47,332
עריכות
שינויים
אין תקציר עריכה
'''אקולוגיה תרבותית''' (Cultural ecology) היא תחום מחקר (בעיקר באנתרופולוגיה ובסוציולוגיה), שחוקר את הקשרים בין חברה נתונה לבין [[הסביבה טבעית]] שבה היא נמצאת, וכן את צורות החיים ואת [[מערכת אקולוגית|המערכות האקולוגיות]] שתומכות את צורת הקיום של חברה זו. הטיעון המרכזי של גישה זו הוא שבחרות קטנות או חברות ברמות קיום בסיסי, הסביבה הטבעית היא גורם מרכזי לצורת ההתארגנות החברתית ולמוסדות חברתיים אנושיים.
'''אקולוגיה תרבותית''' (Cultural ecology) היא תחום מחקר שחוקר את הקשרים בין חברה נתונה לבין [[הסביבה הטבעית]] שבה היא נמצאת, וכן את צורות החיים ואת [[מערכת אקולוגית|המערכות האקולוגיות]] שתומכות את צורת הקיום של חברה זו. הטיעון המרכזי של גישה זו הוא שבחברות קטנות או חברות ברמות קיום בסיסי, הסביבה הטבעית היא גורם מרכזי לצורת ההתארגנות החברתית ול[[מוסד חברתי|מוסדות חברתיים]] אנושיים.
חוקרים שעוסקים בתחום באים מתחומים של [[אנתרופולוגיה]], [[סוציולוגיה]], גאוגרפיה ועוד.
==באנתרופולוגיה==
==באנתרופולוגיה==
אקולוגיה תרבותית פותחה על ידי האנתרופולוג [[ג'וליאן סטיוארד]], היא נובעת מעבודתו של פרנק בועז והתפתחה בכיוונים שונים כדי לתאר היבטים שונים בהתנהגות האדם, במיוחד פערים בעושר ובכוח בחברה האנושית, וכיצד הדבר משפיע על התנהגות אנושית כמו אגירה או מתן מתנות.
המונח "אקולוגיה תרבותית" נטבע על ידי בידי האנתרופולוג [[ג'וליאן סטיוארד]] (Julian Steward). הוא תאר את הכלכלה האקולוגית כמתדולוגיה להבנה כיצד [[בני אדם]] מסתגלים למגוון רחב של [[מערכת אקולוגית|סביבות טבעיות שונות]]. בספר שלו משנת 1955 Theory of Culture Change: The Methodology of Multilinear Evolution האקולוגיה התרבותית מתארת את "הדרכים שבהם שינוי תרבותי נובע מהתאמה לסביבה".
נקודה מרכזית של אקולוגיה תרבותית היא שכל התאמה אנושית נקודתית היא בחלקה תהליך היסטורי ומשלבת את [[טכנולוגיה|הטכנולוגיה]], ה[[מוסד חברתי|המוסדות]] וה[[ידע]] שמאפשרים לאנשים לחיות באותה סביבה. פרוש הדבר הוא שבעוד הסביבה משפיעה על האופי של התאמה האנושית היא לא קובעת אותה כגורם מוחלט ויחיד ("[[דטרמינזם סביבתי]]"). באופן זה סטיוארד הבחין בין הכוחות של הסביבה הטבעית לבין הפעולות הפנימיות של התרבות שחיה בסביבה נתוניה. לאורך זמן ארוך פרוש הדבר שהסביבה והתרבות נמצאים בתהליכים אבולוציוניים שיש בינהם קשר אבל יש להם קיום עצמאי זה מזה. ההשפעה של תחום אחד על השני תלויה בשאלת המבנה שלהן.
דוגמה לדבר זה מובאת על ידי [[ג'ארד דיימונד]] בספר [[התמוטטות]] ביחס להתאמה של בני אדם לחיים ב[[גרינלד]]. [[התיישבות הנורדים בגרינלנד|הנורדים בגרלינד]] שחיו בה במשך כ-400 שנה התבססו על גידול פרות ולאחר מכן כבשים, ציד כלבי ים, שימוש בספינות וסירות עץ והסתמכות על מסחר עם מדינות אחרות. ככל הנראה היה להם טאבו על אכילת דגים. הם קיימו חברה מעמדית נוצרית. עם הזמן מספר גורמים כמו התמעטות העצים, וכתוצאה מכך מחסור בברזל וכלי עץ, קשיים בחקלאות המראה, יחסים גרועים עם האינואטים וקשיי אקלים ונתק עם אירופה הביאו להכחדת התיישבות זו. לעומתם האינואטים שהגיעו מאוחר יותר לאזור היו בעלי מסורות וטנכולוגיות אחרות שכללו ציד בקנו מעור, דיג נרחב וכלים המבוססים על עצמות, עורות ופחות על עץ.
אקולוגיה תרבותית התפתחה גם מעבודתו של פרנק בועז ( Franz Boas) והתפתחה בכיוונים שונים כדי לתאר היבטים שונים בהתנהגות האדם, במיוחד [[אי שוויון כלכלי|פערים בעושר]] ו[[אי שוויון פוליטי|פערים בכוח]] בחברה האנושית, וכיצד הדבר משפיע על התנהגות אנושית כמו אגירה או מתן מתנות.
בספר "פרות קדושות וחזירים משוקצים" משנת 1978 מתאר האנותרופולוג [[מרווין הריס]] כיצד התפתחו מסורות שונות של אכילה והכנת [[מזון]] עקב לחצים סביבתיים ומסורות תרבות שונות בחברות שונות.{{הערה|1=מרווין הריס, [http://simania.co.il/bookdetails.php?item_id=5549 פרות קדושות וחזירים משוקצים], The Sacred Cow and the Abominable Pig, הוצאת מסדה, 1978}} מדוע בתרבות אחת מותר לאכול פרות ובאחרת לא? מדוע אסור ביהדות לאכול חזירים אבל היא מקובלת בארצות הברית? הריס טוען כי יש הסתמכות גדולה יותר על מוצרי חלב במדינות צפוניות יותר, וסיבולת גבוה יותר לחלב בקרב עמים צפוניים. בקרב שחורים (וסינים) הסיבולת לחלב נמוכה הרבה יותר וצריכת חלב יכולה לגרור שלשול ובעיות עיכול נוספות. לטענתו הדבר נובע עקב הקושי להשיג מספיק ויטמין D דרך חשיפה לשמש במדינות צפוניות, צריכת חלב ובשר מהפרות סיפקה מקור לחלבון, סיפקה מזון בתקופות החורף הקר ואפשרה הספקה של ויטמין D. כמו כן הריס מתאר כיצד השתנה היחס לפרות בהודו במשך אלפי שנים שבהן גדלה האוכלוסיה. בעבר היה נהוג בהודו להקריב פרות בטקסי פולחן בדומה לטקסי פולחן שהיו גם ביהדות ובמקומות אחרים. עם הזמן התרחש [[גידול אוכלוסין]] בתת היבשת ההודית. עקב [[צפיפות אוכלוסין]] נותרו חלקות חקלאיות קטנות יותר ונוצר [[רעב]] ו[[עוני]]. דברים אלה הולידו תזונה [[צמחונות|צמחונית]] יותר שהיא תזונה שקל יותר לקיים בתנאים של מחסור בקרקע חקלאית. במשך זמן מה נהגו עשירי הודו להמשיך להקריב ולאכול פרות אבל דבר זה יצר מתח בין מעמדות שונים עד שפסק לחלוטין. מאידך פרות המשיכו להיות גורם שימושי בחקלאות ההודית עקב התרומה שלהן לדשן, דלק וחלב וכדי להשתמש בשוורים כדי לחרוש את השדות. לפי הריס השדות ההודים המשפחתיים נותרו קטנים ולכן אפילו בזמן יציאת הספר, המשיכו הודים להעדיף להשתמש בשוורים (שנודדים בין כפרים) משום שלא כלכלי להחזיק טרקטור שיחרוש אותם.
==ראו גם==
* [[היסטוריה סביבתית]]
* [[אקולוגיה פוליטית]]
==קישורים חיצוניים==
==קישורים חיצוניים==
* [http://en.wikipedia.org/wiki/Cultural_ecology אקולוגיה תרבותית] בוויקיפדיה האנגלית
* [http://en.wikipedia.org/wiki/Cultural_ecology אקולוגיה תרבותית] בוויקיפדיה האנגלית
==הערות שוליים==
{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה: אנתרופולוגיה]]
[[קטגוריה: אנתרופולוגיה]]
[[קטגוריה:היסטוריה]]
[[קטגוריה:היסטוריה]]
[[קטגוריה:אקולוגיה]]
[[קטגוריה:אקולוגיה]]
[[קטגוריה:תרבות]]