שינויים

[[מזון בישראל|הרכב המזון בישראל]] משתנה עם השנים. כמות הקלוריות לנפש עלתה בין 2005 ל-2012 ב-1% בלבד מ-3,609 קלוריות ל-3,630 קלוריות. עם זאת הרכב המזון השתנה (לפעמים בעשרות אחוזים)- ישראלים צורכים יותר בשר, דגים ופירות, והפחיתו את צריכת הירקות, תפוחי האדמה, הדגנים, הקטניות והאגוזים, השמנים והחלב. הגידול המשמעותי ביותר היה בצריכת הסוכר הדבש והממתיקים לנפש.  

[[מזון בישראל|הרכב המזון בישראל]] משתנה עם השנים. כמות הקלוריות לנפש עלתה בין 2005 ל-2012 ב-1% בלבד מ-3,609 קלוריות ל-3,630 קלוריות. עם זאת הרכב המזון השתנה (לפעמים בעשרות אחוזים)- ישראלים צורכים יותר בשר, דגים ופירות, והפחיתו את צריכת הירקות, תפוחי האדמה, הדגנים, הקטניות והאגוזים, השמנים והחלב. הגידול המשמעותי ביותר היה בצריכת הסוכר הדבש והממתיקים לנפש.  

בין השנים 2005 ו-2012 צריכת הסוכר והממתיקים לאדם ממוצע בישראל גדלה ביותר מפי 2 -  עליה של 109%. מצריכת סוכר של 68.2 גרם ליום בשנת 2005, לרמה של 117.4 גרם ליום בשנת 2012. במונחים שנתיים צריכת הסוכר לנפש עלתה מ-20.5 ק"ג לשנה ב-2005 ל-42.8 ק"ג לשנה. <ref name="cbs19.23_2014"/><ref name="cbs19.22_2006">[http://www.cbs.gov.il/shnaton57/st19_22x.pdf מאזן הספקת מזון בישראל 2005] למ"ס, שנתון סטטיסטי לישראל 2006, לוח 19.22  </ref>

בין השנים 2005 ו-2012 צריכת הסוכר והממתיקים לאדם ממוצע בישראל גדלה ביותר מפי 2 -  עליה של 109%. במונחים שנתיים צריכת הסוכר לנפש עלתה מ-20.5 ק"ג לשנה ב-2005 ל-42.8 ק"ג לשנה. הצריכה היומית של סוכר של עמדה על 68.2 גרם ליום בשנת 2005, והגיעה לרמה של 117.4 גרם ליום בשנת 2012. היות ובכפית סוכר יש כ-4 גרם סוכר, צריכה כזו דומה לצריכה של כ-30 כפיות סוכר ביום.  <ref name="cbs19.23_2014"/><ref name="cbs19.22_2006">[http://www.cbs.gov.il/shnaton57/st19_22x.pdf מאזן הספקת מזון בישראל 2005] למ"ס, שנתון סטטיסטי לישראל 2006, לוח 19.22  </ref>

לפי ארגון הבריאות העולמי, מומלץ לצרוך 50 גרם סוכר ביום לכל היותר ויש יתרון בריאותי לצריכה של עד כ-25 גרם ביום (כתלות במשקל וגורמים אחרים) כך שהצריכה הממוצעת בישראל גבוה פי 2 מהמלצות הארגון ופי 4 מהצריכה המומלצת ביותר. [http://www.who.int/mediacentre/news/releases/2015/sugar-guideline/en/]

לפי ארגון הבריאות העולמי, מומלץ לצרוך 50 גרם סוכר ביום לכל היותר ויש יתרון בריאותי לצריכה של עד כ-25 גרם ביום (כתלות במשקל וגורמים אחרים) כך שהצריכה הממוצעת בישראל גבוה פי 2 מהמלצות הארגון ופי 4 מהצריכה המומלצת ביותר.{{הערה|שם=WHO2015}}

ההשפעות מבחינה תזונתית מלבד צריכת הסוכר עצמו קשורות גם לנושא של [[ערך גליקמי|הערך הגליקמי]]. סוכר ו[[לחם לבן]] הם מזונות פחות משביעים והם תורמים פחות לגוף מבחינת הספקת אבות המזון ומגברים בעיה של [[אכילת יתר]] ובעיות נוספות של המערכת המטבולית. השפעה נוספת היא שצריכת הסוכר היא אינדיקציה לצריכת מוצרים שמכילים חומרים מזיקים אחרים כמו [[משקאות ממותקים]].  

ההשפעות מבחינה תזונתית מלבד צריכת הסוכר עצמו קשורות גם לנושא של [[ערך גליקמי|הערך הגליקמי]]. סוכר ו[[לחם לבן]] הם מזונות פחות משביעים והם תורמים פחות לגוף מבחינת הספקת אבות המזון ומגברים בעיה של [[אכילת יתר]] ובעיות נוספות של המערכת המטבולית. השפעה נוספת היא שצריכת הסוכר היא אינדיקציה לצריכת מוצרים שמכילים חומרים מזיקים אחרים כמו [[משקאות ממותקים]].