שינויים

==הדיון על רגולציה בספרות הכלכלית==

==הדיון על רגולציה בספרות הכלכלית==

===תאוריית האינטרס הציבורי===

===תאוריית האינטרס הציבורי===

במסגרת [[כלכלה נאו קלאסית|הכלכלה הנאו קלאסית]] קיימת "תאוריית האינטרס הציבורי". תאוריה זו טוענת כי יש צורך ברגולציה והיא נשענת על שתי הנחות:  

"תאוריית האינטרס הציבורי" (Public interest theory) פותחה על ידי הכלכלן הצרפתי [[ארתור ססיל פיגו]] בשנת 1932.{{הערה| Pigou, A. C. (1932) The Economics of Welfare. London: Macmillan and Co.}} מאז תקופה זו הפכה התאוריה לאבן היסוד של [[כלכלה ציבורית|הכלכלה הציבורית המודרנית]] והיא נלמדת עד היום כתאוריה הבסיסית של במסגרת [[כלכלה נאו קלאסית|הכלכלה הנאו קלאסית]]. גישה זו מקובלת בקרב פוליטיקאים שמאליים וסוציאל-דמוקרטיים. היא הבסיס לדיון נגד כשלי שוק מצד כלכלנים כמו [[ג׳וזף שטיגליץ]]. {{הערה|שם=rolnik2015|{{תבנית:TheMarker1|גיא רולניק|מי ישמור עליכם הכי טוב - והאם אדם סמית צדק?|markerweek/1.2770565|עוד רגולציה או פחות רגולציה?, 07.11.2015}}}}

# שווקים לא מפוקחים מגיעים לעיתים קרובות בגלל [[כשל שוק|כשלי שוק]] שונים כמו [[מונופולים]] ו[[השפעות חיצוניות]], [[מונופול טבעי]] ועוד. (כשלי שוק הם מצבים שבהם שוק לא מגיע לרווחה מירבית במובן של [[יעילות פארטו]]).  

# שווקים לא מפוקחים מגיעים לעיתים קרובות בגלל [[כשל שוק|כשלי שוק]] שונים כמו [[מונופולים]] ו[[השפעות חיצוניות]], [[מונופול טבעי]] ועוד. (כשלי שוק הם מצבים שבהם שוק לא מגיע לרווחה מירבית במובן של [[יעילות פארטו]]).  

# ממשלות פועלות בשם האינטרס הציבורי ומסוגלות לתקן את כשלי השוק האלה באמצעות רגולציה.  

# ממשלות פועלות בשם האינטרס הציבורי ומסוגלות לתקן את כשלי השוק האלה באמצעות רגולציה.  

העקרונות האלה שימשו במשך השנים הן כמרשם למה שהממשלות צריכות לעשות (ניתוח נורמטיבי) והן כתיאור של מה שהן עושות בפועל (ניתוח פוזיטיבי). לפי גישת "האינטרס הציבורי", ממשלות צריכות לפקח על מחירים כדי לוודא שמונופולים לא יגבו יותר מדי, לפקח על מקומות עבודה כדי לוודא שעובדים לא ינוצלו והמעסיקים לא ייהפכו ל[[מונופסונים]].  

העקרונות האלה שימשו במשך השנים הן כמרשם למה שהממשלות צריכות לעשות (ניתוח נורמטיבי) והן כתיאור של מה שהן עושות בפועל (ניתוח פוזיטיבי). לפי גישת "האינטרס הציבורי", ממשלות צריכות לפקח על מחירים כדי לוודא שמונופולים לא יגבו מחיר גבוה יותר מדי, לפקח על מקומות עבודה כדי לוודא שעובדים לא ינוצלו, והמעסיקים לא ייהפכו ל[[מונופסונים]], למנוע הטלת העלות של [[השפעות חיצוניו]] על הציבור ועוד.  

===אסכולת שיקגו===

===אסכולת שיקגו===

בשנות ה–60 וה–70 של המאה ה-20, החלה לעלות אסכולת שיקאגו בכלכלה וביקרה את רעיון התמים שפוליטיקאים ורגולטורים הם סוג של מלאכים שתמיד ידעו לנהל את הכלכלה ולפעול למען הציבור הרחב. ראיה כזו של הרגולטור מניחה שלו עצמו אין אינטרס כלכלי או אינטרס אחר וסותרת את הרעיון של [[האדם הכלכלי]] האנוכי. הביקורת על תאוריית האינטרס הציבורי מצד אסכולת שיקגו מחולקת לשלושה טיעונים מרכזיים:

בשנות ה–60 וה–70 של המאה ה-20, החלה לעלות אסכולת שיקאגו בכלכלה וביקרה את רעיון התמים שפוליטיקאים ורגולטורים הם סוג של מלאכים שתמיד ידעו לנהל את הכלכלה ולפעול למען הציבור הרחב. ראיה כזו של הרגולטור מניחה שלו עצמו אין אינטרס כלכלי או אינטרס אחר וסותרת את הרעיון של [[האדם הכלכלי]] האנוכי. הביקורת על תאוריית האינטרס הציבורי מצד אסכולת שיקגו מחולקת לשלושה טיעונים מרכזיים: