47,332
עריכות
שינויים
אין תקציר עריכה
'''הסכם הסחר בשירותים''' (Trade in Services Agreement, TiSA) הוא הסכם סחר בינלאומי רב-צדדי בין 22 יישויות
מדיניות{{הערה|מדינות האיחוד האירופי, ארצות הברית, ישראל, אוסטרליה, קנדה, הנוג קונג, איסלנד, קוריאה הדרומית, ליכטנשטיין,
מדיניות{{הערה|מדינות האיחוד האירופי, ארצות הברית, ישראל, אוסטרליה, קנדה, הנוג קונג, איסלנד, קוריאה הדרומית, ליכטנשטיין,
ניו זילנד, נורבגיה, שוויץ, טייואן, צ'ילה, קולומביה, קוסטה ריקה, מאוריציוס, מקסיקו, פנמה, פרו, טורקיה
ניו זילנד, נורבגיה, שוויץ, טייואן, צ'ילה, קולומביה, קוסטה ריקה, מאוריציוס, מקסיקו, פנמה, פרו, טורקיה
בעקבות ההדלפות של ויקיליקס התעורר דיון ציבורי לגבי ההסכם{{מקור|דרוש מקור?}}.
בעקבות ההדלפות של ויקיליקס התעורר דיון ציבורי לגבי ההסכם{{מקור|דרוש מקור?}}.
==מו"מ מול ישראל==
==משא ומתן מול ישראל==
במסמך מינואר 2015 {{הערה|https://wikileaks.org/tisa/market-israel/page-1.html}}, שהודלף ע"י ויקיליקס ביוני באותה השנה, מתוארות התחייבותיה הנוספות של ישראל במסגרת TiSA מעבר לאלו במסגרת "[[ההסכם הכללי על סחר בשירותים]]" (GATS), בתחומי השירותים הבאים:
במסמך מינואר 2015 {{הערה|https://wikileaks.org/tisa/market-israel/page-1.html}}, שהודלף על ידי אתר [[ויקיליקס]] ביוני באותה השנה, מתוארות התחייבותיה הנוספות של ישראל במסגרת TiSA מעבר לאלו במסגרת "[[ההסכם הכללי על סחר בשירותים]]" (GATS), בתחומי השירותים הבאים:
*אנרגיה
*[[משק האנרגיה בישראל|אנרגיה]]
*תקשורת
*תקשורת
*פיננסיים
*פיננסיים
*מחשוב
*מחשוב
*תחבורה
*[[תחבורה בישראל|תחבורה]]
*חינוך
*[[חינוך בישראל|חינוך]]
*בריאות
*בריאות
*תיירות
*תיירות
==האפלה תקשורתית==
==האפלה תקשורתית==
למרות היקפו הנרחב של הסכם הסחר בשירותים והשלכותיו המשמעותיות בתחומים רבים במשק, בתקשורת הישראלית, נכון ליולי 2017, ישנו [http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-4319412,00.html פרסום יחיד הכולל התייחסות לTiSA] הכולל התייחסות אגבית בלבד להסכם זה. גם התייחסות זו היא במסגרת כתבה חד צדדית מטעם המינהל לסחר חוץ, כתבה המתארת רק את יתרונותיו של ההסכם הספציפי הזה ושל הסכמי סחר חופשי בכלל, ללא שום התייחסות לביקורות הנרחבות ברחבי
למרות היקפו הנרחב של הסכם הסחר בשירותים והשלכותיו המשמעותיות בתחומים רבים במשק, בתקשורת הישראלית, נכון ליולי 2017, ישנו [http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-4319412,00.html פרסום יחיד הכולל התייחסות לTiSA] הכולל התייחסות אגבית בלבד להסכם זה. גם התייחסות זו היא במסגרת כתבה חד צדדית מטעם המינהל לסחר חוץ, כתבה המתארת רק את יתרונותיו של ההסכם הספציפי הזה ושל [[הסכם סחר חופשי|הסכמי סחר חופשי]] בכלל, ללא שום התייחסות לביקורות הנרחבות ברחבי העולם כלפי הסכמי הסחר החופשי בכלל ולגבי TiSA בפרט.
העולם כלפי הסכמי הסחר החופשי בכלל ולגבי TiSA בפרט.
גם בעולם הרחב, ולמרות היותו אולי הסכם הסחר הגדול ביותר בהיסטוריה, TiSA זכה לפחות פרסום ביחס להסכמים אחרים ([[TTIP]], [[NAFTA]], [[TPP]]), שעוררו מחאה
גם בעולם הרחב, ולמרות היותו אחד מהסכמי הסחר הגדולים ביותר בהיסטוריה, TiSA זכה לפחות פרסום ביחס להסכמים אחרים ([[TTIP]], [[NAFTA]], [[TPP]]), שעוררו מחאה ציבורית נרחבת ברחבי העולם, ונמצאים במוקד הדיון הציבורי בבחירות המקדימות לנשיאות בארצות הברית לשנת 2016. {{מקור|דרוש מקור?}}.
ציבורית נרחבת ברחבי העולם, ונמצאים כעת במוקד הדיון הציבורי בבחירות המקדימות לנשיאות בארה"ב{{מקור|דרוש מקור?}}.
==ביקורת ומחאה ציבורית==
בדומה להסכמי הסחר האחרים גם TiSA עורר מחאה ציבורית סביב הנקודות הבאות{{מקור|דרוש מקור?}}:
בדומה להסכמי הסחר האחרים גם TiSA עורר מחאה ציבורית סביב הנקודות הבאות{{מקור|דרוש מקור?}}:
* פגיעה משמעותית בריבונות המדינה על ידי חשיפת מוסדותיה לתביעות משפטיות בטריבונלים בינלאומיים ([[ISDS]]) ע"י תאגידים: אלו יוכלו לתבוע את המדינה אך לא להיפך. בנוסף, טריבונלים אלו ייאוישו בעורכי דין המקבלים שכר מתאגידים.
* פגיעה משמעותית בריבונות המדינה על ידי חשיפת מוסדותיה לתביעות משפטיות בטריבונלים בינלאומיים ([[ISDS]]) על ידי [[תאגיד רב לאומי|תאגידים גדולים]]: אלו יוכלו לתבוע את המדינה אך לא להיפך. בנוסף, טריבונלים אלו ייאוישו בעורכי דין המקבלים שכר מתאגידים.
* פגיעה בדמוקרטיה באמצעות חיזוק כוחם של ישויות פרטיות על חשבון מוסדות המדינה הרשמיים המייצגים את האינטרסים של הציבור.
* פגיעה בדמוקרטיה באמצעות חיזוק כוחם של ישויות פרטיות על חשבון מוסדות המדינה הרשמיים המייצגים את האינטרסים של הציבור.
* הפחתות וביטולי רגולוציות צפויים לפגוע בצרכן בכמעט כל תחום בחייו: בריאות, איכות הסביבה, רווחה, חופש הפרט, חינוך, איכות המזון ועוד.
* הפחתות וביטולי רגולוציות צפויים לפגוע בצרכן בכמעט כל תחום בחייו: בריאות, איכות הסביבה, רווחה, חופש הפרט, חינוך, איכות המזון ועוד.
* העלייה הצפויה באבטלה בעקבות העברת מקומות עבודה למדינות מתפתחות.
* העלייה הצפויה ב[[אבטלה]] במדינות מפותחות בעקבות העברת מקומות עבודה למדינות מתפתחות.
* הפגיעה הצפויה בזכויות העובדים.
* הפגיעה הצפויה ב[[זכויות עובדים|זכויות העובדים]].
* הגדלת הפערים החברתיים באמצעות חיזוק נוסף של השחקנים החזקים במשק על חשבון מעמד הביניים והשכבות החלשות.
* [[אי שוויון כלכלי|הגדלת הפערים החברתיים]] באמצעות חיזוק נוסף של השחקנים החזקים במשק על חשבון מעמד הביניים והשכבות החלשות.
* היעדר שקיפות כלפי הציבור ונבחריו: המו"מ מתנהל בחשאיות, ואפילו לחברי פרלמנט יש גישה מוגבלת בלבד לתכני ההסכם עד ממש לרגע בו הם נדרשים לאשר אותם.
* [[שקיפות|היעדר שקיפות]] כלפי הציבור ונבחריו: הדיונים על החוזה מתנהלים בחשאיות, ואפילו לחברי פרלמנט יש גישה מוגבלת בלבד לתכני ההסכם עד ממש לרגע בו הם נדרשים לאשר אותם.
==פעילות בכנסת==
==פעילות בכנסת==
בעקבות פנייה של אזרח פרטי חבר הכנסת דב חנין הגיש בקשה לדיון בועדת הכלכלה ושאילתה ישירה לשר הכלכלה בנושא TiSA.
בעקבות פנייה של אזרח פרטי, הגיש חבר הכנסת [[דב חנין]] בקשה לדיון בועדת הכלכלה ושאילתה ישירה לשר הכלכלה בנושא TiSA. ככל הנראה עד לפנייה זו לא היתה מודעות לנושא מצד חברי כנסת.
==ראו גם==
* [[גלובליזציה]]
* [[ארגון הסחר העולמי]]
* [[ההסכם הרב צדדי על השקעות]]
* [[תאגיד רב לאומי]]
* [[אנטי-גלובליזציה]]
==ראו גם==
==קישורים חיצוניים==
*[https://wikileaks.org/tisa/market-israel/page-1.html התחייבויות ישראל לפתיחת שווקים במסגרת TiSA]
*[https://wikileaks.org/tisa/market-israel/page-1.html התחייבויות ישראל לפתיחת שווקים במסגרת TiSA]
*[http://adva.org/wp-content/uploads/2014/09/eskem-gats.pdf "הסכם גאטס והשירותים הציבוריים בישראל"/מרכז אדוה]
*[http://adva.org/wp-content/uploads/2014/09/eskem-gats.pdf "הסכם גאטס והשירותים הציבוריים בישראל"/מרכז אדוה]
==הערות שוליים==
==הערות שוליים==
{{הערות שוליים}}
{{הערות שוליים}}
{{ביזור וריכוזיות}}
[[קטגוריה:גלובליזציה]]
[[קטגוריה:רגולציה]]
[[קטגוריה:דמוקרטיה]]
[[קטגוריה:סחר]]