שורה 27: |
שורה 27: |
| * '''פיטר קולמן''', מנכ”ל תאגיד הנפט והגז האוסטרלי '''וודסייד'''. התאגיד שווה 28.5 מיליארד דולר, חולש על 40% מפעילות הקידוחים לחופי אוסטרליה, ובעל קשרים הדוקים עם הממשל האוסטרלי, כמו גם עם זה של סין. לתאגיד כוונה לקנות 30% ממאגר לוויתן ולייצא אותו. קולמן נפגש עם נתניהו בצורה חשאית, בזמן שזה התלבט בשאלה האם לאמץ את דו"ח צמח על ייצוא הגז. <ref name="marker_0313_tnc">[http://www.themarker.com/magazine/1.1973764 כך מעבירה ישראל את רוב משאבי הטבע לידיים זרות] אבי בר-אלי, 23.3.2013, דה מארקר</ref> | | * '''פיטר קולמן''', מנכ”ל תאגיד הנפט והגז האוסטרלי '''וודסייד'''. התאגיד שווה 28.5 מיליארד דולר, חולש על 40% מפעילות הקידוחים לחופי אוסטרליה, ובעל קשרים הדוקים עם הממשל האוסטרלי, כמו גם עם זה של סין. לתאגיד כוונה לקנות 30% ממאגר לוויתן ולייצא אותו. קולמן נפגש עם נתניהו בצורה חשאית, בזמן שזה התלבט בשאלה האם לאמץ את דו"ח צמח על ייצוא הגז. <ref name="marker_0313_tnc">[http://www.themarker.com/magazine/1.1973764 כך מעבירה ישראל את רוב משאבי הטבע לידיים זרות] אבי בר-אלי, 23.3.2013, דה מארקר</ref> |
| * '''צ’רלס (צ’אק) דיווידסון''', נשיא חברת הגז '''נובל אנרג’י'''. נפגש מספר פעמים באופן דיסקרטי עם ראש הממשלה ושר האוצר. נובל אנרג'י מחזיקה יחד עם דלק אנרגיה בנתחים ממגרי תמר ולוויתן, כך שהיא חלק משותפות המחזיקה בכ-80% מהגז הישראלי. היא גם מחזיקה ב-100% מזכויות התפעול של מאגרי הגז. לנובל יש אינטרס לייצא את הגז, וכן שלא יכריזו על שותפויות הגז כעל מונופול ויביאו להתערבות במחירים או לחיות מכירת אחד המאגרים. <ref name="marker_0313_tnc"/> | | * '''צ’רלס (צ’אק) דיווידסון''', נשיא חברת הגז '''נובל אנרג’י'''. נפגש מספר פעמים באופן דיסקרטי עם ראש הממשלה ושר האוצר. נובל אנרג'י מחזיקה יחד עם דלק אנרגיה בנתחים ממגרי תמר ולוויתן, כך שהיא חלק משותפות המחזיקה בכ-80% מהגז הישראלי. היא גם מחזיקה ב-100% מזכויות התפעול של מאגרי הגז. לנובל יש אינטרס לייצא את הגז, וכן שלא יכריזו על שותפויות הגז כעל מונופול ויביאו להתערבות במחירים או לחיות מכירת אחד המאגרים. <ref name="marker_0313_tnc"/> |
− | * '''מגעים חשאיים עם טורקיה''' - קיום של מגעים חשאיים בין החברות רציו, דלק, ומנכ"ל משרד ראש הממשלה עם משרד האנרגיה הטורקי וגורמים עסקיים נוספים, במטרה לייצא גז לטורקים, זאת לפני שהממשלה קיבלה החלטה על ייצוא הגז. [http://www.calcalist.co.il/local/articles/0,7340,L-3595419,00.html] . התנצלות ישראל על הפעילות מול המשט הטורקי, הגדילה את הסיכויים לפתיחת הייצוא לטורקיה.[http://www.energianews.com/article.php?id=16421] | + | * '''מגעים חשאיים עם טורקיה''' - קיום של מגעים חשאיים בין החברות רציו, דלק, ומנכ"ל משרד ראש הממשלה עם משרד האנרגיה הטורקי וגורמים עסקיים נוספים, במטרה לייצא גז לטורקים, זאת לפני שהממשלה קיבלה החלטה על ייצוא הגז. [http://www.calcalist.co.il/local/articles/0,7340,L-3595419,00.html]. התנצלות ישראל על הפעילות מול המשט הטורקי, הגדילה את הסיכויים לפתיחת הייצוא לטורקיה.[http://www.energianews.com/article.php?id=16421] |
| | | |
| מומחית האנרגיה ברנדה שפר מתחה ביקורת על פגישות אלה ואמרה: | | מומחית האנרגיה ברנדה שפר מתחה ביקורת על פגישות אלה ואמרה: |
שורה 70: |
שורה 70: |
| === מסע לחצים על בעלי תפקיד=== | | === מסע לחצים על בעלי תפקיד=== |
| אחד הטיעונים העיקרים של מתנגדי מתווה הגז הוא שהקשר בין הון שלטון מוביל ללחצים ישרים ועקיפים על בעלי תפקיד מלהביע את דעתם. מאז הקמת ועדת ששינסקי ניהלו חברות הגז מסע לחצים כבד בין השנים 2010-2011: פגישות, מכתבים, [[לוביסט]]ים, איומים, השמצות ועוד. <ref>{{קישור כללי|הכותב = כתבי "מוסף כלכליסט"|כתובת =http://2nd-ops.com/editors/?p=7095 http://2nd-ops.com/editors/?p=7095|כותרת =המכבש של תשובה|תאריך = 20 בינואר 2011}}</ref> שטייניץ במהלך [[ועדת ששינסקי]] ספר על הלחץ שהופעל עליו: {{ציטוטון|ממש מלחמה לחיים ולמוות. יועצים באוצר הזהירו אותי שההתעקשות מול המשקיעים עשויה לעלות לי בתפקיד. חודש אחרי שהקמתי את ועדת ששינסקי (לבדיקת נטל המס הראוי על הפקת גז טבעי בישראל, שמ"ב) נפגש איתי יועץ אסטרטגי בכיר מאוד שלא אנקוב בשמו ואמר לי, שמע, באתי להציל אותך. כדאי שתמהר להגיע לפשרה, אחרת תתרסק. יפעילו נגדך ועדות חקירה, יחפשו דברים אפלים מעברך, יבדקו אם עישנת חשיש פעם, בגדת באשתך או אולי הרחבת מרפסת בלי רישיון. אם לא ימצאו אצלך משהו, יחפשו במשפחה המורחבת. וזה יהיה סוף הקריירה שלך כשר אוצר. אז לפני שאתה מפסיד את המשרד והולך הביתה, תעשה לעצמך טובה ותרד מוועדת ששינסקי}}. <ref>{{קישור כללי|הכותב = שרי מקובר-בליקוב |כתובת =http://www.nrg.co.il/online/1/ART2/457/784.html|כותרת =יובל שטייניץ חושף: "חששתי שיחסלו אותי"|תאריך = 5 במאי 2013}}</ref> | | אחד הטיעונים העיקרים של מתנגדי מתווה הגז הוא שהקשר בין הון שלטון מוביל ללחצים ישרים ועקיפים על בעלי תפקיד מלהביע את דעתם. מאז הקמת ועדת ששינסקי ניהלו חברות הגז מסע לחצים כבד בין השנים 2010-2011: פגישות, מכתבים, [[לוביסט]]ים, איומים, השמצות ועוד. <ref>{{קישור כללי|הכותב = כתבי "מוסף כלכליסט"|כתובת =http://2nd-ops.com/editors/?p=7095 http://2nd-ops.com/editors/?p=7095|כותרת =המכבש של תשובה|תאריך = 20 בינואר 2011}}</ref> שטייניץ במהלך [[ועדת ששינסקי]] ספר על הלחץ שהופעל עליו: {{ציטוטון|ממש מלחמה לחיים ולמוות. יועצים באוצר הזהירו אותי שההתעקשות מול המשקיעים עשויה לעלות לי בתפקיד. חודש אחרי שהקמתי את ועדת ששינסקי (לבדיקת נטל המס הראוי על הפקת גז טבעי בישראל, שמ"ב) נפגש איתי יועץ אסטרטגי בכיר מאוד שלא אנקוב בשמו ואמר לי, שמע, באתי להציל אותך. כדאי שתמהר להגיע לפשרה, אחרת תתרסק. יפעילו נגדך ועדות חקירה, יחפשו דברים אפלים מעברך, יבדקו אם עישנת חשיש פעם, בגדת באשתך או אולי הרחבת מרפסת בלי רישיון. אם לא ימצאו אצלך משהו, יחפשו במשפחה המורחבת. וזה יהיה סוף הקריירה שלך כשר אוצר. אז לפני שאתה מפסיד את המשרד והולך הביתה, תעשה לעצמך טובה ותרד מוועדת ששינסקי}}. <ref>{{קישור כללי|הכותב = שרי מקובר-בליקוב |כתובת =http://www.nrg.co.il/online/1/ART2/457/784.html|כותרת =יובל שטייניץ חושף: "חששתי שיחסלו אותי"|תאריך = 5 במאי 2013}}</ref> |
− | בזמן המאבק על ייצוא הגז טען שטייניץ כי אסור למדינה להסכים לגרירת רגליים של חברות הגז בפיתוח המאגרים, כי הייצוא אינו כדאי למשק וכי כדאי לצמצם אותו וכי אין להסכים למונופול. כעבור מספר חודשי, מונה יובל שטייניץ להיות שר האנרגיה ותמך במתווה הגז כשהוא אינו חושף טיעון או שיקול חדש שעלה על הפרק . <ref>{{קישור כללי|הכותב = ניצן מתן |כתובת =http://www.globes.co.il/news/article.aspx?did=1001060699|כותרת =שטייניץ וחברות הגז הגיעו להבנות - ומתווה הגז יעלה להצבעה ביום ראשון|תאריך = 3 ביולי 2015}}</ref> גם הפרוטוקולים של אותן וועידות בהן שינה דעתו אינן נחשפות. <ref>{{קישור כללי|הכותב = אבי בר-אלי |כתובת =http://hamishmar.org.il/gas-questions-from-protocols/|כותרת =איך הפכו עמדות חברות הגז לעמדותיו של שטייניץ? קריאה בפרוטוקולי מתווה הגז|תאריך = 25 במאי 2015}}</ref> | + | בזמן המאבק על ייצוא הגז טען שטייניץ כי אסור למדינה להסכים לגרירת רגליים של חברות הגז בפיתוח המאגרים, כי הייצוא אינו כדאי למשק וכי כדאי לצמצם אותו וכי אין להסכים למונופול. כעבור מספר חודשי, מונה יובל שטייניץ להיות שר האנרגיה ותמך במתווה הגז כשהוא אינו חושף טיעון או שיקול חדש שעלה על הפרק. <ref>{{קישור כללי|הכותב = ניצן מתן |כתובת =http://www.globes.co.il/news/article.aspx?did=1001060699|כותרת =שטייניץ וחברות הגז הגיעו להבנות - ומתווה הגז יעלה להצבעה ביום ראשון|תאריך = 3 ביולי 2015}}</ref> גם הפרוטוקולים של אותן וועידות בהן שינה דעתו אינן נחשפות. <ref>{{קישור כללי|הכותב = אבי בר-אלי |כתובת =http://hamishmar.org.il/gas-questions-from-protocols/|כותרת =איך הפכו עמדות חברות הגז לעמדותיו של שטייניץ? קריאה בפרוטוקולי מתווה הגז|תאריך = 25 במאי 2015}}</ref> |
| | | |
| מסע הלחצים הוביל להתפטרותו של הממונה על הגבלים, פרופ' [[דיויד גילה]]. <ref>{{קישור כללי|הכותב = ניצן מתן |כתובת =http://www.themarker.com/news/1.2643938|כותרת ="איני יכול עוד": התפטרות דרמטית של דיויד גילה, הממונה על ההגבלים - המכתב המלא|תאריך = 3 ביולי 2015}}</ref> גם דרעי התפטר מתפקידו בתמורה לתפקיד הפריפריה ותקציב של 300 מיליון שקל. <ref>{{קישור כללי|הכותב =סמי פרץ|כתובת =http://www.themarker.com/news/1.2765642|כותרת =שר הנגב, הגליל והקומבינה|תאריך = 1 בנובמבר 2015}}</ref> לדבריו לא התפטר בשל לחציים פוליטים. <ref>{{קישור כללי|הכותב =הדס גליקו ורוני זינגר |כתובת =http://www.calcalist.co.il/local/articles/0,7340,L-3671760,00.html|כותרת =אריה דרעי: "לא שלם עם מתווה הגז, רה"מ לא הפעיל עלי לחצים"א|תאריך = 3 ביולי 2015}}</ref> לחצים הופעלו גם על השר [[אבי גבאי]] לא להופיע בוועדת ההתייעצות ב-22 בנובמבר 2015 ולכן אלפי מתנגדים הציפו את הפוסט אורח של השר בבקשה שלא יחזור בו מהחלטתו.<ref>{{קישור כללי|הכותב =עמית סגל|כתובת =http://www.mako.co.il/news-military/politics-q4_2015/Article-e805aa112db1151004.htm?Partner=rss|כותרת =הקרב על הגז: לשכת נתניהו נגד השר גבאי|תאריך = 18 בנובמבר 2015}}</ref> היו שמועות שלחצו על משה גפני להצביע בעד המתווה חרף הצהרתו כי הצביע עבור המתווה בשל המשמעת קואליציונית, {{ציטוטון|אין לנו ספק שגפני שינה את עמדתו הנחרצת כנגד מתווה הגז והצביע בעד אך ורק עקב חששו מפני שבירת החרם הפרסומי על עיתון 'הפלס' על ידי חברות הגז}}. השמועות שנפוצו היו שאלפי שקלים יוזרמו בידי חברות הגז אל העיתון החרדי, [[יתד נאמן]], שגפני פטרונו ומקום יפסיקו את מימון העיתון [[הפלס]] המתחרה והמחרים את עיתון יתד נאמן. כך משני צדי המתרס טוענים החרדים, בעלי הון מצד אחד הטו ציבור שלם לתמוך על מתווה הגז ומנגד לחצו על אחרים להצביע עבורו <ref>{{קישור כללי|הכותב = אליק מאור|כתובת =http://megafon-news.co.il/asys/archives/241824|כותרת =מתווה הגז: חרדים מאשימים – "באמצעות דיל עם חברות הגז, ח"כים חרדים הוטו להצביע בעד המתווה"|תאריך = 9 בספטמבר 2015}}</ref> לאחר התבטאות של יו"ר חברת החשמל,עו"ד [[אורית פרקש-הכהן]] כנגד המתווה פוטרה. <ref>{{קישור כללי|הכותב = ניצן מתן |כתובת =http://www.themarker.com/news/1.2643938|כותרת ="איני יכול עוד": התפטרות דרמטית של דיויד גילה, הממונה על ההגבלים - המכתב המלא|תאריך =24 בנובמבר 2015}}</ref> שלי יחימוביץ טענה כי קבלה הצעה כספית מתשובה בתמורה להירתמותה לתמוך במתווה. {{הערה|1=[https://www.youtube.com/watch?v=DVgFzj2bGA0 שלי יחימוביץ': "יצחק תשובה הציע לי 100 מיליון ש"ח"]}} בנוסף קיים חשש גדול כי הממשל האמריקני מפעיל לחצים כבדים על ראש הממשלה בכדי שיפעל לקידום המתווה. נתניהו עצמו קיבל מכתב מאדלסון לייעל את הרגולציה בשוק הגז. <ref>ראה תחת [[#התערבות הממשל האמריקאי במדיניות פנים|התערבות הממשל האמריקאי במדיניות פנים]]</ref> | | מסע הלחצים הוביל להתפטרותו של הממונה על הגבלים, פרופ' [[דיויד גילה]]. <ref>{{קישור כללי|הכותב = ניצן מתן |כתובת =http://www.themarker.com/news/1.2643938|כותרת ="איני יכול עוד": התפטרות דרמטית של דיויד גילה, הממונה על ההגבלים - המכתב המלא|תאריך = 3 ביולי 2015}}</ref> גם דרעי התפטר מתפקידו בתמורה לתפקיד הפריפריה ותקציב של 300 מיליון שקל. <ref>{{קישור כללי|הכותב =סמי פרץ|כתובת =http://www.themarker.com/news/1.2765642|כותרת =שר הנגב, הגליל והקומבינה|תאריך = 1 בנובמבר 2015}}</ref> לדבריו לא התפטר בשל לחציים פוליטים. <ref>{{קישור כללי|הכותב =הדס גליקו ורוני זינגר |כתובת =http://www.calcalist.co.il/local/articles/0,7340,L-3671760,00.html|כותרת =אריה דרעי: "לא שלם עם מתווה הגז, רה"מ לא הפעיל עלי לחצים"א|תאריך = 3 ביולי 2015}}</ref> לחצים הופעלו גם על השר [[אבי גבאי]] לא להופיע בוועדת ההתייעצות ב-22 בנובמבר 2015 ולכן אלפי מתנגדים הציפו את הפוסט אורח של השר בבקשה שלא יחזור בו מהחלטתו.<ref>{{קישור כללי|הכותב =עמית סגל|כתובת =http://www.mako.co.il/news-military/politics-q4_2015/Article-e805aa112db1151004.htm?Partner=rss|כותרת =הקרב על הגז: לשכת נתניהו נגד השר גבאי|תאריך = 18 בנובמבר 2015}}</ref> היו שמועות שלחצו על משה גפני להצביע בעד המתווה חרף הצהרתו כי הצביע עבור המתווה בשל המשמעת קואליציונית, {{ציטוטון|אין לנו ספק שגפני שינה את עמדתו הנחרצת כנגד מתווה הגז והצביע בעד אך ורק עקב חששו מפני שבירת החרם הפרסומי על עיתון 'הפלס' על ידי חברות הגז}}. השמועות שנפוצו היו שאלפי שקלים יוזרמו בידי חברות הגז אל העיתון החרדי, [[יתד נאמן]], שגפני פטרונו ומקום יפסיקו את מימון העיתון [[הפלס]] המתחרה והמחרים את עיתון יתד נאמן. כך משני צדי המתרס טוענים החרדים, בעלי הון מצד אחד הטו ציבור שלם לתמוך על מתווה הגז ומנגד לחצו על אחרים להצביע עבורו <ref>{{קישור כללי|הכותב = אליק מאור|כתובת =http://megafon-news.co.il/asys/archives/241824|כותרת =מתווה הגז: חרדים מאשימים – "באמצעות דיל עם חברות הגז, ח"כים חרדים הוטו להצביע בעד המתווה"|תאריך = 9 בספטמבר 2015}}</ref> לאחר התבטאות של יו"ר חברת החשמל,עו"ד [[אורית פרקש-הכהן]] כנגד המתווה פוטרה. <ref>{{קישור כללי|הכותב = ניצן מתן |כתובת =http://www.themarker.com/news/1.2643938|כותרת ="איני יכול עוד": התפטרות דרמטית של דיויד גילה, הממונה על ההגבלים - המכתב המלא|תאריך =24 בנובמבר 2015}}</ref> שלי יחימוביץ טענה כי קבלה הצעה כספית מתשובה בתמורה להירתמותה לתמוך במתווה. {{הערה|1=[https://www.youtube.com/watch?v=DVgFzj2bGA0 שלי יחימוביץ': "יצחק תשובה הציע לי 100 מיליון ש"ח"]}} בנוסף קיים חשש גדול כי הממשל האמריקני מפעיל לחצים כבדים על ראש הממשלה בכדי שיפעל לקידום המתווה. נתניהו עצמו קיבל מכתב מאדלסון לייעל את הרגולציה בשוק הגז. <ref>ראה תחת [[#התערבות הממשל האמריקאי במדיניות פנים|התערבות הממשל האמריקאי במדיניות פנים]]</ref> |
שורה 76: |
שורה 76: |
| === הון שלטון=== | | === הון שלטון=== |
| ====ניגוד עיניים==== | | ====ניגוד עיניים==== |
− | אחד הטיעונים העיקריים של מטה המאבק הגז הוא החשש מפני ניגוד אינטרסים ברור בעיקר של פקידים בכירים ב[[המגזר הציבורי|מגזר הציבורי]] וחברי כנסת. בעוד חלק מהפקידים בוחרים להימנע מלעסוק בנושא או מנועים כמו למשל [[שאול מרידור]], מנכ"ל משרד האנרגיה, <ref>{{קישור כללי|הכותב = ליאור גוטמן|http://www.calcalist.co.il/local/articles/0,7340,L-3667488,00.html|כותרת = מחשש לניגוד עניינים: המנכ"ל הנכנס של משרד האנרגיה שאול מרידור לא יטפל במתווה הגז|אתר = כלכליסט|תאריך = 20 באוגוסט 2015}}. בעיקר בשל התבטאותו בנושא {{קישור כללי|הכותב =שירות גלובס |http://www.globes.co.il/news/article.aspx?did=1000850395|כותרת = מרידור: "גז ל-30 שנה? מי יודע אם תהיה מדינה בכלל?"|אתר = גלובוס|תאריך = 6 ביוני 2013}}</ref> אחרים אינם מונעים, למרות קשריהם, כמו ביבי נתניהו, ארגן, אריאל, אקוניס ולפיד. <ref>{{קישור כללי|הכותב =גור מגידו|http://www.globes.co.il/news/article.aspx?did=1001079892#fromelement=hp_daily_news|כותרת = ניגודי העניינים של נתניהו, כחלון, ארדן, אריאל, אקוניס ולפיד|אתר = גלובוס|תאריך = 10 בנובמבר 2015}}</ref> זו הסיבה שבגינה ביקרו את החלטתו של [[שר הכלכלה]], [[משה כחלון]] להימנע מלעסוק בנושא בשל היכרותו עם [[קובי מימון]] חרף הצהרותיו טרם הבחירות <ref>{{קישור כללי|הכותב = אבי בר-אלי|כתובת =hhttp://www.haaretz.co.il/tmr/1.2644998|כותרת = צפו בפליק-פלאק של כחלון: "קובי מימון? לא יודע מה יש לו ומה אין לו, אעסוק בגז"|אתר = הארץ|תאריך = 26 במאי 2015}}</ref> וכן את מינוי של שאול מרידור לתפקיד מנכ"ל משרד האנרגיה. <ref>{{קישור כללי|הכותב = ליאור גוטמן|כתובת =hhttp://www.haaretz.co.il/tmr/1.2644998|כותרת = תחת הסכם ניגוד עניינים: שאול מרידור מונה למנכ"ל משרד האנרגיה|אתר = כלכליסט|תאריך = 6 בספטמבר 2015}}</ref> כמו גם נחשף לא פעם כי פקדים רבים שעסקו באינטרס הציבורי במתווה הגז, מונו אחרי תקופת צינון לעבוד תחת שירותיו של יצחק תשובה וחברות הגז, ולהפך. | + | אחד הטיעונים העיקריים של [[מטה מאבק הגז]] הוא החשש מפני ניגוד אינטרסים ברור בעיקר של פקידים בכירים ב[[המגזר הציבורי|מגזר הציבורי]] וחברי כנסת. בעוד חלק מהפקידים בוחרים להימנע מלעסוק בנושא או מנועים כמו למשל [[שאול מרידור]], מנכ"ל משרד האנרגיה, <ref>{{קישור כללי|הכותב = ליאור גוטמן|http://www.calcalist.co.il/local/articles/0,7340,L-3667488,00.html|כותרת = מחשש לניגוד עניינים: המנכ"ל הנכנס של משרד האנרגיה שאול מרידור לא יטפל במתווה הגז|אתר = כלכליסט|תאריך = 20 באוגוסט 2015}}. בעיקר בשל התבטאותו בנושא {{קישור כללי|הכותב =שירות גלובס |http://www.globes.co.il/news/article.aspx?did=1000850395|כותרת = מרידור: "גז ל-30 שנה? מי יודע אם תהיה מדינה בכלל?"|אתר = גלובוס|תאריך = 6 ביוני 2013}}</ref> אחרים אינם מונעים, למרות קשריהם, כמו ביבי נתניהו, ארגן, אריאל, אקוניס ולפיד. <ref>{{קישור כללי|הכותב =גור מגידו|http://www.globes.co.il/news/article.aspx?did=1001079892#fromelement=hp_daily_news|כותרת = ניגודי העניינים של נתניהו, כחלון, ארדן, אריאל, אקוניס ולפיד|אתר = גלובוס|תאריך = 10 בנובמבר 2015}}</ref> זו הסיבה שבגינה ביקרו את החלטתו של [[שר הכלכלה]], [[משה כחלון]] להימנע מלעסוק בנושא בשל היכרותו עם [[קובי מימון]] חרף הצהרותיו טרם הבחירות <ref>{{קישור כללי|הכותב = אבי בר-אלי|כתובת =hhttp://www.haaretz.co.il/tmr/1.2644998|כותרת = צפו בפליק-פלאק של כחלון: "קובי מימון? לא יודע מה יש לו ומה אין לו, אעסוק בגז"|אתר = הארץ|תאריך = 26 במאי 2015}}</ref> וכן את מינוי של שאול מרידור לתפקיד מנכ"ל משרד האנרגיה. <ref>{{קישור כללי|הכותב = ליאור גוטמן|כתובת =hhttp://www.haaretz.co.il/tmr/1.2644998|כותרת = תחת הסכם ניגוד עניינים: שאול מרידור מונה למנכ"ל משרד האנרגיה|אתר = כלכליסט|תאריך = 6 בספטמבר 2015}}</ref> כמו גם נחשף לא פעם כי פקדים רבים שעסקו באינטרס הציבורי במתווה הגז, מונו אחרי תקופת צינון לעבוד תחת שירותיו של יצחק תשובה וחברות הגז, ולהפך. |
| | | |
| | | |
שורה 108: |
שורה 108: |
| המאבק למען [[גז טבעי בישראל|שמירת הגז בארץ]] ולמען העברת ההחלטה בנושא מהמשלה לכנסת, סבב סביב עבודתה של [[וועדת צמח]] וכלל ארגונים ואנשים שונים. המאבק כלל דרישות של הגברת השקיפות (כמו חשיפת הפרוטוקולים של וועדת צמח), חשיפה של ניירות עמדה של הממשלה על ייצוא הגז (לדוגמה בחינת כדאיות כלכלית של הייצוא), שמירת עתודות גדולות יותר למען המשק הישראלי והעברת ההחלטה לכנסת. המאבק כלל בין היתר את חברת הכנסת שלי יחימוביץ', את הממונה לשעבר על הגבלים עסקיים דרור שטרום, מי שלימים הפכה לחברת כנסת ב"מחנה הציוני" (מטעם ציפי לבני) [[יעל כהן פארן]], פעילים כמו יוסי דורפמן ואור-לי ברלב, וארגונים כמו "צדק חברתי-חדר מצב", [[מגמה ירוקה]], הפורום המשפטי למען ישראל, ירוק עכשיו, [[העמותה לכלכלה בת קיימא]] ועוד. המדען הראשי של משרד האנרגיה שלמה וולד והמדענית הראשית של המשרד להגנת הסביבה סיניה נתניהו, ומנכ"לית המשרד להגנת הסביבה התנגדו לייצוא גז בכמות גדולה מטעמים של בטחון אנרגטי ועקב חוסר ידיעת כמות הגז שיש. בהמשך התבטא גם שר הגנת הסביבה גלעד ארדן בעד שמירת הגז בארץ מטעמים ביטחוניים. הכלכלן הראשי של האוצר, ד"ר מיכאל שראל פרסם מחקר הטוען כי ייצוא הגז אינו כלכלי. חלק ניכר מהטיעונים בנושא היו לאומיים (הגדלת הביטחון האנרגטי של ישראל) וכלכליים מתוך [[תכנון ארוך טווח|ראייה לטווח ארוך]] שכן ייבוא כמות האנרגיה הגלומה בייצוא הגז צפויה להיות יקרה בהרבה לעומת תמלוגי הגז. | | המאבק למען [[גז טבעי בישראל|שמירת הגז בארץ]] ולמען העברת ההחלטה בנושא מהמשלה לכנסת, סבב סביב עבודתה של [[וועדת צמח]] וכלל ארגונים ואנשים שונים. המאבק כלל דרישות של הגברת השקיפות (כמו חשיפת הפרוטוקולים של וועדת צמח), חשיפה של ניירות עמדה של הממשלה על ייצוא הגז (לדוגמה בחינת כדאיות כלכלית של הייצוא), שמירת עתודות גדולות יותר למען המשק הישראלי והעברת ההחלטה לכנסת. המאבק כלל בין היתר את חברת הכנסת שלי יחימוביץ', את הממונה לשעבר על הגבלים עסקיים דרור שטרום, מי שלימים הפכה לחברת כנסת ב"מחנה הציוני" (מטעם ציפי לבני) [[יעל כהן פארן]], פעילים כמו יוסי דורפמן ואור-לי ברלב, וארגונים כמו "צדק חברתי-חדר מצב", [[מגמה ירוקה]], הפורום המשפטי למען ישראל, ירוק עכשיו, [[העמותה לכלכלה בת קיימא]] ועוד. המדען הראשי של משרד האנרגיה שלמה וולד והמדענית הראשית של המשרד להגנת הסביבה סיניה נתניהו, ומנכ"לית המשרד להגנת הסביבה התנגדו לייצוא גז בכמות גדולה מטעמים של בטחון אנרגטי ועקב חוסר ידיעת כמות הגז שיש. בהמשך התבטא גם שר הגנת הסביבה גלעד ארדן בעד שמירת הגז בארץ מטעמים ביטחוניים. הכלכלן הראשי של האוצר, ד"ר מיכאל שראל פרסם מחקר הטוען כי ייצוא הגז אינו כלכלי. חלק ניכר מהטיעונים בנושא היו לאומיים (הגדלת הביטחון האנרגטי של ישראל) וכלכליים מתוך [[תכנון ארוך טווח|ראייה לטווח ארוך]] שכן ייבוא כמות האנרגיה הגלומה בייצוא הגז צפויה להיות יקרה בהרבה לעומת תמלוגי הגז. |
| | | |
− | יאיר לפיד, טען בקמפיין הבחירות הראשון שלו כי הוא נגד ייצוא הגז . בין היתר הוא כתב כי "מסקנות ועדת צמח על ייצוא הגז הן אכן שגויות ועתודות הגז צריכות להיות מופנות לטובת אזרחי מדינת ישראל, לא לייצוא יקר שמשרת רק כמה טייקונים". סרטון הסברה בשם "הכוכב של נועה" שהופק על ידי יש עתיד הבטיח לשמור על הגז בישראל. במהלך הדיונים הקואליציוניים נתן לפיד את הרושם כי אין ההסכם אינו כולל הסכמות על ייצוא הגז ווועדת צמח. בהמשך נתברר כי סעיף כזה קיים ולפיד סרב במשך תקופה ארוכה להתייחס לנושא ולהיפגש עם נציגים של החברה האזרחית. במקביל נפגש לפיד פעמים רבות עם נציגי חברות הגז. התקיימו מספר הפגנות ליד ביתו של לפיד. לפיד טען כי הפעילים למען שמירת הגז בארץ הם "האנרכיסטים הזויים".[http://www.holesinthenet.co.il/holesinthenet-media-story-2865] | + | יאיר לפיד, טען בקמפיין הבחירות הראשון שלו כי הוא נגד ייצוא הגז. בין היתר הוא כתב כי "מסקנות ועדת צמח על ייצוא הגז הן אכן שגויות ועתודות הגז צריכות להיות מופנות לטובת אזרחי מדינת ישראל, לא לייצוא יקר שמשרת רק כמה טייקונים". סרטון הסברה בשם "הכוכב של נועה" שהופק על ידי יש עתיד הבטיח לשמור על הגז בישראל. במהלך הדיונים הקואליציוניים נתן לפיד את הרושם כי אין ההסכם אינו כולל הסכמות על ייצוא הגז ווועדת צמח. בהמשך נתברר כי סעיף כזה קיים ולפיד סרב במשך תקופה ארוכה להתייחס לנושא ולהיפגש עם נציגים של החברה האזרחית. במקביל נפגש לפיד פעמים רבות עם נציגי חברות הגז. התקיימו מספר הפגנות ליד ביתו של לפיד. לפיד טען כי הפעילים למען שמירת הגז בארץ הם "האנרכיסטים הזויים".[http://www.holesinthenet.co.il/holesinthenet-media-story-2865] |
| | | |
| ;במאבק על מתווה הגז: | | ;במאבק על מתווה הגז: |
− | מטה "מאבק הגז" מורכב מגופים וגורמים שונים בעלי דעות פוליטיות מגוונות. היו ניסיונות להטיל דופי במניעים של מארגני | + | [[מטה מאבק הגז]] מורכב מגופים וגורמים שונים בעלי דעות פוליטיות מגוונות. היו ניסיונות להטיל דופי במניעים של מארגני |
− | המחאה. הם הואשמו כמקדמים טכניים כלכלים כ[[מגש הכסף]] ומייצגים את הזרם פוליטי השמאלני. העיתונאית עירית לינור לדוגמה האשימה כי המחאה מול מתווה הגז היא במימון של מיליונרים עויינים למדינה. {{הערה|1=האשמות נוספו פורסמו בדף הפייסבוק של [https://www.facebook.com/RIPNIF/?pnref=story חבורת הקרן]}} בנוסף הם הואשמו בשיתוף פעולה עם גורמים עויינים של מדינת ישראל המנסים רק להרע למדינת ישראל בעיכוב המתווה. כך נחשף כי אחד הארגונים ממטה המאבק, מגמה ירוקה קבל תרומה בסך 20 אלף ש"ח מ[[הקרן החדשה לישראל]] שבעיני גורמים ימין מדיני מוצג כגוף שמטרתו היא סיום הכיבוש בשטחים או אף חיסול מדינת ישראל <ref>{{קישור כללי|הכותב = |כתובת =http://www.nif.org.il/news/2015/05/31/830|כותרת = מענקי 2014|אתר = הקרן החדשה לישראל|תאריך = 31 במאי 2015}}</ref> ובדף הפייסבוק של הקרן החדשה עצמה פוסט בנושא. בתגובה מארגני המחאה פרסמו את התקציבים שלהם וטענו כי סכום התרומה שהועבר למגמה ירוקה הוא מזערי ביחס לתקציב הכולל אותו חשוף באתרם ואינו מוכיח על קשר ישיר בינם לבין אותם גופים או קידום תכנם.<ref>[http://www.gas4israel.org/#!blank/kpqhy כמה עולה המאבק נגד מתווה מונופול הגז] באתר המחאה. </ref> בהודעת התייעצות בכנסת הסבירו שוב מארגני המאבק כי מטה המאבק מורכב מהרבה ארגונים שחברו יחדיו המייצגים קשת פוליטית רחבה:[[אנו]], [[המשמר החברתי]], [[הפורום הישראלי לאנרגיה]], [[העמותה לכלכלה בת קיימא]], [[התנועה לאיכות השלטון]], [[ירוק עכשיו]] (המנכ"לית שלה היא [[יעל ישראל (בתו של אורי אריאל)|יעל ישראל]] בתו של [[אורי אריאל]]), <ref>{{קישור כללי|הכותב = משה גורלי|כתובת =http://www.calcalist.co.il/local/articles/0,7340,L-3651415,00.html|כותרת = המשנה ליועמ"ש: "אורי אריאל מנוע מלעסוק בנושא קק"ל בשל מעורבות בתו"|אתר = כלכליסט|תאריך = 2 בפברואר 2015}}</ref> [[מגמה ירוקה]], [[הפורום המשפטי למען ארץ ישראל]], [[צלול]] ואזרחים נוספים שנתרמו למאבק כמו למשל חנה קופרמן, יו"ר ורכזת הפורום הישראלי לשמירה על החופים. {{הערה|שם=וועדה התייעצות (22.11.2015)|וועדה להתייעצות לפי סעיף 52 לחוק ההגבלים העסקיים, תשמ"ח-1988, בעניין משק הגז הטבעי (22.11.2015)}} בהמשך המאבק הצטרף גם ארז צדוק - [[קפיטליזם|קפיטליסט]], מנהל קרנות השקעה ותושב אלקנה. [http://www.themarker.com/blogs/erezzadok/1.2778062] צדוק ניהל בהמשך ראיון עם הרב יובל שרלו שהביע תמיכה זהירה במאבק הגז. [http://www.themarker.com/blogs/erezzadok/1.2832067] | + | המחאה. הם הואשמו כמקדמים טכניים כלכלים כ[[מגש הכסף]] ומייצגים את הזרם פוליטי השמאלני. העיתונאית עירית לינור לדוגמה האשימה כי המחאה מול מתווה הגז היא במימון של מיליונרים עויינים למדינה. {{הערה|1=האשמות נוספו פורסמו בדף הפייסבוק של [https://www.facebook.com/RIPNIF/?pnref=story חבורת הקרן]}} בנוסף הם הואשמו בשיתוף פעולה עם גורמים עויינים של מדינת ישראל המנסים רק להרע למדינת ישראל בעיכוב המתווה. כך נחשף כי אחד הארגונים ממטה המאבק, מגמה ירוקה קיבל תרומה בסך 20 אלף ש"ח מ[[הקרן החדשה לישראל]] שבעיני גורמים ימין מדיני מוצג כגוף שמטרתו היא סיום הכיבוש בשטחים או אף חיסול מדינת ישראל <ref>{{קישור כללי|הכותב = |כתובת =http://www.nif.org.il/news/2015/05/31/830|כותרת = מענקי 2014|אתר = הקרן החדשה לישראל|תאריך = 31 במאי 2015}}</ref> ובדף הפייסבוק של הקרן החדשה עצמה פוסט בנושא. בתגובה מארגני המחאה פרסמו את התקציבים שלהם וטענו כי סכום התרומה שהועבר למגמה ירוקה הוא מזערי ביחס לתקציב הכולל אותו חשוף באתרם ואינו מוכיח על קשר ישיר בינם לבין אותם גופים או קידום תכנם.<ref>[http://www.gas4israel.org/#!blank/kpqhy כמה עולה המאבק נגד מתווה מונופול הגז] באתר המחאה. </ref> בהודעת התייעצות בכנסת הסבירו שוב מארגני המאבק כי מטה המאבק מורכב מהרבה ארגונים שחברו יחדיו המייצגים קשת פוליטית רחבה:[[אנו]], [[המשמר החברתי]], [[הפורום הישראלי לאנרגיה]], [[העמותה לכלכלה בת קיימא]], [[התנועה לאיכות השלטון]], [[ירוק עכשיו]] (המנכ"לית שלה היא [[יעל ישראל (בתו של אורי אריאל)|יעל ישראל]] בתו של [[אורי אריאל]]), <ref>{{קישור כללי|הכותב = משה גורלי|כתובת =http://www.calcalist.co.il/local/articles/0,7340,L-3651415,00.html|כותרת = המשנה ליועמ"ש: "אורי אריאל מנוע מלעסוק בנושא קק"ל בשל מעורבות בתו"|אתר = כלכליסט|תאריך = 2 בפברואר 2015}}</ref> [[מגמה ירוקה]], [[הפורום המשפטי למען ארץ ישראל]], [[צלול]] ואזרחים נוספים שנתרמו למאבק כמו למשל חנה קופרמן, יו"ר ורכזת הפורום הישראלי לשמירה על החופים. {{הערה|שם=וועדה התייעצות (22.11.2015)|וועדה להתייעצות לפי סעיף 52 לחוק ההגבלים העסקיים, תשמ"ח-1988, בעניין משק הגז הטבעי (22.11.2015)}} בהמשך המאבק הצטרף גם ארז צדוק - [[קפיטליזם|קפיטליסט]], מנהל קרנות השקעה ותושב אלקנה. [http://www.themarker.com/blogs/erezzadok/1.2778062] צדוק ניהל בהמשך ראיון עם הרב יובל שרלו שהביע תמיכה זהירה במאבק הגז. [http://www.themarker.com/blogs/erezzadok/1.2832067] |
| | | |
| ==השפעות חברות הגז על העיתונות והתקשורת== | | ==השפעות חברות הגז על העיתונות והתקשורת== |