47,332
עריכות
שינויים
אין תקציר עריכה
מעבר לכך, ככל שמדינה תזכה לדירוג נמוך יותר, כך התפיסה באותה מדינה בנוגע לשחיתות תתחזק ואנשים יתפסו את מדינתם כמושחתת יותר, אם מספר רב של אנשים במדינה מודעים לסקר או לתדמית בעקבות הסקר, תיווצר [[לולאת משוב|לולאת משוב מחזקת]] והדירוג של המדינה יתדרדר עוד יותר בסקר שנה לאחר מכן, כך שתוצאות הסקר עצמן עלולות להשפיע על הסקר שלאחריו.
מעבר לכך, ככל שמדינה תזכה לדירוג נמוך יותר, כך התפיסה באותה מדינה בנוגע לשחיתות תתחזק ואנשים יתפסו את מדינתם כמושחתת יותר, אם מספר רב של אנשים במדינה מודעים לסקר או לתדמית בעקבות הסקר, תיווצר [[לולאת משוב|לולאת משוב מחזקת]] והדירוג של המדינה יתדרדר עוד יותר בסקר שנה לאחר מכן, כך שתוצאות הסקר עצמן עלולות להשפיע על הסקר שלאחריו.
==שחיתות במובן הרחב==
==שחיתות במובן הרחב==
במדינות רבות ובכללן [[ישראל]] מנסה שלטון החוק להתמודד עם בעייתיות זו באמצעות חקיקה מסוג [[חוק מימון מפלגות]], שתפקידו להסדיר ולהגביל את גובה ואופן התמיכה הכספית של גורמי הון במתמודדים. זאת במטרה למנוע "קניית" מועמדים בידי גורמים בעלי עניין, או אף מראית עין של השפעה כזו. הצלחת חקיקה מסוג זה בהשגת היעד היא חלקית ומוגבלת. בארצות הברית ביטל בית המשפט העליון מגבלות של תרומות שהיו קיימות בעבר, ומשנת 2010 חברות ותאגידים יכולים לתרום למועמדים על ידי מנגנון של Super PACs [https://en.wikipedia.org/wiki/Political_action_committee#Super_PACs]
במדינות רבות ובכללן [[ישראל]] מנסה שלטון החוק להתמודד עם בעייתיות זו באמצעות חקיקה מסוג [[חוק מימון מפלגות]], שתפקידו להסדיר ולהגביל את גובה ואופן התמיכה הכספית של גורמי הון במתמודדים. זאת במטרה למנוע "קניית" מועמדים בידי גורמים בעלי עניין, או אף מראית עין של השפעה כזו. הצלחת חקיקה מסוג זה בהשגת היעד היא חלקית ומוגבלת. בארצות הברית ביטל בית המשפט העליון מגבלות של תרומות שהיו קיימות בעבר, ומשנת 2010 חברות ותאגידים יכולים לתרום למועמדים על ידי מנגנון של Super PACs [https://en.wikipedia.org/wiki/Political_action_committee#Super_PACs]
==מאבק בשחיתות==
בשנים האחרונות יש התייחסות גודלת והולכת לשחיתות מצד מדינות מערביות ומצד גופים בינלאומיים, בעיקר על רקע [[גלובליזציה|הגלובליזציה]].
בשנת 2000 התקיים בארגון האומות המאוחדות כנס בינלאומי נגד שחיתות ובשנת 2005 נכנסה לתוקפה אמנת האומות המאוחדות נגד שחיתות. (United Nations Convention against Corruption). וזו נחתמה על ידי 140 מדינות. האו"מ מקיים צוותי עבודה לשם מעקב אחר יישום האמנה. [http://www.unodc.org/unodc/en/treaties/CAC/index.html] בשנת 2013 אישררו רוב המדינות החתומות את האמנה. [http://blogs.worldbank.org/futuredevelopment/six-strategies-fight-corruption]
אנחל גורייה, המזכיר הכללי של ארגון ה-[[OECD]] אמר בשנת 2007:
"נהיינו המקור העיקרי למידע, חקיקה והנחייה במאבק בינלאומי נגד השחיתות. שחיתות היא הפשע הנפוץ ביותר והסיכון העיקרי לממשל ראוי, [[צמיחה בת קיימא|לפיתוח כלכלי בר-קיימא]], לתהליכים דמוקרטיים [[הוגנות|ולפרקטיקה עסקית הוגנת]]. מדי שנה משולם ברחבי העולם שחוד עסקי בהיקף של אלף מיליארד דולר, בעינינו השחיתות היא סרטן בגוף הגלובליזציה". <ref name="plozker">9.11.2007, מה צריך להספיק לפני המיתון הבא, סבר פלוצקר, מוסף כלכלה, ידיעות אחרונות, </ref> ארגון ה-OECD קידם את ה"אמנה נגד שוחד" Anti-Bribery Convention.
התומכים ב[[דמוקרטיה ישירה]] מצביעים על כך שאחד היתרונות הגדולים של שיטה זו היא הקושי לשחד אלפי או מיליוני בני אדם. לטענתם שחיתות היא מאפיין מרכזי בשלטון נציגים.
שתי אסטרטגיות מרכזיות להקטנת השחיתות הן להגדיל את [[שקיפות|השקיפות]] של מערכות ציבוריות ותאגידיות, וכן להגדיל את מעורבות הציבור בפעילות מפלגתית, בקבלת החלטות ציבוריות ובתכנון.
צעדים נוספים להקטנת שחיתות כוללים - תשלום הוגן לפקידים - כך שאלו לא יתפתו לכספי שוחד, הגברת השקיפות של הוצאות ממשלתיות, ביטול רגולציה עודפת ובירוקרטית - לדוגמה הערמת קשיים מיותרים בפתיחת עסקים, מדיניות סבסוד פשוטה, אמנות בינלאומיות נגד שחיתות, וכן טכנולוגיות חדשות שמנסות להגדיל את ההוגנות של תהליכים ממשלתיים לדוגמה לאפשר שקיפות במכרזים ממשלתיים[http://blogs.worldbank.org/futuredevelopment/six-strategies-fight-corruption]
==שחיתות בישראל==
==שחיתות בישראל==