שינויים

==צריכת סוכר==

==צריכת סוכר==

אף כי סוכרים המצויים באופן טבעי במזון (כגון בפירות וירקות ו[[מוצר חלב]])יכולים להוות חלק מ[[תזונה בריאה]] ומאוזנת יש עליה מתמדת בצריכת הסוכר ואיתה עליה בבעיות בריאות הקשורות לסוכר. צריכת הסוכר החלה לגדול במאות השנים האחרונות, בעקבות העליה של [[חקלאות תעשייתית]]. הגידול בצריכת הסוכר גדל באופן אינטסיבי בעשורים האחרונים עקב הגידול בצריכה של  [[מזון מהיר ותעשייתי]] והפחתה במזונות לא מעובדים.  

אף כי סוכרים המצויים באופן טבעי במזון (כגון בפירות וירקות ו[[מוצר חלב]])יכולים להוות חלק מ[[תזונה בריאה]] ומאוזנת יש עליה מתמדת בצריכת הסוכר ואיתה עליה בבעיות בריאות הקשורות לסוכר. צריכת הסוכר החלה לגדול במאות השנים האחרונות, בעקבות העליה של [[חקלאות תעשייתית]]. הגידול בצריכת הסוכר גדל באופן אינטנסיבי בעשורים האחרונים עקב הגידול בצריכה של  [[מזון מהיר ותעשייתי]] והפחתה במזונות לא מעובדים.  

בין השנים 1970 ו-2005 עלתה הצריכה הקלורית מסוכר וממתקים ב[[ארצות הברית]] בשיעור של 19% והאמריקאי הממוצע צורך בכל יום כ-30 כפיות סוכר מוסף בתזונה שלו, מעבר לסוכרים שנמצאים במזון באופן טבעי.{{הערה|{{ynet|יפה שיר-רז|נלחמים במתוק: האמת הרעילה על הסוכר|4208629|30 במרץ 2012|}}}}  

בין השנים 1970 ו-2005 עלתה הצריכה הקלורית מסוכר וממתקים ב[[ארצות הברית]] בשיעור של 19% והאמריקאי הממוצע צורך בכל יום כ-30 כפיות סוכר מוסף בתזונה שלו, מעבר לסוכרים שנמצאים במזון באופן טבעי.{{הערה|{{ynet|יפה שיר-רז|נלחמים במתוק: האמת הרעילה על הסוכר|4208629|30 במרץ 2012|}}}}  

לפי ארגון הבריאות העולמי, מומלץ לצרוך 50 גרם סוכר ביום לכל היותר ויש יתרון בריאותי לצריכה של עד כ-25 גרם ביום (כתלות במשקל וגורמים אחרים) כך שהצריכה הממוצעת בישראל גבוה פי 2 מהמלצות הארגון ופי 4 מהצריכה המומלצת ביותר. [http://www.who.int/mediacentre/news/releases/2015/sugar-guideline/en/]

לפי ארגון הבריאות העולמי, מומלץ לצרוך 50 גרם סוכר ביום לכל היותר ויש יתרון בריאותי לצריכה של עד כ-25 גרם ביום (כתלות במשקל וגורמים אחרים) כך שהצריכה הממוצעת בישראל גבוה פי 2 מהמלצות הארגון ופי 4 מהצריכה המומלצת ביותר. [http://www.who.int/mediacentre/news/releases/2015/sugar-guideline/en/]

ההשפעות מבחינה תזונתית מלבד צריכת הסוכר עצמו קשורות גם לנושא של [[ערך גליקמי|הערך הגליקמי]]. סוכר ו[[לחם לבן]] הם מזונות פחות משביעים והם תורמים פחות לגוף מבחינת הספקת אבות המזון ומגברים בעיה של [[אכילת יתר]] ובעיות נוספות של המערכת המטבולית. השפעה נוספת היא שצריכת הסוכר היא אינדקציה לצריכת מוצרים שמכילים חומרים מזיקים אחרים כמו [[משקאות ממותקים]].  

ההשפעות מבחינה תזונתית מלבד צריכת הסוכר עצמו קשורות גם לנושא של [[ערך גליקמי|הערך הגליקמי]]. סוכר ו[[לחם לבן]] הם מזונות פחות משביעים והם תורמים פחות לגוף מבחינת הספקת אבות המזון ומגברים בעיה של [[אכילת יתר]] ובעיות נוספות של המערכת המטבולית. השפעה נוספת היא שצריכת הסוכר היא אינדיקציה לצריכת מוצרים שמכילים חומרים מזיקים אחרים כמו [[משקאות ממותקים]].  

לפי נתוני משרד הבריאות, 42% מכלל בני הנוער בישראל (בגילאים 11-15) דיווחו כי הם צרכו משקה קל לפחות פעם ביום. הממוצע של מדינות מערביות בקבוצה זו הוא 26%. צריכת המשקאות הקלים עולה עם הגיל (בעיקר בקרב בנים) - 41% מתוך הילדים בני ה-11 בישראל צורכים לפחות משקה קל לפחות פעם אחת ביום (בקרב בנים ובנות כאחד). הממוצע של בני נוער ממדינות מערביות אחרות בגיל זה הוא 22%.  בגיל 15 45% מהבנים ו-41% מהבנות צורכים משקאות קלים לפחות פעם אחת ביום, ובממוצע 43%. הממוצע של מדינות מערביות בגיל זה הוא 28%. {{הערה|שם =OrenShibolet|פרופסור אורן שבולת, דר" שירה זלבר שגיא, [http://www.health.gov.il/Services/Committee/HealthyDietCommittee/Documents/OrenShibolet_19052016.pdf כוח המשימה להגבלת הסוכר בדיאטה בישראל], משרד הבריאות , 19 במאי 2016}}  

לפי נתוני משרד הבריאות, 42% מכלל בני הנוער בישראל (בגילאים 11-15) דיווחו כי הם צרכו משקה קל לפחות פעם ביום. הממוצע של מדינות מערביות בקבוצה זו הוא 26%. צריכת המשקאות הקלים עולה עם הגיל (בעיקר בקרב בנים) - 41% מתוך הילדים בני ה-11 בישראל צורכים לפחות משקה קל לפחות פעם אחת ביום (בקרב בנים ובנות כאחד). הממוצע של בני נוער ממדינות מערביות אחרות בגיל זה הוא 22%.  בגיל 15 45% מהבנים ו-41% מהבנות צורכים משקאות קלים לפחות פעם אחת ביום, ובממוצע 43%. הממוצע של מדינות מערביות בגיל זה הוא 28%. {{הערה|שם =OrenShibolet|פרופסור אורן שבולת, דר" שירה זלבר שגיא, [http://www.health.gov.il/Services/Committee/HealthyDietCommittee/Documents/OrenShibolet_19052016.pdf כוח המשימה להגבלת הסוכר בדיאטה בישראל], משרד הבריאות, 19 במאי 2016}}  

לפי HBSC survey בשיתוף אוניברסטית בר אילן {{הערה|Harel – Fisch Y, et al. HBSC survey, Bar Ilan University}} שהוצג בידי משרד הבריאות, בהשוואה ל-כ35 מדינות מערביות אחרות - כולל מדינות אירופה, ארה"ב, קנדה, טורקיה ורוסיה, בני נוער בישראל נמצאים במקום ה-4 מבין מבחינת אחוז בני הנוער שצורכים משקה לפחות פעם ביום. רק הולנד, בלגיה ובולגריה נמצאות לפני ישראל, וגם זה לא באופן משמעותי. נערים ישראלים צורכים יותר משקאות קלים לעומת נערים בארצות הברית - 45% לעומת 37%. נערות ישראליות צורכות יותר משקאות קלים לעומת נערות בארצות הברית -41% בישראל לעומת 30% בארצות הברית. אחוז הנערים והנערות שצורכים משקאות מתוקים בכל יום גבוה יותר מפי 2 לעומת מדינות כמו קנדה יוון, גרמניה או [[נורברגיה]] שבהן יש צריכה מועטה של משקאות אלה. {{הערה|שם=OrenShibolet}} במקביל בני נוער בישראל מבצעים פחות [[פעילות גופנית]] ו[[השפעות בריאותיות וחברתיות של טלוויזיה|צופים יותר בטלוויזיה]] לעומת בני נוער במדינות מערביות אחרות.{{הערה|שם=OrenShibolet}}  

לפי HBSC survey בשיתוף אוניברסיטת בר אילן {{הערה|Harel – Fisch Y, et al. HBSC survey, Bar Ilan University}} שהוצג בידי משרד הבריאות, בהשוואה ל-כ35 מדינות מערביות אחרות - כולל מדינות אירופה, ארה"ב, קנדה, טורקיה ורוסיה, בני נוער בישראל נמצאים במקום ה-4 מבין מבחינת אחוז בני הנוער שצורכים משקה לפחות פעם ביום. רק הולנד, בלגיה ובולגריה נמצאות לפני ישראל, וגם זה לא באופן משמעותי. נערים ישראלים צורכים יותר משקאות קלים לעומת נערים בארצות הברית - 45% לעומת 37%. נערות ישראליות צורכות יותר משקאות קלים לעומת נערות בארצות הברית -41% בישראל לעומת 30% בארצות הברית. אחוז הנערים והנערות שצורכים משקאות מתוקים בכל יום גבוה יותר מפי 2 לעומת מדינות כמו קנדה יוון, גרמניה או [[נורברגיה]] שבהן יש צריכה מועטה של משקאות אלה. {{הערה|שם=OrenShibolet}} במקביל בני נוער בישראל מבצעים פחות [[פעילות גופנית]] ו[[השפעות בריאותיות וחברתיות של טלוויזיה|צופים יותר בטלוויזיה]] לעומת בני נוער במדינות מערביות אחרות.{{הערה|שם=OrenShibolet}}  

לגבי נערים בישראל בני 11, 13% מתוך הבנים ו -9% מתוך הבנות  (סה"כ 11%) היו בעלי [[השמנת יתר]] ועודף משקל (הממוצע העולמי הוא 14%). לגבי נערים בישראל בגיל 15, 17% מתוך הבנים ו 8% מתוך הבנות (סה"כ 13%) היו בעלי השמנת יתר ועודף משקל (הממוצע העולמי הוא 13%){{הערה|שם=OrenShibolet}}

לגבי נערים בישראל בני 11, 13% מתוך הבנים ו-9% מתוך הבנות  (סה"כ 11%) היו בעלי [[השמנת יתר]] ועודף משקל (הממוצע העולמי הוא 14%). לגבי נערים בישראל בגיל 15, 17% מתוך הבנים ו-8% מתוך הבנות (סה"כ 13%) היו בעלי השמנת יתר ועודף משקל (הממוצע העולמי הוא 13%){{הערה|שם=OrenShibolet}}

==השפעות בריאותיות של סוכר==

==השפעות בריאותיות של סוכר==

תזונה מערבית היא בדרך כלל עתירת סוכרים. תזונה כזו של סוכרים ובעיקר אלו המוספים למזונות ולמשקאות בצורה מלאכותית, נקשרה לבעיות [[בריאות]]יות שונות כגון [[סוכרת]] ו[[השמנת יתר]], המהווים גורמי סיכון משמעותיים ל[[מחלות לב]] ו[[מחלות של מערכת הדם|כלי דם]], וכן ל[[עששת]], ולכן ההמלצות שלא ארגוני בריאות ותזונה הן להפחית בצריכת סוכרים אלו כחלק מהתפריט.

תזונה מערבית היא בדרך כלל עתירת סוכרים. תזונה כזו של סוכרים ובעיקר אלו המוספים למזונות ולמשקאות בצורה מלאכותית, נקשרה לבעיות [[בריאות]]יות שונות כגון [[סוכרת]] ו[[השמנת יתר]], המהווים גורמי סיכון משמעותיים ל[[מחלות לב]] ו[[מחלות של מערכת הדם|כלי דם]], וכן ל[[עששת]], ולכן ההמלצות שלא ארגוני בריאות ותזונה הן להפחית בצריכת סוכרים אלו כחלק מהתפריט.

כבר בשנת 2003 המליץ [[ארגון הבריאות העולמי]] להגביל את צריכת הסוכר המוסף למזון לשיעור הנמוך מ-10% מכלל צריכת ה[[קלוריות]] ליום. באפריל 2015 חזר ההארגון על ההמלצה להגביל את צריכת "הסוכר החופשי" ל10% מכלל צריכת הקלוריות. ארגון הבריאות העולמי הוסיף כי יש יתרונות בריאות נוספים על הגבלת הכמות ל-5% מצריכת הקלוריות היומית שהם בדרך כלל כ- 25 גרם סוכר ליום או כ-6 כפיות סוכר ליום. הסוכר החופשי כולל חד-סוכר (monosaccharide ) - כגון גלוקוז, פרוקטוז) וכן דו-סוכר (disaccharide) כגון סוכר לבן או חום - שמוספים על ידי היצרנים של המזון, הטבחים או הצרכן וסוכרים שנמצאים בדבש, סירופ, מיצי פירות ותרכיזי פירות. [http://www.who.int/mediacentre/news/releases/2015/sugar-guideline/en/]

כבר בשנת 2003 המליץ [[ארגון הבריאות העולמי]] להגביל את צריכת הסוכר המוסף למזון לשיעור הנמוך מ-10% מכלל צריכת ה[[קלוריות]] ליום. באפריל 2015 חזר הארגון על ההמלצה להגביל את צריכת "הסוכר החופשי" ל10% מכלל צריכת הקלוריות. ארגון הבריאות העולמי הוסיף כי יש יתרונות בריאות נוספים על הגבלת הכמות ל-5% מצריכת הקלוריות היומית שהם בדרך כלל כ-25 גרם סוכר ליום או כ-6 כפיות סוכר ליום. הסוכר החופשי כולל חד-סוכר (monosaccharide ) - כגון גלוקוז, פרוקטוז) וכן דו-סוכר (disaccharide) כגון סוכר לבן או חום - שמוספים על ידי היצרנים של המזון, הטבחים או הצרכן וסוכרים שנמצאים בדבש, סירופ, מיצי פירות ותרכיזי פירות. [http://www.who.int/mediacentre/news/releases/2015/sugar-guideline/en/]

איגוד הלב האמריקאי הנחה להגביל את הצריכה לעד 5-9 כפיות ביום (100-180 קק"ל) בהתאם למגדר, לגיל ו[[פעילות גופנית|רמת הפעילות הגופנית]]. לשם קנה מידה, בכוס משקה ממותק יש כ-4.5 כפיות סוכר.{{הערה|1=[http://www.aguda.co.il/articles.html?view=product&id=34 כמה קילו סוכר בשנה תצרכו מפחית אחת ביום?], ד"ר פליציה שטרן ודורית וורמן, האגודה לבריאות הציבור}}

איגוד הלב האמריקאי הנחה להגביל את הצריכה לעד 5-9 כפיות ביום (100-180 קק"ל) בהתאם למגדר, לגיל ו[[פעילות גופנית|רמת הפעילות הגופנית]]. לשם קנה מידה, בכוס משקה ממותק יש כ-4.5 כפיות סוכר.{{הערה|1=[http://www.aguda.co.il/articles.html?view=product&id=34 כמה קילו סוכר בשנה תצרכו מפחית אחת ביום?], ד"ר פליציה שטרן ודורית וורמן, האגודה לבריאות הציבור}}