שינויים

נוסף בית אחד ,  18:11, 17 ביולי 2016
מ
אין תקציר עריכה
שורה 1: שורה 1:  +
[[קובץ:Gulf Offshore Platform.jpg|ממוזער|300px|אסדה ימית לקידוח [[נפט]]. המאגרים הקלים להפקה ולזיקוק של דלקים מחצביים נכרו או נשאבו, לפי העיקרון הכלכלי של "[[תפוקה שולית פוחתת]]" למחצבים, או "קטיפת התפוחים הנמוכים". עם השנים הפקת דלקים מחצביים הפכה יותר ויותר מסובכת ויקרה. לדוגמה כיום יש שימוש נרחב באסדות ענק ימיות לשאיבת נפט עמוק, במקום מגדלי קידוח קטנים להפקת נפט יבשתי קרוב לפני הקרקע, שהיו מקובלים בטקסס לפני 100 שנים. מנגנון זה הוא חלק מ[[שיא תפוקת הנפט]] ו[[שיאי תפוקה למחצבים|שיא תפוקה דומים]] לדלקים האחרים - [[שיא תפוקת הפחם]] ו[[שיא תפוקת הגז]]]]
 
'''דלקים מחצביים''' (Fossil fuels) המכונים גם '''דלקים פחמימניים''' או '''דלקים מינרליים''' הם דלקים כימיים שמוצאם מ[[מחצבים]] [[כרייה|הנכרים או נשאבים]] מהשכבות העליונות של קרום [[כדור הארץ]].  
 
'''דלקים מחצביים''' (Fossil fuels) המכונים גם '''דלקים פחמימניים''' או '''דלקים מינרליים''' הם דלקים כימיים שמוצאם מ[[מחצבים]] [[כרייה|הנכרים או נשאבים]] מהשכבות העליונות של קרום [[כדור הארץ]].  
   −
[[קובץ:Gulf Offshore Platform.jpg|ממוזער|300px|אסדה ימית לקידוח [[נפט]]. המאגרים הקלים להפקה ולזיקוק של דלקים מחצביים נכרו או נשאבו, לפי העקרון הכלכלי של "[[תפוקה שולית פוחתת]]" למחצבים, או "קטיפת התפוחים הנמוכים". עם השנים הפקת דלקים מחצביים הפכה יותר ויותר מסובכת ויקרה. לדוגמה כיום יש שימוש נרחב באסדות ענק ימיות לשאיבת נפט עמוק, במקום מגדלי קידוח קטנים להפקת נפט יבשתי קרוב לפני הקרקע, שהיו מקובלים בטקסס לפני 100 שנים. מנגנון זה הוא חלק מ[[שיא תפוקת הנפט]] ו[[שיאי תפוקה למחצבים|שיא תפוקה דומים]] לדלקים האחרים - [[שיא תפוקת הפחם]] ו[[שיא תפוקת הגז]]]]
+
הדלקים המחצביים כוללים גזים נדיפים עם תכולה נמוכה של פחמן עם כמו [[מתאן]] ו[[גז טבעי]], עבור בנוזלים כמו [[נפט]], וכלה ב[[פחם]] שיכול להיות מורכב כמעט כולו מפחמן. מתאן עשוי להימצא לבדו בשדות הידרוקרבון, יחד עם נפט או בצורה של "קרח מתאן" (מים קפואים שמכילים אחוז גבוה של מתאן).
 
  −
הדלקים המחצביים כוללים גאזים נדיפים עם תכולה נמוכה של פחמן עם כמו [[מתאן]] ו[[גז טבעי]], עבור בנוזלים כמו [[נפט]], וכלה ב[[פחם]] שיכול להיות מורכב כמעט כולו מפחמן. מתאן עשוי להימצא לבדו בשדות הידרוקרבון, יחד עם נפט או בצורה של "קרח מתאן" (מים קפואים שמכילים אחוז גבוה של מתאן).
      
לדעת רוב החוקרים בתחום מוצאם של הדלקים המחצביים הוא בשרידים של בעלי חיים וצמחים שנקברו ולאחר מכן, בגלל תזוזה של לוחות טאקטונים, ירדו למעמקי האדמה ונחשפו לחום וללחץ גבוהים במשך מאות מיליוני שנים. דבר זה מוכר בשם התאוריה הביוגנית שנהגתה לראשונה על ידי  Georg Agricola בשנת 1556 ולאחר מכן על ידי Mikhail Lomonosov בשנת 1757. קיימת תאוריה מודרנית יותר ומקובלת פחות, לפיה ההידרוקרבונים הנדיפים יותר כמו גז טבעי נוצרו בתהליכים לא ביולוגיים שלא כללו חומר מהחי או הצומח.  
 
לדעת רוב החוקרים בתחום מוצאם של הדלקים המחצביים הוא בשרידים של בעלי חיים וצמחים שנקברו ולאחר מכן, בגלל תזוזה של לוחות טאקטונים, ירדו למעמקי האדמה ונחשפו לחום וללחץ גבוהים במשך מאות מיליוני שנים. דבר זה מוכר בשם התאוריה הביוגנית שנהגתה לראשונה על ידי  Georg Agricola בשנת 1556 ולאחר מכן על ידי Mikhail Lomonosov בשנת 1757. קיימת תאוריה מודרנית יותר ומקובלת פחות, לפיה ההידרוקרבונים הנדיפים יותר כמו גז טבעי נוצרו בתהליכים לא ביולוגיים שלא כללו חומר מהחי או הצומח.  
שורה 21: שורה 20:  
יחס עתודות הנפט המוכחות כלפי קצב ההפקה הנוכחי נותר במגמה דומה של כ-1- ל:40 במשך 30 השנים האחרונות. הדבר נובע מכך שבמקביל לגילוי של שדות נפט חדשים, עלתה גם צריכת הנפט בעולם. אם עתודות הנפט וקצב הצריכה שלו לא ישתנו, נכון לשנת 2010 הנפט יספיק לעוד 46 שנים, כלומר עד שנת 2056. יחס העתודות\הפקה נמצא בירידה מתמשכת במזרח התיכון מאז 1985, ונמצא בעליה קלה בשאר האיזורים בעולם.  
 
יחס עתודות הנפט המוכחות כלפי קצב ההפקה הנוכחי נותר במגמה דומה של כ-1- ל:40 במשך 30 השנים האחרונות. הדבר נובע מכך שבמקביל לגילוי של שדות נפט חדשים, עלתה גם צריכת הנפט בעולם. אם עתודות הנפט וקצב הצריכה שלו לא ישתנו, נכון לשנת 2010 הנפט יספיק לעוד 46 שנים, כלומר עד שנת 2056. יחס העתודות\הפקה נמצא בירידה מתמשכת במזרח התיכון מאז 1985, ונמצא בעליה קלה בשאר האיזורים בעולם.  
   −
בשנת 2005 גדלו מאד העתודות המוכחות המוצהרות של וונצואלה, דבר שהוביל לכך שיחס העתודות\ צריכה של דרום ומרכז אמריקה עבר את אלו של המזרח התיכון ושניהם עומדים על כ-80 שנה. פרוש נתון זה הוא שאם המדינת הללו יפסיקו לייצא נפט, וישתמשו בו רק לשם הפסקת הצרכים המקומיים שלהם, הוא יספיק בקצב הנוכחי של הצריכה ובגודל המאגרים הקיימים לכ-80. אם הן תמשכנה לייצא הנתון יהיה קרוב יותר לממוצע העולמי - 46 שנה.<ref name="BP2011"/>
+
בשנת 2005 גדלו מאד העתודות המוכחות המוצהרות של וונצואלה, דבר שהוביל לכך שיחס העתודות\ צריכה של דרום ומרכז אמריקה עבר את אלו של המזרח התיכון ושניהם עומדים על כ-80 שנה. פרוש נתון זה הוא שאם המדינות הללו יפסיקו לייצא נפט, וישתמשו בו רק לשם הפסקת הצרכים המקומיים שלהם, הוא יספיק בקצב הנוכחי של הצריכה ובגודל המאגרים הקיימים לכ-80. אם הן תמשכנה לייצא הנתון יהיה קרוב יותר לממוצע העולמי - 46 שנה.<ref name="BP2011"/>
    
===גז טבעי===
 
===גז טבעי===
שורה 29: שורה 28:  
לפי [[סקר האנרגיה של חברת BP]] נכון לשנת 2011, 40% מעתודות הגז הטבעי בעולם נמצאות במזרח התיכון, כאשר הרוב המכריע נמצא בידי מדינות ערב. 34% נמצאים בידי מדינות ברית המועצות לשעבר ואירופה, 9% באוסטרליה, במזרח הרחוק ובאוקיינוס השקט ועוד 8% באפריקה. 5% נמצאים בצפון אמריקה ו-4% בדרומה ובמרכזה.<ref name="BP2011"/>
 
לפי [[סקר האנרגיה של חברת BP]] נכון לשנת 2011, 40% מעתודות הגז הטבעי בעולם נמצאות במזרח התיכון, כאשר הרוב המכריע נמצא בידי מדינות ערב. 34% נמצאים בידי מדינות ברית המועצות לשעבר ואירופה, 9% באוסטרליה, במזרח הרחוק ובאוקיינוס השקט ועוד 8% באפריקה. 5% נמצאים בצפון אמריקה ו-4% בדרומה ובמרכזה.<ref name="BP2011"/>
   −
יחס עתודות הגז הטבעי המוכחות כלפי ההפקה הנוכחית, נותר במגמה דומה ב-30 השנים האחרונות, ועומד על יחס של 1:60. אם לא יהיה שינוי בצריכה ובעתודות, יספיק הגז הנוכחי לעוד 58 שנים, החל משנת 2010, כלומר עד שנת 2068. יחס העתודות\צריכה יורד בקצב מהיר במזרח התיכון ובאפריקה. בשנת 1980 יחס העתודות צריכה של במזרח התיכון עמד על כ-700 שנה, ואילו ב-2010 היחס עמד על פחות מ-200 שנה .<ref name="BP2011">[http://www.bp.com/assets/bp_internet/globalbp/globalbp_uk_english/reports_and_publications/statistical_energy_review_2011/STAGING/local_assets/pdf/statistical_review_of_world_energy_full_report_2011.pdf סקירה סטטיסטית של האנרגיה בעולם],2011,BP</ref>
+
יחס עתודות הגז הטבעי המוכחות כלפי ההפקה הנוכחית, נותר במגמה דומה ב-30 השנים האחרונות, ועומד על יחס של 1:60. אם לא יהיה שינוי בצריכה ובעתודות, יספיק הגז הנוכחי לעוד 58 שנים, החל משנת 2010, כלומר עד שנת 2068. יחס העתודות\צריכה יורד בקצב מהיר במזרח התיכון ובאפריקה. בשנת 1980 יחס העתודות צריכה של במזרח התיכון עמד על כ-700 שנה, ואילו ב-2010 היחס עמד על פחות מ-200 שנה.<ref name="BP2011">[http://www.bp.com/assets/bp_internet/globalbp/globalbp_uk_english/reports_and_publications/statistical_energy_review_2011/STAGING/local_assets/pdf/statistical_review_of_world_energy_full_report_2011.pdf סקירה סטטיסטית של האנרגיה בעולם],2011,BP</ref>
   −
יש תנודות גבוהות בקצב גילוי של מאגרי גז חדשים, כאשר יש שנים שבהם מגלים כמות גבוהה של גז. לפי נתוני סקר האנרגיה של חברת BP, ניתו לראות ירידה רב שנתית של היחס בין קצב גילוי מאגרים חדשים לבין קצב ההפקה. בעוד שבעבר על כל MMBTU ששאבו היו מתגלות 2.5 MMBTU , נכון לשנת 2010 היחס הזה ירד ל-1:1 ולמטה מזה.<ref name="BP2011"/>
+
יש תנודות גבוהות בקצב גילוי של מאגרי גז חדשים, כאשר יש שנים שבהם מגלים כמות גבוהה של גז. לפי נתוני סקר האנרגיה של חברת BP, ניתן לראות ירידה רב שנתית של היחס בין קצב גילוי מאגרים חדשים לבין קצב ההפקה. בעוד שבעבר על כל MMBTU ששאבו היו מתגלות 2.5 MMBTU, נכון לשנת 2010 היחס הזה ירד ל-1:1 ולמטה מזה.<ref name="BP2011"/>
    
===פחם===
 
===פחם===
 
{{הפניה לערך מורחב|פחם}}
 
{{הפניה לערך מורחב|פחם}}
לפי [[סקר האנרגיה של חברת BP]] נכון לשנת 2011, 35% מעתודות הפחם העולמיות נמצאות באירו-אסיה ואירופה (בעיקר ברוסיה ומדינות ברית המועצות נוספות), 30% נמצאות באסיה הפסיפית (בעיקר סין ואוסטרליה), 28% נמצאים בצפון אמריקה, 4% בלבד במזרח התיכון ובאפריקה ו1.5% בדרום אמריקה ובמרכזה.<ref name="BP2011"/>
+
לפי [[סקר האנרגיה של חברת BP]] נכון לשנת 2011, 35% מעתודות הפחם העולמיות נמצאות באירו-אסיה ואירופה (בעיקר ברוסיה ומדינות ברית המועצות נוספות), 30% נמצאות באסיה הפסיפית (בעיקר סין ואוסטרליה), 28% נמצאים בצפון אמריקה, 4% בלבד במזרח התיכון ובאפריקה ו-1.5% בדרום אמריקה ובמרכזה.<ref name="BP2011"/>
   −
היחס בין עתודות מוכחת של פחם, ובין קצב ההפקה הנוכחי של פחם ירד מיחס של 1:200 בשנות 1980, ליחס של 1:118 בשנת 2010. במילים אחרות, אם בשנות 1980, היו עוברים ל[[כלכלת מצב יציב]] עם [[ייצוב אוכלוסין]] ו[[צמיחה כלכלית]] אפסית, ואם לא היו מוצאים עתודות נוספות של פחם, אזי ברמות הצריכה של -1980 כמות הפחם היתה מספיקה עד לשנת 2180. היות ורמות הצריכה גדלו, ולמרות גילוי של מרבצי פחם חדשים, עתודות הפחם מספיקות, נכון לשנת 2010 ל-118 שנים בלבד, כלומד עד לשנת 2128.<ref name="BP2011">[http://www.bp.com/assets/bp_internet/globalbp/globalbp_uk_english/reports_and_publications/statistical_energy_review_2011/STAGING/local_assets/pdf/statistical_review_of_world_energy_full_report_2011.pdf סקירה סטטיסטית של האנרגיה בעולם],2011,BP</ref>  
+
היחס בין עתודות מוכחת של פחם, ובין קצב ההפקה הנוכחי של פחם ירד מיחס של 1:200 בשנות 1980, ליחס של 1:118 בשנת 2010. במילים אחרות, אם בשנות 1980, היו עוברים ל[[כלכלת מצב יציב]] עם [[ייצוב אוכלוסין]] ו[[צמיחה כלכלית]] אפסית, ואם לא היו מוצאים עתודות נוספות של פחם, אזי ברמות הצריכה של 1980 כמות הפחם הייתה מספיקה עד לשנת 2180. היות ורמות הצריכה גדלו, ולמרות גילוי של מרבצי פחם חדשים, עתודות הפחם מספיקות, נכון לשנת 2010 ל-118 שנים בלבד, כלומד עד לשנת 2128.<ref name="BP2011">[http://www.bp.com/assets/bp_internet/globalbp/globalbp_uk_english/reports_and_publications/statistical_energy_review_2011/STAGING/local_assets/pdf/statistical_review_of_world_energy_full_report_2011.pdf סקירה סטטיסטית של האנרגיה בעולם],2011,BP</ref>  
    
עיקר הירידה ביחס עתודות-הפקה התרחש בדרום ומרכז אמריקה, במזרח התיכון ובאפריקה, ובאסיה הפסיפית (המזרח הרחוק ואוסטרליה), כאשר צפון אמריקה ואירו-אסיה ואירופה שמרו על יחס דומה לאורך השנים.<ref name="BP2011"/>
 
עיקר הירידה ביחס עתודות-הפקה התרחש בדרום ומרכז אמריקה, במזרח התיכון ובאפריקה, ובאסיה הפסיפית (המזרח הרחוק ואוסטרליה), כאשר צפון אמריקה ואירו-אסיה ואירופה שמרו על יחס דומה לאורך השנים.<ref name="BP2011"/>
שורה 54: שורה 53:  
[[זיקוק נפט]] כרוך בפליטה של [[זיהום תעשייתי]] רב לאוויר. כך [[בתי הזיקוק לנפט]] הם אחד הגורמים העיקריים ל[[זיהום האוויר בחיפה]], בין היתר ב[[מתכות כבדות]], [[בנזן]] [[חומר חלקיקי]] ועוד.  
 
[[זיקוק נפט]] כרוך בפליטה של [[זיהום תעשייתי]] רב לאוויר. כך [[בתי הזיקוק לנפט]] הם אחד הגורמים העיקריים ל[[זיהום האוויר בחיפה]], בין היתר ב[[מתכות כבדות]], [[בנזן]] [[חומר חלקיקי]] ועוד.  
   −
הן בנפט והן בפחם יש שאריות של מתכות שונות וביניהן גם [[מתכות כבדות]] כגון [[כספית]], [[עופרת]], [[קדמיום]] ו[[ארסן]] שהן [[גורם מסרטן|גורמים מסרטנים]] ו[[טרטוגן|טרטוגנים]] שעלולים [[הצטברות ביולוגית|להצטבר במעררכת הביולוגית]] ולהגיע  לבני אדם גם דרך [[זיהום במזון]].
+
הן בנפט והן בפחם יש שאריות של מתכות שונות וביניהן גם [[מתכות כבדות]] כגון [[כספית]], [[עופרת]], [[קדמיום]] ו[[ארסן]] שהן [[גורם מסרטן|גורמים מסרטנים]] ו[[טרטוגן|טרטוגנים]] שעלולים [[הצטברות ביולוגית|להצטבר במערכת הביולוגית]] ולהגיע  לבני אדם גם דרך [[זיהום במזון]].
בישראל, נכון ל-2012  שישית מה[[קדמיום]], ומה[[עופרת]] ומעל חצי מה[[כספית]] הנפלטים לאוויר על ידי כלל מקורות התעשייה, מקורם בתחנות כוח ששורפות מזוט ופחם ובבתי זיקוק לנפט.[https://docs.google.com/file/d/0B6ixvTVhWr1YU3dEaWtVSnY4eHJ2Z0R6dU5kNzBuVlRhSV9N/][http://www.sviva.gov.il/PRTRIsrael/Pages/default.aspx ] [[אפר פחם]] הוא [[חומר רדיואקטיבי]] שלאחר האיסוף שלו יש להפטר ממנו בצורה בטוחה, שימוש בו כתוסף למלט או דשן עלול לגרור בעיות בריאותיות שונות.[http://www.haaretz.co.il/magazine/1.1940576]
+
בישראל, נכון ל-2012  שישית מה[[קדמיום]], ומה[[עופרת]] ומעל חצי מה[[כספית]] הנפלטים לאוויר על ידי כלל מקורות התעשייה, מקורם בתחנות כוח ששורפות מזוט ופחם ובבתי זיקוק לנפט.[https://docs.google.com/file/d/0B6ixvTVhWr1YU3dEaWtVSnY4eHJ2Z0R6dU5kNzBuVlRhSV9N/][http://www.sviva.gov.il/PRTRIsrael/Pages/default.aspx ] [[אפר פחם]] הוא [[חומר רדיואקטיבי]] שלאחר האיסוף שלו יש להיפטר ממנו בצורה בטוחה, שימוש בו כתוסף למלט או דשן עלול לגרור בעיות בריאותיות שונות.[http://www.haaretz.co.il/magazine/1.1940576]
 
[[תמונה:Air_.pollution_1.jpg|left|thumb|350px|תחנת כוח במקסיקו סיטי [[זיהום אוויר|מזהמת את האוויר]] ב[[גופרית דו חמצנית]] ו[[חומר חלקיקי]]]]
 
[[תמונה:Air_.pollution_1.jpg|left|thumb|350px|תחנת כוח במקסיקו סיטי [[זיהום אוויר|מזהמת את האוויר]] ב[[גופרית דו חמצנית]] ו[[חומר חלקיקי]]]]