שינויים

'''הגבלים עסקיים''' (Restraint of trade) הן הגבלות או פגיעה ב[[תחרות חופשית]] שנגרמות עקב פעילות של עסקים. בישראל, "הגבל עסקי" מתייחס למקרים של - הסדר כובל ([[קרטל]]), [[מונופול|מונופולין]] או [[מיזוג חברות]] (שמקטין את כמות המתחרים בשוק).[http://www.ralc.co.il/presentation/hegbelim2.htm] מתחילת המאה ה-20 קיימים במדינות רבות '''דיני הגבלים עסקיים''' - חוקים לצמצום ואו פיקוח על ההגבלים עסקיים, במטרה לעודד תחרות ולהקטין [[ריכוזיות כלכלית]].[http://www.antitrust.gov.il/about/about1.aspx] חוקים אלה יוצאים מנקודת הנחה כי במקרים רבים תחרות כלכלית היא דבר רצוי מבחינת [[רווחה חברתית]], ופועלים לשם ביטול של הגבלים עסקיים או ביצוע [[רגולציה]] עליהם כולל אפשרות של הטלת קנסות ולפעמים הטלת עונשי מאסר על פגיעה בתחרות. בארצות הברית מכונה ענף דיני ההגבלים העסקיים Antitrust Law (על שם הכינוי של מונופולים וקרטלים בעבר - trust), ובבריטניה Competition Law. בישראל, עיקר הפיקוח על התחרות מתבצע בידי רשות ההגבלים העסקיים, בהתאם לחוק ההגבלים העסקיים שנחקק בשנת 1988  לאחר שעבר התאמה וחיזוק לעומת חוק אחר משנת 1959.  

'''הגבלים עסקיים''' (Restraint of trade) הן הגבלות או פגיעה ב[[תחרות חופשית]] שנגרמות עקב פעילות של עסקים. בישראל, "הגבל עסקי" מתייחס למקרים של - הסדר כובל ([[קרטל]]), [[מונופול|מונופולין]] או [[מיזוג חברות]] (שמקטין את כמות המתחרים בשוק).[http://www.ralc.co.il/presentation/hegbelim2.htm] מתחילת המאה ה-20 קיימים במדינות רבות '''דיני הגבלים עסקיים''' - חוקים לצמצום ואו פיקוח על ההגבלים עסקיים, במטרה לעודד תחרות ולהקטין [[ריכוזיות כלכלית]].[http://www.antitrust.gov.il/about/about1.aspx] חוקים אלה יוצאים מנקודת הנחה כי במקרים רבים תחרות כלכלית היא דבר רצוי מבחינת [[רווחה חברתית]], ופועלים לשם ביטול של הגבלים עסקיים או ביצוע [[רגולציה]] עליהם כולל אפשרות של הטלת קנסות ולפעמים הטלת עונשי מאסר על פגיעה בתחרות. בארצות הברית מכונה ענף דיני ההגבלים העסקיים Antitrust Law (על שם הכינוי של מונופולים וקרטלים בעבר - trust), ובבריטניה Competition Law. בישראל, עיקר הפיקוח על התחרות מתבצע בידי רשות ההגבלים העסקיים, בהתאם לחוק ההגבלים העסקיים שנחקק בשנת 1988  לאחר שעבר התאמה וחיזוק לעומת חוק אחר משנת 1959.  

דיני הגבלים עסקיים הם אמצעי ברמה הלאומית שממוקד בהביטים של [[מיקרו-כלכלה]] ובעיקר בנושאים של כמות המתחרים בשוק וברמת התאום בינהם מול הצרכנים. עם זאת ייתכנו תהליכי ריכוזיות ברמה בינלאומית על ידי תהליכי [[גלובליזציה]] וכן תהליכים נוספים של סחיטת הטבות מהשלטונות או פגיעה בצרכנים על ידי כלל הפירמות בענף או חלקן גם ללא קיום של קרטל. למרות הנסיון למנוע הגבלים עסקיים, קיימת מגמה של הגדלת הריכוזיות הכלכלית בענפים רבים. דברים אלה נובעים בין היתר מ[[קשרי הון שלטון]] [[יתרונות לגודל|יתרונות לגודל עקב טכנולוגיה]] והיבטים נוספים של ריכוזיות כלכלית עקב התחזקות של [[תאגיד רב לאומי|תאגידים רב לאומיים]].  

דיני הגבלים עסקיים הם אמצעי ברמה הלאומית שממוקד בהיבטים של [[מיקרו-כלכלה]] ובעיקר בנושאים של כמות המתחרים בשוק וברמת התאום בינהם מול הצרכנים. עם זאת ייתכנו תהליכי ריכוזיות ברמה בינלאומית על ידי תהליכי [[גלובליזציה]] וכן תהליכים נוספים של סחיטת הטבות מהשלטונות או פגיעה בצרכנים על ידי כלל הפירמות בענף או חלקן גם ללא קיום של קרטל. למרות הניסיון למנוע הגבלים עסקיים, קיימת מגמה של הגדלת הריכוזיות הכלכלית בענפים רבים. דברים אלה נובעים בין היתר מ[[קשרי הון שלטון]] [[יתרונות לגודל|יתרונות לגודל עקב טכנולוגיה]] והיבטים נוספים של ריכוזיות כלכלית עקב התחזקות של [[תאגיד רב לאומי|תאגידים רב לאומיים]].  

==מגבלות על פעילות נגד הגבלים עסקיים==

==מגבלות על פעילות נגד הגבלים עסקיים==

* כאשר שיקולים אחרים שנועדו לעודד את טובת הציבור מחייבים מונופול - למשל, תחום הביטחון. (ובאופן כללי יותר - היבטים של [[מוצר ציבורי]].  

* כאשר שיקולים אחרים שנועדו לעודד את טובת הציבור מחייבים מונופול - למשל, תחום הביטחון. (ובאופן כללי יותר - היבטים של [[מוצר ציבורי]].  

במצבים אלה המדינה מנסה לספק את המוצר בעצמה (דרך משרד ממשלתי או דרך חברה ממשלתית), מטילה פיקוח (תכופות דרך רשות יעודית כגון רשות המים ורשות החשמל), או מנסה לבסס רגולציה עצמית. לעיתים קרובות הפיקוח הוא על המחיר. כמו כן בשנים האחרונות יש נסיונות שונים לעודד תחרות ישירה או עקיפה במקומות שבהם תחרות כזו נחשבה מונופול טבעי. לדוגמה יש מונופול טבעי בתחבורה ציבורית כבדה של אוטובוסים שבאים בשעה קבועה מראש - כדי להתחרות באופן ישיר על הצרכנים המתחרה צריך לתת קו במסלול דומה שיעבור באותן שעות. הפתרון התחרותי יותר הוא יצרית מכרזים איזוריים כך שכל חברת אוטובוסים מתפקדת כמונופול באיזור שלה, משרד התחבורה קובע את מחירי הנסיעה והיבטים רבים אחרים (כמו מסלול הקו , מיקום התחנות ותדירות הקו)ומפקח על היבטים אחרים. ה"תחרות" אינה באופן ישיר מול הצרכן (שנותר שבוי של חברת אוטובסים בודדת) אלא ביכולת של הרשויות להשוות בין ביצועים של חברות תחבורה ציבורית שונות.  

במצבים אלה המדינה מנסה לספק את המוצר בעצמה (דרך משרד ממשלתי או דרך חברה ממשלתית), מטילה פיקוח (תכופות דרך רשות יעודית כגון רשות המים ורשות החשמל), או מנסה לבסס רגולציה עצמית. לעיתים קרובות הפיקוח הוא על המחיר. כמו כן בשנים האחרונות יש ניסיונות שונים לעודד תחרות ישירה או עקיפה במקומות שבהם תחרות כזו נחשבה מונופול טבעי. לדוגמה יש מונופול טבעי בתחבורה ציבורית כבדה של אוטובוסים שבאים בשעה קבועה מראש - כדי להתחרות באופן ישיר על הצרכנים המתחרה צריך לתת קו במסלול דומה שיעבור באותן שעות. הפתרון התחרותי יותר הוא יצרית מכרזים איזוריים כך שכל חברת אוטובוסים מתפקדת כמונופול באיזור שלה, משרד התחבורה קובע את מחירי הנסיעה והיבטים רבים אחרים (כמו מסלול הקו, מיקום התחנות ותדירות הקו)ומפקח על היבטים אחרים. ה"תחרות" אינה באופן ישיר מול הצרכן (שנותר שבוי של חברת אוטובוסים בודדת) אלא ביכולת של הרשויות להשוות בין ביצועים של חברות תחבורה ציבורית שונות.  

לפי [[כלכלה נאו-קלאסית]] עיקר הבעיה בקיום של מונופול או קרטל היא בעיה [[מיקרו-כלכלה|מיקרו-כלכלית]] של פגיעה ב"רווחה הכלכלית" - הן לצרכנים והן ליצרנים יש "תועלת" ומצב תחרותי מביא את השוק ל[[יעילות פארטו]] שממקסמת את הרווחה. הקיום של מונופול לא רק מביא למצב שבו מוכרים כמות קטנה יותר במחיר גבוה יותר לעומת פתרון תחרותי, אלא יוצר מצב של "אובדן רווחה" שבו התועלת של העסק הבודד (או מעט העסקים) יחד עם התועלת של הצרכנים היא נמוכה יותר לעומת סך התועלת החברתית ממצב תחרותי.  

לפי [[כלכלה נאו-קלאסית]] עיקר הבעיה בקיום של מונופול או קרטל היא בעיה [[מיקרו-כלכלה|מיקרו-כלכלית]] של פגיעה ב"רווחה הכלכלית" - הן לצרכנים והן ליצרנים יש "תועלת" ומצב תחרותי מביא את השוק ל[[יעילות פארטו]] שממקסמת את הרווחה. הקיום של מונופול לא רק מביא למצב שבו מוכרים כמות קטנה יותר במחיר גבוה יותר לעומת פתרון תחרותי, אלא יוצר מצב של "אובדן רווחה" שבו התועלת של העסק הבודד (או מעט העסקים) יחד עם התועלת של הצרכנים היא נמוכה יותר לעומת סך התועלת החברתית ממצב תחרותי.  

דיני ההגבלים העסקיים בישראל הם תחום שקיים בעיקרו משנות ה-90 והוא מתפתח עם השנים. התחום מושפע רבות מהחקיקה והפסיקה בארצות הברית ובאירופה. חוק הגבלים עסקיים היה קיים משנת 1959 אך הוא היה חלש בהרבה יחסית לחוק הקיים. החוק עבר שינויים משמעותיים בשנת 1988 והוכנסו בו שינויים בדבר מיזוגים. מתוקף סעיף 41א לחוק הוקמה בשנת 1994 '''רשות ההגבלים העסקיים''', שהיא הגוף העיקרי המפקח על התחרות בישראל. בראש הרשות עומד '''הממונה על ההגבלים העסקיים'''. במקביל, מתוקף סעיף 32 לחוק, קם בית הדין להגבלים עסקיים. בשנת 1996 הוכנסו אלמנטים של ניצול לרעה מעמד של מונופולים. בשנת 2000 נחקק כי הממונה רשאי לתת פטור סוג (מתן פטור לסוג שלם של הסדרים ולא רק פטור אינדיבידואלי למבקש). במרץ 2001 נקבעו פטורי הסוג הראשונים. [http://www.ralc.co.il/presentation/hegbelim2.htm]  

דיני ההגבלים העסקיים בישראל הם תחום שקיים בעיקרו משנות ה-90 והוא מתפתח עם השנים. התחום מושפע רבות מהחקיקה והפסיקה בארצות הברית ובאירופה. חוק הגבלים עסקיים היה קיים משנת 1959 אך הוא היה חלש בהרבה יחסית לחוק הקיים. החוק עבר שינויים משמעותיים בשנת 1988 והוכנסו בו שינויים בדבר מיזוגים. מתוקף סעיף 41א לחוק הוקמה בשנת 1994 '''רשות ההגבלים העסקיים''', שהיא הגוף העיקרי המפקח על התחרות בישראל. בראש הרשות עומד '''הממונה על ההגבלים העסקיים'''. במקביל, מתוקף סעיף 32 לחוק, קם בית הדין להגבלים עסקיים. בשנת 1996 הוכנסו אלמנטים של ניצול לרעה מעמד של מונופולים. בשנת 2000 נחקק כי הממונה רשאי לתת פטור סוג (מתן פטור לסוג שלם של הסדרים ולא רק פטור אינדיבידואלי למבקש). במרץ 2001 נקבעו פטורי הסוג הראשונים. [http://www.ralc.co.il/presentation/hegbelim2.htm]  

למרות החוק הקיים במשך שנים ארוכות נמענו ממונים על הגבלים עסקיים מעימות ישיר עם מונופולים בישראל כך שבענפים רבים קיימת ריכוזיות משמעותית - לדוגמה בתחומי [[בנקאות בישראל]], [[ביטוח בישראל]], [[מזון בישראל]] ועוד יש [[תחרות בין מעטים]]. חלק מהממונים על הגבלים עסקיים בעבר עברו לעבוד בחברות שהן במעמד של מונופול או אוליגופול לדוגמה [[יורם טורבוביץ']] (שהיה ממונה בשנים 1992 - 1996) ו[[רונית קן]] (2005 - 2011) עברו לאחר מכן לעבוד עבור [[גז טבעי בישראל|חברות גז טבעי]], דבר שנחשב כחלק מ[[קשרי הון-שלטון במשק הגז הטבעי בישראל]] ובהקשר רחב יותר חלק מתופעת [[דלת מסתובבת|הדלת המסתובבת]] ו[[קשרי הון שלטון]].  

למרות החוק הקיים במשך שנים ארוכות נמענו ממונים על הגבלים עסקיים מעימות ישיר עם מונופולים בישראל כך שבענפים רבים קיימת ריכוזיות משמעותית - לדוגמה בתחומי [[בנקאות בישראל]], [[ביטוח בישראל]], [[מזון בישראל]] ועוד יש [[תחרות בין מעטים]]. חלק מהממונים על הגבלים עסקיים בעבר עברו לעבוד בחברות שהן במעמד של מונופול או אוליגופול לדוגמה [[יורם טורבוביץ']] (שהיה ממונה בשנים 1992-1996) ו[[רונית קן]] (2005 - 2011) עברו לאחר מכן לעבוד עבור [[גז טבעי בישראל|חברות גז טבעי]], דבר שנחשב כחלק מ[[קשרי הון-שלטון במשק הגז הטבעי בישראל]] ובהקשר רחב יותר חלק מתופעת [[דלת מסתובבת|הדלת המסתובבת]] ו[[קשרי הון שלטון]].  

במסגרת [[מתווה הגז]] מוסד ההגבלים העסקיים נעקף על ידי "סעיף 52" של חוק ההגבלים העסקיים שמאפשר להתעלם מהממונה עקב שיקולים בטחוניים. בעקבות המתווה והתנהלות הממשלה התפטר הממונה על הגבלים עסקיים דוד גילה. ארגונים, מומחים ופעילים חברתיים טענו כי דבר זה היווה פגיעה קשה בעצמאות של מוסד ההגבלים העסקיים בישראל. [[דרור שטרום]], הממונה לשעבר על הגבלים עסקיים (2001-2005) טען כי אין בעצם סיבה מדינית שגוברת על ההגבלים העסקיים, "הפעלת סעיף 52 זה לא מעקף של ממונה – אלא שמיטת הקרקע מתחת לפיקוח על מונופולים וקרטלים בישראל""{{הערה|{{TheMarker1|אבי בר-אלי|הקרב על הגז - דרור שטרום: "מפיצים שקר. עקיפת הממונה על ההגבלים - זילות החוק|markets/1.2682571|13 ביולי 2015}}}}.

במסגרת [[מתווה הגז]] מוסד ההגבלים העסקיים נעקף על ידי "סעיף 52" של חוק ההגבלים העסקיים שמאפשר להתעלם מהממונה עקב שיקולים בטחוניים. בעקבות המתווה והתנהלות הממשלה התפטר הממונה על הגבלים עסקיים דוד גילה. ארגונים, מומחים ופעילים חברתיים טענו כי דבר זה היווה פגיעה קשה בעצמאות של מוסד ההגבלים העסקיים בישראל. [[דרור שטרום]], הממונה לשעבר על הגבלים עסקיים (2001-2005) טען כי אין בעצם סיבה מדינית שגוברת על ההגבלים העסקיים, "הפעלת סעיף 52 זה לא מעקף של ממונה – אלא שמיטת הקרקע מתחת לפיקוח על מונופולים וקרטלים בישראל""{{הערה|{{TheMarker1|אבי בר-אלי|הקרב על הגז - דרור שטרום: "מפיצים שקר. עקיפת הממונה על ההגבלים - זילות החוק|markets/1.2682571|13 ביולי 2015}}}}.