שינויים

נוספו 1,717 בתים ,  10:35, 16 ביוני 2016
אין תקציר עריכה
שורה 1: שורה 1: −
'''אמפתיה''' (Empathy) היא מצב רגשי שבו יש זיהוי של מצבו הנפשי של האחר והזדהות איתו. האמפתיה מושפעת הן מתהליכים רגשיים מידיים ואינסטקיביים (תגובת מראה) שבני אדם ויצורים אחרים נולדים איתם והן מתהליכים קוגנטיביים שקיימים בבני אדם ויכולים להתפתח או לעבור התדרדרות אצל בני אדם. בתהליך האמפתיה מתפתחת רגישות, דאגה ואכפתיות כלפי האחר. התנהגות אמפתית מופיעה בדרך כלל כתגובה למצוקה אצל הזולת.  
+
'''אמפתיה''' (Empathy) היא מצב רגשי שבו יש זיהוי של מצבו הנפשי או מצב פיסי של מצוקה של האחר, הזדהות איתו ורצון לסייע לו. האמפתיה מושפעת הן מתהליכים רגשיים מידיים ואינסטקיביים (תגובת מראה) שבני אדם ויצורים אחרים נולדים איתם והן מתהליכים קוגנטיביים שקיימים בבני אדם וככל הנראה גם ביצורים אחרים, ויכולים להתפתח עם החיים או לעבור התדרדרות. בתהליך האמפתיה מתפתחת רגישות, דאגה ואכפתיות כלפי האחר. התנהגות אמפתית מופיעה בדרך כלל כתגובה למצוקה אצל הזולת.
 +
 
 +
בעבר היה נהוג לחשוב שאמפתיה היא תכונה אנושית, אבל בשנים האחרונות קיימים מחקרים שמראים שיונקים מרגישים אמפתיה כלפי יונקים אחרים בני אותו מין או אפילו ממין אחר, וכן עדויות ומחקרים על סיוע ליצורים אחרים מצד בעלי חיים שונים. אמפתיה היא אמצעי חשוב בכל הנושא של גידול ילדים וכן בהקשרים אחרים של המין האנושי. מקרים של חוסר אמפתיה כלפי בני אדם אחרים עלולים להיות מעורבים במקרים של לינץ' ואף רצח עם.  
    
==מנגנונים שונים של אמפתיה==
 
==מנגנונים שונים של אמפתיה==
 
מקור המושג "אמפתיה" הוא במילה היוונית ἐμπάθεια) empatheia,"אמפתיה"), שפירושו המילולי "קרבה גופנית". המושג אומץ בסוף המאה ה-19 על ידי הפילוסוף הגרמני תיאודור ליפס, תחת המינוח בגרמנית Einfühlung , שפירושו "להרגיש כלפי", או "להרגיש לתוך". ליפס ביקש להשתמש במושג כדי לתאר את החוויה האסתטית באומנות, מזווית המבט של הצופה ביצירה. רק מאוחר יותר קיבל המושג את משמעותו המקובלת היום, בתחום מדעי-החברה, בעיקר בעקבות עבודתו של וילהלם דילתיי.
 
מקור המושג "אמפתיה" הוא במילה היוונית ἐμπάθεια) empatheia,"אמפתיה"), שפירושו המילולי "קרבה גופנית". המושג אומץ בסוף המאה ה-19 על ידי הפילוסוף הגרמני תיאודור ליפס, תחת המינוח בגרמנית Einfühlung , שפירושו "להרגיש כלפי", או "להרגיש לתוך". ליפס ביקש להשתמש במושג כדי לתאר את החוויה האסתטית באומנות, מזווית המבט של הצופה ביצירה. רק מאוחר יותר קיבל המושג את משמעותו המקובלת היום, בתחום מדעי-החברה, בעיקר בעקבות עבודתו של וילהלם דילתיי.
   −
המנגנון הרגשי של אמפתיה הוא מנגנון שנתגלה לראשונה אצל קופים, והוא קיים גם בקרב בני אדם וכנראה גם בקרב יונקים אחרים. מנגנון זה קשור ל"נוריוני מראה" - כאשר רואים מישהו חובה סבל או מצוקה (לדוגמה נחתך ביד, בוכה, וכו') יש נוריונים במוח שמחקים חוויה דומה אך חלשה יותר במוח שלנו, כאילו אנו עצמנו עברנו את הסבל הזה. משום כך בקרב רוב בני האדם צפיה באדם אחר סובל מובילה לתחושה של סבל. תהליך זה הוא אינסטקיבטי ומולד.  
+
המנגנון הרגשי של אמפתיה הוא מנגנון שנתגלה לראשונה אצל קופים, והוא קיים גם בקרב בני אדם וכנראה גם בקרב יונקים אחרים. מנגנון זה קשור ל"נוריוני מראה" - כאשר רואים מישהו חובה סבל או מצוקה (לדוגמה נחתך ביד, בוכה, וכו') יש נוריונים במוח שמחקים חוויה דומה אך חלשה יותר במוח שלנו, כאילו אנו עצמנו עברנו את הסבל הזה. משום כך בקרב רוב בני האדם צפיה באדם אחר סובל מובילה לתחושה של סבל. תהליך זה הוא אינסטקיבטי ומולד. [http://www.haaretz.co.il/magazine/.premium-1.2969450 ]
   −
המגנון המחשבתי-תפסיתי של אמפתיה מופיע בבני אדם רק בגיל 3-4 שנים, והוא קשור לאונה הקדמית במוח. המהות של המנגנון הזה היא היכולת לשים את עצמנו בנעליים של מישהו אחר ולהבין מה עובר עליו.
+
המגנון המחשבתי-תפסיתי של אמפתיה מופיע בבני אדם רק בגיל 3-4 שנים, הוא קשור לאונה הקדמית במוח ויכול להתפתח עם התבגרות האדם וצבירת חוויות וכן עקב לימוד והבנה. המהות של המנגנון הזה היא היכולת לשים את עצמנו בנעליים של מישהו אחר ולהבין מה עובר עליו.[http://www.haaretz.co.il/magazine/.premium-1.2969450 ]
    
==אמפתיה בקרב בעלי חיים==
 
==אמפתיה בקרב בעלי חיים==
שורה 27: שורה 29:     
==שיבוש של אמפתיה ואלימות==
 
==שיבוש של אמפתיה ואלימות==
חוקרים שונים מתחום מדעי המוח והפסיכולוגיה חוקרים תהליכים של פגיעה במנגנוני אמפתיה, שמאפשרים לאנשים להשתתף באירועים אלימים כגון לינץ', מלחמה או [[רצח עם]]. בדרך כלל מדובר בתהליכים תרבותיים כגון הסתה, כעס וזעם ששוחקים אמפתיה. חוקר אחד שבדק קבוצת אנשים מילואים גרמנים שהיו חלק מצבא היבשה של גרמניה, והשתתפו ברצח יהודים במהלך הפלישה לרוסיה. החוקר מתאר תהליך של דיכוי הרגש שבו בתחילה חלק מהאנשים מזועזים ממה שנדרש מהם לעשות ובהמשך הם מדכאים כל תחושה או רגש.  
+
חוקרים שונים מתחום מדעי המוח והפסיכולוגיה חוקרים תהליכים של פגיעה במנגנוני אמפתיה, שמאפשרים לאנשים להשתתף באירועים אלימים כגון לינץ', מלחמה או [[רצח עם]]. בדרך כלל מדובר בתהליכים תרבותיים כגון הסתה, כעס וזעם ששוחקים אמפתיה. חוקר המוח יצחק פריד בדק קבוצת אנשים מילואים גרמנים שהיו חלק מצבא היבשה של גרמניה, והשתתפו ברצח יהודים במהלך הפלישה לרוסיה. פריד מתאר תהליך של דיכוי הרגש שבו בתחילה חלק מהאנשים מזועזים ממה שנדרש מהם לעשות ובהמשך הם מדכאים כל תחושה או רגש. לדברי פריד היכולת להיות מעורב ברצח כזה לא נובעת מרגש חזק של שנאה אלא מיכולת ניתוק והכחשה של רגשות. [http://www.haaretz.co.il/magazine/.premium-1.2701120 ]
    
==הבאת עדות והדחקה של אמפתיה==
 
==הבאת עדות והדחקה של אמפתיה==
שורה 54: שורה 56:  
* {{כלכליסט|קרן צוריאל הררי|לאן נעלמה האמפתיה האנושית?|3593641|24 בינואר 2013}}
 
* {{כלכליסט|קרן צוריאל הררי|לאן נעלמה האמפתיה האנושית?|3593641|24 בינואר 2013}}
 
* [http://alaxon.co.il/article/אמפתיה-קרה-ומחושבת אמפתיה קרה ומחושבת] מריה קוניקובה, אלכסון, 21 בנובמבר 2013
 
* [http://alaxon.co.il/article/אמפתיה-קרה-ומחושבת אמפתיה קרה ומחושבת] מריה קוניקובה, אלכסון, 21 בנובמבר 2013
 +
* [http://toldotofakim.cet.ac.il/ShowItem.aspx?ItemID=d795878d-5b20-4616-b5c8-36ddc15adaf2&lang=HEB להיכנס לנעליו של האחר] השימוש באמפתיה כאמצעי לעורר את עניין התלמידים בחומר הלימוד וכדרך לפיתוח רגישותם המוסרית. גדי רנאור, באתר מט"ח, במקור - התפרסם בכתב העת הד החינוך, גיליון 7-8, 2006.
 
* [http://www.haaretz.co.il/magazine/.premium-1.2969450 מה קורה במוח שלנו כשאנחנו עושים לינץ'] ראיון עם פרופ' תלמה הנדלר, עידו אפרתי, מוסף הארץ 08.06.2016
 
* [http://www.haaretz.co.il/magazine/.premium-1.2969450 מה קורה במוח שלנו כשאנחנו עושים לינץ'] ראיון עם פרופ' תלמה הנדלר, עידו אפרתי, מוסף הארץ 08.06.2016
 
* [http://www.haaretz.co.il/magazine/.premium-1.2701120 מה גורם לאדם רגיל להפוך לרוצח המונים? על סינדרום E] ראיון עם חוקר המוח יצחק פריד, סמדר רייספלד, מוסף הארץ, 06.08.2015
 
* [http://www.haaretz.co.il/magazine/.premium-1.2701120 מה גורם לאדם רגיל להפוך לרוצח המונים? על סינדרום E] ראיון עם חוקר המוח יצחק פריד, סמדר רייספלד, מוסף הארץ, 06.08.2015