שינויים

'''האימפריה האשורית''' או '''אַשּׁוּר''' שלטה במשך כמעט כ 1,500 שנה במזרח הקרוב הקדום -היא היתה ממוקמת באיזור סוריה וצפון עיראק של ימינו,  בין סוף המאה ה-21 לפנה"ס ועד לסוף המאה ה-7 לפנה"ס.  

'''האימפריה האשורית''' או '''אַשּׁוּר''' שלטה במשך כמעט כ-1,500 שנה במזרח הקרוב הקדום -היא היתה ממוקמת באיזור סוריה וצפון עיראק של ימינו,  בין סוף המאה ה-21 לפנה"ס ועד לסוף המאה ה-7 לפנה"ס.  

תחילת הממלכה בעיר אשור באזור החידקל העליון ששמה ניתן לה על שם האל השומרי אשור, בעיראק של ימינו.

תחילת הממלכה בעיר אשור באזור החידקל העליון ששמה ניתן לה על שם האל השומרי אשור, בעיראק של ימינו.

עד כה סברו חוקרים שהידרדרות האימפריה האשורית החדשה החלה במאה השביעית לפני הספירה בגלל מלחמה, והם התייחסו להשמדת הבירה, נינוה, בידי ברית צבאית של בבל ומדי בשנת 612 לפני הספירה כאל סוף האימפרייה.  

עד כה סברו חוקרים שהידרדרות האימפריה האשורית החדשה החלה במאה השביעית לפני הספירה בגלל מלחמה, והם התייחסו להשמדת הבירה, נינוה, בידי ברית צבאית של בבל ומדי בשנת 612 לפני הספירה כאל סוף האימפריה.  

לטענת צוות חוקרים אמריקאי־טורקי, הסיבות להתמוטטותה הן שילוב של [[צפיפות אוכלוסין]] ו[[בצורת]]. אדם שניידר  דוקטורנט באנתרופולוגיה מאוניברסיטת קליפורניה בסן דייגו וסלים אדאלי מאוניברסיטת קוץ' באיסטנבול טוענים במאמר "לא נקצרו יבולים", שהתפרסם בירחון Climatic Change בשנת 2014, שסיבה אפשרית לכך היתה [[שינוי אקלים]] שהובילו לבצורת מתמשכת.

לטענת צוות חוקרים אמריקאי־טורקי, הסיבות להתמוטטותה הן שילוב של [[צפיפות אוכלוסין]] ו[[בצורת]]. אדם שניידר  דוקטורנט באנתרופולוגיה מאוניברסיטת קליפורניה בסן דייגו וסלים אדאלי מאוניברסיטת קוץ' באיסטנבול טוענים במאמר "לא נקצרו יבולים", שהתפרסם בירחון Climatic Change בשנת 2014, שסיבה אפשרית לכך היתה [[שינוי אקלים]] שהובילו לבצורת מתמשכת.

במחקר מבצעים החוקרים קישור בין נתונים בנוגע לשינויים אקלימיים באותה תקופה, לבין דו"ח ששלח אסטרולוג החצר למלך אשור ונכתב על לוח חרס, שבו מצויין בין היתר כי בשנת 657 לספירה "לא נקצרו יבולים". מנתוני האקלים עולה שהבצורת לא היתה אירוע חד-פעמי אלא מצב שהתמשך שנים רבות. היבט נוסף הוא צפיפות האוכלוסין גבוה, בייחוד בנינוה. לטענת החוקרים, אכלוס היתר פגע ביכולתה של אשור לשרוד בתנאי הבצורת.  

במחקר מבצעים החוקרים קישור בין נתונים בנוגע לשינויים אקלימיים באותה תקופה, לבין דו"ח ששלח אסטרולוג החצר למלך אשור ונכתב על לוח חרס, שבו מצויין בין היתר כי בשנת 657 לספירה "לא נקצרו יבולים". מנתוני האקלים עולה שהבצורת לא היתה אירוע חד-פעמי אלא מצב שהתמשכה שנים רבות. היבט נוסף הוא צפיפות האוכלוסין הגבוהה, בייחוד בנינוה. לטענת החוקרים, אכלוס היתר פגע ביכולתה של אשור לשרוד בתנאי הבצורת.  

לדעתם, שילוב של בצורת קשה וצפיפות אוכלוסין, ערער את כוחה של הממלכה, ואויביה של אשור ניצלו את מצבה הקשה ותקפו אותה.  

לדעתם, שילוב של בצורת קשה וצפיפות אוכלוסין, ערער את כוחה של הממלכה, ואויביה של אשור ניצלו את מצבה הקשה ותקפו אותה.  

==ראו גם ==

==ראו גם ==