47,332
עריכות
שינויים
←עליית רעיונות השוויון והניידות חברתית
רעיון זה מופיע בסרטים ובספרים רבים עד היום לדוגמה בסיפור חייו של סטיב ג'ובס, המנכ"ל הידוע של חברת אפל. ישנם גם ספרים שבהם הניידות החברתית נכשלת, אלו כוללים את ספריו של הצרפתי ויקטור הוגו (עלובי החיים), ואת ״גטסבי הגדול״ מאת פ. סקוט פיצ׳ג׳רלד, שתאר נסיון שנכשל להתעשר בשנות ה-20 שבהן אי השוויון בארצות הברית היה גדול.<ref name="shechter0614"/>
רעיון זה מופיע בסרטים ובספרים רבים עד היום לדוגמה בסיפור חייו של סטיב ג'ובס, המנכ"ל הידוע של חברת אפל. ישנם גם ספרים שבהם הניידות החברתית נכשלת, אלו כוללים את ספריו של הצרפתי ויקטור הוגו (עלובי החיים), ואת ״גטסבי הגדול״ מאת פ. סקוט פיצ׳ג׳רלד, שתאר נסיון שנכשל להתעשר בשנות ה-20 שבהן אי השוויון בארצות הברית היה גדול.<ref name="shechter0614"/>
==ביקורת==
קיימות ביקורות שונות על רעיון "החלום האמריקאי" בגרסאות השונות שלו. סוג אחד של ביקורות הוא שהחלום האמריקאי הוא מצב רצוי, אבל הוא לא מתקיים בפועל - אנשים מוכשרים ועובדים קשה אבל אין גמול למאמץ והניידות החברתית היא נמוכה. יש הטוענים כי דבר זה התקיים מאז ומתמיד, ויש כאלו שטוענים כי מגמה זו החריפה בשנים האחרונות בעקבות [[קפיטליזם למקורבים]] או [[קפיטליזם תאגידי]].
ביקורת אחרת על רעיון החלום האמריקאי היא שמדובר במצב לא רצוי אשר הנזק שנגרם בגללו רב על התועלת. ביקורת אחת היא שגם אם יש סיכוי לעניים להפוך לעשירים רוב העניים נדפקים מסידור כזה. טיעון דומה הוא ששווין הזדמנויות (גם אם הוא היה אמיתי) אינו דבר חיובי בהכרח. טיעון אחר הוא שהדבר מייצר חברה תחרותית ואלימה שמזיקה לעניים, למעמד הביניים ולעשירים כאחד. ביקורת אחרת היא שהחלום האמריקאי הוא אשליה - עושר חומרי לא מביא הרגשה אמיתית של רווחה, רוגע או [[שביעות רצון]] - הרדיפה אחרי העושר, במיוחד כשהיא מוגזמת, עלולה לגרום להזנחה של הנפש. הרדיפה אחרי החלום האמריקאי, במיוחד כשהיא מקבלת עידוד על ידי [[פרסום]], בתקשורת ובמערכת החינוך גורמת שורה של נזקים לכלל החברה - הן דרך נזקים חברתיים כמו פשיעה או נזקים נפשיים והן דרך [[השפעות סביבתיות]] הן בארצות הברית והן במדינות אחרות שמנסות לחכות את ארצות הברית ואו מושפעות מהפעילות הכלכלית והסביבתית והתרבותית שלה.
==ראו גם==
==ראו גם==