47,332
עריכות
שינויים
אין תקציר עריכה
'''מסה על עיקרון האוכלוסייה''' (An Essay on the Principle of Population) הוא ספר עיון משנת 1798 על ידי ה[[כלכלן]] [[תומס מלתוס]], שפרסם אותו בתחילה בשם-עט Joseph Johnson. הספר לא היה הספר המערבי הראשון אודות [[אוכלוסיית העולם|האוכלוסייה האנושית]] אך הוא זכה לפרסום רב ונחשב כאחת העבודות המשפיעות ביותר של תקופתו. שני הביולוגים שמצאו בנפרד את עקרונות ה[[אבולוציה]] ו[[הברירה הטבעית]], [[צ'ארלס דארווין]] ו[[אלפרד וואלאס]], העידו כי למהדורה השישית של הספר היתה השפעה מכרעת על עבודתם.
'''מסה על עיקרון האוכלוסייה''' (An Essay on the Principle of Population) הוא ספר עיון משנת 1798 על ידי ה[[כלכלן]] [[תומס מלתוס]], שפרסם אותו בתחילה בשם-עט Joseph Johnson. הספר לא היה הספר המערבי הראשון אודות [[אוכלוסיית העולם|האוכלוסייה האנושית]] אך הוא זכה לפרסום רב ונחשב כאחת העבודות המשפיעות ביותר של תקופתו.
חלקו העיקרי של הספר הוקדש למה שמכונה כיום "עקרון הברזל של מלתוס על אוכלוסייה", אם כי שם זה ניתן בדיעבד. התאוריה טוענת ש[[גידול אוכלוסין]] יוביל להגדלת היצע העובדים, דבר שיוביל להקטנת ה[[שכר]]. מלתוס חשש ש[[גידול אוכלוסין]] מתמשך יוביל ל[[עוני]].
חלקו העיקרי של הספר הוקדש למה שמכונה כיום "עקרון הברזל של מלתוס על אוכלוסייה", אם כי שם זה ניתן בדיעבד. התאוריה טוענת ש[[גידול אוכלוסין]] יוביל להגדלת היצע העובדים, דבר שיוביל להקטנת ה[[שכר]]. מלתוס חשש ש[[גידול אוכלוסין]] מתמשך יוביל ל[[עוני]].
בשנת 1803 מלתוס פרסם רוויזיה משמעותית של הגרסה הראשונה. הגרסה האחרונה של הספר היתה הגרסה השישית שלו שפורסמה בשנת 1826. עם זאת בשנת 1830, 32 שנים לאחר הגרסה הראשונה, פרסם מלתוס פרסם מהדורה נרחבת בשם "דעה מסכמת על עיקרון האוכלוסייה" (A Summary View on the Principle of Population) שכללה הערות על ביקורת על ספרו העיקרי.
מלתוס טען שיש שני סוגים של בקרות או מגבלות שגורמות לאוכלוסייה להישאר במסגרת [[מגבלות המשאבים]] שלה: "בקרות חיוביות" שמעלות את אחוז התמותה, ובקרות מונעות שמורידות את קצב הילודה. הבקרות החיוביות כוללות [[רעב]], [[מחלות]] ו[[מלחמה]], הבקרות המונעות כוללות הפלה, [[פיקוח על הילודה]] ו[[אמצעי מניעה]], זנות, דחיית הנישואין, והתנזרות. מלתוס הכיר בכך שיש הצעות שונות לשחרור האדם מפני מגבלות אלה, אבל הוא טען כי הצעות אלה מכילות מגוון של פתרונות דמיוניים. לדוגמה הוא ביקר באופן סטירי את הרעיון לפיו שיפורים ב[[חקלאות]] יוכלו להתרחב עוד ועוד ללא שום גבול.
{{ציטוט|תוכן=אנחנו יכולים להיות בטוחים כי בקרב צמחים, כמו גם בקרב בעלי-חיים, יש גבול ליכולת השיפור, עם כי אנחנו לא יודעים בדיוק היכן הוא נמצא. זה סביר כי הגננים שמתמודדים על פרסים לפרחים מיישמים לעיתים קרובות אמצעים חזקים יותר ללא הצלחה. בו בזמן, זה יהיה יומרני ביותר מצד כל אדם לומר, שהוא ראה את הציפורן או הכלנית הטובות ביותר שאי פעם גודלו. הוא יכול עם זאת לקבוע ללא הסיכוי הקטן ביותר של סתירה על ידי עובדה עתידית, ששום ציפורן או כלנית לא תוגדל אי פעם על ידי טיפוח לגודל של כרוב גדול; ועם זאת ניתן לנקוב בכמויות גדולות בהרבה מזו של כרוב. אין אדם שיכול לומר שהוא ראה את האוזן הגדולה ביותר של חיטה, או את עץ האלון הגדול ביותר שאי פעם יכולים לגדול; אבל הוא יכול בקלות, ובודאות מושלמת , לנקוב בנקודת גודל , שאליהם הם לא יגיעו. בכל המקרים הללו לכן, יש לבצע הבחנה זהירה, בין [[קידמה|התקדמות]] בלתי מוגבלת, לבין התקדמות כאשר המגבלה בסך הכל אינה מוגדרת.}}
==מחזורי גידול של אוכלוסיה אנושית==
מלתוס הגה תאוריה של מחזורי גידול של אוכלוסיה אנושית. לפי התאוריה של כאשר האוכלוסיה גדלה מעבר ליכולת הקיום שלה, מחיריי המזון עולים, [[שכר ראלי|השכר הראלי]] יורד, והצריכה לנפש, במיוחד בקרב העניים צונחת. מצוקה כלכלית לרוב מלווה ב[[רעב המוני]], [[מגפה]] (עקב החלשות הגוף לעמוד בפני מחלות), ומלחמה. היא גם מובילה לירידה בשיעורי הילודה ועליה בשיעור התמותה. דבר זה מוביל לעליה איטית יותר ב[[גידול האוכלוסיה]] או אפילו לירידה בכמות האוכלוסיה. דבר זה מאפשר בתורו לאמצעי הקיום להשיג את הגידול של האוכלוסיה. דבר זה גורם להסרת החסמים על רביה והגידול באוכלוסייה מתחיל שוב, דבר שבסופו של דבר מוביל למשבר אוכלוסין חדש. [http://press.princeton.edu/chapters/s8904.pdf]
באופן זה הקונפליקט בין הנטיה הטבעית של האוכלוסיה לגדול, והמגבלות שמוטלות על ידי המחסור במזון, מובילה למחזור של עליות וירידות בגודל האוכלוסיה (או אוכלוסיה שגדלה אבל בקצב מהיר ואיטי לסרוגין). תאוריה זו אומצה ופותחה מאוחר יותר גם על ידי ידידו ויריבו מלתוס, [[כלכלה קלאסית|הכלכלן הקלאסי]] [[דיוויד ריקרדו]], בתאוריות שלו על [[החזרים יורדים]] ו[[רנטה]]. (Ricardo 1817). [http://press.princeton.edu/chapters/s8904.pdf]
לפי הטיעון של מלתוס, התנודות בגודל האוכלוסיה צריכות להיות מלוות גם בשינויים מערכתיים במספר משתנים כלכליים, במיוחד במחירי המזון. למרבה המזל באופן יחסי יש מידע על מחירי מזון במקורות היסטוריים על פני תקופות ארוכות של זמן . לדוגמה Ruggiero Romano מדווח על נתונים סדרתיים של מחירי [[דגנים|תבואת דגנים]] בין שנת 1500 לשנת 1593 שמופיעה באפנדיקס של La Patria del
Friuli Restaurata מאת Jacopo Stainero שפורסמה ב 1595 בוונציה. הנתונים על מחירי מזון בימי הביניים פורסמו על Thorold Rogers . עד שנת 1930 הצטברו מספיק נתונים אמפיריים כך שהיה ברור כי מחירי המזון באירופה עברו מספר תנודות איטיות מאד בין השנים 1200 ו 1900. {{הערה|(Simiand 1932, Griziotti-Kretschmann 1935, Abel 1980).}} אחד התורמים המרכזיים לנתונים היה ספרו של וילהלם אבל, Wilhelm Abel, Agrarkrisen und Agrarkonjunktur, שיצא לאור בשנת 1935. אבל הכין מסד נתונים עשיר על תנודות מחירים, שכר, רנטות ותנודות אוכלוסיה במערב ובמרכז אירופה בין המאה ה-13 עד למאה ה-20. [http://press.princeton.edu/chapters/s8904.pdf]
הדפוס הבולט ביותר היה התנודה דמויית הגל של מחירי התבואה (במונחים של משקל בגרמים של המתכת כסף). היו שלושה גלים או secular trends:
# עליה של מחירים במאה ה-13 ותחילת המאה ה-14 , שלוותה בירידה בסוף ימי הביניים.
# עליה נוספת במאה ה-16 שלוותה בירידה או בהגעה לשיווי משקל (תלוי במדינה) במהלך המאה ה-17.
# עליה שלישית במהלך המאה ה-18 שלוותה בתנודות לא רגולריות של מחירים במהלך המאה ה-19 שלבסוף התכנסו למינימום בתחילת המאה ה-20.
על פי הדפוסים הגלויים, אבל טען כי את התנודות בזרימת הכסף לא ניתה להסיבר על ידי מגמות ארוכות טווח במחירי החיטה. בניגוד לכך האכולוסיה נעה באותו כיוון פחות או יותר בהתאם למחירי המזון וביחס הפוך לשכר. אבל הסיק כי התאוריה של מלתוס וריקרדו מספקת הסבר טוב יותר לנתונים מאשר [[התאוריה המוניטרית]]. בוס, התאוריה של מלתוס חזתה שגידול האוכלוסיה יוביל לשורה של תוצאות שיתקיימו בסדר מסויים. רנטות יעלו קודם, מחירי התבואה יעלו אחר כך, לאחר מכן יעלו מחירי מוצרי התעשייה, ולבסוף יעלה גם שכר העובדים. הנתונים הראו כי דבר זה הוא בדיוק מה שהתרחש, עד לשינוי דרמטי של כל המערכת במהלך המאה ה-19. [http://press.princeton.edu/chapters/s8904.pdf]
המסקנות של אבל אומצו והורחבו על ידי היסטוריונים אחרים. התרומות המשמעותיות ביותר היו של Michael Postan שעבד באנגליה בשנות ה-1950 ועל ידי Emmanuel Le Roy Ladurie שפעל בצרפת בשנות ה-1960. [http://press.princeton.edu/chapters/s8904.pdf]
==השפעות הספר==
השפעה מיידית אחת של ספרו של מלתוס היתה שהוא עורר ויכוח אודות גודלה של אוכלוסיית בריטניה, וקידם או האיץ במידה ניכרת את חקיקת חוק מיפקד האוכלוסין של 1800 (Census Act 1800), שייסד [[מיפקד אוכלוסין]] בשנת 1801. מפקד זה מתקיים מאז ועד היום, בתכיפות של 10 שנים, באנגליה, ווילס וסקוטלנד.
השפעה מיידית אחת של ספרו של מלתוס היתה שהוא עורר ויכוח אודות גודלה של אוכלוסיית בריטניה, וקידם או האיץ במידה ניכרת את חקיקת חוק מיפקד האוכלוסין של 1800 (Census Act 1800), שייסד [[מיפקד אוכלוסין]] בשנת 1801. מפקד זה מתקיים מאז ועד היום, בתכיפות של 10 שנים, באנגליה, ווילס וסקוטלנד.
בין אם מקבלים או דוחים את התזות בספר הוא נחשב כנקודת ההתחלה של דיון מודרני ומדעי על הדינמיקה של אוכלוסיות,[http://press.princeton.edu/chapters/s8904.pdf] על מחקרים בתחומים של דמוגרפיה, פריון חקלאי, פריון ילודה, הקשרים בין חקלאות לאוכלוסין ועל ויכוחים שחלקם הגדול נמשך עד היום. בדומה לאנגליה גם מדינות רבות אחרות, לרבות ישראל, אוספות באופן שנתי ועונתי מידע על לידות, פטירות, הגירה וכו' כחלק בסיסי של נתונים על המדינה שמאפשר להבין הן היבטים כמו [[גידול אוכלוסין]] והן היבטים אחרים כמו מעבר בין תוצר מקומי גולמי לתוצר מקומי גולמי לנפש, נתונים על רמת התחלואה באוכלוסיה, תוחלת חיים ועוד. כמו כן היבטים אלה נחשבים כנתונים בסיסיים לצורך [[תכנון ארוך טווח]] לסוגיו - לדוגמה תכנון תשתיות תחבורה, צפי של בניית דירות ועוד.
[[צ'ארלס דארווין]] ו[[אלפרד וואלאס]], הם שני הביולוגים שגילו, כל אחד בנפרד, את עקרונות ה[[אבולוציה]] ו[[הברירה הטבעית]]. שניהם העידו כי למהדורה השישית של הספר היתה השפעה מכרעת על עבודתם. מה שמלתוס תאר ככוחות שפועלים על אנשים [[עניים]] גרם לבחינה של השפעת כוחות אלה והדינמיקה שהם יוצרים על יצורים חיים אחרים.
==ראו גם==
==ראו גם==