שינויים

[[אבטלה]], בהגדרתה המודרנית, הופיעה עם [[המהפכה התעשייתית]], שפירקה את [[מוסד חברתי|מסגרות העבודה הקודמות]] של [[משפחה]], [[קהילה]] או פטרונות [[פאודליזם|פאודלית]] והציבה אנשים כ"סוכנים עצמאיים" ב[[שוק העבודה]]. לפני המהפכה, [[הון]] ו[[גורמי ייצור]] הוחזקו על ידי מסגרות קהילתיות, משפחתיות או על ידי מסגרות כמו [[גילדה|גילדות]] או [[וואסלים]], ולפיכך שוק העבודה (היכולת לשכור אנשים) היה מצומצם הרבה יותר, ואיתו תופעות כמו אבטלה.  

[[אבטלה]], בהגדרתה המודרנית, הופיעה עם [[המהפכה התעשייתית]], שפירקה את [[מוסד חברתי|מסגרות העבודה הקודמות]] של [[משפחה]], [[קהילה]] או פטרונות [[פאודליזם|פאודלית]] והציבה אנשים כ"סוכנים עצמאיים" ב[[שוק העבודה]]. לפני המהפכה, [[הון]] ו[[גורמי ייצור]] הוחזקו על ידי מסגרות קהילתיות, משפחתיות או על ידי מסגרות כמו [[גילדה|גילדות]] או [[וואסלים]], ולפיכך שוק העבודה (היכולת לשכור אנשים) היה מצומצם הרבה יותר, ואיתו תופעות כמו אבטלה.  

בחברות [[ציידים לקטים]], [[גידול אוכלוסין]] הוביל תכופות ל[[מלחמות]] וסכסוכים על שטחים ו[[משאבי טבע]]. חלק מהאנשים מתו במלחמות עצמן או גורשו. מי שלא הצליח להשיג טריטוריה גדולה מספיק גווע ב[[רעב]] או נדד למקום אחר בתקווה להשיג שם תנאים יותר טובים. גם לאחר [[המהפכה החקלאית]] בעיית האבטלה היתה נדירה למדי. [[גידול אוכלוסין]] נמוך (בעיקר עקב [[תמותת תינוקות]] גבוהה) עם [[צמיחה כלכלית]] נמוכה, הובילו לכך שהבעיה "פתרה את עצמה" - [[פיצוץ אוכלוסין|עודף אוכלוסייה]] יחסית לכמות המזון הוביל ל[[רעב המוני]]. כמו כן [[עוני|העניים]] מתו לא אחת עקב שילוב של [[רעב]], [[קור]], תאונות ומלחמות. כמו כן, בחברות חקלאיות [[מגפה|מגפות]] הובילו לצמצום האוכלוסייה ולכן לירידת כמות האוכלוסייה ביחס ל[[הון]] הקיים. בתנאים אלה [[שכלולים טכנולוגיים]] לאו דווקא הובילו לירידה בביקש לעובדים, אלא הסתכמו ביותר זמן פנוי מעבודה, או בהגדלת סוגי העבודה שבוצעו, שכן תמיד ניתן היה לשפר את איכות המוצרים, לעטר אותם וכו' או לחלופין להגדיל את כמות הצריכה לנפש.

בחברות [[ציידים לקטים]], [[גידול אוכלוסין]] הוביל תכופות ל[[מלחמות]] וסכסוכים על שטחים ו[[משאבי טבע]]. חלק מהאנשים מתו במלחמות עצמן או גורשו. מי שלא הצליח להשיג טריטוריה גדולה מספיק גווע ב[[רעב]] או נדד למקום אחר בתקווה להשיג שם תנאים יותר טובים. גם לאחר [[המהפכה החקלאית]] בעיית האבטלה היתה נדירה למדי. [[גידול אוכלוסין]] נמוך (בעיקר עקב [[תמותת תינוקות]] גבוהה) עם [[צמיחה כלכלית]] נמוכה, הובילו לכך שהבעיה "פתרה את עצמה" - [[פיצוץ אוכלוסין|עודף אוכלוסייה]] יחסית לכמות המזון הוביל ל[[רעב המוני]]. כמו כן [[עוני|העניים]] מתו לא אחת עקב שילוב של [[רעב]], [[קור]], תאונות ומלחמות. כמו כן, בחברות חקלאיות [[מגפה|מגפות]] הובילו לצמצום האוכלוסייה ולכן לירידת כמות האוכלוסייה ביחס ל[[הון]] הקיים. בתנאים אלה [[שכלולים טכנולוגיים]] לאו דווקא הובילו לירידה בביקש לעובדים, אלא הסתכמו ביותר זמן פנוי מעבודה, או בהגדלת סוגי העבודה שבוצעו, שכן תמיד ניתן היה לשפר את איכות המוצרים, לעטר אותם וכו' או לחלופין להגדיל את כמות הצריכה לנפש.

===בתחילת המהפכה התעשייתית===

===בתחילת המהפכה התעשייתית===

===בזמן "עידן המכונה"===

===בזמן "עידן המכונה"===

בתקופה של 1880 עד סוף שנות ה-1920 לא נרשמה אבטלה טכנולוגית משמעותית עבור עובדים מיומנים בתנאי שהיה להם מספיק זמן לחיפוש עבודה. לקראת סוף התקופה תעשיינים גילו שיש להם "עודפי ייצור" וכי הם יכולים לייצר יותר ממה שהשוק דורש. כך החלה ראשיתה של [[תרבות הצריכה]] שבה תעשיינים ולאחר מכן גם ה[[ממשלה]] מעודדים את הציבור לקנות עוד בנסיון להגדיל את המכירות, לשמור על [[צמיחה כלכלית]] ולשם המנעות מאבטלה. מדיניות זו פתוחה לראשונה על ידי הנרי פורד, ששילם שכר גבוה לעובדים שלו, במטרה שהם עצמם יוכלו לקנות מכונית. דבר זה מכונה לפעמים "פורדיזם".  אך מדיניות זו נקלעה למשבר כאשר [[השפל הגדול]] יצר [[מיתון]] עצום וגידול עצום באבטלה.

בתקופה של 1880 עד סוף שנות ה-1920 לא נרשמה אבטלה טכנולוגית משמעותית עבור עובדים מיומנים בתנאי שהיה להם מספיק זמן לחיפוש עבודה. לקראת סוף התקופה תעשיינים גילו שיש להם "עודפי ייצור" וכי הם יכולים לייצר יותר ממה שהשוק דורש. כך החלה ראשיתה של [[תרבות הצריכה]] שבה תעשיינים ולאחר מכן גם ה[[ממשלה]] מעודדים את הציבור לקנות עוד בניסיון להגדיל את המכירות, לשמור על [[צמיחה כלכלית]] ולשם המנעות מאבטלה. מדיניות זו פתוחה לראשונה על ידי הנרי פורד, ששילם שכר גבוה לעובדים שלו, במטרה שהם עצמם יוכלו לקנות מכונית. דבר זה מכונה לפעמים "פורדיזם".  אך מדיניות זו נקלעה למשבר כאשר [[השפל הגדול]] יצר [[מיתון]] עצום וגידול עצום באבטלה.

בשנות ה-1930, הכלכלן [[ג'ון מיינרד קיינס]] חזה כי 100 שנים מאוחר יותר שבוע העבודה יתקצר ל-15 שעות עבודה ביום, שכן ה"בעיה הכלכלית" תוחלף בעיה של [[פנאי]].  

בשנות ה-1930, הכלכלן [[ג'ון מיינרד קיינס]] חזה כי 100 שנים מאוחר יותר שבוע העבודה יתקצר ל-15 שעות עבודה ביום, שכן ה"בעיה הכלכלית" תוחלף בעיה של [[פנאי]].  

===משנות ה-50 ועד היום===

===משנות ה-50 ועד היום===

שנות ה-50 וה-60 היו שנים עם אופטימיות כלכלית גבוהה במובנים רבים, [[צמיחה כלכלית]] גבוהה, ביקוש גבוה לעובדים ואבטלה נמוכה. בשנים אלה [[אופטימיזם טכנולוגי]] גרר רבים לתת תחזיות דומות לאלו של קיינס אודות התקרבות עידן שבו יהיה שפע של זמן פנוי. פסימיטים תהו מה יהיה מעמדם של העובדים ושל העבודה בעולם כזה וכיצד אנשים יתפרנסו או יעסיקו את עצמם. בשנות ה-60 [[צמיחה כלכלית]] אכן הובילה לגידול ריאלי בהכנסה לנפש וכן לירידה בשעות העבודה לשבוע בממוצע. עם זאת, בארצות הברית לדוגמה, ה[[הכנסה ריאלית]] ומספר השעות בשבוע העבודה נשארו קבועות למדי מאז. דבר זה התרחש למרות גידול עצום של הוספת נשים לשוק העבודה. פרוש הדבר הוא שעבור משק בית ממוצע, מספר שעות העבודה הכולל עלה בתקופה זו.  

שנות ה-50 וה-60 היו שנים עם אופטימיות כלכלית גבוהה במובנים רבים, [[צמיחה כלכלית]] גבוהה, ביקוש גבוה לעובדים ואבטלה נמוכה. בשנים אלה [[אופטימיזם טכנולוגי]] גרר רבים לתת תחזיות דומות לאלו של קיינס אודות התקרבות עידן שבו יהיה שפע של זמן פנוי. פסימיסטים תהו מה יהיה מעמדם של העובדים ושל העבודה בעולם כזה וכיצד אנשים יתפרנסו או יעסיקו את עצמם. בשנות ה-60 [[צמיחה כלכלית]] אכן הובילה לגידול ריאלי בהכנסה לנפש וכן לירידה בשעות העבודה לשבוע בממוצע. עם זאת, בארצות הברית לדוגמה, ה[[הכנסה ריאלית]] ומספר השעות בשבוע העבודה נשארו קבועות למדי מאז. דבר זה התרחש למרות גידול עצום של הוספת נשים לשוק העבודה. פרוש הדבר הוא שעבור משק בית ממוצע, מספר שעות העבודה הכולל עלה בתקופה זו.  

לאחר מלחמת העולם השנייה, התקדמות במיכון ובאוטומציה הובילו להורדה ניכרת של עבודה ידנית ושל קווי ייצור מרובי פועלים, כך שנדרשו פחות פועלים ל[[תעשייה]] ול[[חקלאות]]. בארצות הברית הדבר לא גרר אבטלה ניכרת שכן נוצרו ביקושים לעובדים ב"מגזר השלישי', תעסוקה ב[[שוק השירותים]]. לדוגמה למרות שמשרות רבות של ייצור תעשייתי יצאו מארצות הברית למדינות כמו [[הודו]], [[סין]], אפריקה ודרום אמריקה בשנות ה-1990, הן הוחלפו על ידי גידול מהותי בביקוש למשרות הי-טק.  

לאחר מלחמת העולם השנייה, התקדמות במיכון ובאוטומציה הובילו להורדה ניכרת של עבודה ידנית ושל קווי ייצור מרובי פועלים, כך שנדרשו פחות פועלים ל[[תעשייה]] ול[[חקלאות]]. בארצות הברית הדבר לא גרר אבטלה ניכרת שכן נוצרו ביקושים לעובדים ב"מגזר השלישי', תעסוקה ב[[שוק השירותים]]. לדוגמה למרות שמשרות רבות של ייצור תעשייתי יצאו מארצות הברית למדינות כמו [[הודו]], [[סין]], אפריקה ודרום אמריקה בשנות ה-1990, הן הוחלפו על ידי גידול מהותי בביקוש למשרות היי-טק.  

עבודות מאת חוקרים כמו David F. Noble ו Jeremy Rifkin הוקדשו למחקר ההיסטוריה החברתית של מיכון ולהשפעה הפוטנציאלית של שינויים טכנולוגיים ומדעיים על ה[[כלכלה]]. יש הפוטרים אותם בתגית מזלזלת כ"[[נאו לודיטים]]".

עבודות מאת חוקרים כמו David F. Noble ו-Jeremy Rifkin הוקדשו למחקר ההיסטוריה החברתית של מיכון ולהשפעה הפוטנציאלית של שינויים טכנולוגיים ומדעיים על ה[[כלכלה]]. יש הפוטרים אותם בתגית מזלזלת כ"[[נאו לודיטים]]".

==תאוריות בתחום==

==תאוריות בתחום==

בתפישה [[כלכלה קלאסית|הכלכלית הקלאסית]], לא היוותה האבטלה בעיה ממשית, כיוון שהיא נתפשה כזמנית (חיכוכית) וכ'''תוצר לוואי בלתי נמנע של שינויים בשוק העבודה ושיפור הייצור'''. [[נסאו ויליאם סניור|סניור]], [[ג'ון סטיוארט מיל]] ואחרים טענו כי [[התקדמות טכנולוגית]] אמנם דוחקת את רגליהם של עובדים במגזרים מסוימים, אך בהתאם ל"עקרון הפיצוי" התעסוקה מתאזנת בעקבות ביקוש מוגבר לסחורות ולעובדים בענפי משק אחרים.  

בתפישה [[כלכלה קלאסית|הכלכלית הקלאסית]], לא היוותה האבטלה בעיה ממשית, כיוון שהיא נתפשה כזמנית (חיכוכית) וכ'''תוצר לוואי בלתי נמנע של שינויים בשוק העבודה ושיפור הייצור'''. [[נסאו ויליאם סניור|סניור]], [[ג'ון סטיוארט מיל]] ואחרים טענו כי [[התקדמות טכנולוגית]] אמנם דוחקת את רגליהם של עובדים במגזרים מסוימים, אך בהתאם ל"עקרון הפיצוי" התעסוקה מתאזנת בעקבות ביקוש מוגבר לסחורות ולעובדים בענפי משק אחרים.  

על פי הגרסה הנפוצה ביותר של מודלים נאו קלאסיים לתאור [[מיקרו כלכלה|מיקרו כלכלי]] של [[שוק משוכלל]], ה[[שכר]] של העובדים תלוי בעיקר ב[[תפוקה שולית|תפוקה השולית]] שלהם. היות והכנסת עוד [[הון תעשייתי]] משפרת את התפוקה השולית של כל עובד, הכנסת עוד הון וטכנולוגיה ושיפור הפריון לעובד אמורה להוביל לעליית השכר בממוצע. אפשר לראות שיש דוגמאות שדבר זה אינו נכון תמיד (ראו בהמשך על מיכון בענף המסעדנות).  

על פי הגרסה הנפוצה ביותר של מודלים נאו קלאסיים לתיאור [[מיקרו כלכלה|מיקרו כלכלי]] של [[שוק משוכלל]], ה[[שכר]] של העובדים תלוי בעיקר ב[[תפוקה שולית|תפוקה השולית]] שלהם. היות והכנסת עוד [[הון תעשייתי]] משפרת את התפוקה השולית של כל עובד, הכנסת עוד הון וטכנולוגיה ושיפור הפריון לעובד אמורה להוביל לעליית השכר בממוצע. אפשר לראות שיש דוגמאות שדבר זה אינו נכון תמיד (ראו בהמשך על מיכון בענף המסעדנות).  

===אבטלה כתוצר של מבנה הכוח בחברה===

===אבטלה כתוצר של מבנה הכוח בחברה===

אנשים מ[[פרוייקט וונוס]] טוענים שאבטלה טכנולוגית היא בעיה הולכת וגוברת, וכי גם כאשר יש משרות בתחומי השירותים רבות מהן כרוכות בעבודה רוטינית ומשעממת מאד, שפוגמת בבריאות הנפשית והגופנית, מדובר בעבודות בשכר נמוך כמו מוכרות במסעדנות ובתחומי קמעונאות.  

אנשים מ[[פרוייקט וונוס]] טוענים שאבטלה טכנולוגית היא בעיה הולכת וגוברת, וכי גם כאשר יש משרות בתחומי השירותים רבות מהן כרוכות בעבודה רוטינית ומשעממת מאד, שפוגמת בבריאות הנפשית והגופנית, מדובר בעבודות בשכר נמוך כמו מוכרות במסעדנות ובתחומי קמעונאות.  

לטענת פרוייקט וונוס, אבטלה טכנולוגית היא למעשה מסווה של ברכה, אם הבעלות על ה[[הון]] היתה [[כלכלה דמוקרטית|דמוקרטית יותר]]. שכן אז החסכון בעבודה שנגרם עקב מכונות לא היה גורם להתעשרות של מעטים ולאבטלה, [[עוני]] ועבודות מעצבנות לרבים, אלא פשוט ליותר פנאי, פחות עבודה לכולם ורווחה חברתית גבוה יותר. בדומה לכך ש[[מכונות כביסה]], [[מקררים]] ומכשירים ביתיים אחרים שחררו עקרות בית ממלאכות נקיון ובישול משעממות, חוזרות וקשות לעבודות מהנות ויצירתיות יותר בבית ומחוץ לבית.

לטענת פרוייקט וונוס, אבטלה טכנולוגית היא למעשה מסווה של ברכה, אם הבעלות על ה[[הון]] היתה [[כלכלה דמוקרטית|דמוקרטית יותר]]. שכן אז החיסכון בעבודה שנגרם עקב מכונות לא היה גורם להתעשרות של מעטים ולאבטלה, [[עוני]] ועבודות מעצבנות לרבים, אלא פשוט ליותר פנאי, פחות עבודה לכולם ורווחה חברתית גבוה יותר. בדומה לכך ש[[מכונות כביסה]], [[מקררים]] ומכשירים ביתיים אחרים שחררו עקרות בית ממלאכות ניקיון ובישול משעממות, חוזרות וקשות לעבודות מהנות ויצירתיות יותר בבית ומחוץ לבית.

==מיכון ואוטמציה במסעדנות==

==מיכון ואוטמציה במסעדנות==

במהלך החצי השני של המאה ה-20 החליפו רשתות [[מזון מהיר]] כמו [[מקדונלד'ס]] מסעדות מקומיות רבות. במקום לשלם לשף מקומי שמכין את האוכל, רשתות מזון אלה מכינות את האוכל בצורה מרוכזת במרכזי ייצור מקומיים או איזוריים. המזון נשלח לחנויות הרשת כשהוא קפוא או מקורר. העובדים נדרשים בעיקר לחמם ולהגיש את הארוחות ולספק שירותים שונים הקשורים במכירה כמו קבלת ההזמנה, יחס אישי ועוד. בהתאם לכך יצאו עובדים רבים שעבדו במסעדות והיו עובדים מיומנים, והוחלפו בעובדים לא מיומנים שניתן להחליפם בקלות רבה יותר ואפשר לשלם להם שכר נמוך יותר. רוב העובדים מקבלי שכר מינימום וחלקם הגדול הוא בני נוער או עובדים במשרות זמניות וחלקיות. כמו כן מבנה זה של רשת דרש תוספת תעסוקה של עובדים כמו מהנדסי מכונות, עובדים לוגיסטקיה וכו'. בסה"כ הכנסות הרשתות גדלו עקב הוזלת המחיר ליחידת מזון והגדלת המכירות וכן עקב הורדת העלויות של עבודה, ולכן לרשתות אלה היו [[יתרונות לגודל]] שהביאו לפריחתן על חשבון מסעדות מקומיות.   

במהלך החצי השני של המאה ה-20 החליפו רשתות [[מזון מהיר]] כמו [[מקדונלד'ס]] מסעדות מקומיות רבות. במקום לשלם לשף מקומי שמכין את האוכל, רשתות מזון אלה מכינות את האוכל בצורה מרוכזת במרכזי ייצור מקומיים או איזוריים. המזון נשלח לחנויות הרשת כשהוא קפוא או מקורר. העובדים נדרשים בעיקר לחמם ולהגיש את הארוחות ולספק שירותים שונים הקשורים במכירה כמו קבלת ההזמנה, יחס אישי ועוד. בהתאם לכך יצאו עובדים רבים שעבדו במסעדות והיו עובדים מיומנים, והוחלפו בעובדים לא מיומנים שניתן להחליפם בקלות רבה יותר ואפשר לשלם להם שכר נמוך יותר. רוב העובדים מקבלי שכר מינימום וחלקם הגדול הוא בני נוער או עובדים במשרות זמניות וחלקיות. כמו כן מבנה זה של רשת דרש תוספת תעסוקה של עובדים כמו מהנדסי מכונות, עובדים לוגיסטיקה וכו'. בסה"כ הכנסות הרשתות גדלו עקב הוזלת המחיר ליחידת מזון והגדלת המכירות וכן עקב הורדת העלויות של עבודה, ולכן לרשתות אלה היו [[יתרונות לגודל]] שהביאו לפריחתן על חשבון מסעדות מקומיות.   

דוגמה זו מראה על בעיה בתאוריה הנאו קלאסית שכן בעוד ההון התעשייתי בתעשייה גדל ויש בה יותר מיכון, וגם התפוקה השולית - מספר הארוחות שכל עובד או מסעדה יכולים למכור ביחידת זמן עלתה, אבל יחד עם זאת השכר של העובדים בענף ירד. הסיבה היא שקל יותר לפטר עובד ולשכור עובד לא מיומן אחר במקומו. עם הירידה ב[[הון אנושי]] בענף ירד בו השכר.  

דוגמה זו מראה על בעיה בתאוריה הנאו קלאסית שכן בעוד ההון התעשייתי בתעשייה גדל ויש בה יותר מיכון, וגם התפוקה השולית - מספר הארוחות שכל עובד או מסעדה יכולים למכור ביחידת זמן עלתה, אבל יחד עם זאת השכר של העובדים בענף ירד. הסיבה היא שקל יותר לפטר עובד ולשכור עובד לא מיומן אחר במקומו. עם הירידה ב[[הון אנושי]] בענף ירד בו השכר.  

מיכון נוסף אולי יחליף עובדים נוספים בתחומי השירותים. לדוגמה מכונית אוטומטית יכולה אולי להחליף נהגים של תחבורה ציבורית ומוניות.  

מיכון נוסף אולי יחליף עובדים נוספים בתחומי השירותים. לדוגמה מכונית אוטומטית יכולה אולי להחליף נהגים של תחבורה ציבורית ומוניות.  

בתחומים אחרים של שירותים המגמה היא פחות ברורה, בעיקר בתחומים שדורשים הון אנושי והתמחות רבה. גליונות אקסל לדוגמה החליפו עבודה רבה שנדרשה בתחומי של רועי חשבון וחשבי שכר. יש אוטומציה גם בתחומים כמו ביצוע בדיקות רפואיות, רפואה, אלגוריתמיקה, ניתוח מערכות ועוד. קשה להגיד אם האוטומציה הובילה לאבטלה גוברת או שהגידול בביקוש למקצועות אלה יחד עם ירידה במחיר וצמיחה הצליחו לאזן את החסכון בעבודה.  

בתחומים אחרים של שירותים המגמה היא פחות ברורה, בעיקר בתחומים שדורשים הון אנושי והתמחות רבה. גיליונות אקסל לדוגמה החליפו עבודה רבה שנדרשה בתחומי של רועי חשבון וחשבי שכר. יש אוטומציה גם בתחומים כמו ביצוע בדיקות רפואיות, רפואה, אלגוריתמיקה, ניתוח מערכות ועוד. קשה להגיד אם האוטומציה הובילה לאבטלה גוברת או שהגידול בביקוש למקצועות אלה יחד עם ירידה במחיר וצמיחה הצליחו לאזן את החסכון בעבודה.  

==ראו גם==

==ראו גם==

==קישורים חיצוניים==

==קישורים חיצוניים==

* [http://en.wikipedia.org/wiki/Luddite_fallacy אבטלה טכנולוגית] בוויקיפדיה האנגלית.

* [http://en.wikipedia.org/wiki/Luddite_fallacy אבטלה טכנולוגית] בוויקיפדיה האנגלית

* [http://www.calcalist.co.il/local/articles/1,7340,L-3586412,00.html למה אנחנו עובדים כל כך הרבה?], וויינט, 01.11.2012

* [http://www.calcalist.co.il/local/articles/1,7340,L-3586412,00.html למה אנחנו עובדים כל כך הרבה?], וויינט, 01.11.2012

* [http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-4271697,00.html רובוטים במקום עובדים], רועי צזנה, 22.08.12, ואינט

* [http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-4271697,00.html רובוטים במקום עובדים], רועי צזנה, 22.08.12, ואינט