שינויים

עננים מונעים מעבר חום אשר מגיע מהשמש וגם חום אשר נפלט מכדור הארץ. ההשפעות שלהם מורכבות ומשתנות על פי זמן, מיקום וגובה. במשך היום עצירת החום מהשמש היא המשמעותית יותר, דבר הגורם להשפעה מקררת. לעומת זאת, בלילה קרינת החום החוזרת מן העננים אל פני הקרקע מאיטה את בריחת החום מפני כדור הארץ.

עננים מונעים מעבר חום אשר מגיע מהשמש וגם חום אשר נפלט מכדור הארץ. ההשפעות שלהם מורכבות ומשתנות על פי זמן, מיקום וגובה. במשך היום עצירת החום מהשמש היא המשמעותית יותר, דבר הגורם להשפעה מקררת. לעומת זאת, בלילה קרינת החום החוזרת מן העננים אל פני הקרקע מאיטה את בריחת החום מפני כדור הארץ.

יש לשים לב שההשפעה (של 2-3%) נובעת משינויים בתוך האטמוספירה של כדור הארץ, עוצמת השינוי בקרינה הסולארית בשכבות הגבוהות של האטמוספירה השתנתה בעוצמה קטנה בהרבה. ההשפעה משתנה באופן משמעותי במקומות שונים בפלנטה, כאשר ההפחתות החזקות ביותר נמצאו בחצי הצפוני של כדור הארץ, בקווי הרוחב האמצעיים.

יש לשים לב שההשפעה (של 2%-3%) נובעת משינויים בתוך האטמוספירה של כדור הארץ, עוצמת השינוי בקרינה הסולארית בשכבות הגבוהות של האטמוספירה השתנתה בעוצמה קטנה בהרבה. ההשפעה משתנה באופן משמעותי במקומות שונים בפלנטה, כאשר ההפחתות החזקות ביותר נמצאו בחצי הצפוני של כדור הארץ, בקווי הרוחב האמצעיים.

==מחקר==

==מחקר==

דיווחים מוקדמים על "עמעום עולמי" עוררו מעט עניין, אולי בגלל שהמונח עצמו עוד לא נטבע. נראה שהדיווחים המוקדמים ביותר הם מאת מ.בודיקו "ההשפעות של תנודות בקרינת השמש על אקלים כדור הארץ", משנת 1969, שנתפרסמו בטלוס. החל מסוף שנות ה-80, מדענים החלו באופן בלתי תלוי לחקור סדרות נתונים של קרינה סולארית, וגילו מגמה עולמית של ירידה; אוטוסמו אומורה "שינוי מתמשך של קרינה סולארי באירופה", ב 1989; ויוי ראסק ב-1990 "מגמות של קרינה סולארית, עננות, ושקיפות אטמוספרית  במהלך העשורים האחרונים באסטוניה", ובטה ליפרט ב-1990 "קרינה סולארית בגרמניה- מגמות נצפות והערכה של גורמיהן". גרי סטנדהיל שחקר את הירידות ברחבי העולם במאמרים רבים (ראו הפניות), טבע את המונח "עמעום".  

דיווחים מוקדמים על "עמעום עולמי" עוררו מעט עניין, אולי בגלל שהמונח עצמו עוד לא נטבע. נראה שהדיווחים המוקדמים ביותר הם מאת מ.בודיקו "ההשפעות של תנודות בקרינת השמש על אקלים כדור הארץ", משנת 1969, שנתפרסמו בטלוס. החל מסוף שנות ה-80, מדענים החלו באופן בלתי תלוי לחקור סדרות נתונים של קרינה סולארית, וגילו מגמה עולמית של ירידה; אוטוסמו אומורה "שינוי מתמשך של קרינה סולארי באירופה", ב-1989; ויוי ראסק ב-1990 "מגמות של קרינה סולארית, עננות, ושקיפות אטמוספרית  במהלך העשורים האחרונים באסטוניה", ובטה ליפרט ב-1990 "קרינה סולארית בגרמניה- מגמות נצפות והערכה של גורמיהן". גרי סטנדהיל שחקר את הירידות ברחבי העולם במאמרים רבים (ראו הפניות), טבע את המונח "עמעום".  

מחקרים בלתי תלויים ב[[ישראל]] וב[[הולנד]], בסוף שנות-80, הצביעו על צמצום ניכר בכמות אור השמש, למרות עדויות נרחבות לכך שהאקלים מתחמם (ראו [[התחממות עולמית]]). קצב העמעום שונה במקומות שונים בעולם, אבל הוא מוערך בכ 2-3% לעשור, כאשר יש אפשרות שהמגמה התהפכה בתחילת שנות ה-90. קשה לבצע מדידות מדוייקות, בגלל הקושי לבצע [[כיול]] מדיוק של ציוד המדידה, ובגלל הבעיה של כיסוי המרחב. ועם זאת ההשפעה קיימת כמעט בוודאות.

מחקרים בלתי תלויים ב[[ישראל]] וב[[הולנד]], בסוף שנות-80, הצביעו על צמצום ניכר בכמות אור השמש, למרות עדויות נרחבות לכך שהאקלים מתחמם (ראו [[התחממות עולמית]]). קצב העמעום שונה במקומות שונים בעולם, אבל הוא מוערך בכ-2%-3% לעשור, כאשר יש אפשרות שהמגמה התהפכה בתחילת שנות ה-90. קשה לבצע מדידות מדוייקות, בגלל הקושי לבצע [[כיול]] מדיוק של ציוד המדידה, ובגלל הבעיה של כיסוי המרחב. ועם זאת ההשפעה קיימת כמעט בוודאות.

כאמור ההשפעה משתנה במקומות שונים בפלנטה, אבל הערכות לגבי הערכים של ממוצעים עולמיים הם:

כאמור ההשפעה משתנה במקומות שונים בפלנטה, אבל הערכות לגבי הערכים של ממוצעים עולמיים הם:

בסוף שנות ה 90 נערך פרויקט בינלאומי של מדידות ב[[אוקיינוס ההודי|האוקיינוס ההודי]] בשם פרויקט אינדואקס (INDOEX). הפרויקט שבו השתתפו עשרות מדענים ושבראשו עמד ורבהדרן רמתהן, כלל אלפי מדידות מסוגים שונים, ערך 4 שנים, ועלה 25 מיליון דולר.[http://www-indoex.ucsd.edu] הוא נועד לבדוק כיצד משפיעים המזהמים המאקרוסקופיים שהוסעו דרומה מ[[הודו]] על עמעום השמש ב[[המלדיביים|איים המלדיביים]].  

בסוף שנות ה 90 נערך פרויקט בינלאומי של מדידות ב[[אוקיינוס ההודי|האוקיינוס ההודי]] בשם פרויקט אינדואקס (INDOEX). הפרויקט שבו השתתפו עשרות מדענים ושבראשו עמד ורבהדרן רמתהן, כלל אלפי מדידות מסוגים שונים, ערך 4 שנים, ועלה 25 מיליון דולר.[http://www-indoex.ucsd.edu] הוא נועד לבדוק כיצד משפיעים המזהמים המאקרוסקופיים שהוסעו דרומה מ[[הודו]] על עמעום השמש ב[[המלדיביים|איים המלדיביים]].  

השוואה בין האזור של האיים הצפוניים לאזור האיים הדרומיים הראתה שהזיהום מהודו גרם להווצרות שכבת עננים בעובי 3 קילומטרים. דבר זה הוביל לעמעום של כ 10% מאור השמש שהגיע לפני השטח באזור מתחת לענן - הפחתה גדולה בהרבה ממה שהמדענים שיערו. המודלים של רמהתן לדוגמה, חזו עמעום של כחצי אחוז עד אחוז לכל היותר. הפרויקט הראה באופו מפורט כיצד תערבות של סולפות, פיח, ומזהמים אחרים חוסמת באופן ישיר את השמש, וחשוב מכך, גורמת ליצירת עננים המתפקדים כמחזירי אור שמש לחלל.<ref>http://www.pbs.org/wgbh/nova/sun/dimm-nf.html</ref>

השוואה בין האזור של האיים הצפוניים לאזור האיים הדרומיים הראתה שהזיהום מהודו גרם להיווצרות שכבת עננים בעובי 3 קילומטרים. דבר זה הוביל לעמעום של כ-10% מאור השמש שהגיע לפני השטח באזור מתחת לענן - הפחתה גדולה בהרבה ממה שהמדענים שיערו. המודלים של רמהתן לדוגמה, חזו עמעום של כחצי אחוז עד אחוז לכל היותר. הפרויקט הראה באופו מפורט כיצד תעורבות של סולפות, פיח, ומזהמים אחרים חוסמת באופן ישיר את השמש, וחשוב מכך, גורמת ליצירת עננים המתפקדים כמחזירי אור שמש לחלל.<ref>http://www.pbs.org/wgbh/nova/sun/dimm-nf.html</ref>

===פסי התעבות===

===פסי התעבות===

כמה מדעני אקלים העלו תאוריות לפיהן [[פס התעבות|פסי התעבות]] של מטוסים קשורים לעמעום העולמי, אבל התעופה המתמשכת של תעבורה אווירית לפני כן פרושה שלא ניתן לבדוק דבר זה. הקרקוע המוחלט כמעט של תעבורה אווירית אזרחית בשלושת הימים לאחר הפיגוע של 11 בספטמבר, העניק הזדמנות נדירה שבה ניתן לצפות באקלים של [[ארצות הברית]] ללא ההשפעה של פסי התעבות. במשך תקופה זו, נצפתה עליה של למעלה ממעלת צלזיוס ב[[שינוי הטמפרטורה היומי]], בכמה מקומות בארצות הברית, כלומר, פסי התעבות של מטוסים עלולים להגדיל את הטמפרטורה הלילית או להוריד את את הטמפרטורה היומית בשעור גדול בהרבה ממה שחשבו קודם לתצפיות אלה.<ref>Contrails reduce daily temperature range, David J. Travis ,Carleton, Andrew M. & Lauritsen, Ryan G, Nature, p601 v 418, year=2002 http://facstaff.uww.edu/travisd/pdf/jetcontrailsrecentresearch.pdf</ref>

כמה מדעני אקלים העלו תאוריות לפיהן [[פס התעבות|פסי התעבות]] של מטוסים קשורים לעמעום העולמי, אבל התעופה המתמשכת של תעבורה אווירית לפני כן פרושה שלא ניתן לבדוק דבר זה. הקרקוע המוחלט כמעט של תעבורה אווירית אזרחית בשלושת הימים לאחר הפיגוע של 11 בספטמבר, העניק הזדמנות נדירה שבה ניתן לצפות באקלים של [[ארצות הברית]] ללא ההשפעה של פסי התעבות. במשך תקופה זו, נצפתה עליה של למעלה ממעלת צלזיוס ב[[שינוי הטמפרטורה היומי]], בכמה מקומות בארצות הברית, כלומר, פסי התעבות של מטוסים עלולים להגדיל את הטמפרטורה הלילית או להוריד את את הטמפרטורה היומית בשיעור גדול בהרבה ממה שחשבו קודם לתצפיות אלה.<ref>Contrails reduce daily temperature range, David J. Travis ,Carleton, Andrew M. & Lauritsen, Ryan G, Nature, p601 v 418, year=2002 http://facstaff.uww.edu/travisd/pdf/jetcontrailsrecentresearch.pdf</ref>

==ההשפעות על דפוסי ירידת גשמים==

==ההשפעות על דפוסי ירידת גשמים==

יתכן שהעמעום העולמי גרם לשינויים מאסיביים בדפוסי [[מזג האוויר]]. מודלים אקלימיים מצביעים על האפשרות שההפחתה בכמות קרינת השמש המגיע לפני השטח תרמה לעצירתם של גשמי המוסנון ב[[אפריקה]] שמדרום ל[[סהרה|מדבר סהרה]]. בשנות ה-70 וה-80, דבר שתרם ל[[בצורת]] ול[[רעב המוני]] באזור הסהל באפריקה.  

יתכן שהעמעום העולמי גרם לשינויים מאסיביים בדפוסי [[מזג האוויר]]. מודלים אקלימיים מצביעים על האפשרות שההפחתה בכמות קרינת השמש המגיע לפני השטח תרמה לעצירתם של גשמי המונסון ב[[אפריקה]] שמדרום ל[[סהרה|מדבר סהרה]]. בשנות ה-70 וה-80, דבר שתרם ל[[בצורת]] ול[[רעב המוני]] באזור הסהל באפריקה.  

[[רצועת הגשם הטרופית]] נעה צפונה ודרומה בהתאם לעונות השנה, ועם עלייתה צפונה היא מביאה את גשמי ה[[מונסון]] לאפריקה ולאסיה. לפי ההשערה, זיהום אוויר שמקורו ב[[אירופה]] וב[[אמריקה הצפונית]] הביא להתקררות של אזורים מעל [[האוקיינוס האטלנטי]], אויר קר זה הקשה על רצועת הגשם הטרופית לנדוד צפונה, ועקב כך להעתקת גשמי המונסון לקווי רוחב דרומיים יותר. דבר זה הוביל לבצורת מתמשכת באזור אפריקה. הרעב ההמוני באזור הסהל הוביל למותם של מיליון איש, והשפיעה על חייהם של 50 מיליון איש.  טענה זו אינה מקובלת על כולם, וקשה מאוד לבדוק אותה.  

[[רצועת הגשם הטרופית]] נעה צפונה ודרומה בהתאם לעונות השנה, ועם עלייתה צפונה היא מביאה את גשמי ה[[מונסון]] לאפריקה ולאסיה. לפי ההשערה, זיהום אוויר שמקורו ב[[אירופה]] וב[[אמריקה הצפונית]] הביא להתקררות של אזורים מעל [[האוקיינוס האטלנטי]], אויר קר זה הקשה על רצועת הגשם הטרופית לנדוד צפונה, ועקב כך להעתקת גשמי המונסון לקווי רוחב דרומיים יותר. דבר זה הוביל לבצורת מתמשכת באזור אפריקה. הרעב ההמוני באזור הסהל הוביל למותם של מיליון איש, והשפיעה על חייהם של 50 מיליון איש.  טענה זו אינה מקובלת על כולם, וקשה מאוד לבדוק אותה.