שינויים

'''שימושי קרקע''' הוא השימוש שמבצעים [[בני אדם]] ב[[קרקע]]. שימושי קרקע כוללים את הניהול ואת השינויים של [[הסביבה הטבעית]] לכדי סביבה מנוהלת - סביבה בנויה (ערים, כפרים, תשתיות) או סביבה חקלאית  (שטחי מרעה, שטחים מעובדים ויערות מנוהלים).  

'''שימושי קרקע''' הוא השימוש שמבצעים [[בני אדם]] ב[[קרקע]]. שימושי קרקע כוללים את הניהול ואת השינויים של [[הסביבה הטבעית]] לכדי סביבה מנוהלת - סביבה בנויה (ערים, כפרים, תשתיות) או סביבה חקלאית  (שטחי מרעה, שטחים מעובדים ויערות מנוהלים).  

ב[[תכנון עירוני]], המונח שימושי קרקע מתאר שימושי קרקע באופן מפורט יותר, בדגש על שימושי קרקע לערים כגון: קרקע לתעשייה, למגורים, שטח ציבורי פתוח (שצ"פ), שטחי חקלאות וכו'.  

ב[[תכנון עירוני]], המונח שימושי קרקע מתאר שימושי קרקע באופן מפורט יותר, בדגש על שימושי קרקע לערים כגון: קרקע לתעשייה, למגורים, שטח ציבורי פתוח (שצ"פ), שטחי חקלאות וכו'.  

לפי "פאנל המשאבים הבינלאומי", גוף של תוכנית הסביבה של האו"ם, השטח היבשתי של כדור הארץ הוא כ 15 מיליארד הקטר (150 מיליון קילומטרים רבועים). בשנת 2000 שטח זה התחלק כך:  

לפי "פאנל המשאבים הבינלאומי", גוף של תוכנית הסביבה של האו"ם, השטח היבשתי של כדור הארץ הוא כ-15 מיליארד הקטר (150 מיליון קילומטרים רבועים). בשנת 2000 שטח זה התחלק כך:  

{| {{table}}

{| {{table}}

===הרחבה ושינוי בשטחי החקלאות===

===הרחבה ושינוי בשטחי החקלאות===

מאז [[המהפכה החקלאית]] יש [[גידול אוכלוסין|גידול איטי באוכלוסייה האנושית]] ובבעלי החיים המבותיים, וגידול בשטחי החקלאות המעובדים, בדרך כלל על חשבון שטחי יער.  

מאז [[המהפכה החקלאית]] יש [[גידול אוכלוסין|גידול איטי באוכלוסייה האנושית]] ובבעלי החיים המבוייתים, וגידול בשטחי החקלאות המעובדים, בדרך כלל על חשבון שטחי יער.  

לכאורה שטחי החקלאות לא השתנו הרבה מאז שנת 1950 והתחלת [[המהפכה הירוקה]] שהגדילה את [[פריון חקלאי|הפריון החקלאי]] ללא הרחבה משמעותית של גודל השטחים. עם זאת זו תמונה שאינה מדוייקת. חלק משטחי החקלאות נזנחים עקב [[בליית קרקע]], אובדן חומרי הזנה, מדבור, ו[[המלחת קרקע]]. במקום שטחים אלה מוכשרים שטחים חדשים בדרך כלל על חשבון שטחי יער. הדבר נפוץ במיוחד במסגרת [[חקלאות כרות והבער]] בסמוך ליערות גשם שמשלבת שני תהליכים נוספים - כריתת יערות ומדבור.

לכאורה שטחי החקלאות לא השתנו הרבה מאז שנת 1950 והתחלת [[המהפכה הירוקה]] שהגדילה את [[פריון חקלאי|הפריון החקלאי]] ללא הרחבה משמעותית של גודל השטחים. עם זאת זו תמונה שאינה מדוייקת. חלק משטחי החקלאות נזנחים עקב [[בליית קרקע]], אובדן חומרי הזנה, מדבור, ו[[המלחת קרקע]]. במקום שטחים אלה מוכשרים שטחים חדשים בדרך כלל על חשבון שטחי יער. הדבר נפוץ במיוחד במסגרת [[חקלאות כרות והבער]] בסמוך ליערות גשם שמשלבת שני תהליכים נוספים - כריתת יערות ומדבור.

שימוש יתר באדמות ספר-מדבר לשם חקלאות וחוואות, על ידי [[רעיית ייתר]], דלדול חומרי הזנה לצמחים, [[המלחת קרקע|השקייה במים עם מלחים]] ועוד תהליכים גוררים [[מדבור]] שמכלה שטחי חקלאות ושטחים של מערכות אקולוגיות.  

שימוש יתר באדמות ספר-מדבר לשם חקלאות וחוואות, על ידי [[רעיית ייתר]], דלדול חומרי הזנה לצמחים, [[המלחת קרקע|השקייה במים עם מלחים]] ועוד תהליכים גוררים [[מדבור]] שמכלה שטחי חקלאות ושטחים של מערכות אקולוגיות.  

לפי UNCCD, גוף מטה של האומות המאוחדות, נכון לשנת 2011, מדבור מאיים על שליש מהשטח היבשתי של כדור הארץ. מדבור כיום מאיים לא רק על אפריקה מדרום לסהרה, אלא גם על צפון סין, מערב ארצות הברית, הודו, דרום אפריקה, צפון מערב אסיה (איזור אייזרבייג'ן ו[[טורקיה]]), [[המזרח התיכון]], דרום רוסיה, מזרח-צפון אמריקה הדרומית ודרום אמריקה הדרומית. 11 מדינות באירופה מאויימות על ידי מדבור, וסה"כ הוא מאיים על 110 מדינות ברחבי העולם.  הוא בעיה עולמית בגלל ההשפעה שלו על [[חקלאות]] ו[[שוק המזון העולמי]]. [https://www.youtube.com/watch?v=w9RxnuBiFbg]

לפי UNCCD, גוף מטה של האומות המאוחדות, נכון לשנת 2011, מדבור מאיים על שליש מהשטח היבשתי של כדור הארץ. מדבור כיום מאיים לא רק על אפריקה מדרום לסהרה, אלא גם על צפון סין, מערב ארצות הברית, הודו, דרום אפריקה, צפון מערב אסיה (איזור אזרבייג'ן ו[[טורקיה]]), [[המזרח התיכון]], דרום רוסיה, מזרח-צפון אמריקה הדרומית ודרום אמריקה הדרומית. 11 מדינות באירופה מאויימות על ידי מדבור, וסה"כ הוא מאיים על 110 מדינות ברחבי העולם.  הוא בעיה עולמית בגלל ההשפעה שלו על [[חקלאות]] ו[[שוק המזון העולמי]]. [https://www.youtube.com/watch?v=w9RxnuBiFbg]

'''איזורים דלי משקעים''' (Drylands) מהווים 40-41% מהשטח היבשתי של כדור הארץ,<ref>Bauer (2007), [http://books.google.com/books?id=mR3E4xJFNw0C&pg=PA78 p. 78]</ref><ref name="johnson-1">Johnson et al (2006), [http://books.google.com/books?id=da6vhzHEpf0C&pg=PA1 p. 1]</ref> וחיים בהם מעל 2 מיליארד [[בני אדם]].<ref name="johnson-1" /> השטח היבש מחולק לאיזורים לפי כמות המשקעים שיורדת בו- שטחים יבשים מאד (כמו מדבר סהרה ומדבר סעודיה), יבשים (לדוגמה איזורים סביב מדבר סהרה, חלק מאוסטרליה, עיראק ואיראן), סמי-יבשים (כמו ישראל ללא הנגב, לבנון ורוב שטחה של מערב ארצות הברית), ויבשים-תת-לחים. מתוך השטח, מעט פחות ממחצית הם שטחים יבשים מאד ויבשים שחיים בהם יחסית מעט אנשים. רוב האוכלוסייה של איזורים היבשים נמצאת באיזורים היבשים- למחצה והיבשים-תת-לחים, שמהווים יחד כ 24% מהשטח היבשתי של כדור הארץ.[http://www.millenniumassessment.org/documents/document.355.aspx.pdf]

'''איזורים דלי משקעים''' (Drylands) מהווים 40%-41% מהשטח היבשתי של כדור הארץ,<ref>Bauer (2007), [http://books.google.com/books?id=mR3E4xJFNw0C&pg=PA78 p. 78]</ref><ref name="johnson-1">Johnson et al (2006), [http://books.google.com/books?id=da6vhzHEpf0C&pg=PA1 p. 1]</ref> וחיים בהם מעל 2 מיליארד [[בני אדם]].<ref name="johnson-1" /> השטח היבש מחולק לאיזורים לפי כמות המשקעים שיורדת בו- שטחים יבשים מאד (כמו מדבר סהרה ומדבר סעודיה), יבשים (לדוגמה איזורים סביב מדבר סהרה, חלק מאוסטרליה, עיראק ואיראן), סמי-יבשים (כמו ישראל ללא הנגב, לבנון ורוב שטחה של מערב ארצות הברית), ויבשים-תת-לחים. מתוך השטח, מעט פחות ממחצית הם שטחים יבשים מאד ויבשים שחיים בהם יחסית מעט אנשים. רוב האוכלוסייה של איזורים היבשים נמצאת באיזורים היבשים- למחצה והיבשים-תת-לחים, שמהווים יחד כ-24% מהשטח היבשתי של כדור הארץ.[http://www.millenniumassessment.org/documents/document.355.aspx.pdf]

האיום במדבור מאיים בעיקר על השטחים היבשים והסמי-יבשים ולא על השטחים היבשים מאד.  

האיום במדבור מאיים בעיקר על השטחים היבשים והסמי-יבשים ולא על השטחים היבשים מאד.  

על פי הערכות, 10-20% מהשטח של האיזורים היבשים כבר הדרדרו, והשטח הכללי שהושפע ממדבור נע בין 2 ל-12 מיליון קילומטרים רבועים (שהם 1.3% עד 8% מהשטח היבשתי של כדור הארץ). 1-6% מהאוכלוסייה של איזורים דלי-משקעים חיים באיזורים שעברו מדבור. כמיליארד אנשים נמצאים תחת איום של מדבור נוסף.<ref name="holtz"> Uwe Holtz , [http://www.unccd.int/Lists/SiteDocumentLibrary/Parliament/2007/parliamentariansforum.pdf Implementing the United Nations Convention to Combat Desertification from a parliamentary point of view] unccd, 2007</ref><ref>[http://books.google.com/books?id=XxBrq6hTs_UC&pg=PA454 Gender in agriculture sourcebook], World Bank 2009, page 454</ref>

על פי הערכות, 10%-20% מהשטח של האיזורים היבשים כבר הדרדרו, והשטח הכללי שהושפע ממדבור נע בין 2 ל-12 מיליון קילומטרים רבועים (שהם 1.3% עד 8% מהשטח היבשתי של כדור הארץ). 1%-6% מהאוכלוסייה של איזורים דלי-משקעים חיים באיזורים שעברו מדבור. כמיליארד אנשים נמצאים תחת איום של מדבור נוסף.<ref name="holtz"> Uwe Holtz , [http://www.unccd.int/Lists/SiteDocumentLibrary/Parliament/2007/parliamentariansforum.pdf Implementing the United Nations Convention to Combat Desertification from a parliamentary point of view] unccd, 2007</ref><ref>[http://books.google.com/books?id=XxBrq6hTs_UC&pg=PA454 Gender in agriculture sourcebook], World Bank 2009, page 454</ref>

תהליכי מדבור לא משפיעים רק על החקלאות אלה גם על יציבות פוליטית. לדוגמה תהליכי מדבור יחד עם בצורת והיבטים נוספים מהווים [[רקע סביבתי חברתי למלחמת האזרחים בסוריה]] ומשפיעים על היציבות הפוליטית במדינות נוספות ב[[מזרח התיכון]] וב[[אפריקה]].

תהליכי מדבור לא משפיעים רק על החקלאות אלה גם על יציבות פוליטית. לדוגמה תהליכי מדבור יחד עם בצורת והיבטים נוספים מהווים [[רקע סביבתי חברתי למלחמת האזרחים בסוריה]] ומשפיעים על היציבות הפוליטית במדינות נוספות ב[[מזרח התיכון]] וב[[אפריקה]].

===עיור כרייה ותשתיות===

===עיור כרייה ותשתיות===

השטחים העירוניים והתעשייתים הם קטנים למדי - רק 2% מסך השטח היבשתי של כדור הארץ. למרות זאת השפעם אינה קטנה. ההשפעה של שטחים אלה באה לידי ביטוי על ידי [[קיטוע שטחי מחייה]] - כך שכבישים וערים ששטחם הכולל קטן למדי יוצרים הפרעה לנדידת בעלי חיים וצמחים, כך שדבר זה מהווה גורם חשוב המשפיע על [[הכחדת מינים]].  

השטחים העירוניים והתעשייתיים הם קטנים למדי - רק 2% מסך השטח היבשתי של כדור הארץ. למרות זאת השפעתם אינה קטנה. ההשפעה של שטחים אלה באה לידי ביטוי על ידי [[קיטוע שטחי מחייה]] - כך שכבישים וערים ששטחם הכולל קטן למדי יוצרים הפרעה לנדידת בעלי חיים וצמחים, כך שדבר זה מהווה גורם חשוב המשפיע על [[הכחדת מינים]].  

[[זיהום עירוני]] ו[[זיהום תעשייתי]] יוצרים הפרעות נוספות. תעשיות [[כרייה]] עלולות ליצור בעיות [[זיהום מים]] קשות לאורך שטחים נרחבים במורד הזרם ולפגוע במערכות אקולוגיות ובשטחי חקלאות. שאיבת [[נפט]] פוגעת לעיתים קרובות ביערות על ידי זיהום נפט. [[נדידת זיהום אוויר|זיהום אוויר עלול לנדוד]] על פני מרחקים של מאות ק"מ ולגרום ל[[גשם חומצי]]. פליטת [[גזי חממה]] שרובם נפלטים מהסביבה העירונית והתעשייתית עלולה לגרור [[התחממות עולמית]].

[[זיהום עירוני]] ו[[זיהום תעשייתי]] יוצרים הפרעות נוספות. תעשיות [[כרייה]] עלולות ליצור בעיות [[זיהום מים]] קשות לאורך שטחים נרחבים במורד הזרם ולפגוע במערכות אקולוגיות ובשטחי חקלאות. שאיבת [[נפט]] פוגעת לעיתים קרובות ביערות על ידי זיהום נפט. [[נדידת זיהום אוויר|זיהום אוויר עלול לנדוד]] על פני מרחקים של מאות ק"מ ולגרום ל[[גשם חומצי]]. פליטת [[גזי חממה]] שרובם נפלטים מהסביבה העירונית והתעשייתית עלולה לגרור [[התחממות עולמית]].