שינויים

'''אמון''' (Trust) הוא מצב בו צד אחד (נותן האמון) מוכן לסמוך על כך פעולתיו של צד שני (מקבל האמון), כאשר המצב מכוון כלפי העתיד, בנוסף, לנותן האמון אין שליטה (אם מבחירה רצונית ואם בגלל כורח) על הפעולות שמבצע מקבל האמון. כתוצאה מכך נותן האמון נמצא ב[[אי וודאות]] לגבי התוצאה של פעולות הצד השני. הוא יכול רק לפתח ציפיות ולבצע הערכה מחודשת לגביהן.  אי הוודאות כרוכה בסיכון של כשלון או נזק לנותן האמון, אם מקבל האמון לא יתנהג כמצופה.  

'''אמון''' (Trust) הוא מצב בו צד אחד (נותן האמון) מוכן לסמוך על כך פעולתיו של צד שני (מקבל האמון), כאשר המצב מכוון כלפי העתיד, בנוסף, לנותן האמון אין שליטה (אם מבחירה רצונית ואם בגלל כורח) על הפעולות שמבצע מקבל האמון. כתוצאה מכך נותן האמון נמצא ב[[אי וודאות]] לגבי התוצאה של פעולות הצד השני. הוא יכול רק לפתח ציפיות ולבצע הערכה מחודשת לגביהן.  אי הוודאות כרוכה בסיכון של כשלון או נזק לנותן האמון, אם מקבל האמון לא יתנהג כמצופה.  

ניתן לתת מידה שונה של אמון ליחסים שונים בין בני אדם (או בין שני יצורים חיים באופן כללי). ניתן להראות כי ל[[בני אדם]] יש נטיה טבעית לתת אמון ולבצע שיפוט לגבי מידת האמינות של אנשים אחרים, וכי נטיה זו קשורה למבנים ופעילות נוירוביולוגית במוח האנושי.  

ניתן לתת מידה שונה של אמון ליחסים שונים בין בני אדם (או בין שני יצורים חיים באופן כללי). ניתן להראות כי ל[[בני אדם]] יש נטיה טבעית לתת אמון ולבצע שיפוט לגבי מידת האמינות של אנשים אחרים, וכי נטייה זו קשורה למבנים ופעילות נוירוביולוגית במוח האנושי.  

בשנים האחרונות קיימות מודעות גדלה לחשיבות של אמון בפרט ושל [[הון חברתי]] בכלל בהקשרים שונים של המחקר החברתי. אמון נתפס כתנאי הכרחי לקיומה של [[כלכלה]] שמתפקדת בצורה טובה. כך לדוגמה [[כלכלה מוסדית|הכלכלן המוסדי]] [[פארטה דאסגופטה]] מתאר כיצד האיזון בין אמון לבין ענישה על התנהגות פוגענית, וכן יכולת לבצע עסקאות בצורה חוזרת, הם גורמים שמסבירים הבדלים בין רמות השגשוג הכלכלי של  חברות שונות.  

בשנים האחרונות קיימות מודעות גדלה לחשיבות של אמון בפרט ושל [[הון חברתי]] בכלל בהקשרים שונים של המחקר החברתי. אמון נתפס כתנאי הכרחי לקיומה של [[כלכלה]] שמתפקדת בצורה טובה. כך לדוגמה [[כלכלה מוסדית|הכלכלן המוסדי]] [[פארטה דאסגופטה]] מתאר כיצד האיזון בין אמון לבין ענישה על התנהגות פוגענית, וכן יכולת לבצע עסקאות בצורה חוזרת, הם גורמים שמסבירים הבדלים בין רמות השגשוג הכלכלי של  חברות שונות.  

סוציולוגים בוחנים איזה תפקיד ממלא אמון במערכות חברתיות. מאז שנות 1980 עלה מאד העניין בשאלות הקשורות באמון, מאז עבודותיהם של Luhmann,[9] Barber [10] ו-Giddens. עניין גובר זה באמון התגבר גם עקב שינויים שמתקיימים בחברה שמאופיינת כ[[מודרניזם|מודרנית מאוחרת]] ופוסט-מודרנית.  

סוציולוגים בוחנים איזה תפקיד ממלא אמון במערכות חברתיות. מאז שנות 1980 עלה מאד העניין בשאלות הקשורות באמון, מאז עבודותיהם של Luhmann,[9] Barber [10] ו-Giddens. עניין גובר זה באמון התגבר גם עקב שינויים שמתקיימים בחברה שמאופיינת כ[[מודרניזם|מודרנית מאוחרת]] ופוסט-מודרנית.  

חברות זקוקות לאמון היות והחברים בהן מוצאים את עצמם בגבול בין הבטחון במה שידוע מנסיון חיי היום-יום, לבין המקריות שקיימת באפשרויות חדשות. ללא אמון, יש תמיד צורך להתחשב בכל האפשרויות, דבר שמוביל לשיתוק ולאי-פעילות. ניתן להתייחס אל אמון כאל הימור על עתיד אפשרי מסויים, כזה שעשוי להביא ליתרונות. מרגע שמחליטים לבצע את ההימור (כלומר מעניקים אמון), מעניק האמון משהה את חוסר האמונה שלו, והאפשרויות של נתיבים שליליים אינם נלקחים בחשבון. מסיבה זו אמון מתפקד כדבר שמפחית את הסיבוכיות החברתית (או [[עלויות עסקה]] ב[[כלכלה]]) ומאפשר קיום של פעולות שאלמלי כן היה מסובך מידי או אפילו בלתי אפשרי לבצע אותן, במיוחד בהקשר של [[שיתוף פעולה|שיתופי פעולה]].  

חברות זקוקות לאמון היות והחברים בהן מוצאים את עצמם בגבול בין הביטחון במה שידוע מניסיון חיי היום-יום, לבין המקריות שקיימת באפשרויות חדשות. ללא אמון, יש תמיד צורך להתחשב בכל האפשרויות, דבר שמוביל לשיתוק ולאי-פעילות. ניתן להתייחס אל אמון כאל הימור על עתיד אפשרי מסויים, כזה שעשוי להביא ליתרונות. מרגע שמחליטים לבצע את ההימור (כלומר מעניקים אמון), מעניק האמון משהה את חוסר האמונה שלו, והאפשרויות של נתיבים שליליים אינם נלקחים בחשבון. מסיבה זו אמון מתפקד כדבר שמפחית את הסיבוכיות החברתית (או [[עלויות עסקה]] ב[[כלכלה]]) ומאפשר קיום של פעולות שאלמלי כן היה מסובך מידי או אפילו בלתי אפשרי לבצע אותן, במיוחד בהקשר של [[שיתוף פעולה|שיתופי פעולה]].  

סוציולוגים נוטים להתמקד בשתי נקודות מבט- נקודת המבט של המאקרו - המערכת החברתית ונקודת המבט של מיקרו של פרטים. דבר זה נכון גם בסוגיות של מחקר אמון. מבחינת מאקרו מתעלמים מהיבטים של סיבוכיות פסיכולוגית, מניחים לרוב גישה בהיוויוריסטית לאמון, ומיישמים מודל סטטיסטי.

סוציולוגים נוטים להתמקד בשתי נקודות מבט- נקודת המבט של המאקרו - המערכת החברתית ונקודת המבט של מיקרו של פרטים. דבר זה נכון גם בסוגיות של מחקר אמון. מבחינת מאקרו מתעלמים מהיבטים של סיבוכיות פסיכולוגית, מניחים לרוב גישה בהיוויוריסטית לאמון, ומיישמים מודל סטטיסטי.

הכלכלן [[אמרטיה סן]] ביקר את הרעיון של אדג'ווארת' בשנת 1977. סן טוען כי אדג'ווארת' הניח כי הנחה זו אינה מדוייקת, אבל פיתח אותה בכל מקרה, שכן לפי סן, אדג'ווארת האמין בכך שאנשים מתנהגים בצורה אנוכית, בסיטואציות מסויימות כגון מלחמה או חוזים.

הכלכלן [[אמרטיה סן]] ביקר את הרעיון של אדג'ווארת' בשנת 1977. סן טוען כי אדג'ווארת' הניח כי הנחה זו אינה מדוייקת, אבל פיתח אותה בכל מקרה, שכן לפי סן, אדג'ווארת האמין בכך שאנשים מתנהגים בצורה אנוכית, בסיטואציות מסויימות כגון מלחמה או חוזים.

   

   

השאלה לפי סן היא לא אם אנשים תמיד אומרים את האמת, אלא האם הם תמיד ממקסמים את התועלת שלהם (ללא כל התחשבות בזולת) כאשר הם משיבים על שאלות. אם ההצגה של אדג'ווארת' מדוייקת, אנשים לא יהססו לשקר כאשר הדבר יכול למקסם את התועלת הכלכלית שלהם.  סן מצטרף ל Leif Johansen ותוקף את הטיעון לפיו אנשים יגידו את האמת רק במידה והדבר משתלם להם כלכלית, דבר שיוצא נגד מודל [[האדם הכלכלי]] ואת ההנחה לפיה אנשים מתנהגים תמיד ובכל מצב בצורה אנוכית. להלן תאור של סיטואציה יום-יומית שבה כביכול נפגשים שני זרים המתנהגים בצורה רציונלית ואנוכית:

השאלה לפי סן היא לא אם אנשים תמיד אומרים את האמת, אלא האם הם תמיד ממקסמים את התועלת שלהם (ללא כל התחשבות בזולת) כאשר הם משיבים על שאלות. אם ההצגה של אדג'ווארת' מדוייקת, אנשים לא יהססו לשקר כאשר הדבר יכול למקסם את התועלת הכלכלית שלהם.  סן מצטרף ל Leif Johansen ותוקף את הטיעון לפיו אנשים יגידו את האמת רק במידה והדבר משתלם להם כלכלית, דבר שיוצא נגד מודל [[האדם הכלכלי]] ואת ההנחה לפיה אנשים מתנהגים תמיד ובכל מצב בצורה אנוכית. להלן תיאור של סיטואציה יום-יומית שבה כביכול נפגשים שני זרים המתנהגים בצורה רציונלית ואנוכית:

{{ציטוט|תוכן="היכן תחנת הרכבת?" הוא שואל אותי, "שם", אני עונה, מצביע על משרד הדואר, "והאם תוכל בבקשה להפקיד מכתב זה  בדרכך לשם?" "כן", הוא אומר, נחוש בדעתו לפתוח את המעטפה בדרך ולבדוק אם היא מכילה דבר-מה בעל ערך.|מקור="רציונלים שוטים:ביקורת על היסודות ההתנהגותיים של התאוריה הכלכלית", אמרטיה סן, <ref name="sen1977">Amartya K. Sen, ‘[https://www.uclouvain.be/cps/ucl/doc/cr-cridis/documents/sen_on_TCR_rational_fools.pdf Rational Fools: A Critique of the Behavioura Rational Fools: A Critique of the Behavioural Foundations of Economic Theory]’ (1977) 6 Philosophy and Public Affairs 317, 332</ref>}}

{{ציטוט|תוכן="היכן תחנת הרכבת?" הוא שואל אותי, "שם", אני עונה, מצביע על משרד הדואר, "והאם תוכל בבקשה להפקיד מכתב זה  בדרכך לשם?" "כן", הוא אומר, נחוש בדעתו לפתוח את המעטפה בדרך ולבדוק אם היא מכילה דבר-מה בעל ערך.|מקור="רציונלים שוטים:ביקורת על היסודות ההתנהגותיים של התאוריה הכלכלית", אמרטיה סן, <ref name="sen1977">Amartya K. Sen, ‘[https://www.uclouvain.be/cps/ucl/doc/cr-cridis/documents/sen_on_TCR_rational_fools.pdf Rational Fools: A Critique of the Behavioura Rational Fools: A Critique of the Behavioural Foundations of Economic Theory]’ (1977) 6 Philosophy and Public Affairs 317, 332</ref>}}

לפי סן יש לדבר זה השלכות לגבי הניתוח של תפקודם של [[מוצרים ציבוריים]]. שכן לפי ההנחה הסטנדרטית של אדם אנוכי, כל סוכן כלכלי יצהיר שהמוצר הציבורי כלל אינו שימוש כלפיו. ולא יהסס לשקר כדי לזכות ביתרון כלכלי.  

לפי סן יש לדבר זה השלכות לגבי הניתוח של תפקודם של [[מוצרים ציבוריים]]. שכן לפי ההנחה הסטנדרטית של אדם אנוכי, כל סוכן כלכלי יצהיר שהמוצר הציבורי כלל אינו שימוש כלפיו. ולא יהסס לשקר כדי לזכות ביתרון כלכלי.  

[[כלכלה התנהגותית|הכלכלן ההתנהגותי]] [[דן אריאלי]] סוקר בספרו [[האמת על באמת (ספר)|האמת על באמת]], את המודל של גארי בקר לגבי ביצוע מעשה רמייה. הוא טוען כי מניסויים שעשו הוא ואחרים המודל של בקר נכשל ואין קשר משמעותי בין משתנים רציונלים כמו גודל הפרס או הסיכוי להיתפס על הנכונות של רוב האנשים לבצע מעשה כזה. אריאלי מוצא שהמנגנון לגבי אמירת אמת ושקר מורכב יותר ולגבי רוב האנשים הוא אינו נובע משיקולים רציונלים של תמריצים, אלא מיכולת לשמור על תדמית פנימית של יושר. רוב האנשים מבצעים "עיגול פינות" שבמסגרתו הם מרמים בהיקף קטן (או מה שנדמה להם כהיקף קטן) כאשר הם מספרים לעצמם סיפור לפיו רמייה קטנה כזו היא לגיטימית.  

[[כלכלה התנהגותית|הכלכלן ההתנהגותי]] [[דן אריאלי]] סוקר בספרו [[האמת על באמת (ספר)|האמת על באמת]], את המודל של גארי בקר לגבי ביצוע מעשה רמייה. הוא טוען כי מניסויים שעשו הוא ואחרים המודל של בקר נכשל ואין קשר משמעותי בין משתנים רציונלים כמו גודל הפרס או הסיכוי להיתפס על הנכונות של רוב האנשים לבצע מעשה כזה. אריאלי מוצא שהמנגנון לגבי אמירת אמת ושקר מורכב יותר ולגבי רוב האנשים הוא אינו נובע משיקולים רציונליים של תמריצים, אלא מיכולת לשמור על תדמית פנימית של יושר. רוב האנשים מבצעים "עיגול פינות" שבמסגרתו הם מרמים בהיקף קטן (או מה שנדמה להם כהיקף קטן) כאשר הם מספרים לעצמם סיפור לפיו רמייה קטנה כזו היא לגיטימית.  

ב[[כלכלה התנהגותית]] קיימים כלים למדידת אמון בהקשרים פיננסים בחברה מסויימת כגון [[משחק האולטימטום]].

ב[[כלכלה התנהגותית]] קיימים כלים למדידת אמון בהקשרים פיננסים בחברה מסויימת כגון [[משחק האולטימטום]].

===אמון וכסף===

===אמון וכסף===

ההיסטוריון יובל הררי מציין כי [[כסף]] הוא מכשיר חשוב ביצירת אמון הדדי, ובכך היה לו חשיבות מפתח ביכולת לקדם את [[גלובליזציה|איחוד החברה החברה האנושית לתרבות אחת]]. אמון כזה נראה לנו מובן מאליו, אבל נדרש מאמץ גדול ועבר זמן רב בבניית אמון זה:

ההיסטוריון יובל הררי מציין כי [[כסף]] הוא מכשיר חשוב ביצירת אמון הדדי, ובכך היה לו חשיבות מפתח ביכולת לקדם את [[גלובליזציה|איחוד החברה החברה האנושית לתרבות אחת]]. אמון כזה נראה לנו מובן מאליו, אבל נדרש מאמץ גדול ועבר זמן רב בבניית אמון זה:

{{ציטוט|תוכן="כסף הוא מערכת של אמון הדדי. ולא סתם מערכת של אמון הדדי, אלא מערכת האמון ההדדי האוניברסלית ביותר והיעילה ביותר שנוצרה אי פעם|מקור=[[קיצור תולדות האנושות]], עמ 183}}

{{ציטוט|תוכן="כסף הוא מערכת של אמון הדדי. ולא סתם מערכת של אמון הדדי, אלא מערכת האמון ההדדי האוניברסלית ביותר והיעילה ביותר שנוצרה אי פעם|מקור=[[קיצור תולדות האנושות]], עמ' 183}}

מי שנותן דברים בעלי ערך, כגון שקי חיטה, תמורת כסף כלשהו, חייב להאמין כי הוא ירצה לתת את אותו כסף בתמורה למוצרים או שירותים אחרים, המוכרים יהיו מוכנים לקבל כסף זה. הגורם העיקרי שכיום אמור להבטיח כי לכסף אכן יהיה ערך עתידי כזה הוא המדינה שיכולה לאכוף על אנשים שלא לייצר זיוף של הכסף, לא לייצר תחליפי כסף ולא לסרב לקבל כסף. כאשר משטר במדינה מסויימת נחלש, לדוגמה כאשר שליט דיקטטורי ברומניה איבד את כסאו, אובד לעיתים קרובות האמון בערכו העתידי של הכסף והוא מאבד מערכו במהירות.

מי שנותן דברים בעלי ערך, כגון שקי חיטה, תמורת כסף כלשהו, חייב להאמין כי הוא ירצה לתת את אותו כסף בתמורה למוצרים או שירותים אחרים, המוכרים יהיו מוכנים לקבל כסף זה. הגורם העיקרי שכיום אמור להבטיח כי לכסף אכן יהיה ערך עתידי כזה הוא המדינה שיכולה לאכוף על אנשים שלא לייצר זיוף של הכסף, לא לייצר תחליפי כסף ולא לסרב לקבל כסף. כאשר משטר במדינה מסויימת נחלש, לדוגמה כאשר שליט דיקטטורי ברומניה איבד את כסאו, אובד לעיתים קרובות האמון בערכו העתידי של הכסף והוא מאבד מערכו במהירות.

באופן דומה, של נבואה שמגשימה את עצמה, אי אמון באמינות של הכסף או של מערכת הבנקאות יכול לגרום ל[[ריצה על הבנק]] ובכך להגשים את התחזיות של לקוחות הבנק בקשר לחולשתו.  

באופן דומה, של נבואה שמגשימה את עצמה, אי אמון באמינות של הכסף או של מערכת הבנקאות יכול לגרום ל[[ריצה על הבנק]] ובכך להגשים את התחזיות של לקוחות הבנק בקשר לחולשתו.  

הררי מציין את הדוגמה של משבר המניות של חברת המיסיסיפי הצרפתית של 1719, כמשבר אמון וכנקודה שהובילה לירידת הכלכלה הצרפתית. מניות זבל של קרקעות זהב במיסיסיפי שווקו ברחבי צרפת וערכן עלה מ 500 ליברות ל-10,000 ליברות למניה. ג'ון לאו, שהיה מנהל החברה, היה גם שר האוצר הצרפתי וראש הבנק הצרפתי וכשהחלו מכירות של מניות הוא הורה לאוצר לקנות מניות ולאחר מכן לבנק המרכזי להדפיס כסף כדי לאפשר לאוצר לקנות עוד מניות. לבסוף נתברר כי הדבר הוא תרמית ו"בועת המיסיסיפי" התפוצצה ופגעו קשות במשקיעים הקטנים ובכלכלת צרפת.  

הררי מציין את הדוגמה של משבר המניות של חברת המיסיסיפי הצרפתית של 1719, כמשבר אמון וכנקודה שהובילה לירידת הכלכלה הצרפתית. מניות זבל של קרקעות זהב במיסיסיפי שווקו ברחבי צרפת וערכן עלה מ-500 ליברות ל-10,000 ליברות למניה. ג'ון לאו, שהיה מנהל החברה, היה גם שר האוצר הצרפתי וראש הבנק הצרפתי וכשהחלו מכירות של מניות הוא הורה לאוצר לקנות מניות ולאחר מכן לבנק המרכזי להדפיס כסף כדי לאפשר לאוצר לקנות עוד מניות. לבסוף נתברר כי הדבר הוא תרמית ו"בועת המיסיסיפי" התפוצצה ופגעו קשות במשקיעים הקטנים ובכלכלת צרפת.  

בעקבות כך משקיעים נרתעו מלספק כסף לצרפת והמלך נאלץ ללוות כסף בריבית גבוה ואיבד את המושבות שלו מעבר לים שעברו לאנגלים. דבר זה יצר מחסור מזומנים והוביל לכינוס אסיפת המעמדות שהוביל בסופו של דבר למהפכה הצרפתית. בניגוד לכך עקב מערכת כספית ישרה יותר ומוסדות שיפוט טובים יותר, התרחשה  עליית הכלכלות של הולנד ושל בריטניה שהצליחו לשמור על יכולת החזר טובה של חובות ולכן יכלו לקבל אשראי בריבית נמוכה.<ref>[[קיצור תולדות האנושות]], יובל הררי, עמ' 326-7</ref>  

בעקבות כך משקיעים נרתעו מלספק כסף לצרפת והמלך נאלץ ללוות כסף בריבית גבוה ואיבד את המושבות שלו מעבר לים שעברו לאנגלים. דבר זה יצר מחסור מזומנים והוביל לכינוס אסיפת המעמדות שהוביל בסופו של דבר למהפכה הצרפתית. בניגוד לכך עקב מערכת כספית ישרה יותר ומוסדות שיפוט טובים יותר, התרחשה  עליית הכלכלות של הולנד ושל בריטניה שהצליחו לשמור על יכולת החזר טובה של חובות ולכן יכלו לקבל אשראי בריבית נמוכה.<ref>[[קיצור תולדות האנושות]], יובל הררי, עמ' 326-7</ref>