שינויים

'''השפעות ההון על העיתונות''' כוללות את ההשפעות של [[תאגיד רב לאומי|תאגידים גדולים]], [[הון|בעלי הון]], אנשי עסקים ונציגים שלהם על הסיקור התקשורתי כולל בחירת הנושאים, המשקל הניתן לנושאים, והצגת העובדות הדעות בנושאים שונים וכן היבטים נוספים שנועדו להשפיע על התרבות ועל דעת הקהל כגון [[פרסום]] ו[[פרסום סמוי]]. חלק מהציבור ער להטיות פוליטיות בתחום המדיני שיש לגופי תקשורת, הציבור מודע פחות לדרכים בהן מידע שיש לו השלכות כלכליות ואו הנוגעות לתרבות וכלכלה מוסתר או מוצג בדרך שתחזק עמדה מסויימת. השפעות ההון על התקשורת יכולות להשפיע בצורה נרחבת גם על המערכת הפוליטית ועל התפקוד שלה ולכן הוא נחשב חלק מ [[קשרי הון-שלטון-עיתון]].  

'''השפעות ההון על העיתונות''' כוללות את ההשפעות של [[תאגיד רב לאומי|תאגידים גדולים]], [[הון|בעלי הון]], אנשי עסקים ונציגים שלהם על הסיקור התקשורתי כולל בחירת הנושאים, המשקל הניתן לנושאים, והצגת העובדות הדעות בנושאים שונים וכן היבטים נוספים שנועדו להשפיע על התרבות ועל דעת הקהל כגון [[פרסום]] ו[[פרסום סמוי]]. חלק מהציבור ער להטיות פוליטיות בתחום המדיני שיש לגופי תקשורת, הציבור מודע פחות לדרכים בהן מידע שיש לו השלכות כלכליות ואו הנוגעות לתרבות וכלכלה מוסתר או מוצג בדרך שתחזק עמדה מסויימת. השפעות ההון על התקשורת יכולות להשפיע בצורה נרחבת גם על המערכת הפוליטית ועל התפקוד שלה ולכן הוא נחשב חלק מ[[קשרי הון-שלטון-עיתון]].  

==ערוצי השפעה של ההון על התקשורת==

==ערוצי השפעה של ההון על התקשורת==

* '''בעלות ושליטה על גופי תקשורת'''. הדרך הישירה ביותר להשפיע על התוכן התקשורתי היא להיות בעלים של ערוץ תקשורתי. אפשרות נוספת היא להיות בעל שליטה על [[חברת פירמידה]] ששולטת על חברת תקשורת אחת או יותר. כך יכול בעל השליטה לשלוט בשאלות מי המנכ"ל ועל הרכב הדירקטוריון ועוד שאלות רגישות גם בלי כשאין לו בהכרח את רוב הכסף באופן ישיר לשלוט על גוף התקשורת. השפעת הבעלים על ערוץ התקשורת היא לכל הפחות התווית קו המדיניות והרוח הכללית של גוף התקשורת - לדוגמה התווית מדיניות [[ליברליזם|קו ליברלי]]- עם שמאל מדיני בעיתון הארץ או התווית מדיניות שמרנית בערוץ FOX בארצות הברית. הבעלים גם יכול לפעמים לאותת לעורך איזה פוליטיקאים ומפלגות לחבק, איזה עסקים לתקוף, איזה כתבות יש לגנוז וכו'.  

* '''בעלות ושליטה על גופי תקשורת'''. הדרך הישירה ביותר להשפיע על התוכן התקשורתי היא להיות בעלים של ערוץ תקשורתי. אפשרות נוספת היא להיות בעל שליטה על [[חברת פירמידה]] ששולטת על חברת תקשורת אחת או יותר. כך יכול בעל השליטה לשלוט בשאלות מי המנכ"ל ועל הרכב הדירקטוריון ועוד שאלות רגישות גם בלי כשאין לו בהכרח את רוב הכסף באופן ישיר לשלוט על גוף התקשורת. השפעת הבעלים על ערוץ התקשורת היא לכל הפחות התווית קו המדיניות והרוח הכללית של גוף התקשורת - לדוגמה התווית מדיניות [[ליברליזם|קו ליברלי]]- עם שמאל מדיני בעיתון הארץ או התווית מדיניות שמרנית בערוץ FOX בארצות הברית. הבעלים גם יכול לפעמים לאותת לעורך איזה פוליטיקאים ומפלגות לחבק, איזה עסקים לתקוף, איזה כתבות יש לגנוז וכו'.  

* '''קשרי עסקים עם בעל העיתון''' - לפעמים בעל ההון שרוצה להשפיע על העיתון הוא לא הבעלים עצמו אלא חבר קרוב שלו.  

* '''קשרי עסקים עם בעל העיתון''' - לפעמים בעל ההון שרוצה להשפיע על העיתון הוא לא הבעלים עצמו אלא חבר קרוב שלו.  

* '''פרסום בגוף התקשורת'''. מקור ההכנסה של רוב העיתונים וגופי תקשורת אחרים הוא דרך פרסום בגוף התקשורת. למפרסמים יש לעיתים השפעה על סוג הכתבות שיתפרסמו בגוף התקשורת. גופים גדולים יכולים לאיים על עיתון שאם הוא יפרסם כתבה לא מחמיאה עבורם, או יפגע באינטרס פוליטי או כלכלי של בעלי השליטה שלהם, הם יעבירו את הפרסום שלהם למתחרים.  

* '''פרסום בגוף התקשורת'''. מקור ההכנסה של רוב העיתונים וגופי תקשורת אחרים הוא דרך פרסום בגוף התקשורת. למפרסמים יש לעיתים השפעה על סוג הכתבות שיתפרסמו בגוף התקשורת. גופים גדולים יכולים לאיים על עיתון שאם הוא יפרסם כתבה לא מחמיאה עבורם, או יפגע באינטרס פוליטי או כלכלי של בעלי השליטה שלהם, הם יעבירו את הפרסום שלהם למתחרים.  

* '''שימוש בחברות יח"צ ודוברים''' - חברות רבות מחזיקות דוברים, יועצי תקשורת, ואו שוכרות חברות יחסי ציבורי (יח"צ) במטרה להשפיע על דעת הקהל בכלל ועל כתבים שונים בפרט. העובדים בחברות יחסי ציבור וכן הדוברים הם במקרים רבים אנשים שבאו מעולם התקשורת והעיתונות. לדבר זה יש מספר יתרונות - האחד הוא שאם נמצאים בקשרים חברתיים עם עיתונאים ויכולים להעביר להם מידע והשקפות על בסיס חברות זו, היבט נוסף הוא שהם מכירים את היחסים האישיים בין עיתונאים ומנצלים תככים שונים בעולם זה. בנוסף חברות יח"צ ודוברים סוחרות פעמים רבות במידע שהם קיבלו דרך קשרים אל הממשל ואו מידע מתוך התאגיד. עיתונאי שיצא נגד החברה הגדולה או הדובר שלה יפסיד מקורות מידע חשובים. ההשלכה השלישית של דבר זה היא [[שיטת הדלת המסתובבת]] שבה עיתונאי כיום יודע שיש סיכוי סביר שבעתיד הוא עצמו יהפוך לאיש יח"צ בעתיד ולכן כדאי לו לשמור על יחסים טובים עם משרד יחסי ציבור גדולה. עבור העיתונאי, פעמים רבות הודעות של חברות היח"צ ושל דוברים חוסכות לו בדרך כלל עבודה רבה במציאת העובדות, בבחירת סיפור ובניסוח שלו - כך שהוא יכול לחסוך קצת זמן בהכנת ידיעות ומאמרים שבדרך כלל נערכים בלחץ זמנים ובשכר נמוך.  

* '''שימוש בחברות יח"צ ודוברים''' - חברות רבות מחזיקות דוברים, יועצי תקשורת, ואו שוכרות חברות יחסי ציבורי (יח"צ) במטרה להשפיע על דעת הקהל בכלל ועל כתבים שונים בפרט. העובדים בחברות יחסי ציבור וכן הדוברים הם במקרים רבים אנשים שבאו מעולם התקשורת והעיתונות. לדבר זה יש מספר יתרונות - האחד הוא שאם נמצאים בקשרים חברתיים עם עיתונאים ויכולים להעביר להם מידע והשקפות על בסיס חברות זו, היבט נוסף הוא שהם מכירים את היחסים האישיים בין עיתונאים ומנצלים תככים שונים בעולם זה. בנוסף חברות יח"צ ודוברים סוחרות פעמים רבות במידע שהם קיבלו דרך קשרים אל הממשל ואו מידע מתוך התאגיד. עיתונאי שיצא נגד החברה הגדולה או הדובר שלה יפסיד מקורות מידע חשובים. ההשלכה השלישית של דבר זה היא [[שיטת הדלת המסתובבת]] שבה עיתונאי כיום יודע שיש סיכוי סביר שבעתיד הוא עצמו יהפוך לאיש יח"צ בעתיד ולכן כדאי לו לשמור על יחסים טובים עם משרד יחסי ציבור גדולה. עבור העיתונאי, פעמים רבות הודעות של חברות היח"צ ושל דוברים חוסכות לו בדרך כלל עבודה רבה במציאת העובדות, בבחירת סיפור ובניסוח שלו - כך שהוא יכול לחסוך קצת זמן בהכנת ידיעות ומאמרים שבדרך כלל נערכים בלחץ זמנים ובשכר נמוך.  

* '''איום בתביעות דיבה ובתביעות השתקה.''' תביעות דיבה הן תביעות שאנשים תובעים בהם גופי תקשורת אם לדעתם נגרם לזהם נזק במכוון על ידי ידיעה לא מדוייקת. [[תביעת השתקה]] היא מצב שבו גוף גדול מנצל את כוחו כדי לאיים להגיש תביעות דיבה נגד גופי תקשורת, במטרה למנוע פרסום לא מחמיא. האיום בתביעה היא דוגמה כיצד [[אי שוויון כלכלי]] גורם ל[[אי שוויון פוליטי]] - הארגון הקטן יותר עלול להיגרר בבתי משפט במשך זמן רב ובבתי משפט יש יתרון מהותי לצד שיש לו יותר אורך נשימה וגישה לעורכי דין יקרים ולמומחים במשפט ובתחומים אחרים. בחלק מהמקרים ארגוני תקשורת בוחרים להתנצל ולהתקפל, במקרים אחרים גופי תקשורת מבינים את הרמז מבעוד מועד ונמנעים לפרסם תחקירים או ידיעות שעלולים לסבך אותם בצרות כלכליות.  

* '''איום בתביעות דיבה ובתביעות השתקה.''' תביעות דיבה הן תביעות שאנשים תובעים בהם גופי תקשורת אם לדעתם נגרם לזהם נזק במכוון על ידי ידיעה לא מדוייקת. [[תביעת השתקה]] היא מצב שבו גוף גדול מנצל את כוחו כדי לאיים להגיש תביעות דיבה נגד גופי תקשורת, במטרה למנוע פרסום לא מחמיא. האיום בתביעה היא דוגמה כיצד [[אי שוויון כלכלי]] גורם ל[[אי שוויון פוליטי]] - הארגון הקטן יותר עלול להיגרר בבתי משפט במשך זמן רב ובבתי משפט יש יתרון מהותי לצד שיש לו יותר אורך נשימה וגישה לעורכי דין יקרים ולמומחים במשפט ובתחומים אחרים. בחלק מהמקרים ארגוני תקשורת בוחרים להתנצל ולהתקפל, במקרים אחרים גופי תקשורת מבינים את הרמז מבעוד מועד ונמנעים לפרסם תחקירים או ידיעות שעלולים לסבך אותם בצרות כלכליות.  

==דרכי הטעיה תקשורתית==

==דרכי הטעיה תקשורתית==

יש דרכים רבות בהן עיתון, ערוץ טלוויזיה או גוף תקשורתי אחר יכול להשפיע על דעת הקהל שלו:

יש דרכים רבות בהן עיתון, ערוץ טלוויזיה או גוף תקשורתי אחר יכול להשפיע על דעת הקהל שלו:

* '''הימנעות מאיזכור נושא''' - הדרך הפשוטה ביותר לגרום להטיה היא להתעלם מנושא מסויים בטענה שהוא מסובך מדי, לא מעניין את הציבור וכו'. בחלק גדול מהמקרים דעת הקהל היא דבר שנבנה עם השנים, וכאשר יודעים יותר על נושא מסויים יש גם יותר עניין של הקהל לקרוא עליו. הימנעות מכיסוי של נושא מסויים מבטיחה שהקהל ימשיך להיות בור בנושא זה וכן שאנשים לא יתעניינו בו. דוגמה אחת היא התעלמות של התקשורת בישראל במשך תקופה ארוכה ממחאה בנושא [[גז טבעי בישראל]], והשלכות של הגז על נושאים כגון יוקר המחייה. רק לאחר שלב מסויים של הפגנות המוניות נזכרו חלק מגופי התקשורת לדבר על נושאים כמו [[וועדת צמח]] או [[מתווה הגז]]. נושאים נוספים שזכו להתעלמות במשך שנים ארוכות כללו את נושא [[זיהום האוויר בישראל]] ו[[השלכות בריאותיות של זיהום אוויר]]. יש מגוון שלם של נושאים שבהם אין כמעט כיסוי עיתונאי כמו [[תרבות הצריכה]], [[עירוניות מתחדשת|השפעת התכנון העירוני על הדיור והתחבורה]], [[רפואה מונעת]],[[קיימות]], השפעות הגלובליזציה על הפוליטיקה ועל תחום הבטחון ועוד.  

* '''הימנעות מאיזכור נושא''' - הדרך הפשוטה ביותר לגרום להטיה היא להתעלם מנושא מסויים בטענה שהוא מסובך מדי, לא מעניין את הציבור וכו'. בחלק גדול מהמקרים דעת הקהל היא דבר שנבנה עם השנים, וכאשר יודעים יותר על נושא מסויים יש גם יותר עניין של הקהל לקרוא עליו. הימנעות מכיסוי של נושא מסויים מבטיחה שהקהל ימשיך להיות בור בנושא זה וכן שאנשים לא יתעניינו בו. דוגמה אחת היא התעלמות של התקשורת בישראל במשך תקופה ארוכה ממחאה בנושא [[גז טבעי בישראל]], והשלכות של הגז על נושאים כגון יוקר המחיה. רק לאחר שלב מסויים של הפגנות המוניות נזכרו חלק מגופי התקשורת לדבר על נושאים כמו [[וועדת צמח]] או [[מתווה הגז]]. נושאים נוספים שזכו להתעלמות במשך שנים ארוכות כללו את נושא [[זיהום האוויר בישראל]] ו[[השלכות בריאותיות של זיהום אוויר]]. יש מגוון שלם של נושאים שבהם אין כמעט כיסוי עיתונאי כמו [[תרבות הצריכה]], [[עירוניות מתחדשת|השפעת התכנון העירוני על הדיור והתחבורה]], [[רפואה מונעת]],[[קיימות]], השפעות הגלובליזציה על הפוליטיקה ועל תחום הבhטחון ועוד.  

* '''הצפת הקורא במידע רב בעל חשיבות מועטה''' - עיתון יכול לספק כמות גדולה של מידע בלי לתת לקוראים הבנה אמיתית של מה שמתרחש. לדוגמה אפשר לספר בצורה מפורטת על [[תאונות דרכים|תאונות דרכים]] שמתרחשות מדי יום, אבל להימנע מלחשוף קוראים מידע על דרכים להקטין את תאונות הדרכים ולהימנע ממעקב אחר מדיניות ממשלתית שעשויה להשפיע על הנושא. העיתונות מספקת מידע רב לגבי אנשים, פחות מידע לגבי אירועים ועוד פחות מידע לגבי [[תהליכים|תהליך]] בכלל ו[[תהליכים ארוכי טווח]] במיוחד. התוצאה היא במקרים רבים שהלקוח של התקשורת מותש מעודף מידע ואין לו כוח ופנאי לשמוע על נושאים חשובים. טקטיקה זו נפוצה גם בקרב ארגוני מודיעין מודרניים - במקום סתם להסתיר מידע רב ככל האפשר מהאויב, מספקים לו כמות גדולה של מידע שחלקה הגדול הוא מידע זבלי או מוטעה במקצת - וכעת על ארגון המודיעין המתחרה לנסות למצוא את המידע החשוב בתוך הררי המידע.  

* '''הצפת הקורא במידע רב בעל חשיבות מועטה''' - עיתון יכול לספק כמות גדולה של מידע בלי לתת לקוראים הבנה אמיתית של מה שמתרחש. לדוגמה אפשר לספר בצורה מפורטת על [[תאונות דרכים|תאונות דרכים]] שמתרחשות מדי יום, אבל להימנע מלחשוף קוראים מידע על דרכים להקטין את תאונות הדרכים ולהימנע ממעקב אחר מדיניות ממשלתית שעשויה להשפיע על הנושא. העיתונות מספקת מידע רב לגבי אנשים, פחות מידע לגבי אירועים ועוד פחות מידע לגבי [[תהליכים|תהליך]] בכלל ו[[תהליכים ארוכי טווח]] במיוחד. התוצאה היא במקרים רבים שהלקוח של התקשורת מותש מעודף מידע ואין לו כוח ופנאי לשמוע על נושאים חשובים. טקטיקה זו נפוצה גם בקרב ארגוני מודיעין מודרניים - במקום סתם להסתיר מידע רב ככל האפשר מהאויב, מספקים לו כמות גדולה של מידע שחלקה הגדול הוא מידע זבלי או מוטעה במקצת - וכעת על ארגון המודיעין המתחרה לנסות למצוא את המידע החשוב בתוך הררי המידע.  

* '''ליבוי רגשות ומידע רכילותי''' לעיתונות יש אינטרס מובנה לספק מידע רכילותי ובעל תוכן רגשי רב משום שמידע כזה הוא מידע שאנשים רבים נמשכים עליו. דיווח עיתונאי מלבה בדרך כלל את רגשות הקוראים כדי למכור יותר עותקים. אחת הסיבות לכך היא שבאופו טבעי [[בני אדם]] חיו במשך מאות אלפי שנים בחבורות, שבטים ו[[קהילה|קהילות]] רבות שבהן לרכילות ולתיאור היחסים בין אנשים היה ערך רב. כיום מידע כזה לא משפיע עלינו בצורה ישירה אבל עדיין קוראים מזדהים או בזים לפוליטיקאים ולאנשי תרבות שונים ורכילות עליהם משפיעה עלינו מבחינה רגשית, אם כי בדרך כלל למידע זה אין השפעה אמיתית על החיים שלנו ולרוב אין לכך חשיבות עיתונאית. בנוסף לעיתונות יש בשנים האחרונות תפקיד מרכזי בליבוי פחד מפני אירועי טרור. הכיסוי לאירועי טרור ורצח נעשה בצורה מוגזמת וצעקנית דבר שגורם לאנשים רבים תחושת חוסר בטחון. דבר זה עומד בניגוד למגמה ארוכת טווח שקיימת בעולם המערבי מאד מלחמת העולם השנייה של הגברת הבטחון של התושבים (פחות אנשים נפגעים ממלחמות ואירועים אלימים). מקרי מוות פתאומיים אחרים כמו תאונות דרכים או זיהום מקבלים פחות כיסוי ומוצגות כדבר שלא ניתן למניעה מערכתית. גם אירועי הטרור עצמם לא מהווים טריגר לדיון על שורשי הטרור והיבטים מערכתיים שלו אלא מהווים בדרך כלל מצע לדיון שטחי על פרטים רגשיים כמו זהות הקורבנות, מה אמרו שרים שביקרו באירוע וכדומה.  

* '''ליבוי רגשות ומידע רכילותי''' לעיתונות יש אינטרס מובנה לספק מידע רכילותי ובעל תוכן רגשי רב משום שמידע כזה הוא מידע שאנשים רבים נמשכים עליו. דיווח עיתונאי מלבה בדרך כלל את רגשות הקוראים כדי למכור יותר עותקים. אחת הסיבות לכך היא שבאופו טבעי [[בני אדם]] חיו במשך מאות אלפי שנים בחבורות, שבטים ו[[קהילה|קהילות]] רבות שבהן לרכילות ולתיאור היחסים בין אנשים היה ערך רב. כיום מידע כזה לא משפיע עלינו בצורה ישירה אבל עדיין קוראים מזדהים או בזים לפוליטיקאים ולאנשי תרבות שונים ורכילות עליהם משפיעה עלינו מבחינה רגשית, אם כי בדרך כלל למידע זה אין השפעה אמיתית על החיים שלנו ולרוב אין לכך חשיבות עיתונאית. בנוסף לעיתונות יש בשנים האחרונות תפקיד מרכזי בליבוי פחד מפני אירועי טרור. הכיסוי לאירועי טרור ורצח נעשה בצורה מוגזמת וצעקנית דבר שגורם לאנשים רבים תחושת חוסר בטחון. דבר זה עומד בניגוד למגמה ארוכת טווח שקיימת בעולם המערבי מאד מלחמת העולם השנייה של הגברת הבhטחון של התושבים (פחות אנשים נפגעים ממלחמות ואירועים אלימים). מקרי מוות פתאומיים אחרים כמו תאונות דרכים או זיהום מקבלים פחות כיסוי ומוצגות כדבר שלא ניתן למניעה מערכתית. גם אירועי הטרור עצמם לא מהווים טריגר לדיון על שורשי הטרור והיבטים מערכתיים שלו אלא מהווים בדרך כלל מצע לדיון שטחי על פרטים רגשיים כמו זהות הקורבנות, מה אמרו שרים שביקרו באירוע וכדומה.  

* '''[[ספין תקשורתי]]''' - הוא שימוש מניפולטיבי בעובדות הקיימות או פרשנות "יצירתית" להן, כשמטרתו מיועדת בדרך כלל לשרת כהסחת דעת של אמצעי התקשורת ושל דעת הקהל. אם יש מאבק חברתי שרוצה להעלות שאלות או ביקורת על נושא מסויים, חברה יכולה לבצע ספינים על ידי הצגת מידע חלקי ומטעה, העלאת טענות שאינן רלוונטיות.  

* '''[[ספין תקשורתי]]''' - הוא שימוש מניפולטיבי בעובדות הקיימות או פרשנות "יצירתית" להן, כשמטרתו מיועדת בדרך כלל לשרת כהסחת דעת של אמצעי התקשורת ושל דעת הקהל. אם יש מאבק חברתי שרוצה להעלות שאלות או ביקורת על נושא מסויים, חברה יכולה לבצע ספינים על ידי הצגת מידע חלקי ומטעה, העלאת טענות שאינן רלוונטיות.  

* '''קביעת השאלות והסיפור סביבן נסוב הדיון הציבורי''' - אחת הדרכים החשובות לייצר הטיה בדעת הקהל היא להיות מסוגל לקבוע מה הן השאלות שיעלו ביחס לנושא מסויים. כל עוד דנים רק בשאלות אלה, אזי רוב התשובות שינתנו לתשובה בין אם כך ואם אחרת משרתת את האינטרס של בעלי הכוח והכסף. לדוגמה שאלה מה אחוזי המס שישראל תקבל מייצוא הגז. תשובות אפשרויות הן שישראל תקבל 15% או תקבל 60%, כל עוד דנים בשאלה זו לא דנים בשאלות אחרות כמו האם ייצוא גז משתלם מבחינה כלכלית (לשם כך יש לדעת לדוגמה כמה עולה לייבא חלופות במקום הגז שמייצאים). כאשר שואלים כיצד אפשר להפוך את המכוניות לבטוחות יותר שאלה זו מניחה מראש ש[[תחבורה ציבורית]], [[תחבורת אופניים]] ואמצעים אחרים ל[[עיר ללא מכוניות|הפחתת כמות המכוניות]] לא משפיעות על נושא של [[תאונות דרכים]] וכן מניחים כי תאונות דרכים הן ההשפעה הבריאותית היחידה של מכוניות - במקום לשאול שאלה כלליות יותר - [[השפעות בריאותיות של מכוניות|מהן ההשפעות הבריאותיות של מכוניות]]

* '''קביעת השאלות והסיפור סביבן נסוב הדיון הציבורי''' - אחת הדרכים החשובות לייצר הטיה בדעת הקהל היא להיות מסוגל לקבוע מה הן השאלות שיעלו ביחס לנושא מסויים. כל עוד דנים רק בשאלות אלה, אזי רוב התשובות שינתנו לתשובה בין אם כך ואם אחרת משרתת את האינטרס של בעלי הכוח והכסף. לדוגמה שאלה מה אחוזי המס שישראל תקבל מייצוא הגז. תשובות אפשרויות הן שישראל תקבל 15% או תקבל 60%, כל עוד דנים בשאלה זו לא דנים בשאלות אחרות כמו האם ייצוא גז משתלם מבחינה כלכלית (לשם כך יש לדעת לדוגמה כמה עולה לייבא חלופות במקום הגז שמייצאים). כאשר שואלים כיצד אפשר להפוך את המכוניות לבטוחות יותר שאלה זו מניחה מראש ש[[תחבורה ציבורית]], [[תחבורת אופניים]] ואמצעים אחרים ל[[עיר ללא מכוניות|הפחתת כמות המכוניות]] לא משפיעות על נושא של [[תאונות דרכים]] וכן מניחים כי תאונות דרכים הן ההשפעה הבריאותית היחידה של מכוניות - במקום לשאול שאלה כלליות יותר - [[השפעות בריאותיות של מכוניות|מהן ההשפעות הבריאותיות של מכוניות]]

* '''בלבול בין דעות לבין עובדות''' - אחת הדרכים לבלבל אנשים היא לקבוע בצורה נחרצת דברים שלגביהם אין הוכחה. עיתונות אמיתית שואלת שאלות וכאשר ניתנות תשובות מנסה להבין מה האמינות של התשובות על ידי היבטים כמו סימוכין מקצועי או מה האינטרס של הדובר להגיד אמת. לדוגמה שאלה מקדימה בנושא הגז הטבעי בישראל היא כמה גז התגלה עד כה וכמה גז סביר שיתגלה כאן בעתיד. דברים אלה הם תנאי הכרחי לשאלות כמו כמה גז כדאי לשמור לישראל או כמה כסף נקבל ממיסוי הגז - במקרים רבים נבחרים דעות או נתונים בצורה שנוחה לבעלי הכוח החזקים והעשירים.  

* '''בלבול בין דעות לבין עובדות''' - אחת הדרכים לבלבל אנשים היא לקבוע בצורה נחרצת דברים שלגביהם אין הוכחה. עיתונות אמיתית שואלת שאלות וכאשר ניתנות תשובות מנסה להבין מה האמינות של התשובות על ידי היבטים כמו סימוכין מקצועי או מה האינטרס של הדובר להגיד אמת. לדוגמה שאלה מקדימה בנושא הגז הטבעי בישראל היא כמה גז התגלה עד כה וכמה גז סביר שיתגלה כאן בעתיד. דברים אלה הם תנאי הכרחי לשאלות כמו כמה גז כדאי לשמור לישראל או כמה כסף נקבל ממיסוי הגז - במקרים רבים נבחרים דעות או נתונים בצורה שנוחה לבעלי הכוח החזקים והעשירים.  

==קישורים חיצוניים==

==קישורים חיצוניים==

* [http://www.themarker.com/markerweek/thisweek/1.2908396 המונולוג המדהים של השר אבי גבאי - ולמה נתניהו לא מפטר אותו] גיא רולניק, דה מרקר, 08.04.2016

* [http://www.themarker.com/markerweek/thisweek/1.2908396 המונולוג המדהים של השר אבי גבאי - ולמה נתניהו לא מפטר אותו] גיא רולניק, דה מרקר, 08.04.2016

* [http://www.globalissues.org/article/158/corporate-influence-in-the-media השפעת תאגידים על התקשורת] globalissues.org

* [http://www.globalissues.org/article/158/corporate-influence-in-the-media השפעת תאגידים על התקשורת] globalissues.org

* [http://www.spunk.org/texts/intro/faq/sp001547/secD3.html איך כסף גדול משפיע על תקשורת ההמונים] spunk.org   

* [http://www.spunk.org/texts/intro/faq/sp001547/secD3.html איך כסף גדול משפיע על תקשורת ההמונים] spunk.org   

* [http://www.the7eye.org.il/DailyColumn/Pages/010508_The_journalists_didnt_tell_us_what_they_know.aspx?RetUrl=/WRITTERS/Pages/avishay_ivri.aspx אפקט הפלורסצנט] על מנהג העיתונאים בישראל להתעלם מנורמות של שחיתות. אבישי עברי, העין השביעית, 01/06/2008

* [http://www.the7eye.org.il/DailyColumn/Pages/010508_The_journalists_didnt_tell_us_what_they_know.aspx?RetUrl=/WRITTERS/Pages/avishay_ivri.aspx אפקט הפלורסצנט] על מנהג העיתונאים בישראל להתעלם מנורמות של שחיתות. אבישי עברי, העין השביעית, 01/06/2008

* [http://homocombustans.com/2010/04/30/%D7%9B%D7%9A-%D7%A2%D7%95%D7%91%D7%93-%D7%9E%D7%A2%D7%A8%D7%9A-%D7%94%D7%9E%D7%99%D7%9E%D7%95%D7%9F-%D7%A9%D7%9C-%D7%94%D7%9B%D7%97%D7%A9%D7%AA-%D7%94%D7%90%D7%A7%D7%9C%D7%99%D7%9D/ כך עובד מערך המימון של הכחשת האקלים] פרופ' דני רבינוביץ', בבלוג 'האדם השורף', אפריל 2010

* [http://homocombustans.com/2010/04/30/%D7%9B%D7%9A-%D7%A2%D7%95%D7%91%D7%93-%D7%9E%D7%A2%D7%A8%D7%9A-%D7%94%D7%9E%D7%99%D7%9E%D7%95%D7%9F-%D7%A9%D7%9C-%D7%94%D7%9B%D7%97%D7%A9%D7%AA-%D7%94%D7%90%D7%A7%D7%9C%D7%99%D7%9D/ כך עובד מערך המימון של הכחשת האקלים] פרופ' דני רבינוביץ', בבלוג 'האדם השורף', אפריל 2010

*[https://ira.abramov.org/blog/2010/09/01/mixed-thoughts-about-skepticism-and-global-warming/ מחשבות פזורות (מאד) על הבוקר, על ספקנות והעידן הגאולוגי הבא] עירא אברמוב, ספטמבר 2010

*[https://ira.abramov.org/blog/2010/09/01/mixed-thoughts-about-skepticism-and-global-warming/ מחשבות פזורות (מאד) על הבוקר, על ספקנות והעידן הגאולוגי הבא] עירא אברמוב, ספטמבר 2010

*[http://theconversation.com/why-ill-talk-politics-with-climate-change-deniers-but-not-science-34949 Why I’ll talk politics with climate change deniers – but not science] Mark Maslin , דצמבר 2014  

*[http://theconversation.com/why-ill-talk-politics-with-climate-change-deniers-but-not-science-34949 Why I’ll talk politics with climate change deniers – but not science] Mark Maslin, דצמבר 2014  

* [https://www.youtube.com/watch?v=_PWDFzWt-Ag  Climate Change - Phil Jones and the 'no warming for 15 years'] הדגמה של צהובון בריטי שלוקח ציטוט ממדען ומסיק ממנו מסקנות "ספקניות" שלא עולות מדבריו, סרטון יוטיוב 2010

* [https://www.youtube.com/watch?v=_PWDFzWt-Ag  Climate Change - Phil Jones and the 'no warming for 15 years'] הדגמה של צהובון בריטי שלוקח ציטוט ממדען ומסיק ממנו מסקנות "ספקניות" שלא עולות מדבריו, סרטון יוטיוב 2010