47,332
עריכות
שינויים
אין תקציר עריכה
בסוכר נעשה שימוש רב הן בתעשיית המזון והן בתעשיית המשקאות, והוא מהווה מרכיב עיקרי ב[[ממתק]]ים וב[[משקאות ממותקים|משקאות קלים]]. [[תזונה]] עתירת סוכרים המוספים למזון נקשרה לבעיות [[בריאות]]יות שונות כגון [[סוכרת]] ו[[השמנת יתר]].
בסוכר נעשה שימוש רב הן בתעשיית המזון והן בתעשיית המשקאות, והוא מהווה מרכיב עיקרי ב[[ממתק]]ים וב[[משקאות ממותקים|משקאות קלים]]. [[תזונה]] עתירת סוכרים המוספים למזון נקשרה לבעיות [[בריאות]]יות שונות כגון [[סוכרת]] ו[[השמנת יתר]].
==צריכת סוכר==
אף כי סוכרים המצויים באופן טבעי במזון (כגון בפירות וירקות ו[[מוצר חלב]])יכולים להוות חלק מ[[תזונה בריאה]] ומאוזנת יש עליה מתמדת בצריכת הסוכר ואיתה עליה בבעיות בריאות הקשורות לסוכר. צריכת הסוכר החלה לגדול במאות השנים האחרונות, בעקבות העליה של [[חקלאות תעשייתית]]. הגידול בצריכת הסוכר גדל באופן אינטסיבי בעשורים האחרונים עקב הגידול בצריכה של [[מזון מהיר ותעשייתי]] והפחתה במזונות לא מעובדים.
בין השנים 1970 ו-2005 עלתה הצריכה הקלורית מסוכר וממתקים ב[[ארצות הברית]] בשיעור של 19% והאמריקאי הממוצע צורך בכל יום כ-30 כפיות סוכר מוסף בתזונה שלו, מעבר לסוכרים שנמצאים במזון באופן טבעי.{{הערה|{{ynet|יפה שיר-רז|נלחמים במתוק: האמת הרעילה על הסוכר|4208629|30 במרץ 2012|}}}}
[[מזון בישראל|הרכב המזון בישראל]] משתנה עם השנים לכיוון של הגדלת כמות הסוכר. לפי הלמ"ס, נכון לשנת 2012, תושב ישראלי ממוצע צרך 3,630 קלוריות בממוצע ביום. מתוך כמות זו, 30% מגיעים מצריכת [[דגנים]], 17% משמנים ושומנים, 12% מסוכר ממתקים ודבש, 17% מבשר לסוגיו, 8% מחלב ומוצריו, 6% מפירות, 4% מירקות ומקשה, 5% מקטניות, 3% מתפוחי אדמה ועמילנים שונים, 1% מדגים ועוד 1% מביצים.<ref name="cbs19.23_2014">[http://www.cbs.gov.il/shnaton65/st19_23x.pdf מאזן הספקת מזון בישראל 2012] למ"ס, שנתון סטטיסטי לישראל 2014, לוח 19.23 </ref>
כמות הקלוריות לנפש עלתה בין 2005 ל-2012 ב-1% בלבד מ-3,609 קלוריות ל-3,630 קלוריות. עם זאת הרכב המזון השתנה (לפעמים בעשרות אחוזים)- ישראלים צורכים יותר בשר, דגים ופירות, והפחיתו את צריכת הירקות, תפוחי האדמה, הדגנים, הקטניות והאגוזים, השמנים והחלב. הגידול המשמעותי ביותר היה בצריכת הסוכר הדבש והממתיקים שגדלו ב-109% - מצריכה של 20.5 ק"ג לשנה בשנת 2005, ל-42.8 ק"ג לשנה בשנת 2012. <ref name="cbs19.23_2014"/><ref name="cbs19.22_2006">[http://www.cbs.gov.il/shnaton57/st19_22x.pdf מאזן הספקת מזון בישראל 2005] למ"ס, שנתון סטטיסטי לישראל 2006, לוח 19.22 </ref>
ההשפעות מבחינה תזונתית מלבד צריכת הסוכר עצמה קשורות גם לנושא של [[ערך גליקמי|הערך הגליקמי]]. סוכר ו[[לחם לבן]] הם מזונות פחות משביעים והם תורמים פחות לגוף מבחינת הספקת אבות המזון ומגברים בעיה של [[אכילת יתר]] ובעיות נוספות של המערכת המטבולית.
==השפעות בריאותיות של סוכר==
תזונה מערבית היא בדרך כלל עתירת סוכרים. תזונה כזו של סוכרים ובעיקר אלו המוספים למזונות ולמשקאות בצורה מלאכותית, נקשרה לבעיות [[בריאות]]יות שונות כגון [[סוכרת]] ו[[השמנת יתר]], המהווים גורמי סיכון משמעותיים ל[[מחלות לב]] ו[[מחלות של מערכת הדם|כלי דם]], וכן ל[[עששת]], ולכן ההמלצות שלא ארגוני בריאות ותזונה הן להפחית בצריכת סוכרים אלו כחלק מהתפריט.
[[ארגון הבריאות העולמי]] המליץ בשנת 2003 להגביל את צריכת הסוכר המוסף למזון לשיעור הנמוך מ-10% מכלל צריכת ה[[קלוריות]] ליום. איגוד הלב האמריקאי הנחה להגביל את הצריכה לעד 5-9 כפיות ביום (100-180 קק"ל) בהתאם למגדר, לגיל ו[[פעילות גופנית|רמת הפעילות הגופנית]]. לשם קנה מידה, בכוס משקה ממותק יש כ-4.5 כפיות סוכר.{{הערה|1=[http://www.aguda.co.il/articles.html?view=product&id=34 כמה קילו סוכר בשנה תצרכו מפחית אחת ביום?], ד"ר פליציה שטרן ודורית וורמן, האגודה לבריאות הציבור}}
==ראו גם==
==ראו גם==