47,332
עריכות
שינויים
←דיני הגבלים עסקיים בישראל
דיני ההגבלים העסקיים בישראל הם תחום שקיים בעיקרו משנות ה-90 והוא מתפתח עם השנים. התחום מושפע רבות מהחקיקה והפסיקה בארצות הברית ובאירופה. חוק הגבלים עסקיים היה קיים משנת 1959 אך הוא היה חלש בהרבה יחסית לחוק הקיים. החוק עבר שינויים משמעותיים בשנת 1988 והוכנסו בו שינויים בדבר מיזוגים. מתוקף סעיף 41א לחוק הוקמה בשנת 1994 '''רשות ההגבלים העסקיים''', שהיא הגוף העיקרי המפקח על התחרות בישראל. בראש הרשות עומד '''הממונה על ההגבלים העסקיים'''. במקביל, מתוקף סעיף 32 לחוק, קם בית הדין להגבלים עסקיים. בשנת 1996 הוכנסו אלמנטים של ניצול לרעה מעמד של מונופולים. בשנת 2000 נחקק כי הממונה רשאי לתת פטור סוג (מתן פטור לסוג שלם של הסדרים ולא רק פטור אינדיבידואלי למבקש). במרץ 2001 נקבעו פטורי הסוג הראשונים. [http://www.ralc.co.il/presentation/hegbelim2.htm]
דיני ההגבלים העסקיים בישראל הם תחום שקיים בעיקרו משנות ה-90 והוא מתפתח עם השנים. התחום מושפע רבות מהחקיקה והפסיקה בארצות הברית ובאירופה. חוק הגבלים עסקיים היה קיים משנת 1959 אך הוא היה חלש בהרבה יחסית לחוק הקיים. החוק עבר שינויים משמעותיים בשנת 1988 והוכנסו בו שינויים בדבר מיזוגים. מתוקף סעיף 41א לחוק הוקמה בשנת 1994 '''רשות ההגבלים העסקיים''', שהיא הגוף העיקרי המפקח על התחרות בישראל. בראש הרשות עומד '''הממונה על ההגבלים העסקיים'''. במקביל, מתוקף סעיף 32 לחוק, קם בית הדין להגבלים עסקיים. בשנת 1996 הוכנסו אלמנטים של ניצול לרעה מעמד של מונופולים. בשנת 2000 נחקק כי הממונה רשאי לתת פטור סוג (מתן פטור לסוג שלם של הסדרים ולא רק פטור אינדיבידואלי למבקש). במרץ 2001 נקבעו פטורי הסוג הראשונים. [http://www.ralc.co.il/presentation/hegbelim2.htm]
למרות החוק הקיים במשך שנים ארוכות נמענו ממונים על הגבלים עסקיים מעימות ישיר עם מונופולים בישראל כך שבענפים רבים קיימת ריכוזיות משמעותית - לדוגמה בתחומי [[בנקאות בישראל]], [[ביטוח בישראל]], [[מזון בישראל]] ועוד יש [[תחרות בין מעטים]]. חלק מהממונים על הגבלים עסקיים בעבר עברו לעבוד בחברות שהן במעמד של מונופול או אוליגופול לדוגמה [[יורם טורבוביץ']] (שהיה ממונה בשנים 1992-1996) ו[[רונית קן]] (2005 - 2011) עברו לאחר מכן לעבוד עבור [[גז טבעי בישראל|חברות גז טבעי]], דבר שנחשב כחלק מ[[קשרי הון-שלטון במשק הגז הטבעי בישראל]] ובהקשר רחב יותר חלק מתופעת [[דלת מסתובבת|הדלת המסתובבת]] ו[[קשרי הון שלטון]].
למרות החוק הקיים במשך שנים ארוכות נמענו ממונים על הגבלים עסקיים מעימות ישיר עם מונופולים בישראל כך שבענפים רבים קיימת ריכוזיות משמעותית - לדוגמה בתחומי [[בנקאות בישראל]], [[ביטוח בישראל]], [[מזון בישראל]] ועוד יש [[תחרות בין מעטים]].
במסגרת [[מתווה הגז]] מוסד ההגבלים העסקיים נעקף על ידי "סעיף 52" של חוק ההגבלים העסקיים שמאפשר להתעלם מהממונה עקב שיקולים בטחוניים. בעקבות המתווה והתנהלות הממשלה התפטר הממונה על הגבלים עסקיים דוד גילה. ארגונים, מומחים ופעילים חברתיים טענו כי דבר זה היווה פגיעה קשה בעצמאות של מוסד ההגבלים העסקיים בישראל. [[דרור שטרום]], הממונה לשעבר על הגבלים עסקיים (2001-2005) טען כי אין בעצם סיבה מדינית שגוברת על ההגבלים העסקיים, "הפעלת סעיף 52 זה לא מעקף של ממונה – אלא שמיטת הקרקע מתחת לפיקוח על מונופולים וקרטלים בישראל""{{הערה|{{TheMarker1|אבי בר-אלי|הקרב על הגז - דרור שטרום: "מפיצים שקר. עקיפת הממונה על ההגבלים - זילות החוק|markets/1.2682571|13 ביולי 2015}}}}.
במסגרת [[מתווה הגז]] מוסד ההגבלים העסקיים נעקף על ידי "סעיף 52" של חוק ההגבלים העסקיים שמאפשר להתעלם מהממונה עקב שיקולים בטחוניים. בעקבות המתווה והתנהלות הממשלה התפטר הממונה על הגבלים עסקיים דוד גילה. ארגונים, מומחים ופעילים חברתיים טענו כי דבר זה היווה פגיעה קשה בעצמאות של מוסד ההגבלים העסקיים בישראל. [[דרור שטרום]], הממונה לשעבר על הגבלים עסקיים (2001-2005) טען כי אין בעצם סיבה מדינית שגוברת על ההגבלים העסקיים, "הפעלת סעיף 52 זה לא מעקף של ממונה – אלא שמיטת הקרקע מתחת לפיקוח על מונופולים וקרטלים בישראל""{{הערה|{{TheMarker1|אבי בר-אלי|הקרב על הגז - דרור שטרום: "מפיצים שקר. עקיפת הממונה על ההגבלים - זילות החוק|markets/1.2682571|13 ביולי 2015}}}}.
===שיטת הדלת המסתובבת===
חלק מהממונים על הגבלים עסקיים בעבר הם בעלי קשרים בחברות המונופליסטיות וחלקם עברו לעבוד בחברות שהן במעמד של מונופול או אוליגופול. דבר זה נחשב לחלק מ[[שיטת הדלת המסתובבת]] ו[[קשרי הון שלטון]]. הדבר בולט במיוחד כחלק מ[[קשרי הון-שלטון במשק הגז הטבעי בישראל]].
* [[יורם טורבוביץ']] (שהיה ממונה בשנים 1992-1996). טורבוביץ' שכיהן בעברו כראש לשכת ראש הממשלה [[אהוד אולמרט ]] המליץ על רונית קן לתפקיד, לאחר סיום תפקידו מונה ליו"ר דלק אנרגיה שפועלת בתחום [[גז טבעי בישראל|הגז הטבעי בישראל]]. <ref>{{קישור כללי|הכותב =יורם גביזון|כתובת =http://www.themarker.com/markets/1.564620|כותרת = יורם טורבוביץ' - המולטי-מיליונר החדש של משקיעי הגז|אתר = the marker|תאריך = 20 בינואר 2010}}</ref>
* [[רונית קן]] (היתה הממונה על הגבלים עסקיים בשנים 2005 - 2011) בעקבות נסיגת חברת בריטיש מחיפושי הגז, חיפש הגאולוג, יוסי לנגוצקי, שותפים חדשים. הוא פנה לחברות דלק אליהם הצטרפה אחרי שנה חברת נובל אנרג'י. כל החברות האלו עסקו בחיפוש והפקת גז ולכן הייתה סבירות גדולה שיווצר מונופול. רונית קן התעלמה מחשש זה ונתנה לשותפות "פטור מהסדר כובל" תחת הטענה ש"היקף ההשקעות ומימדי הסיכון בפרויקט מחייבים את שיתוף הפעולה בין הצדדים". רונית קן היא אשתו של אייל קן, חבר של ליגד רוט לוי, הבעלים של רציו וחברת התקשורת דלין. [[אייל קן]] יחד עם [[רוט לוי]] ודלק השקעות הגישו בקשה לזיכיון חדש עבור ערוץ 2.{{הערה|שם=תחקיר ערוץ 11|1=[http://www.iba.org.il/program.aspx?scode=1964095 ערוץ 1 מבט שני: בכייה לדורות? - חלק א]}} לאחר פרישתה, מונתה לדירקטורית בחברת הגז "רציו". <ref>{{קישור כללי|הכותב =אבי בר-אלי|כתובת =http://www.themarker.com/dynamo/1.2234756|כותרת = רונית קן, יצחק תשובה ורציו מציגים: חתונה מאוחרת|אתר = the marker|תאריך = 4 בפברואר 2014}}</ref> אי ההכרזה על הסדר כובל על ידי קן הוא הרקע להחלטת דוד גילה להכריז על הסדר כובל בתחום הגז בשנת 2014, דבר שהיווה את הרקע ל[[מתווה הגז]].
* [[מיכל הלפרין]]. הלפרין מונתה לממונה על הגבלים עסקיים במקום [[דוד גילה]], שהתפטר על רקע עקיפת הסמכויות שלו במשק הגז על ידי [[מתווה הגז]]. בשנת 2016 חשף עיתון דה מרקר כי הלפרין ייצגה כעורכת דין פרטית את חברת הגז ישראמקו, והיתה מעורבות מטעם החברה בגיבוש של [[מתווה הגז]]. נוסף לכך דבר זה לא דווח לציבור, וישראמקו לא מופיעה ברשימת החברות שהלפרין מנועה מלעסוק בעניינן. [http://www.themarker.com/dynamo/1.2939702] הדבר גרם להפגנות מול ביתה של הלפרין על ידי פעילי מאבק הגז [http://www.themarker.com/dynamo/1.2947035]
==ראו גם==
==ראו גם==