שינויים

ב[[אקולוגיה]] וב[[כלכלה אקולוגית]] '''סלקצייה ל-r/K''' (באנגלית: r/K selection) היא תאוריה המתייחסת ל[[סלקציה]] של שילוב של תכונות ביצורים חיים שיש להם טרייד-אוף בין כמות לבין איכות הצאצאים. יצור חי יכול להוליד כמות גבוהה של צאצאים תוך השקעה של פחות אנרגיה והשקעה של ההורה (כמו חינוך, הגנה, מזון) בכל צאצא (אסטרטגיית רבייה r או r-selection), או לנקוט באסטרטגיה אחרת שבה מולידים כמות קטנה של צאצאים (אסטרטגיית רבייה K, או K-selection), תוך הגדלה של כמות ההשקעה מצד ההורה. המונח r/K selection  נטבע על ידי האקולוגים  Robert MacArthur  ו-E. O. Wilson בהתבסס על עבודתם בביו-גאוגרפיה של מינים.  

ב[[אקולוגיה]] וב[[כלכלה אקולוגית]] '''סלקצייה ל-r/K''' (באנגלית: r/K selection) היא תאוריה המתייחסת ל[[סלקציה]] של שילוב של תכונות ביצורים חיים שיש להם טרייד-אוף בין כמות לבין איכות הצאצאים. יצור חי יכול להוליד כמות גבוהה של צאצאים תוך השקעה של פחות אנרגיה והשקעה של ההורה (כמו חינוך, הגנה, מזון) בכל צאצא (אסטרטגיית רבייה r או r-selection), או לנקוט באסטרטגיה אחרת שבה מולידים כמות קטנה של צאצאים (אסטרטגיית רבייה K, או K-selection), תוך הגדלה של כמות ההשקעה מצד ההורה. המונח r/K selection  נטבע על ידי האקולוגים  Robert MacArthur  ו-E. O. Wilson בהתבסס על עבודתם בביו-גאוגרפיה של מינים.  

הברירה בין אסטרטגיות רביה אלה משתנה באופן ניכר בעולם החי, כאשר יש יצורים חיים שמולידים מספר קטן של צאצאים ומגדלים אותם במשך שנים (לדוגמה [[בני אדם]], דובי קוטב או פילים, ובאופן פחות מובהק יותר רוב היונקים והציפורים) לעומת יצורים אחרים שמנסים לייצר מספר גדול של צאצאים תוך השקעה נמוכה ככל האפשר בכל צאצא. כך רוב הצמחים ואלמוגים יכולים לייצר אלפי ואף מיליוני צאצאים, גם חרקים וזוחלים נוטים בדרך כלל לכיוון של כמות גדולה של צאצאים. השאלה איזו אסטרטגיה עדיפה תלויה הן בתכונות המין והן ב[[הסביבה הטבעית|תנאי הסביבה]] הספציפית בה מדובר. אף אסטרטגיה של התרבות מבין השתיים אינה עדיפה באופן מוחלט על חברתה, ולמעשה יצורים שונים שחולקים את אותו [[בית גידול]] בו זמנית (לדוגמה פילים ועכברים) יכולים לנקוט באסטרטגיות שונות.  

הברירה בין אסטרטגיות רביה אלה משתנה באופן ניכר בעולם החי, כאשר יש יצורים חיים שמולידים מספר קטן של צאצאים ומגדלים אותם במשך שנים (לדוגמה [[בני אדם]], דובי קוטב או פילים, ובאופן פחות מובהק, רוב היונקים והציפורים) לעומת יצורים אחרים שמנסים לייצר מספר גדול של צאצאים תוך השקעה נמוכה ככל האפשר בכל צאצא. כך רוב הצמחים ואלמוגים יכולים לייצר אלפי ואף מיליוני צאצאים, גם חרקים וזוחלים נוטים בדרך כלל לכיוון של כמות גדולה של צאצאים. השאלה איזו אסטרטגיה עדיפה תלויה הן בתכונות המין והן ב[[הסביבה הטבעית|תנאי הסביבה]] הספציפית בה מדובר. אף אסטרטגיה של התרבות מבין השתיים אינה עדיפה באופן מוחלט על חברתה, ולמעשה יצורים שונים שחולקים את אותו [[בית גידול]] בו זמנית (לדוגמה פילים ועכברים) יכולים לנקוט באסטרטגיות שונות.

בקרב עצים וצמחים ניתן להבחין באסטרטגיית K או r לפי כמות המזון שמעניק הצמח לזרעים. לדוגמה יש עצים שמייצרים כמות גדולה של זרעים ונתונים להם לעוף ברוח כך שבכל שנה עץ אחד יכול להפריח עשרות אלפי זרעים, לעומת זאת עצים כמו עץ קוקוס מייצרים כמות קטנה בהרבה של זרעים. יש עצים המייצרים פירות שמיועדים להאכל על ידי בעלי חיים, כדי לאפשר לזרע לנבוט במקום מרוחק יותר מהעץ כך שסיכוי הנביטה שלו טובים יותר, וכך גם העץ יכול להגדיל את מספר המקומות שאליו מגיעים הזרעים. דבר זה דורש השקעת יותר אנרגיה בכל צאצא אף כי עצי פרי מייצרים בדרך כלל מאות פירות בכל שנה.  

בקרב עצים וצמחים ניתן להבחין באסטרטגיית K או r לפי כמות המזון שמעניק הצמח לזרעים. לדוגמה, יש עצים שמייצרים כמות גדולה של זרעים ונותנים להם לעוף ברוח כך שבכל שנה עץ אחד יכול להפריח עשרות אלפי זרעים, לעומת זאת עצים כמו עץ הקוקוס מייצרים כמות קטנה בהרבה של זרעים. יש עצים המייצרים פירות שמיועדים להאכל על ידי בעלי חיים, כדי לאפשר לזרע לנבוט במקום מרוחק מהעץ כך שסיכוי הנביטה שלו טובים יותר, וכך גם העץ יכול להגדיל את מספר המקומות שאליהם מגיעים הזרעים. דבר זה דורש השקעת יותר אנרגיה בכל צאצא אף כי עצי פרי מייצרים בדרך כלל מאות פירות בכל שנה.

ניתן להבחין כי בקרב בעלי חיים גדולים יותר, וכן בקרב יצורים בעלי מוח גמיש יותר יש נטיה גדולה יותר לסלקציית K שניכרת גם בכך שלוקח זמן רב עד שהצאצא מגיע לבגרות מינית (עד אז הוא זקוק להגנה ולסיוע מהורה אחד לפחות). במילים מוח גמיש יותר או מוח מפותח יותר הוא מוח שיכולת הגמישות והחיווט מחדש שלו היא גבוהה יותר, כך שהצאצא נולד עם פחות אינסטינקטים וצריך ללמוד מיומנויות שונות תוך כדי החיים (בדרך כלל בליווי הורה או מבוגר מגן). ככל שתכונה זו חזקה יותר יש צורך ביותר השקעה מצד ההורים. מצד שני תכונה כזו מאפשרת גמישות גבוה יותר ויכולת הסתגלות לנסיבות משתנות. הורים של ייצורים קטנים אינם יכולים להגן טוב על הילדים שלהם מפני טורפים גדולים ולכן הגיוני יותר לבחור בסלקצייה R. כמו כן בקרב יצורים קטנים יש גבול למידת הגמישות של המוח וליכולת לימוד שלו מחדש כך שיש גבול למידת התועלת מטיפוח ולימוד על ידי לימוד מהורה.  

ניתן להבחין כי בקרב בעלי חיים גדולים יותר, וכן בקרב יצורים בעלי מוח גמיש יותר, יש נטיה גדולה יותר לסלקציית K שניכרת גם בכך שלוקח זמן רב עד שהצאצא מגיע לבגרות מינית (עד אז הוא זקוק להגנה ולסיוע מהורה אחד לפחות). במילים אחרות - מוח גמיש יותר או מוח מפותח יותר הוא מוח שיכולת הגמישות והחיווט מחדש שלו היא גבוהה יותר, כך שהצאצא נולד עם פחות אינסטינקטים וצריך ללמוד מיומנויות שונות תוך כדי החיים (בדרך כלל בליווי הורה או מבוגר מגן). ככל שתכונה זו חזקה יותר יש צורך ביותר השקעה מצד ההורים. מצד שני תכונה כזו מאפשרת גמישות גבוהה יותר ויכולת הסתגלות לנסיבות משתנות. הורים של ייצורים קטנים אינם יכולים להגן טוב על הילדים שלהם מפני טורפים גדולים ולכן הגיוני יותר לבחור בסלקצייה R. כמו כן בקרב יצורים קטנים יש גבול למידת הגמישות של המוח וליכולת הלימוד שלו מחדש, כך שיש גבול למידת התועלת מטיפוח ולימוד על ידי לימוד מהורה.

התאוריה צברה פופולריות בשנות ה-70 וה-80 והיא שימשה ככלי היוריסטי, אבל היא איבדה מחשיבותה בתחילת שנות ה-90 כאשר נמתחה עליה ביקורת מצד מספר מחקרים אמפיריים. תאוריית הסלקציה ל-r/K הוחלפה על ידי פרדיגמת "היסטוריית חיים", אם כי תאוריה זו מכילה היבטים רבים שחשובים לתאוריה המקורית.  

התאוריה צברה פופולריות בשנות ה-70 וה-80 והיא שימשה ככלי היוריסטי, אבל היא איבדה מחשיבותה בתחילת שנות ה-90 כאשר נמתחה עליה ביקורת מצד מספר מחקרים אמפיריים. תאוריית הסלקציה ל-r/K הוחלפה על ידי פרדיגמת "היסטוריית חיים", אם כי תאוריה זו מכילה היבטים רבים שחשובים לתאוריה המקורית.

==סלצקיה ל-K בבני אדם==

==סלצקיה ל-K בבני אדם==

[[בני אדם]] הם אחד המינים הגדולים ובעלי מוח מפותח ולכן יש להם באופן ביולוגי סלקציה חזקה לכיוון K בדומה לסלקציה דומה שקיימת בקופי אדם אחרים (קופים גדולים בעלי מוח מפותח). ברוב המקרים אשה יולדת במהלך חייה עד כ-10-15 ילדים לכל היותר, ההריון נמשך 9 חודשים, והבגרות המינית מגיעה בגיל 12-14 שנים (זאת לעומת רוב היונקים שבהם בגרות כזו היא עניין של חודשים או לכל היותר שנים ספורות). התינוק האנושי הוא חסר ישע עד גיל שנה לפחות - הוא אינו יכול להתנייד בכוחות עצמו, צורך בעיקר חלב ואינו יכול להגן על עצמו, והוא תלוי מאד בהוריו לפחות עד גיל שנתיים. אצל רוב היונקים תינוק יכול ללכת תוך מספר שעות מרגע לידתו.  

[[בני אדם]] הם אחד המינים הגדולים ובעלי מוח מפותח ולכן יש להם באופן ביולוגי סלקציה חזקה לכיוון K בדומה לסלקציה דומה שקיימת בקופי אדם אחרים (קופים גדולים בעלי מוח מפותח). ברוב המקרים אשה יולדת במהלך חייה לכל היותר 10-15 ילדים, ההריון נמשך 9 חודשים, והבגרות המינית מגיעה בגיל 12-14 שנים (זאת לעומת רוב היונקים שבהם בגרות כזו היא עניין של חודשים או לכל היותר שנים ספורות). התינוק האנושי הוא חסר ישע עד גיל שנה לפחות - הוא אינו יכול להתנייד בכוחות עצמו, צורך בעיקר חלב, ואינו יכול להגן על עצמו, הוא תלוי מאד בהוריו לפחות עד גיל שנתיים. אצל רוב היונקים תינוק יכול ללכת תוך מספר שעות מרגע לידתו.

באופן מסורתי כמות מסויימת של תינוקות וילדים מתו בגיל צעיר לפני בגרות מינית. בתקופת ימי הביניים ובשלבים הראשונים של [[המהפכה התעשייתית]] מדובר היה בכמות של חצי עד שני שליש מהילדים. כמות זו של תמותת ילדים נראית לנו היום גבוהה מאד אבל בעולם החי מדובר למעשה בכמות נמוכה מאד של תמותת צאצאים.  

באופן מסורתי כמות מסויימת של תינוקות וילדים מתו בגיל צעיר לפני בגרות מינית. בתקופת ימי הביניים ובשלבים הראשונים של [[המהפכה התעשייתית]] מדובר היה בכמות של חצי עד שני שליש מהילדים. כמות זו של תמותת ילדים נראית לנו היום גבוהה מאד אבל בעולם החי מדובר למעשה בכמות נמוכה מאד של תמותת צאצאים.

עם התקדמות [[המהפכה התעשייתית]] התרחשו מספר תהליכים של הגברת סלקציית K בצורה ניכרת בקרב בני אדם - ירידה בתמותת תינוקות בלידה ושיפורים אחרים בהיגיינה, תזונה, בטיחות, [[רפואה מונעת]] ורפואה שהובילו לירידה בכמות מוות של ילדים, [[התמחות כלכלית]] שהובילה לנישואין והתחלת הולדת ילדים בגיל מאוחר יותר ויותר, וכן להשקעה גבוה יותר בכל צאצא במשך שנים ארוכות יותר דבר שגם ייקר את כמות ההשקעה הנדרשת בכל ילד. במקביל גם חל שיפור ב[[אמצעי מניעה]] וכן שיפור ב[[זכויות נשים]] כך שהן יכלו להמנע באופן גדל להמנע מלידת ילדים בלתי רצויים מבחינתן.  

עם התקדמות [[המהפכה התעשייתית]] התרחשו מספר תהליכים של הגברת סלקציית K בצורה ניכרת בקרב בני אדם - ירידה בתמותת תינוקות בלידה ושיפורים אחרים בהיגיינה, תזונה, בטיחות, [[רפואה מונעת]] ורפואה, [[התמחות כלכלית]] שהובילה לנישואין והתחלת הולדת ילדים בגיל מאוחר יותר, השקעה גבוהה יותר בכל צאצא במשך שנים ארוכות יותר (הגדלת כמות ההשקעה בכל ילד). במקביל מתפתחים [[אמצעי מניעה]] ומשתפר מעמד האישה, שבין השאר מקטינים כמות של לידות לא-מתוכננות.

מבחינת תרבות ואידאולוגיה [[תרבות הצריכה]] העלתה על נס את הרעיון של [[מימוש עצמי]] בעיקר דרך עבודה (קריירה) ותרומה דרך השוק, וכן מעלה את הרעיון לפיו יש להשקיע כסף רב בגידול של כל ילד. גם רוב זרמי הפמיניזם דגלו בכך שאשה צריכה לצאת לעבודה ואף להתפתח ולהתקדם בה כדי להיות מסוגלת לפרנס את עצמה וכדרך להגיע למימוש עצמי וגם דבר זה בא על חשבון הולדת עוד ילדים. היבטים תרבותיים נוספים שהובילו חלק מהאנשים להקטין את מספר הילדים היו מלחמות העולם (כך שחלק מהאנשים אומר שהוא לא רוצה להביא ילדים לעולם אכזר כזה) וכן זרמים ב[[קיימות]] ו[[סביבתנות]] שדוגלים במספר ילידם נמוך.  

מבחינת תרבות ואידאולוגיה [[תרבות הצריכה]] העלתה על נס את הרעיון של [[מימוש עצמי]] בעיקר דרך עבודה (קריירה) ותרומה דרך השוק, וכן מעלה את הרעיון לפיו יש להשקיע כסף רב בגידול של כל ילד. גם רוב זרמי הפמיניזם דגלו בכך שאשה צריכה לצאת לעבודה ואף להתפתח ולהתקדם בה כדי להיות מסוגלת לפרנס את עצמה וכדרך להגיע למימוש עצמי, גם על חשבון הולדת ילדים. היבטים תרבותיים נוספים שהובילו חלק מהאנשים להקטין את מספר הילדים היו מלחמות העולם (כך שחלק מהאנשים אומר שהוא לא רוצה להביא ילדים לעולם אכזר כזה) וכן זרמים ב[[קיימות]] ו[[סביבתנות]] שדוגלים במספר ילידם נמוך.

סך הדברים אלה הובילו לירידה מתמשכת בכמות הצאצאים [[פריון הילודה]] בכל זרמי החברה (במידות שונות) בכל מדינות העולם. נדיר לדוגמה למצוא נשים שמתחילות ללדת בגיל 13-14 כפי שהיה בעבר וכמות הלידות של יורדת. דבר זה מכונה [[מעבר דמוגרפי]] ויש הסברים שונים לגביו. בחלק מהמדינות כמו במדינות מערביות, יפן ורוסיה דבר זה הגיע לכך שיש זוגות רבים  שיולדים 1-2 ילדים לכל היותר ויש גם אנשים שאינם יולדים ילד כלל לא מסיבות ביולוגיות.  

סך הדברים אלה הובילו לירידה מתמשכת בכמות הצאצאים [[פריון הילודה]] בכל זרמי החברה (במידות שונות) בכל מדינות העולם. נדיר לדוגמה למצוא נשים שמתחילות ללדת בגיל 13-14 כפי שהיה בעבר וכמות הלידות של יורדת. דבר זה מכונה [[מעבר דמוגרפי]] ויש הסברים שונים לגביו. בחלק מהמדינות כמו במדינות מערביות, יפן ורוסיה דבר זה הגיע לכך שיש זוגות רבים  שיולדים 1-2 ילדים לכל היותר ויש גם אנשים שאינם יולדים ילד כלל לא מסיבות ביולוגיות.

היבטים אחרים של [[התקדמות טכנולוגית]] מעלים במקצת את כמות הצאצאים שמולדים - והם הורדה ניכרת בתמותה של נשים בגיל הלידה, עליה בתוחלת החיים שלא עקב הצלת תינוקות וילדים (כלומר הגדלת זמן הפריון על ידי מניעת מוות של ההורים), הגדלת משך הפריון של נשים וגברים באמצעים טיפולי פריון והגדלת מספר הילדים בלידה עקב טיפולי הפרייה. שינויים אלה אמנם מובאים לפוטנציאל גדול יותר של הולדת ילדים לכל במשך החיים אבל השפעתם נמוכה יותר לעומת השפעות אחרות. גורמים נוספים שיכולים להוריד את הפריון של נשים הם הפרעות בפריון והפרעות בהתפתחות הילד  עקב גיל לידה מבוגר יותר, עקב [[זיהום]] ובמיוחד על ידי [[חומר טרטוגני]] ו[[משבש אנדוקריני|משבשים אנדוקריניים]].  

היבטים אחרים של [[התקדמות טכנולוגית]] מעלים במקצת את כמות הצאצאים שמולדים - והם הורדה ניכרת בתמותה של נשים בגיל הלידה, עליה בתוחלת החיים שלא עקב הצלת תינוקות וילדים (כלומר הגדלת זמן הפריון על ידי מניעת מוות של ההורים), הגדלת משך הפריון של נשים וגברים באמצעים טיפולי פריון והגדלת מספר הילדים בלידה עקב טיפולי הפרייה. שינויים אלה אמנם מובאים לפוטנציאל גדול יותר של הולדת ילדים לכל במשך החיים אבל השפעתם נמוכה יותר לעומת השפעות אחרות. גורמים נוספים שיכולים להוריד את הפריון של נשים הם הפרעות בפריון והפרעות בהתפתחות הילד  עקב גיל לידה מבוגר יותר, עקב [[זיהום]] ובמיוחד על ידי [[חומר טרטוגני]] ו[[משבש אנדוקריני|משבשים אנדוקריניים]].