שינויים

{{הרמן דיילי:כלכלה אקולוגית}}

{{הרמן דיילי:כלכלה אקולוגית}}

==1.מבוא==

==1.מבוא==

בפרק זה נבחן את התכונות ההופכות מוצרים להיות [[מוצרי שוק]], כלומר כאלו אשר ייוצרו ויחולקו בצורה אופטימאלית ב[[שוק משוכלל]]. נראה מה קורה כאשר למשאבים/מוצרים אין את תכונות אלו, וניווכח שלשום מוצר או [[שירותי טבע|שירות המסופקים על ידי הטבע]] אין את התכונות הנדרשות להיות מוצר שוק.  

בפרק זה נבחן את התכונות ההופכות מוצרים להיות [[מוצרי שוק]], כלומר כאלו אשר ייוצרו ויחולקו בצורה אופטימלית ב[[שוק משוכלל]]. נראה מה קורה כאשר למשאבים/מוצרים אין את תכונות אלו, וניווכח שלשום מוצר או [[שירותי טבע|שירות המסופקים על ידי הטבע]] אין את התכונות הנדרשות להיות מוצר שוק.  

נשתמש במונח "פארטו יעיל" או פשוט "יעילות" במקום "[[יעילות פארטו|פארטו אופטימאלי]]". זה מה שעושה ה[[כלכלה נאו קלאסית|כלכלנים נאו קלאסיים]]. הם משתמשים במונח "יעילות" במקום "יעילות פארטו", ויוצרים את הרושם שיעיל פארטו זה ממש דבר חשוב והכרחי, ולמעשה הערך הערכי היחיד שקיים בשיקול האנושי, בעוד ששיקולים כמו צדק או מוסריות אינם חשובים.  

נשתמש במונח "פארטו יעיל" או פשוט "יעילות" במקום "[[יעילות פארטו|פארטו אופטימלי]]". זה מה שעושה ה[[כלכלה נאו קלאסית|כלכלנים נאו קלאסיים]]. הם משתמשים במונח "יעילות" במקום "יעילות פארטו", ויוצרים את הרושם שיעיל פארטו זה ממש דבר חשוב והכרחי, ולמעשה הערך הערכי היחיד שקיים בשיקול האנושי, בעוד ששיקולים כמו צדק או מוסריות אינם חשובים.  

=== יריביות (Rivalness)===

=== יריביות (Rivalness)===

{{הפניה לערך מורחב|מוצר יריבי}}

{{הפניה לערך מורחב|מוצר יריבי}}

כדי שמוצר יהיה מיוצר ומוקצה בשוק ביעילות, עליו גם להיות יריבי. מוצר יריבי הוא כזה ששימוש של אדם אחד במוצר, מצמצם את השימוש של אדם אחר במוצר. מוצר לא יריבי, הוא כזה שהשימוש בו אינו פוגע בכמותו או באיכות השימוש של אדם אחר.מוצרים לא ירביים הם למשל: תאורת רחוב, מידע, אוזון, אקלים יציב, נוף וימי שמש.  

כדי שמוצר יהיה מיוצר ומוקצה בשוק ביעילות, עליו גם להיות יריבי. מוצר יריבי הוא כזה ששימוש של אדם אחד במוצר, מצמצם את השימוש של אדם אחר במוצר. מוצר לא יריבי, הוא כזה שהשימוש בו אינו פוגע בכמותו או באיכות השימוש של אדם אחר.מוצרים לא יריביים הם למשל: תאורת רחוב, מידע, אוזון, אקלים יציב, נוף וימי שמש.  

כל המאגרים הם בהכרח יריביים כי אם מישהו משתמש בהם, לשני נשאר פחות. כל מוצר שאינו יריבי, הוא בהכרח שירות זרם- כזה שלא מתכלה בגלל שימוש - כמו שכבת האוזון.

כל המאגרים הם בהכרח יריביים כי אם מישהו משתמש בהם, לשני נשאר פחות. כל מוצר שאינו יריבי, הוא בהכרח שירות זרם- כזה שלא מתכלה בגלל שימוש - כמו שכבת האוזון.

: מחייבי הפטנטים טוענים שהאפשרות האחרת היא הסתרה טוטלית של המידע. ז"א, אם לא היה מוסד כדוגמת פטנט, בעלי הרעיונות היו מסתירים את המידע לעד ולא מאפשרים לאחרים שימוש בו.

: מחייבי הפטנטים טוענים שהאפשרות האחרת היא הסתרה טוטלית של המידע. ז"א, אם לא היה מוסד כדוגמת פטנט, בעלי הרעיונות היו מסתירים את המידע לעד ולא מאפשרים לאחרים שימוש בו.

סוגיית זכויות היוצרים היא משמעותית ביותר. חוקת ארצות הברית קובעת שיש לתת זכויות יוצרים ל'''זמן מוגבל'' כדי לעודד התקדמות מדעית. בהתחלה הזכויות ניתנו ל- 14 שנה ואופציה לעוד 14 אם המחבר עדיין חי. כיום, בלחץ תאגידים, זכויות היוצרים של תאגיד, הן ל-95 שנה, ושל אדם פרטי לכל חייו ועוד 70 שנה.

סוגיית זכויות היוצרים היא משמעותית ביותר. חוקת ארצות הברית קובעת שיש לתת זכויות יוצרים ל'''זמן מוגבל'' כדי לעודד התקדמות מדעית. בהתחלה הזכויות ניתנו ל-14 שנה ואופציה לעוד 14 אם המחבר עדיין חי. כיום, בלחץ תאגידים, זכויות היוצרים של תאגיד, הן ל-95 שנה, ושל אדם פרטי לכל חייו ועוד 70 שנה.

: עוד הערה של שחר: השם בעברית 'זכויות יוצרים' מטעה ומוטעה. כיום החוק משמש לשמור על זכויות חברות המדיה, לא היוצרים. עדיף כבר להשתמש בשם האנגלי - 'זכויות העתקה'...

: עוד הערה של שחר: השם בעברית 'זכויות יוצרים' מטעה ומוטעה. כיום החוק משמש לשמור על זכויות חברות המדיה, לא היוצרים. עדיף כבר להשתמש בשם האנגלי - 'זכויות העתקה'...

פטנטים יכולים להביא לחוסר יעילות מסיבות נוספות. למשל, הקוקטייל נגד איידס מדלל את רמת ה- HIV בדם ומפחית את סיכויי ההדבקה. החברות המחזיקות בפטנט משווקות אותו במחיר יקר, וכך לא מונעות הרג בני אדם (באביב 2001, בעקבות לחץ ציבורי,  מספר חברות ויתרו על תביעותיהן נגד ממשלת דרא"פ על מכירת התרופה ללא תשלום מלא על זכויות יוצרים). האירוניה היא שזכויות יוצרים מוגנות על ידי השוק החופשי, אך הן יוצרות מעין מונופול שהוא מנוגד לשוק החופשי!

פטנטים יכולים להביא לחוסר יעילות מסיבות נוספות. למשל, הקוקטייל נגד איידס מדלל את רמת ה-HIV בדם ומפחית את סיכויי ההדבקה. החברות המחזיקות בפטנט משווקות אותו במחיר יקר, וכך לא מונעות הרג בני אדם (באביב 2001, בעקבות לחץ ציבורי,  מספר חברות ויתרו על תביעותיהן נגד ממשלת דרא"פ על מכירת התרופה ללא תשלום מלא על זכויות יוצרים). האירוניה היא שזכויות יוצרים מוגנות על ידי השוק החופשי, אך הן יוצרות מעין מונופול שהוא מנוגד לשוק החופשי!

ובכן, הבעיה במידע היא שאם אין עליו הגנה, אין תמריץ לפתחו (הלינוקס היא דוגמא הפוכה המראה שדווקא שיתוף מידע ולא רווחים, מביא לפיתוח מוצלח של ידע). מצד שני, אם מידע יהיה חופשי, יעשה בו שימוש עד שיתקיים התנאי להקצאה אופטימאלית, קרי עד אשר MU=MC. כיוון ש- 0=MC (אין עלות לשימוש נוסף במידע) הרי שאופטימאלי ששימוש במידע יעשה באופן אינסופי! זהו המצב היעיל! זכויות יוצרים פוגעות ביעילות של השוק.  

ובכן, הבעיה במידע היא שאם אין עליו הגנה, אין תמריץ לפתחו (הלינוקס היא דוגמא הפוכה המראה שדווקא שיתוף מידע ולא רווחים, מביא לפיתוח מוצלח של ידע). מצד שני, אם מידע יהיה חופשי, יעשה בו שימוש עד שיתקיים התנאי להקצאה אופטימאלית, קרי עד אשר MU=MC. כיוון ש- 0=MC (אין עלות לשימוש נוסף במידע) הרי שאופטימאלי ששימוש במידע יעשה באופן אינסופי! זהו המצב היעיל! זכויות יוצרים פוגעות ביעילות של השוק.  

בעייתיות זו הביאה ל- Copyleft- הרשאה להפצה ולשימוש של מידע בתנאי שכל הנגזרות שלו יהיו גם כן Copyleft

בעייתיות זו הביאה ל-Copyleft - הרשאה להפצה ולשימוש של מידע בתנאי שכל הנגזרות שלו יהיו גם כן Copyleft

[יש כאן כמה נקודות עדינות, לא בטוח שMU=MC; די בטוח שלינוקס מפותח גם בגלל הרצון בהורדת מחיר למוצר משלים; ועלות שימוש במידע נוסף אינה אפס אלא עלות הלמידה של מידע זה, האזרח דרור].

[יש כאן כמה נקודות עדינות, לא בטוח ש-MU=MC; די בטוח שלינוקס מפותח גם בגלל הרצון בהורדת מחיר למוצר משלים; ועלות שימוש במידע נוסף אינה אפס אלא עלות הלמידה של מידע זה, האזרח דרור].

===ג.מוצרים בלבדיים ודחיסים===

===ג.מוצרים בלבדיים ודחיסים===

אלו הם מוצרים שוקיים כמו כבישי אגרה, בריכות שחיה ואתרי סקי [וכן גישה לצינורות כלשהם - קווי מתח גבוה, שרתי אינטנט, ביוב, קוי טלפון לחו"ל, האזרח דרור]. יעילות גדולה יותר תהיה אם המחיר ישתנה בהתאם לשימוש- בשעות השיא מחירים גבוהים, ובשעות השפל נמוכים.

אלו הם מוצרים שוקיים כמו כבישי אגרה, בריכות שחיה ואתרי סקי [וכן גישה לצינורות כלשהם - קווי מתח גבוה, שרתי אינטרנט, ביוב, קוי טלפון לחו"ל, האזרח דרור]. יעילות גדולה יותר תהיה אם המחיר ישתנה בהתאם לשימוש- בשעות השיא מחירים גבוהים, ובשעות השפל נמוכים.

===ד.מוצרים לא בלבדיים ודחיסים===

===ד.מוצרים לא בלבדיים ודחיסים===

כלכלנים מודים שהשוק לא יכול לייצר ולהקצות ביעילות מוצרים ציבוריים טהורים כי כ"א יכול להשתמש במוצר ציבורי (הוא לא בלבדי), בלי קשר למי משלם עבורו.

כלכלנים מודים שהשוק לא יכול לייצר ולהקצות ביעילות מוצרים ציבוריים טהורים כי כ"א יכול להשתמש במוצר ציבורי (הוא לא בלבדי), בלי קשר למי משלם עבורו.

במוצר שוקי, כ"א צורך בדיוק על פי מה שהוא מוכן לשלם. במוצר ציבורי טהור, כל פרט צורך כמו מה שכל החברה צורכת יחדיו. למשל, פלוני צורך ביטחון ברמה שכל תושבי ישראל צורכים ביטחון יחדיו, כי מטוסי ח"א מגנים על כולם. במוצר שוקי שווה לייצר עוד יחידת תוצר ממנו, אם לפחות פרט אחד מוכן לשלם את ה- MC לייצורו או יותר. במוצר ציבורי טהור, שווה לייצר עוד יחידת תוצר, אם כל החברה יחדיו מוכנה לשלם את ה-MC לייצורו.

במוצר שוקי, כ"א צורך בדיוק על פי מה שהוא מוכן לשלם. במוצר ציבורי טהור, כל פרט צורך כמו מה שכל החברה צורכת יחדיו. למשל, פלוני צורך ביטחון ברמה שכל תושבי ישראל צורכים ביטחון יחדיו, כי מטוסי ח"א מגנים על כולם. במוצר שוקי שווה לייצר עוד יחידת תוצר ממנו, אם לפחות פרט אחד מוכן לשלם את ה-MC לייצורו או יותר. במוצר ציבורי טהור, שווה לייצר עוד יחידת תוצר, אם כל החברה יחדיו מוכנה לשלם את ה-MC לייצורו.

נניח עיר שיעלה 100 מליון ש"ח להקים שם פארק גדול לרווחת התושבים. החברה כולה מוכנה לשלם עבור הפארק 150 מיליון ולכן כדאי שהפארק יקום, כי מספיק שכ"א ייתן 2/3 ממה ששווה לו הפארק, ויגיעו ל- 100 מליון. הבעיה היא לאסוף מהאנשים את הכסף שהם מוכנים לשלם עבור הפארק. נניח תקום פירמה פרטית שתגבה 150 ש"ח מכ"א עבור כניסה לכל החיים. יהיו כאלו שזה לא יהיה להם שווה, והפירמה, תפסיד את כספם. כמו כן, יהיו כאלו שהפארק שווה להם יותר מ-150 ש"ח , וישמחו לתת רק 150, ושוב הפירמה תפסיד את כספם, ויתכן שלא תגיע לסכום המינימלי להקמת הפארק- 100 מליון ש"ח.  אז נניח שהפירמה תגבה שקל לכל כניסה. במקרה כזה, כולם ישתמשו בפארק פחות לו היו משתמשים בו אם הכניסה הייתה חופשית, והחברה מאבדת רווחה. אם הכניסה תהיה חופשית, הרווחה החברתית תהיה מקסימלית, אך אף פירמה לא תקים אותו.

נניח עיר שיעלה 100 מליון ש"ח להקים שם פארק גדול לרווחת התושבים. החברה כולה מוכנה לשלם עבור הפארק 150 מיליון ולכן כדאי שהפארק יקום, כי מספיק שכ"א ייתן 2/3 ממה ששווה לו הפארק, ויגיעו ל- 100 מליון. הבעיה היא לאסוף מהאנשים את הכסף שהם מוכנים לשלם עבור הפארק. נניח תקום פירמה פרטית שתגבה 150 ש"ח מכ"א עבור כניסה לכל החיים. יהיו כאלו שזה לא יהיה להם שווה, והפירמה, תפסיד את כספם. כמו כן, יהיו כאלו שהפארק שווה להם יותר מ-150 ש"ח, וישמחו לתת רק 150, ושוב הפירמה תפסיד את כספם, ויתכן שלא תגיע לסכום המינימלי להקמת הפארק- 100 מליון ש"ח.  אז נניח שהפירמה תגבה שקל לכל כניסה. במקרה כזה, כולם ישתמשו בפארק פחות לו היו משתמשים בו אם הכניסה הייתה חופשית, והחברה מאבדת רווחה. אם הכניסה תהיה חופשית, הרווחה החברתית תהיה מקסימלית, אך אף פירמה לא תקים אותו.

בעיה זו נקראת אפקט הטרמפיסט- נניח שהפארק שווה לאדם 1000ש"ח. האדם הרציונלי עושה חשבון שאם הוא לא ייתן כלום, וכל השאר יתנו את מה שהפארק שווה להם, עדיין יקום פארק אך טיפה קטן יותר. לכן יעדיף לא לשלם כלום ולקבל פארק טיפה קטן יותר, ולכן לא ישלם. האסטרטגיה העדיפה של אותו פרט היא לא לשלם כלום, אך אם כולם ינהגו כך, לא יקום פארק וכולם מפסידים.   

בעיה זו נקראת אפקט הטרמפיסט- נניח שהפארק שווה לאדם 1000ש"ח. האדם הרציונלי עושה חשבון שאם הוא לא ייתן כלום, וכל השאר יתנו את מה שהפארק שווה להם, עדיין יקום פארק אך טיפה קטן יותר. לכן יעדיף לא לשלם כלום ולקבל פארק טיפה קטן יותר, ולכן לא ישלם. האסטרטגיה העדיפה של אותו פרט היא לא לשלם כלום, אך אם כולם ינהגו כך, לא יקום פארק וכולם מפסידים.   

ניקח לדוגמא אריס עובד אדמה בברזיל. הבעלים גרש אותו מאדמתו כדי לגדל סויה ולייצא אותה לאירופה כמזון לבקר, כי זה משתלם יותר מלגדל מזון למקומיים. האריס יכול לתפוס חלקת יער אמזונס ולעבד אותה ואז להרוויח 10$ לדונם באופן חד פעמי עבור העץ, ועוד $3.3 לשנה מ[[חקלאות כרות והבער]] (Burn and Slash). לעומת זאת האנושות מעריכה את השירותים האקולוגיים של דונם ב-$166 לשנה (דיילי מביא את הנתונים ממאמר של קונסטנזה ואחרים שפורסם ב- Nature ב 1997). ברור שעדיף שהאנושות תשלם לאריס פחות מ- $166, ושהוא יקבל יותר מ $13.3 עבור זה שלא יכרות את היער.

ניקח לדוגמא אריס עובד אדמה בברזיל. הבעלים גרש אותו מאדמתו כדי לגדל סויה ולייצא אותה לאירופה כמזון לבקר, כי זה משתלם יותר מלגדל מזון למקומיים. האריס יכול לתפוס חלקת יער אמזונס ולעבד אותה ואז להרוויח 10$ לדונם באופן חד פעמי עבור העץ, ועוד $3.3 לשנה מ[[חקלאות כרות והבער]] (Burn and Slash). לעומת זאת האנושות מעריכה את השירותים האקולוגיים של דונם ב-$166 לשנה (דיילי מביא את הנתונים ממאמר של קונסטנזה ואחרים שפורסם ב-Nature ב 1997). ברור שעדיף שהאנושות תשלם לאריס פחות מ-$166, ושהוא יקבל יותר מ-$13.3 עבור זה שלא יכרות את היער.

אך עסקה כזו לא תתקיים כי:

אך עסקה כזו לא תתקיים כי:

==1.מחסור במוצרים ציבוריים==

==1.מחסור במוצרים ציבוריים==

כל מי שמבין שהאקוסיסטמה מייצרת שירותים תומכי חיים, מבין את החשיבות הרבה של מוצרים ציבוריים. אך כלכלת השוק מציעה מעט מידי בכל הקשור לייצור יעיל וחלוקה אופטימאלית של מוצרים ציבוריים. ייצור מוצרים בשוק דורש חומרי גלם מהאקוסיסטמה ופליטת פסולת. שני דברים אלו פוגעים באקוסיסטמה וביכולתה ליצור שירותים תומכי חיים. אחת מהנחות היסוד של הכלכלה האקולוגית היא שרבים מהמקורות החשובים ביותר הם מוצרים ציבוריים המיוצרים על ידי הטבע, אך הכלכלה מתייחסת רק למוצרי שוק.  

כל מי שמבין שהאקוסיסטמה מייצרת שירותים תומכי חיים, מבין את החשיבות הרבה של מוצרים ציבוריים. אך כלכלת השוק מציעה מעט מידי בכל הקשור לייצור יעיל וחלוקה אופטימלית של מוצרים ציבוריים. ייצור מוצרים בשוק דורש חומרי גלם מהאקוסיסטמה ופליטת פסולת. שני דברים אלו פוגעים באקוסיסטמה וביכולתה ליצור שירותים תומכי חיים. אחת מהנחות היסוד של הכלכלה האקולוגית היא שרבים מהמקורות החשובים ביותר הם מוצרים ציבוריים המיוצרים על ידי הטבע, אך הכלכלה מתייחסת רק למוצרי שוק.  

נחזור למידע וידע. אמרנו שאם הוא בלבדי הוא לא יוקצה כהלכה, ואם הוא מוצר ציבורי יתכן והוא לא ייוצר מספיק. על פניו נראה שהמערכת עובדת וההתקדמות הטכנולוגית משביעת רצון. מדוע אם כן להתערב?

נחזור למידע וידע. אמרנו שאם הוא בלבדי הוא לא יוקצה כהלכה, ואם הוא מוצר ציבורי יתכן והוא לא ייוצר מספיק. על פניו נראה שהמערכת עובדת וההתקדמות הטכנולוגית משביעת רצון. מדוע אם כן להתערב?

סיבה ראשונה היא כי המשאבים ליצירת ידע (מדענים, מעבדות) מוגבלים, ואם הם משמשים ליצרית ידע שיביא לרווחים (תרופות למחלות של עשירים), אי אפשר להשתמש בהם ליצירת ידע לרווחת הכלל (תרופות למחלות מדבקות ומגפות). בשנות ה-50 מצאו דרכים יעילות להלחם בשחפת. משירד שיעור ההדבקות, הורידו את התקציבים לטפל במחלה. בשנות ה- 70-80 חולים רבים לא קיבלו טיפול הולם והמחלה התפרצה שוב בשנות ה- 80 ומעל מיליארד $ הושקעו כדי למגרה שוב.  

סיבה ראשונה היא כי המשאבים ליצירת ידע (מדענים, מעבדות) מוגבלים, ואם הם משמשים ליצרית ידע שיביא לרווחים (תרופות למחלות של עשירים), אי אפשר להשתמש בהם ליצירת ידע לרווחת הכלל (תרופות למחלות מדבקות ומגפות). בשנות ה-50 מצאו דרכים יעילות להלחם בשחפת. משירד שיעור ההדבקות, הורידו את התקציבים לטפל במחלה. בשנות ה- 70-80 חולים רבים לא קיבלו טיפול הולם והמחלה התפרצה שוב בשנות ה-80 ומעל מיליארד דולר הושקעו כדי למגרה שוב.  

שחפת היא מחלה של עניים. רק 13 מ-1240 התרופות החדשות שיצאו בין בשנים 1975-1996 היו למחלות של אנשים במדינות מתפתחות. וגם כשיש תרופות הן יקרות מידי, למרות שממשלות וגם ה"עשירים" ייהנו מכך שהחולים ייטלו את התרופות, כי זה יפחית את ההדבקות ויביא לרווחה לכולם.  

שחפת היא מחלה של עניים. רק 13 מ-1240 התרופות החדשות שיצאו בין בשנים 1975-1996 היו למחלות של אנשים במדינות מתפתחות. וגם כשיש תרופות הן יקרות מידי, למרות שממשלות וגם ה"עשירים" ייהנו מכך שהחולים ייטלו את התרופות, כי זה יפחית את ההדבקות ויביא לרווחה לכולם.  

סיבה נוספת שצריך להתערב היא שלא כל ידע חדש מועיל לאנושות. תמרוץ ידע אשר יועיל לאנושות במקום לתת רווחים לפירמות, הוא מתכון מוצלח יותר שיביא תרופה לאיידס, מלריה ושחפת במקום השתלות לב.  

סיבה נוספת שצריך להתערב היא שלא כל ידע חדש מועיל לאנושות. תמרוץ ידע אשר יועיל לאנושות במקום לתת רווחים לפירמות, הוא מתכון מוצלח יותר שיביא תרופה לאיידס, מלריה ושחפת במקום השתלות לב.  

אם תמשיך המגמה של ייצור מוצרי שוק , והזנחת מוצרים ציבוריים, תגבר הבעיה של הקצאת מאקרו: חלוקת משאבים בין מוצרי ושירותי שוק, לבין כאלו שאינם שוקיים.  

אם תמשיך המגמה של ייצור מוצרי שוק, והזנחת מוצרים ציבוריים, תגבר הבעיה של הקצאת מאקרו: חלוקת משאבים בין מוצרי ושירותי שוק, לבין כאלו שאינם שוקיים.  

==2.תחלופה של מוצרים ציבוריים==

==2.תחלופה של מוצרים ציבוריים==

כלכלנים טוענים שזכויות קניין יפתרו את הבעיה. אם למכבסה יש זכות לאוויר נקי, המפעל יפצה אותה ויוביל לשו"מ יעיל. אם לחלופין למפעל יש זכות לזהם, המכבסה תשלם לו להפחית את הזיהום.  

כלכלנים טוענים שזכויות קניין יפתרו את הבעיה. אם למכבסה יש זכות לאוויר נקי, המפעל יפצה אותה ויוביל לשו"מ יעיל. אם לחלופין למפעל יש זכות לזהם, המכבסה תשלם לו להפחית את הזיהום.  

רונאלד קואס (Ronald Coase) הוכיח שלא משנה למי נותנים את הזכויות, בשני המקרים יגיעו לאותו שו"מ יעיל שבו מחיר הזיהום = מחיר התועלת מאי זיהום (בתנאים מסוימים כגון שוק תחרותי). המסקנה היא שעלויות חיצוניות לא דורשות התערבות ממשלתית. זוהי תאורית קואס.  

רונאלד קואס (Ronald Coase) הוכיח שלא משנה למי נותנים את הזכויות, בשני המקרים יגיעו לאותו שו"מ יעיל שבו מחיר הזיהום = מחיר התועלת מאי זיהום (בתנאים מסוימים כגון שוק תחרותי). המסקנה היא שעלויות חיצוניות לא דורשות התערבות ממשלתית. זוהי תאוריית קואס.  

הערה: פיצוי המכבסה למשל, לא יוביל בהכרח לשו"מ יעיל, שכן יש אפשרות שתקום עוד מכבסה בקרבת מקום רק כדי ליהנות מפיצויים.

הערה: פיצוי המכבסה למשל, לא יוביל בהכרח לשו"מ יעיל, שכן יש אפשרות שתקום עוד מכבסה בקרבת מקום רק כדי ליהנות מפיצויים.

[דיילי מביא הסבר לרמת זיהום אופטימאלית. אני מעדיף הסבר מעט שונה ויותר ברור לדעתי. שניהם מגעים לאותו שו"מ.]

[דיילי מביא הסבר לרמת זיהום אופטימלית. אני מעדיף הסבר מעט שונה ויותר ברור לדעתי. שניהם מגעים לאותו שו"מ.]

נניח תהליך ייצור שמזהם. ההתייחסות היא לייצור כמות קבוע של מוצר ולשאלה כמה לזהם כשמייצרים כמות זו. למשל: מייצרים KW חשמל, והשאלה היא כמה להפחית את הזיהום בייצור, ולא האם לייצר פחות חשמל.   

נניח תהליך ייצור שמזהם. ההתייחסות היא לייצור כמות קבוע של מוצר ולשאלה כמה לזהם כשמייצרים כמות זו. למשל: מייצרים KW חשמל, והשאלה היא כמה להפחית את הזיהום בייצור, ולא האם לייצר פחות חשמל.   

נהוג להסתכל על הנזק השולי מזיהום כעולה ככל שיש יותר זיהום. בזיהום קטן, אין נזק למכבסה. כשהזיהום גדל,המכבסה תצטרך לייבש את הכבסים בפנים, ואם יש זיהום גדול, היא תצטרך להתקין מטהרי אויר. כך גם עם מספר מכוניות בכבישים, רעש וכו'.

נהוג להסתכל על הנזק השולי מזיהום כעולה ככל שיש יותר זיהום. בזיהום קטן, אין נזק למכבסה. כשהזיהום גדל,המכבסה תצטרך לייבש את הכבסים בפנים, ואם יש זיהום גדול, היא תצטרך להתקין מטהרי אויר. כך גם עם מספר מכוניות בכבישים, רעש וכו'.

נראה שהכמות היעילה של פליטת מזהם היא Q. הגישה של כלכלה סביבתית תטען את הדבר הבא: המוצר שבגללו יש זיהום תורם לרווחת החברה, שכן אם מייצרים אותו, מישהו קונה אותו ונהנה ממנו. לכן הדרישה לא לייצר אותו אינה הגיונית. TNS יטענו שאסור לזהם יותר ממה שהאקוסיסטמה יכולה לטפל. בנקודה R למשל, עלות הנזק השולי מהזיהום היא W ועלות הפחתת יחידת זיהום היא V ולכן כדאי להפחית את הזיהום. המכבסה תהיה מוכנה לשלם כל סכום נמוך מ-W, והמפעל יהיה מוכן לזהם פחות עבור כל סכום גבוה מ- V, ולכן יש מקום לעסקה. כמו כן, בכל נקודה משמאל ל- Q, עלות הפחתת הזיהום גדולה מעלות הנזק, ולכן כדאי לזהם יותר.

נראה שהכמות היעילה של פליטת מזהם היא Q. הגישה של כלכלה סביבתית תטען את הדבר הבא: המוצר שבגללו יש זיהום תורם לרווחת החברה, שכן אם מייצרים אותו, מישהו קונה אותו ונהנה ממנו. לכן הדרישה לא לייצר אותו אינה הגיונית. TNS יטענו שאסור לזהם יותר ממה שהאקוסיסטמה יכולה לטפל. בנקודה R למשל, עלות הנזק השולי מהזיהום היא W ועלות הפחתת יחידת זיהום היא V ולכן כדאי להפחית את הזיהום. המכבסה תהיה מוכנה לשלם כל סכום נמוך מ-W, והמפעל יהיה מוכן לזהם פחות עבור כל סכום גבוה מ-V, ולכן יש מקום לעסקה. כמו כן, בכל נקודה משמאל ל-Q, עלות הפחתת הזיהום גדולה מעלות הנזק, ולכן כדאי לזהם יותר.

[צריך לשים לב להנחות שעלות הפחתת הזיהום הולכת וגדלה, ושהנזק מזיהום גם הולך וגדל. במציאות איני בטוח שהדברים תמיד נראים כך. כמו כן, ההתייחסות לכמות המוצר המיוצר כקבועה, מגבילה את הניתוח. אולי הכי יעיל לייצר קצת פחות חשמל?]

[צריך לשים לב להנחות שעלות הפחתת הזיהום הולכת וגדלה, ושהנזק מזיהום גם הולך וגדל. במציאות איני בטוח שהדברים תמיד נראים כך. כמו כן, ההתייחסות לכמות המוצר המיוצר כקבועה, מגבילה את הניתוח. אולי הכי יעיל לייצר קצת פחות חשמל?]

==6.מונופול:==

==6.מונופול:==

בפרק 8 ע"מ 133-134 דיילי מסביר על כשל שוק במקרה של מונופול. ההסבר הוא מתמטי. אני העדפתי  לדבר על מונופול בפרק על כשלי שוק, ולהביא את ההסבר האינטואיטיבי.  

בפרק 8 עמ' 133-134 דיילי מסביר על כשל שוק במקרה של מונופול. ההסבר הוא מתמטי. אני העדפתי  לדבר על מונופול בפרק על כשלי שוק, ולהביא את ההסבר האינטואיטיבי.  

מונופול הוא מצב שיש במשק יצרן אחד בלבד. הדבר קורה כשיש פטנט או מונופול טבעי.  

מונופול הוא מצב שיש במשק יצרן אחד בלבד. הדבר קורה כשיש פטנט או מונופול טבעי.  

מונופול טבעי- קורה כשיש עלות קבועה (עלות לייצר יחידה ראשונה של תוצר) גדולה מאוד, ועלות שולית אפסית. למשל- הולכת חשמל.

מונופול טבעי- קורה כשיש עלות קבועה (עלות לייצר יחידה ראשונה של תוצר) גדולה מאוד, ועלות שולית אפסית. למשל- הולכת חשמל.

מונופול יקבע את המחיר כך שהוא ימקסם את רווחיו.  בשוק תחרותי, שו"מ היה בנקודה E והרווח ליצרנים הוא השטח המקווקו הכחול (CEB). אך מונופול יעדיף לייצר רק K יחידות, להפסיד רווח של משולש EGF אבל להוסיף רווח של מלבן משובץ כחול JMGC ע"ח רווחת הצרכנים. שו"מ בנקודה M אינו יעיל כי החברה איבדה רווחה בגודל MFE.

מונופול יקבע את המחיר כך שהוא ימקסם את רווחיו.  בשוק תחרותי, שו"מ היה בנקודה E והרווח ליצרנים הוא השטח המקווקו הכחול (CEB). אך מונופול יעדיף לייצר רק K יחידות, להפסיד רווח של משולש EGF אבל להוסיף רווח של מלבן משובץ כחול JMGC ע"ח רווחת הצרכנים. שו"מ בנקודה M אינו יעיל כי החברה איבדה רווחה בגודל MFE.

כמה המונופול יזוז? כמה רחוק K מ- H ? זה תלוי בעקומות אך בטוח ש- K<H ופיתרון המונופול לא יעיל. לכן צריך את התערבות הממשלה שתפקח על מחירי המונופול.

כמה המונופול יזוז? כמה רחוק K מ-H? זה תלוי בעקומות אך בטוח ש-K<H ופיתרון המונופול לא יעיל. לכן צריך את התערבות הממשלה שתפקח על מחירי המונופול.

==7.אינפורמציה א-סימטרית==

==7.אינפורמציה א-סימטרית==