שינויים

===חברי הועדה===

===חברי הועדה===

*שאול צמח - מנכ"ל [[משרד האנרגיה והמים]]  

* [[שאול צמח]] - מנכ"ל [[משרד האנרגיה והמים]]  

*פרופ' [[יוג'ין קנדל]] – ראש [[המועצה הלאומית לכלכלה]] במשרד ראש הממשלה  

* פרופ' [[יוג'ין קנדל]] – ראש [[המועצה הלאומית לכלכלה]] במשרד ראש הממשלה  

*גל הרשקוביץ – הממונה על התקציבים ב[[משרד האוצר]]

* גל הרשקוביץ – הממונה על התקציבים ב[[משרד האוצר]]

*פרופ' דיוויד גילה [[הממונה על ההגבלים העסקיים]]  

* פרופ' [[דיוויד גילה]] [[הממונה על ההגבלים העסקיים]]  

*עו"ד אלונה שפר – מנכ"ל [[המשרד להגנת הסביבה]]  

* עו"ד [[אלונה שפר]] – מנכ"ל [[המשרד להגנת הסביבה]]  

*אבריאל בר יוסף – המשנה לראש המטה לביטחון לאומי  

* אבריאל בר יוסף – המשנה לראש המטה לביטחון לאומי  

*פיני אביבי – המשנה למנכ"ל לעניינים מולטילטראליים ואסטרטגיים במשרד החוץ  

* פיני אביבי – המשנה למנכ"ל לעניינים מולטילטראליים ואסטרטגיים במשרד החוץ  

*עו"ד אבי ליכט – המשנה ליועץ המשפטי לממשלה (כלכלי-פיסקאלי)

* עו"ד [[אבי ליכט]] – המשנה ליועץ המשפטי לממשלה (כלכלי-פיסקאלי)

==התנהלות הוועדה==

==התנהלות הוועדה==

מינוי הוועדה היה כאמור באוקטובר 2011. המלצות הביניים של הוועדה לציבור ב-05.04.2012, ונתבקשו התייחסויות של הציבור ל-15.05.2012. עיקרי ניירות העמדה שהתייחסו להמלצות הוועדה היו החברות מפיקות הגז וכן מספר ארגוני סביבה.   

מינוי הוועדה היה כאמור באוקטובר 2011. המלצות הביניים של הוועדה לציבור ב-05.04.2012, ונתבקשו התייחסויות של הציבור ל-15.05.2012. עיקרי ניירות העמדה שהתייחסו להמלצות הוועדה היו החברות מפיקות הגז וכן מספר ארגוני סביבה.   

המדענים הראשיים של משרדי האנרגיה והגנת הסביבה, ד"ר שלמה ולד וד"ר סיניה נתניהו, שאינם חברי הוועדה, הגישו דו"ח שמתנגד לייצוא גז בשלב זה. הדו"ח שכתבו, נגנז בתחילה אך פורסם לקראת סוף עבודת הוועדה. <ref name="globs7_12"/> הדוח נכתב כבר במרץ 2012, אולם באתר הוועדה נכתב כי הוא "הוגש לוועדה לאחר תום השימוע הציבורי" אף שזה נמשך במשך החודשים מאי  

המדענים הראשיים של משרדי האנרגיה והגנת הסביבה, ד"ר [[שלמה ולד]] וד"ר [[סיניה נתניהו]], שאינם חברי הוועדה, הגישו דו"ח שמתנגד לייצוא גז בשלב זה. הדו"ח שכתבו, נגנז בתחילה אך פורסם לקראת סוף עבודת הוועדה. <ref name="globs7_12"/> הדוח נכתב כבר במרץ 2012, אולם באתר הוועדה נכתב כי הוא "הוגש לוועדה לאחר תום השימוע הציבורי" אף שזה נמשך במשך החודשים מאי  

[[העמותה לכלכלה בת קיימא]], [[הפורום הישראלי לאנרגיה]] הגישו ניירות עמדה לדו"ח הביניים של הוועדה, וטענו כי יש לפתח תוכנית ארוכת טווח ל[[משק האנרגיה הישראלי]] ולהבטיח עתודות גז מעבר ל-25 שנה. זאת על רקע היות משאב הגז משאב אסטרטגי שעלול להיות בו מחסור עולמי עקב [[שיא תפוקת הנפט]] ו[[שיא תפוקת הגז]].  

[[העמותה לכלכלה בת קיימא]], [[הפורום הישראלי לאנרגיה]] הגישו ניירות עמדה לדו"ח הביניים של הוועדה, וטענו כי יש לפתח תוכנית ארוכת טווח ל[[משק האנרגיה הישראלי]] ולהבטיח עתודות גז מעבר ל-25 שנה. זאת על רקע היות משאב הגז משאב אסטרטגי שעלול להיות בו מחסור עולמי עקב [[שיא תפוקת הנפט]] ו[[שיא תפוקת הגז]].  

ראש הממשלה והאוצר הפעילו לחץ על ועדת צמח להגדיל את אפשרויות יצוא הגז<ref name="globs7_12">[http://www.globes.co.il/news/article.aspx?did=1000768935 רה"מ והאוצר לוחצים על ועדת צמח להגדיל יצוא הגז] עמירם ברקת,  גלובס, 25.7.2012</ref> וארגוני סביבה וארגונים אחרים העריכו כי מופעל לחץ מצד חברות הגז כדי להגדיל את מכסות הייצוא. אין זו הפעם הראשונה ש[[קשרי הון שלטון]] השפיעו על מדיניות ממשלתית בנושא זה.  

ראש הממשלה והאוצר הפעילו לחץ על ועדת צמח להגדיל את אפשרויות יצוא הגז<ref name="globs7_12">[http://www.globes.co.il/news/article.aspx?did=1000768935 רה"מ והאוצר לוחצים על ועדת צמח להגדיל יצוא הגז] עמירם ברקת,  גלובס, 25.7.2012</ref> וארגוני סביבה וארגונים אחרים העריכו כי מופעל לחץ מצד חברות הגז כדי להגדיל את מכסות הייצוא. אין זו הפעם הראשונה ש[[קשרי הון שלטון]] השפיעו על מדיניות ממשלתית בנושא זה.  

לטענת שר האוצר, יובל שטייניץ לדוגמה, הממשל האמריקאי התנגד בעבר להעלאת המיסוי על הגז, ודבר זה הוביל לביטול היוזמה להעלאת התמלוגים בזמן ממשלת שרון.<ref>[http://www.themarker.com/misc/1.575913 יובל שטייניץ חושף: "ממשלת שרון נסוגה מכוונתה להעלאת תמלוגי הגז והנפט בשל לחץ אמריקאי"] אורה קורן, דה מארקר, 17.06.2010</ref>  

לטענת שר האוצר, [[יובל שטייניץ]] לדוגמה, הממשל האמריקאי התנגד בעבר להעלאת המיסוי על הגז, ודבר זה הוביל לביטול היוזמה להעלאת התמלוגים בזמן ממשלת שרון.<ref>[http://www.themarker.com/misc/1.575913 יובל שטייניץ חושף: "ממשלת שרון נסוגה מכוונתה להעלאת תמלוגי הגז והנפט בשל לחץ אמריקאי"] אורה קורן, דה מרקר, 17.06.2010</ref>  

אחת הטענות העיקריות של הוועדה, במיוחד ממשרד האוצר היא כי יזמים לא ישקיעו בגילוי מאגרים חדשים ובפיתוח מאגרים חדשים, ללא תמריץ כלכלי של ייצוא הגז. ייצוא הגז יבוצע על ידי הנזלה שלו במתקן מיוחד ויקר. עם זאת הוועדה לא טרחה להציג תחשיב כלכלי של עלויות מוערכות שיגבה עמדה זו.  

אחת הטענות העיקריות של הוועדה, שנשמעה במיוחד ממשרד האוצר, היא כי יזמים לא ישקיעו בגילוי מאגרים חדשים ובפיתוח מאגרים חדשים, ללא תמריץ כלכלי של ייצוא הגז. ייצוא הגז יבוצע על ידי הנזלה שלו במתקן מיוחד ויקר. עם זאת הוועדה לא טרחה להציג תחשיב כלכלי של עלויות מוערכות שיגבה עמדה זו.  

ההמלצות הסופיות של הוועדה הוגשו ב-12.9.2012.  

ההמלצות הסופיות של הוועדה הוגשו ב-12.9.2012.  

כמו כן טענה הוועדה כי על פי תחשיבי [[היוון]] שביצעה, כדאי מבחינת [[יעילות כלכלית]] לשמור על עתודות גז לכ-20 שנה.  

כמו כן טענה הוועדה כי על פי תחשיבי [[היוון]] שביצעה, כדאי מבחינת [[יעילות כלכלית]] לשמור על עתודות גז לכ-20 שנה.  

מנכ"לית המשרד להגנת הסביבה, אלונה שפר קארו לא הסכימה עם האמור בדו"ח הוועדה והגישה חוות דעת מיעוט. "הדו"ח הסופי של הוועדה ערוך באופן מגמתי וכל תכליתו להצדיק החלטה בלתי אחראית ובלתי מבוססת על ייצוא נרחב של גז טבעי מישראל." וכי המלצות הוועדה מתבססות על הנחות אופטימיות מנקודת המבט של הייצוא: הערכה של מלאים גדולים ושל תגליות עתידיות גדולות, הנחה כי הביקוש של השוק הישראלי לגז יהיה קטן, וכי המחירים בטווח הבינוני והארוך בשוק האנרגיה העולמי יהיו נמוכים (ולכן כדאי לייצא כעת).  

מנכ"לית המשרד להגנת הסביבה, [[אלונה שפר קארו]] לא הסכימה עם האמור בדו"ח הוועדה והגישה חוות דעת מיעוט. "הדו"ח הסופי של הוועדה ערוך באופן מגמתי וכל תכליתו להצדיק החלטה בלתי אחראית ובלתי מבוססת על ייצוא נרחב של גז טבעי מישראל." וכי המלצות הוועדה מתבססות על הנחות אופטימיות מנקודת המבט של הייצוא: הערכה של מלאים גדולים ושל תגליות עתידיות גדולות, הנחה כי הביקוש של השוק הישראלי לגז יהיה קטן, וכי המחירים בטווח הבינוני והארוך בשוק האנרגיה העולמי יהיו נמוכים (ולכן כדאי לייצא כעת).  

===התנגדויות לייצוא===

===התנגדויות לייצוא===

{{ציטוט|תוכן=מסקנתנו החד משמעית היא כי עד לשנת 2020 יש לקבל הערכות מבוססות יותר של מלאים, פיתוחים של תחליפים טכנולוגיים לגז טבעי ואמידת הביקושים בסקטורים השונים עם ביסוס ההיצע. עד שקלול מושכל של אלמנטים אלו, יש להימנע בתקופת זו מלאשר ייצוא גז טבעי אל מחוץ לגבולות המדינה. במקביל, ועל מנת לבסס את הוודאות עבור חברות הקידוחים, על מדינת ישראל לשכלל ולפתח את יכולות המשק הישראלי לעבור לשימוש בגז בהיקפים גדולים מחד, אך תוך הימנעות מהסתמכות על הגז כמקור אנרגיה בלעדי מאידך.מקור=[http://energy.gov.il/Subjects/NG/Documents/%D7%94%D7%AA%D7%99%D7%99%D7%97%D7%A1%D7%95%D7%AA/NGExportMarch2012.pdf חוות דעת מטעם ד"ר סיניה נתניהו וד"ר שלמה ולד] מרץ 2012}}

{{ציטוט|תוכן=מסקנתנו החד משמעית היא כי עד לשנת 2020 יש לקבל הערכות מבוססות יותר של מלאים, פיתוחים של תחליפים טכנולוגיים לגז טבעי ואמידת הביקושים בסקטורים השונים עם ביסוס ההיצע. עד שקלול מושכל של אלמנטים אלו, יש להימנע בתקופת זו מלאשר ייצוא גז טבעי אל מחוץ לגבולות המדינה. במקביל, ועל מנת לבסס את הוודאות עבור חברות הקידוחים, על מדינת ישראל לשכלל ולפתח את יכולות המשק הישראלי לעבור לשימוש בגז בהיקפים גדולים מחד, אך תוך הימנעות מהסתמכות על הגז כמקור אנרגיה בלעדי מאידך.מקור=[http://energy.gov.il/Subjects/NG/Documents/%D7%94%D7%AA%D7%99%D7%99%D7%97%D7%A1%D7%95%D7%AA/NGExportMarch2012.pdf חוות דעת מטעם ד"ר סיניה נתניהו וד"ר שלמה ולד] מרץ 2012}}

המכון הישראלי לתכנון כלכלי, הצהיר כי הערכות הוועדה של הביקוש המקומי עמדו בחסר. כך לדוגמה משווה המכון בין סוגי הצריכה של הגז הטבעי הצפויים בישראל לבין סוגי צריכה במדינות אחרות. בעוד שבישראל 92% מהגז אמור לשמש להפקת חשמל, במדינות אחרות שימוש זה עומד על פחות מ-30% ושימושים אחרים כוללים תחבורה, הסקטור הביתי ותעשייה. בנוסף מצהיר המכון כי רוב המדינות האחרות שמייצאות גז משאירות רזרבות למשך זמן ארוך הרבה יותר יחסית לצריכה המקומית שלהן, לרוב מעל 50 שנה, וכי מדינות שאינן נוהגות כך עושות זאת מחוסר ברירה. כמו כן, טען המכון כי הוועדה לא שקלה ברצינות סיכונים ביטחוניים של התקפת על אונייה שנושאת את הגז המונזל שעלולה להסב נזק רציני לערי נמל שיהיו ליד האונייה.[http://energy.gov.il/Subjects/NG/Documents/התייחסות/המכון%20הישראלי%20לתכנון%20כלכלי.pdf]

[[המכון הישראלי לתכנון כלכלי]], הצהיר כי הערכות הוועדה של הביקוש המקומי עמדו בחסר. כך לדוגמה משווה המכון בין סוגי הצריכה של הגז הטבעי הצפויים בישראל לבין סוגי צריכה במדינות אחרות. בעוד שבישראל 92% מהגז אמור לשמש להפקת חשמל, במדינות אחרות שימוש זה עומד על פחות מ-30% ושימושים אחרים כוללים תחבורה, הסקטור הביתי ותעשייה. בנוסף מצהיר המכון כי רוב המדינות האחרות שמייצאות גז משאירות רזרבות למשך זמן ארוך הרבה יותר יחסית לצריכה המקומית שלהן, לרוב מעל 50 שנה, וכי מדינות שאינן נוהגות כך עושות זאת מחוסר ברירה. כמו כן, טען המכון כי הוועדה לא שקלה ברצינות סיכונים ביטחוניים של התקפת על אונייה שנושאת את הגז המונזל שעלולה להסב נזק רציני לערי נמל שיהיו ליד האונייה.[http://energy.gov.il/Subjects/NG/Documents/התייחסות/המכון%20הישראלי%20לתכנון%20כלכלי.pdf]

[[המשרד להגנת הסביבה|השר להגנת הסביבה]] [[גלעד ארדן]] תקף את הוועדה וטען כי  

[[המשרד להגנת הסביבה|השר להגנת הסביבה]] [[גלעד ארדן]] תקף את הוועדה וטען כי  

== ראו גם ==

== ראו גם ==

*[[גז טבעי בישראל]]

* [[גז טבעי בישראל]]

*[[ועדת ששינסקי (חוק הנפט)]]

* [[ועדת ששינסקי (חוק הנפט)]]

* [[מטה מאבק הגז]]

== קישורים חיצוניים ==

== קישורים חיצוניים ==