שינויים

'''רגולציה''' (Regulation) או '''אסדרה''' או '''פיקוח''' היא הסדרה של פעילות כלכלית באמצעות חוקים ותקנות. במובן הרחב, רגולציה היא כל החוקים והתקנות המשליטים סדר ביחסי המסחר והחליפין של סחורות ושירותים. במובן הצר יותר רגולציה היא תהליך או פעילות שבהם רשות שלטונית ביצועית דורשת, מונעת או אוסרת פעילות או התנהגות מסויימת של הפרט ואו של מוסדות וארגונים, ועושה זאת באופן מנהלי מתמשך.<ref>אורי ארבל-גנץ [http://www.idi.org.il/ספרים-ומאמרים/הוצאה-לאור/הספרים/מחקרי-מדיניות/רגולציה-הרשות-המפקחת/ רגולציה - הרשות המפקחת] 2003, מחקר מדיניות 27, המכון הישראלי לדמוקרטיה </ref> כאשר הכוונה היא לא לכל חקיקה באשר היא, אלא רק פעילות של סוכנויות ממשלה שמטרתן להצר ולהגביל פעילות של פרטים או עסקים כלשהם. הסיבה הנפוצה לקיום של רגולציה במדינות מערביות הוא קיומו של [[כשל שוק]], כלומר מצב שבו [[שוק חופשי]] אינו מסוגל להגיע להשיא את ה[[רווחה חברתית]] כפי שהיא נתפסת במונחים כלכליים. הרגולציה אמורה למנוע, לתקן את כשל השוק או לפחות להקטין את הנזק הנגרם לחברה. כשלי שוק נפוצים שרגולציה אמורה להקטין אותם הן [[שוק אוליגופולי]] או [[מונופול]] ו[[השפעות חיצוניות]] שליליות.  

'''רגולציה''' (Regulation) או '''אסדרה''' או '''פיקוח''' היא הסדרה של פעילות כלכלית באמצעות חוקים ותקנות. במובן הרחב, רגולציה היא כל החוקים והתקנות המשליטים סדר ביחסי המסחר והחליפין של סחורות ושירותים. במובן הצר יותר רגולציה היא תהליך או פעילות שבהם רשות שלטונית ביצועית דורשת, מונעת או אוסרת פעילות או התנהגות מסויימת של הפרט ואו של מוסדות וארגונים, ועושה זאת באופן מנהלי מתמשך.<ref>אורי ארבל-גנץ [http://www.idi.org.il/ספרים-ומאמרים/הוצאה-לאור/הספרים/מחקרי-מדיניות/רגולציה-הרשות-המפקחת/ רגולציה - הרשות המפקחת] 2003, מחקר מדיניות 27, המכון הישראלי לדמוקרטיה </ref> כאשר הכוונה היא לא לכל חקיקה באשר היא, אלא רק פעילות של סוכנויות ממשלה שמטרתן להצר ולהגביל פעילות של פרטים או עסקים כלשהם. הסיבה הנפוצה לקיום של רגולציה במדינות מערביות הוא קיומו של [[כשל שוק]], כלומר מצב שבו [[שוק חופשי]] אינו מסוגל להגיע להשיא את ה[[רווחה חברתית]] כפי שהיא נתפסת במונחים כלכליים. הרגולציה אמורה למנוע, לתקן את כשל השוק או לפחות להקטין את הנזק הנגרם לחברה. כשלי שוק נפוצים שרגולציה אמורה להקטין אותם הן [[שוק אוליגופולי]] או [[מונופול]] ו[[השפעות חיצוניות]] שליליות.  

==רמות רגולציה שונות==

==רמות רגולציה שונות==

ניתן לחלק את הרגולציה ל-4 חלקים לפי [[מוסד חברתי|המוסדות החברתיים]] שקובעים אותה:

ניתן לחלק את הרגולציה ל-4 חלקים לפי [[מוסד חברתי|המוסדות החברתיים]] שקובעים אותה:

*  '''רגולציה מטעם הרשות המחוקקת''' - פרלמנט או במקרה של ישראל - חוקים שמסדירים היבטים שונים במשק כמו חוק שעות מנוחה, חוקים להגבלת רעש, חוקי תנועה ועוד.  

*  '''רגולציה מטעם הרשות המחוקקת''' - פרלמנט או במקרה של ישראל - חוקים שמסדירים היבטים שונים במשק כמו חוק שעות מנוחה, חוקים להגבלת רעש, חוקי תנועה ועוד.  

* '''רגולציה ממשלתית''' - במקרים רבים הרשות המחוקקת מגדירה רגולציה כללית, אבל היא מאפשרת לרשות המבצעת - השרים ומשרדי ממשלה שונים - לקבוע תקנות מדוייקות יותר וכן את הסמכות לפקח ולאכוף את התקנות. רגולציה כזו נחשבת גמישה יותר לשינויים לעומת תהליכי חקיקה שיכולים לקחת זמן רב. עם זאת רגולציה כזו היא פחות שקופה, נתונה יותר לגחמות של השר הממונה ועלולה לעבור שינויים תכופים עקב חילופי ממשלות. כמו כן עקב המחסור בשקיפות ביחס לרגולציה כזו היא כרוכה יותר ב[[יחסי הון שלטון]] ופתוחה יותר לבעיות של [[רגולטור שבוי]] - כלומר רגולטור שפועל לטובת קבוצת אינטרסים קטנה כנגד הציבור הרחב במקום למטרות המוצהרות של הרגולציה. משרדים שעוסקים בפיקוח כוללים את משרד החינוך, משרד הכלכלה, המשרד להגנת הסביבה, משרד הבריאות ועוד. זאת לעומת משרדים שהם יותר ביצועיים באופיים כמו משרד הביטחון, המשרד לביטחון פנים, משרד האוצר וכו'.  

* '''רגולציה ממשלתית''' - במקרים רבים הרשות המחוקקת מגדירה רגולציה כללית, אבל היא מאפשרת לרשות המבצעת - השרים ומשרדי ממשלה שונים - לקבוע תקנות מדוייקות יותר וכן את הסמכות לפקח ולאכוף את התקנות. רגולציה כזו נחשבת גמישה יותר לשינויים לעומת תהליכי חקיקה שיכולים לקחת זמן רב. עם זאת רגולציה כזו היא פחות שקופה, נתונה יותר לגחמות של השר הממונה ועלולה לעבור שינויים תכופים עקב חילופי ממשלות. כמו כן עקב המחסור בשקיפות ביחס לרגולציה כזו היא כרוכה יותר ב[[יחסי הון שלטון]] ופתוחה יותר לבעיות של [[רגולטור שבוי]] - כלומר רגולטור שפועל לטובת קבוצת אינטרסים קטנה כנגד הציבור הרחב במקום למטרות המוצהרות של הרגולציה. משרדים שעוסקים בפיקוח כוללים את משרד החינוך, משרד הכלכלה, המשרד להגנת הסביבה, משרד הבריאות ועוד. זאת לעומת משרדים שהם יותר ביצועיים באופיים כמו משרד הביטחון, המשרד לביטחון פנים, משרד האוצר וכו'.  

* '''רגולציה של רשויות מקצועיות ''' - כדי למנוע שינוי רגולציה בכל פעם שמתחלף שר וכדי לחזק את הפן המקצועי של הרגולציה יש מקרים רבים שבהן מוקמות רשויות ייעודיות לתחום רגולציה מסויים. חלק מהרשויות יכולות לפעול בצורה יותר עצמאית ולהתחשב פחות בדעתו של השר הממונה עליהן או אפילו לפעול בניגוד לעמדת הממשלה, אבל חלק מהרשויות חלשות יותר. סיבה נוספת להקמת רשות ייעודית היא פיזור של סמכויות בין משרדי ממשלה שונים ורצון שגוף אחד מקצועי יוכל לטפל בכל הנושאים הללו.  רשויות מרכזיות כוללות את הרשות להגבלים עסקיים, בנק ישראל, המפקח על הבנקים, המפקח על הביטוח, הרשות לניירות ערך, רשות החשמל, הרשות לבטיחות בדרכים, הרשות הממשלתית למים ולביוב (רשות המים), רשות המיסים, רשות שדות התעופה ועוד.

* '''רגולציה של רשויות מקצועיות ''' - כדי למנוע שינוי רגולציה בכל פעם שמתחלף שר וכדי לחזק את הפן המקצועי של הרגולציה יש מקרים רבים שבהן מוקמות רשויות ייעודיות לתחום רגולציה מסויים. חלק מהרשויות יכולות לפעול בצורה יותר עצמאית ולהתחשב פחות בדעתו של השר הממונה עליהן או אפילו לפעול בניגוד לעמדת הממשלה, אבל חלק מהרשויות חלשות יותר. סיבה נוספת להקמת רשות ייעודית היא פיזור של סמכויות בין משרדי ממשלה שונים ורצון שגוף אחד מקצועי יוכל לטפל בכל הנושאים הללו.  רשויות מרכזיות כוללות את הרשות להגבלים עסקיים, בנק ישראל, המפקח על הבנקים, המפקח על הביטוח, הרשות לניירות ערך, רשות החשמל, הרשות לבטיחות בדרכים, הרשות הממשלתית למים ולביוב (רשות המים), רשות המיסים, רשות שדות התעופה ועוד.

==הדיון על רגולציה בספרות הכלכלית==

==הדיון על רגולציה בספרות הכלכלית==

===תאוריית האינטרס הציבורי===

===תאוריית האינטרס הציבורי===

במסגרת [[כלכלה נאו קלאסית|הכלכלה הנאו קלאסית]] קיימת תיאוריית "האינטרס הציבורי". תאוריה זו טוענת כי יש צורך ברגולציה והיא נשנעת על שתי הנחות:  

במסגרת [[כלכלה נאו קלאסית|הכלכלה הנאו קלאסית]] קיימת תיאוריית "האינטרס הציבורי". תאוריה זו טוענת כי יש צורך ברגולציה והיא נשענת על שתי הנחות:  

# שווקים לא מפוקחים מגיעים לעיתים קרובות בגלל [[כשל שוק|כשלי שוק]] שונים כמו [[מונופולים]] ו[[השפעות חיצוניות]], [[מונופול טבעי]] ועוד. (כשלי שוק הם מצבים שבהם שוק לא מגיע לרווחה מירבית במובן של [[יעילות פארטו]]).  

# שווקים לא מפוקחים מגיעים לעיתים קרובות בגלל [[כשל שוק|כשלי שוק]] שונים כמו [[מונופולים]] ו[[השפעות חיצוניות]], [[מונופול טבעי]] ועוד. (כשלי שוק הם מצבים שבהם שוק לא מגיע לרווחה מירבית במובן של [[יעילות פארטו]]).  

# ממשלות פועלות בשם האינטרס הציבורי ומסוגלות לתקן את כשלי השוק האלה באמצעות רגולציה.  

# ממשלות פועלות בשם האינטרס הציבורי ומסוגלות לתקן את כשלי השוק האלה באמצעות רגולציה.  

העקרונות האלה שימשו במשך השנים הן כמרשם למה שהממשלות צריכות לעשות (ניתוח נורמטיבי) והן כתיאור של מה שהן עושות בפועל (ניתוח פוזיטיבי). לפי גישת "האינטרס הציבורי", ממשלות צריכות לפקח על מחירים כדי לוודא שמונופלים לא יגבו יותר מדי, לפקח על מקומות עבודה כדי לוודא שעובדים לא ינוצלו והמעסיקים לא ייהפכו ל[[מונופסונים]].  

העקרונות האלה שימשו במשך השנים הן כמרשם למה שהממשלות צריכות לעשות (ניתוח נורמטיבי) והן כתיאור של מה שהן עושות בפועל (ניתוח פוזיטיבי). לפי גישת "האינטרס הציבורי", ממשלות צריכות לפקח על מחירים כדי לוודא שמונופולים לא יגבו יותר מדי, לפקח על מקומות עבודה כדי לוודא שעובדים לא ינוצלו והמעסיקים לא ייהפכו ל[[מונופסונים]].  

הגישה הזאת נהפכה מאז ימי הכלכלן הצרפתי [[ארתור ססיל פיגו]] לאבן היסוד של הכלכלה הציבורית המודרנית. גישה זו מקובלת בקרב פוליטיקאים שמאליים וסוציאל-דמוקרטיים. היא הבסיס לדיון נגד כשלי שוק מצד כלכלנים כמו [[ג׳וזף שטיגליץ]]. [http://www.themarker.com/markerweek/1.2770565]

הגישה הזאת נהפכה מאז ימי הכלכלן הצרפתי [[ארתור ססיל פיגו]] לאבן היסוד של הכלכלה הציבורית המודרנית. גישה זו מקובלת בקרב פוליטיקאים שמאליים וסוציאל-דמוקרטיים. היא הבסיס לדיון נגד כשלי שוק מצד כלכלנים כמו [[ג׳וזף שטיגליץ]]. [http://www.themarker.com/markerweek/1.2770565]

# אפילו אם יש בעיות שגם השווקים וגם בתי המשפט לא מצליחים לפתור, לרגולציה יש עוד פחות סיכוי לפתור אותם: הרגולטורים הממשלתיים הם בדרך כלל חדלי אישים, מושחתים ופועלים בשירות התעשיות שעליהן הם מפקחים (רגולטור שבוי), ולכן הרגולציה תחמיר את המצב.  

# אפילו אם יש בעיות שגם השווקים וגם בתי המשפט לא מצליחים לפתור, לרגולציה יש עוד פחות סיכוי לפתור אותם: הרגולטורים הממשלתיים הם בדרך כלל חדלי אישים, מושחתים ופועלים בשירות התעשיות שעליהן הם מפקחים (רגולטור שבוי), ולכן הרגולציה תחמיר את המצב.  

הטיעון הראשון מבקר את תיאוריית "האינטרס הציבורי", וגורס שהיא מגזימה בהערכת ההיקף והמספר של כשלי השוק, ולא מכירה ביכולתן של תחרות ויוזמה פרטית לטפל בבעיות האלה. תחרות על עובדים מוכשרים מבטיחה שהמעסיקים יספקו להם תנאים בטוחים ושכר הוגן, השוק הפרטי מבטיח בטיחות משום שאם קבלנים לא ייבנו בתים בטוחים ויצרניות רכב לא ייצרו מכוניות בטוחות, הצרכנים יילכו למתחרים.  

הטיעון הראשון מבקר את תאוריית "האינטרס הציבורי", וגורס שהיא מגזימה בהערכת ההיקף והמספר של כשלי השוק, ולא מכירה ביכולתן של תחרות ויוזמה פרטית לטפל בבעיות האלה. תחרות על עובדים מוכשרים מבטיחה שהמעסיקים יספקו להם תנאים בטוחים ושכר הוגן, השוק הפרטי מבטיח בטיחות משום שאם קבלנים לא ייבנו בתים בטוחים ויצרניות רכב לא ייצרו מכוניות בטוחות, הצרכנים ילכו למתחרים.  

לפי אסכולת שיקגו גם מה שנראה כמו מונופול עשוי להתפרק מעצמו. קרטלים נוטים להתפרק אחרי זמן קצר, כי לשותפים יש אינטרס לרמות זה את זה (ולמכור כמות גדולה יותר ממה שהסכימו זה עם זה במחיר זול יותר). אפילו אם השוק כן כושל, אין כמעט בעיה שיוזמה פרטית לא יכולה לתקן - שכנים יכולים לפתור את הבעיות ביניהם בעצמם, לקוחות יכולים להדיר רגליהם מספקים בעייתיים או יקרנים. משפחות, ערים וקבוצות אתניות דואגות להגן על המוניטין שלהן בשוק באמצעות טיפול מחמיר בהתנהגות לא תקינה של חבריהן. לפי הטענה, היקפם של כשלי השוק שאינם מטופלים על ידי כוחות התחרות של השוק הוא מוגבל ביותר, והתערבות המדינה צריכה להיות בהתאם. [http://www.themarker.com/markerweek/1.2770565]

לפי אסכולת שיקגו גם מה שנראה כמו מונופול עשוי להתפרק מעצמו. קרטלים נוטים להתפרק אחרי זמן קצר, כי לשותפים יש אינטרס לרמות זה את זה (ולמכור כמות גדולה יותר ממה שהסכימו זה עם זה במחיר זול יותר). אפילו אם השוק כן כושל, אין כמעט בעיה שיוזמה פרטית לא יכולה לתקן - שכנים יכולים לפתור את הבעיות ביניהם בעצמם, לקוחות יכולים להדיר רגליהם מספקים בעייתיים או יקרנים. משפחות, ערים וקבוצות אתניות דואגות להגן על המוניטין שלהן בשוק באמצעות טיפול מחמיר בהתנהגות לא תקינה של חבריהן. לפי הטענה, היקפם של כשלי השוק שאינם מטופלים על ידי כוחות התחרות של השוק הוא מוגבל ביותר, והתערבות המדינה צריכה להיות בהתאם. [http://www.themarker.com/markerweek/1.2770565]