלתי הפיכות של חלק גדול מהשירותים הציבוריים שלהן.

בפועל, המדינות המעורבות בהסכם מתחייבות להפרטות גורפות ובלתי הפיכות של חלק גדול מהשירותים הציבוריים שלהן.

ההסכם, יוזמה אמריקאית, החל להתגבש ב-2012 {{הערה|https://www.seco.admin.ch/seco/en/home/Aussenwirtschaftspolitik_Wirtschaftliche_Zusammenarbeit/Wirtschaftsbeziehungen/Internationaler_Handel_mit_Dienstleistungen/TISA/Plurilateraler_Verhandlungsprozess.html}} ועדיין נמצא במשא ומתן.

[[ההסכם הכללי על סחר בשירותים]] או GATS, קבע את כללי הסחר הבסיסיים בתחום השירותים ברמה הכלל עולמית ונחתם בשנת 1995. ההסכם  עליו גם ישראל חתומה, כולל התחייבויות שונות של המדינות, המהוות צדדים בהסכם, לפתיחת שווקים לסחר חוץ.

TiSA מהווה הסכם משלים לשני הסכמי הסחר הגדולים [[TPP]] ו-[[TTIP]] במובן הזה, שבניגוד לשניים האחרים הוא מתייחס לשירותים בלבד ולא לסחורות.

סבב הדיונים דוחה, בקטאר, שהחל בשנת 2001, היה אמור להביא לעדכון הסכם זה והסכמים אחרים תחת [[ארגון הסחר העולמי]], אך הוא מצוי בקיפאון מזה זמן רב. [[שינוי טכנולוגי|שינויים טכנולוגיים]] ובעיקר מערכות תקשורת והעברת נתונים המאפשרות סחר אלקטרוני חוצה גבולות, כמו גם התקדמות בתחומי התחבורה שמאפשרת נגישות גבוהה יותר למקומות רבים יותר, משנים את פני המסחר בעולם ואת המסחר בשירותים במיוחד. דבר זה יוצר מוטיבציה לעדכון מערכת הכללים לסחר בינלאומי בתחום.{{הערה|[http://economy.gov.il/InternationalAffairs/TradePolicyAndAgreements/traderelationstradeservices/Pages/TradeAndService.aspx סחר בשירותים], משרד הכלכלה והתעשייה}} כדי לספק מענה לכך דנות מדינות רבות ובתוכן ישראל בהסכם TiSA.  

TiSA הוא הסכם המשך ל-"[[ההסכם הכללי על סחר בשירותים|הסכם הכללי על סחר בשירותים]]" (GATS), עליו גם ישראל חתומה, וכולל התחייבויות נוספות של המדינות, המהוות צדדים בהסכם,

לפתיחת שווקים לסחר חוץ.

 

TiSA מהווה הסכם משלים לשני הסכמי הסחר הגדולים [[TPP]] ו-[[TTIP]] במובן הזה, שבניגוד לשניים האחרים הוא מתייחס לשירותים בלבד ולא לסחורות. והוא מהווה הסכם המשך ל [[ההסכם הכללי על סחר בשירותים]].  

==הדלפת מסמכי ההסכם==

==הדלפת מסמכי ההסכם==