שינויים

'''שבדיה''' (Sweden) היא מדינה בצפון אירופה, שמונה 9 מיליון בני אדם ועיר הבירה שלה היא [[סטוקהולם]]. היא אחת מהמדינת שמיישמות את [[המודל הנורדי]] ונחשבת אחת המדינות המתקדמות בעולם.  

'''שוודיה''' (Sweden) היא מדינה בצפון אירופה, שמונה 9 מיליון בני אדם ועיר הבירה שלה היא [[סטוקהולם]]. היא אחת מהמדינות שמיישמות את [[המודל הנורדי]] ונחשבת אחת המדינות המתקדמות בעולם.  

נכון לשנת 2011, ה[[תמ"ג]] לנפש במדינה עומד על 61 אלף דולר, ובמונחי [[PPP]] (שווי כוח קנייה) הוא עומד על 40 אלף דולר. שיעור ה[[אבטלה]] במדינה עמד על 7.5, [[מדד ג'יני]] עמד על 0.26 לעומת 0.38 ב[[כלכלת ישראל|ישראל]].  מדד התחרותיות: מקום 3.  

נכון לשנת 2011, ה[[תמ"ג]] לנפש במדינה עומד על 61 אלף דולר, ובמונחי [[PPP]] (שווי כוח קנייה) הוא עומד על 40 אלף דולר. שיעור ה[[אבטלה]] במדינה עמד על 7.5, [[מדד ג'יני]] עמד על 0.26 לעומת 0.38 ב[[כלכלת ישראל|ישראל]].  מדד התחרותיות: מקום 3.  

יצירות תרבות שבדיות בעלות ערכים של [[שמירת טבע]] ו[[זכויות בעלי חיים]] כוללות את [[מסע הפלאים של נילס הולגרסון]] מאת סלמה לגרלף.  

יצירות תרבות שוודיות בעלות ערכים של [[שמירת טבע]] ו[[זכויות בעלי חיים]] כוללות את [[מסע הפלאים של נילס הולגרסון]] מאת סלמה לגרלף.  

   

   

==כלכלת שבדיה==

==כלכלת שוודיה==

{{הפניה לערך מורחב|כלכלת שבדיה}}

{{הפניה לערך מורחב|כלכלת שוודיה}}

בשבדיה, בניגוד לשכנתה [[נורבגיה]] אין הסתמכות על מכירת [[דלק מחצבי]] כמו [[נפט]] ו[[גז טבעי]] - רוב [[כלכלת שבדיה]] מבוססת על מכירת מוצרים ושירותים לעולם.  

בשוודיה, בניגוד לשכנתה [[נורווגיה]] אין הסתמכות על מכירת [[דלק מחצבי]] כמו [[נפט]] ו[[גז טבעי]] - רוב [[כלכלת שוודיה]] מבוססת על מכירת מוצרים ושירותים לעולם.  

===ארגוני עובדים===

===ארגוני עובדים===

אחד המאפיינים הייחודיים של שבדיה הוא הסתמכות על [[וועדי עובדים]] חזקים שפועלים ביחד עם הממשלה והמעסיקים בשיתוף פעולה לשם שמירה על פלקס-סקיוקרטי - שמירה על זכויות העובדים יחד עם שמירה על גמישות בשוק העבודה על ידי הספקת רשתות תמיכה לעובדים מפוטרים, ומערכי הכשרה מתפקדים שיאפשרו למפוטר לשוב לעבודה במהירות.  

אחד המאפיינים הייחודיים של שוודיה הוא הסתמכות על [[וועדי עובדים]] חזקים שפועלים ביחד עם הממשלה והמעסיקים בשיתוף פעולה לשם שמירה על פלקס-סקיוקרטי - שמירה על זכויות העובדים יחד עם שמירה על גמישות בשוק העבודה על ידי הספקת רשתות תמיכה לעובדים מפוטרים, ומערכי הכשרה מתפקדים שיאפשרו למפוטר לשוב לעבודה במהירות.  

בשבדיה יש שני ארגוני-גג גדולים של ועדי עובדים: ארגון עובדי הצווארון הכחול (LO), הכולל 14 ועדים שמייצגים 1.5 מיליון עובדים; וארגון עובדי הצווארון הלבן (TCO), הכולל 15 ועדים שמייצגים 1.2 מיליון עובדים.  

בשוודיה יש שני ארגוני-גג גדולים של ועדי עובדים: ארגון עובדי הצווארון הכחול (LO), הכולל 14 ועדים שמייצגים 1.5 מיליון עובדים; וארגון עובדי הצווארון הלבן (TCO), הכולל 15 ועדים שמייצגים 1.2 מיליון עובדים.  

וועדי העובדים בשבדיה הם בעלי עוצמה רבה אך הם פועלים בצורה שונה יחסית לוועדי עובדים אחרים במדינות רבות, כולל וועדי עובדים בישראל:

וועדי העובדים בשוודיה הם בעלי עוצמה רבה אך הם פועלים בצורה שונה יחסית לוועדי עובדים אחרים במדינות רבות, כולל וועדי עובדים בישראל:

* מודל מכליל - כל העובדים מוגנים על ידי ארגון העובדים ולא רק עובדים חזקים שבמגזר הציבורי וב[[מונופול|מונופולים]].  

* מודל מכליל - כל העובדים מוגנים על ידי ארגון העובדים ולא רק עובדים חזקים שבמגזר הציבורי וב[[מונופול|מונופולים]].  

* שמירה על תחרותיות והגדלת הפריון - הוועדים מסתכלים על כלכלה שבדיה כולה ולכן לא מנסים להעלות את השכר ככל האפשר אלא לשמור גם על התחרותיות של העסקים.  

* שמירה על תחרותיות והגדלת הפריון - הוועדים מסתכלים על כלכלת שוודיה כולה ולכן לא מנסים להעלות את השכר ככל האפשר אלא לשמור גם על התחרותיות של העסקים.  

* [[חתירה לקונצנזוס]] - הוועדים מנסים ככל האפשר להגיע לפשרות ולהסכמות עם הממשלה ועם מעסיקים, ולא להסתמך על שביתות ואמצעים כוחניים.  

* [[חתירה לקונצנזוס]] - הוועדים מנסים ככל האפשר להגיע לפשרות ולהסכמות עם הממשלה ועם מעסיקים, ולא להסתמך על שביתות ואמצעים כוחניים.  

לדברי אולה פטרסון, הכלכלן הראשי של ה–LO, מודל קביעת השכר בחברות רבות נקבע יחד עם העובדים, אך מדיניות זו נקבעת כך שהשכר גדל בהתאם לפריון העבודה, כיוון שלארגונים יש רצון לשמור על החלק של עלות העבודה בתוצר כאחוז קבוע ולא להעלות אותו עוד ועוד. הדרך להשגת שכר גבוה לעובדים היא על ידי הכוונת הכלכלה ל[[צמיחה כלכלית]], וכדי להשיג דבר זה ארגוני העובדים מעונינים להגדיל את הפריון של העובדים. היות ויש ענפים של הכלכלה בהן קשה יותר למדוד את הפריון - כמו בענפים של המגזר הציבורי, המגזרים התחרותיים שמכוונים לייצוא הם אלה שקובעים את גובה השכר וקובעים את המטרה לכל שאר הענפים. [http://www.themarker.com/markerweek/thisweek/1.2262810]

לדברי אולה פטרסון, הכלכלן הראשי של ה–LO, מודל קביעת השכר בחברות רבות נקבע יחד עם העובדים, אך מדיניות זו נקבעת כך שהשכר גדל בהתאם לפריון העבודה, כיוון שלארגונים יש רצון לשמור על החלק של עלות העבודה בתוצר כאחוז קבוע ולא להעלות אותו עוד ועוד. הדרך להשגת שכר גבוה לעובדים היא על ידי הכוונת הכלכלה ל[[צמיחה כלכלית]], וכדי להשיג דבר זה ארגוני העובדים מעוניינים להגדיל את הפריון של העובדים. היות ויש ענפים של הכלכלה בהן קשה יותר למדוד את הפריון - כמו בענפים של המגזר הציבורי, המגזרים התחרותיים שמכוונים לייצוא הם אלה שקובעים את גובה השכר וקובעים את המטרה לכל שאר הענפים. [http://www.themarker.com/markerweek/thisweek/1.2262810]

===מיסוי ואמון===

===מיסוי ואמון===

הכלכלה השבדית מבוססת במידה רבה על [[אמון]] גבוה של הציבור ב[[מוסד חברתי|מוסדות הציבוריים]] כמו ממשלה, עסקים וועדי העובדים. חלק מזה נובע מההיסטוריה של השבדים, שבניגוד למקומות אחרים שבהם היו [[צמיתים]] הם היו הבעלים של האדמות שבהם עבדו. אצילים היו יכולים לאיים על הרכוש של הציבור וכשנזקקו להגנה פנו את המלך לשם הגנה.

הכלכלה השוודית מבוססת במידה רבה על [[אמון]] גבוה של הציבור ב[[מוסד חברתי|מוסדות הציבוריים]] כמו ממשלה, עסקים וועדי העובדים. חלק מזה נובע מההיסטוריה של השוודים, שבניגוד למקומות אחרים שבהם היו [[צמיתים]] הם היו הבעלים של האדמות שבהם עבדו. אצילים היו יכולים לאיים על הרכוש של הציבור וכשנזקקו להגנה פנו את המלך לשם הגנה.

בשבדיה יש רמה גבוה יחסית של מיסוי, אבל גם רמה גבוהה של תמיכה חברתית מצד הממשלה. יש הספקה איכותית של [[מוצר ציבורי|שירותים ציבוריים]] ותמיכה כגון [[רפואה ציבורית]], [[חינוך ציבורי]], [[דמי אבטלה]], [[מענקי לידה]] וכדומה. רוב האנשים רוצים לשלם מיסים שכן מי שלא משלם מיסים לא יכול ליהנות ממענקים ושירותים ממשלתיים רבים.  

בשוודיה יש רמה גבוה יחסית של מיסוי, אבל גם רמה גבוהה של תמיכה חברתית מצד הממשלה. יש הספקה איכותית של [[מוצר ציבורי|שירותים ציבוריים]] ותמיכה כגון [[רפואה ציבורית]], [[חינוך ציבורי]], [[דמי אבטלה]], [[מענקי לידה]] וכדומה. רוב האנשים רוצים לשלם מיסים שכן מי שלא משלם מיסים לא יכול ליהנות ממענקים ושירותים ממשלתיים רבים.  

בשנים האחרונות יש [[הפרטה]] של חלק מהשירותים הממשלתיים בתחומים של [[חינוך]] ו[[רפואה]].

בשנים האחרונות יש [[הפרטה]] של חלק מהשירותים הממשלתיים בתחומים של [[חינוך]] ו[[רפואה]].

==ראו גם==

==ראו גם==

* [[המודל הנורדי]]

* [[המודל הנורדי]]

* [[תחבורת אופניים בשבדיה]]

* [[תחבורת אופניים בשוודיה]]

==קישורים חיצוניים==

==קישורים חיצוניים==

* [http://en.wikipedia.org/wiki/Sweden שבדיה] בוויקיפדיה האנגלית

* [http://en.wikipedia.org/wiki/Sweden שוודיה] בוויקיפדיה האנגלית

* [http://www.themarker.com/markerweek/markeryear/1.1596248 שבדיה: כך צומחים במיתון - וגם דואגים לאיכות חיים מעוררת קנאה] איתן אבריאל, דה מארקר, 29.12.2011

* [http://www.themarker.com/markerweek/markeryear/1.1596248 שוודיה: כך צומחים במיתון - וגם דואגים לאיכות חיים מעוררת קנאה] איתן אבריאל, דה מארקר, 29.12.2011

* [http://www.themarker.com/markerweek/thisweek/1.2262810 המפתח השבדי // כיצד נתקן את שוק העבודה הישראלי] גיא רולניק, דה מרקר, 06.03.2014  

* [http://www.themarker.com/markerweek/thisweek/1.2262810 המפתח השוודי // כיצד נתקן את שוק העבודה הישראלי] גיא רולניק, דה מרקר, 06.03.2014  

* [http://international.stockholm.se/globalassets/ovriga-bilder-och-filer/stockholm-roadmap-2050.pdf אסטרטגיה לניידות עירונית] עיריית סטוקהולם, במסמך תכנון ל[[תחבורה בת קיימא]] בעיר

* [http://international.stockholm.se/globalassets/ovriga-bilder-och-filer/stockholm-roadmap-2050.pdf אסטרטגיה לניידות עירונית] עיריית סטוקהולם, במסמך תכנון ל[[תחבורה בת קיימא]] בעיר