74
עריכות
שינויים
אין תקציר עריכה
#הפניה [[הסכם הסחר בשירותים]]
"הסכם הסחר בשירותים" (Trade in Services Agreement, TiSA) הוא הסכם סחר רב-צדדי בין 22 יישויות
מדיניות{{הערה|מדינות האיחוד האירופי, ארצות הברית, ישראל, אוסטרליה, קנדה, הנוג קונג, איסלנד, קוריאה הדרומית, ליכטנשטיין,
ניו זילנד, נורבגיה, שוויץ, טייואן, צ'ילה, קולומביה, קוסטה ריקה, מאוריציוס, מקסיקו, פנמה, פרו, טורקיה
ופקיסטן.}}, ביניהן ישראל, שמקיף כשני שלישים מסחר השירותים העולמי.
בניגוד להסכמי סחר אחרים כגון [[TPP]] ,[[TTIP]] ו-[[NAFTA]], הסכם הסחר בשירותים מתייחס לשירותים בלבד ולא לסחורות, ובמובן הזה הוא מהווה הסכם משלים.
TiSA הוא הסכם המשך ל-"[[ההסכם הכללי על סחר בשירותים|הסכם הכללי על סחר בשירותים]]" (GATS), וכולל התחייבויות נוספות של המדינות, המהוות צדדים בהסכם,
לפתיחת שווקים לסחר חוץ.
==מו"מ מול ישראל==
במסמך מינואר 2015 {{הערה|https://wikileaks.org/tisa/market-israel/page-1.html}}, שהודלף ע"י ויקיליקס ביוני באותה השנה, מתוארות התחייבותיה הנוספות של ישראל במסגרת TiSA מעבר לאלו במסגרת "[[ההסכם הכללי על סחר בשירותים]]" (GATS), בתחומי השירותים הבאים:
*אנרגיה
*תקשורת
*פיננסיים
*מחשוב
*תחבורה
*חינוך
*בריאות
*תיירות
*בניה
*הפצה
*פנאי (Recreation).
==האפלה תקשורתית==
למרות היקפו הנרחב של הסכם הסחר בשירותים והשלכותיו המשמעותיות בתחומים רבים במשק, בתקשורת הישראלית, נכון ליולי 2017, ישנו [http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-4319412,00.html פרסום יחיד הכולל התייחסות לTiSA] הכולל התייחסות אגבית בלבד להסכם זה. גם התייחסות זו היא במסגרת כתבה חד צדדית מטעם המינהל לסחר חוץ, כתבה המתארת רק את יתרונותיו של ההסכם הספציפי הזה ושל הסכמי סחר חופשי בכלל, ללא שום התייחסות לביקורות הנרחבות ברחבי
העולם כלפי הסכמי הסחר החופשי בכלל ולגבי TiSA בפרט.
גם בעולם הרחב, ולמרות היותו אולי הסכם הסחר הגדול ביותר בהיסטוריה, TiSA זכה לפחות פרסום ביחס להסכמים אחרים ([[TTIP]], [[NAFTA]], [[TPP]]), שעוררו מחאה
ציבורית נרחבת ברחבי העולם, ונמצאים כעת במוקד הדיון הציבורי בבחירות המקדימות לנשיאות בארה"ב.
==מחאה ציבורית==
בדומה להסכמי הסחר האחרים גם TiSA עורר מחאה ציבורית סביב הנקודות הבאות:
* פגיעה משמעותית בריבונות המדינה על ידי חשיפת מוסדותיה לתביעות משפטיות בטריבונלים בינלאומיים
([[ISDS]]) ע"י תאגידים: אלו יוכלו לתבוע את המדינה אך לא להיפך. בנוסף, טריבונלים אלו ייאוישו בעורכי
דין המקבלים שכר מתאגידים.
* פגיעה בדמוקרטיה באמצעות חיזוק כוחם של ישויות פרטיות על חשבון מוסדות המדינה הרשמיים
המייצגים את האינטרסים של הציבור.
* הפחתות וביטולי רגולוציות צפויים לפגוע בצרכן בכמעט כל תחום בחייו: בריאות, איכות הסביבה, רווחה,
חופש הפרט, חינוך, איכות המזון ועוד.
* העלייה הצפויה באבטלה בעקבות העברת מקומות עבודה למדינות מתפתחות.
* הפגיעה הצפויה בזכויות העובדים.
* הגדלת הפערים החברתיים באמצעות חיזוק נוסף של השחקנים החזקים במשק על חשבון מעמד הביניים
והשכבות החלשות.
* היעדר שקיפות כלפי הציבור ונבחריו: המו"מ מתנהל בחשאיות, ואפילו לחברי פרלמנט יש גישה מוגבלת
בלבד לתכני ההסכם עד ממש לרגע בו הם נדרשים לאשר אותם.
==פעילות בכנסת==
בעקבות פנייה של אזרח פרטי חבר הכנסת דב חנין הגיש בקשה לדיון בועדת הכלכלה ושאילתה ישירה לשר הכלכלה בנושא TiSA.
ככל הנראה עד לפנייה זו לא היתה מודעות פרלמנטרית לנושא.
==הערות שוליים==
{{הערות שוליים}}