שינויים

{{מושג בסיסי}}

{{מושג בסיסי}}

'''כלכלת מצב יציב''' (Steady state economy) היא [[כלכלה]] שנמצאת בגודל קבוע יחסית. יש בה [[ייצוב אוכלוסין|אוכלוסייה יציבה]], [[צריכה כלכלית]] יציבה, שנשארים בתוך [[יכולת נשיאה]] של [[המערכת האקולוגית]]. כלכלת מצב יציב יכולה להתייחס לכלל הכלכלה העולמית, לכלכלה לאומית, עירונית, אזורית וכו'. כלכלת מצב יציב נתפסת כרעיון מרכזי לשם הגעה ל[[קיימות]], ו[[כלכלה בת קיימא]] והיא מהווה מושג מרכזי ב[[כלכלה אקולוגית]]. כלכלת מצב יציב מנוגדת עם [[צמיחה כלכלית]] ועם [[גידול אוכלוסין]] וכן עם רעיונות להשגת [[פיתוח בר קיימא]] על ידי [[דה-קפלינג]].

'''כלכלת מצב יציב''' (Steady state economy) היא [[כלכלה]] שנמצאת בגודל קבוע יחסית. יש בה [[ייצוב אוכלוסין|אוכלוסייה יציבה]], [[צריכה כלכלית]] יציבה, שנשארים בתוך [[יכולת נשיאה]] של [[המערכת האקולוגית]]. כלכלת מצב יציב יכולה להתייחס לכלל הכלכלה העולמית, לכלכלה לאומית, עירונית, אזורית וכו'. כלכלת מצב יציב נתפסת כרעיון מרכזי לשם הגעה ל[[קיימות]], ו[[כלכלה בת קיימא]] והיא מהווה מושג מרכזי ב[[כלכלה אקולוגית]]. כלכלת מצב יציב מנוגדת עם [[צמיחה כלכלית]] ועם [[גידול אוכלוסין]] וכן עם רעיונות להשגת [[פיתוח בר קיימא]] על ידי [[דה-קפלינג]].

כלכלה מצב יציב נמצאת  ב[[מצב יציב]] או בקרבתו. על פי הגדרת המונח "מצב יציב", כלכלה הנמצאת בו, אמורה לחזור ולשוב אל המצב היציב אם קיימת הפרעה חיצונית שגורמת לה לסטיה קטנה ממצב זה.   

כלכלה מצב יציב נמצאת  ב[[מצב יציב]] או בקרבתו. על פי הגדרת המונח "מצב יציב", כלכלה הנמצאת בו, אמורה לחזור ולשוב אל המצב היציב אם קיימת הפרעה חיצונית שגורמת לה לסטיה קטנה ממצב זה.   

פיתוח הרעיון של כלכלת מצב יציב באה כהמשך למחשבה שקיימים [[גבולות לצמיחה (ספר)|גבולות לצמיחה הכלכלית]] ול[[גידול אוכלוסין|גידול האוכלוסייה]]. במשך מספר עשורים, המדיניות [[מאקרו כלכלה|מאקרו כלכלית]] כמעט בכל המדינות מכוונת לעבר גידול של ה[[תוצר מקומי גולמי|התוצר המקומי הגולמי]] - כלומר [[צמיחה כלכלית]].<ref> Victor, Peter. 2008. ''Managing without Growth: Slower by Design, Not Disaster''. Edward Elger Publishing Limited, Cheltenham, U.K.</ref>. מטרה דומה היתה קיימת לפחות מאז [[המהפכה התעשייתית]] כאשר מדינות רבות רצו להגדיל את הייצור של הכלכלה שלהן, וכן את עוצמת הצבאות שלהן שהתחזקו עקב גידול כזה בייצור וגם עקב גידול האוכלוסייה.  

פיתוח הרעיון של כלכלת מצב יציב באה כהמשך למחשבה שקיימים [[גבולות לצמיחה (ספר)|גבולות לצמיחה הכלכלית]] ול[[גידול אוכלוסין|גידול האוכלוסייה]]. במשך מספר עשורים, המדיניות [[מאקרו כלכלה|מאקרו כלכלית]] כמעט בכל המדינות מכוונת לעבר גידול של ה[[תוצר מקומי גולמי|התוצר המקומי הגולמי]] - כלומר [[צמיחה כלכלית]].<ref> Victor, Peter. 2008. ''Managing without Growth: Slower by Design, Not Disaster''. Edward Elger Publishing Limited, Cheltenham, U.K.</ref>. מטרה דומה היתה קיימת לפחות מאז [[המהפכה התעשייתית]] כאשר מדינות רבות רצו להגדיל את הייצור של הכלכלה שלהן, וכן את עוצמת הצבאות שלהן שהתחזקו עקב גידול כזה בייצור וגם עקב גידול האוכלוסייה.  

קיימות עלויות והשפעות לוואי קשות למדיניות של המשך הצמיחה. השפעות כוללות לדוגמה החרפה של [[שינויי אקלים]], [[הרס בתי גידול|הרס נרחב של בתי גידול]] ו[[הכחדת מינים]], דלדול של [[משאבי טבע]] חיוניים, [[זיהום]], תחרות מוגברת על המשאבים שנותרו. כלכלנים, סוציולוגים, מדענים ופילוסופים רבים טענו כי קיימים גבולות ביופיזיקלים לצמיחה הכלכלית ולצמיחת האוכלוסייה, וערערו על הצורך והתועלת שבהמשך הצמיחה.  

קיימות עלויות והשפעות לוואי קשות למדיניות של המשך הצמיחה. השפעות כוללות לדוגמה החרפה של [[שינויי אקלים]], [[הרס בתי גידול|הרס נרחב של בתי גידול]] ו[[הכחדת מינים]], דלדול של [[משאבי טבע]] חיוניים, [[זיהום]], תחרות מוגברת על המשאבים שנותרו. כלכלנים, סוציולוגים, מדענים ופילוסופים רבים טענו כי קיימים גבולות ביופיזיקליים לצמיחה הכלכלית ולצמיחת האוכלוסייה, וערערו על הצורך והתועלת שבהמשך הצמיחה.  

[[קובץ:Stedy state.jpg|300px|ממוזער|עטיפת הספר [[כלכלת מצב יציב (ספר)|כלכלת מצב יציב]] מאת [[הרמן דיילי]]]]

[[קובץ:Stedy state.jpg|300px|ממוזער|עטיפת הספר [[כלכלת מצב יציב (ספר)|כלכלת מצב יציב]] מאת [[הרמן דיילי]]]]

'''[[צמיחה כלכלית]]''' היא גידול בייצור ובצריכה של מוצרים ושירותים. גורמי יסוד שמאפשרים אותה הם [[גידול אוכלוסין]], גידול ב[[צריכה לנפש]] (וב[[ייצור לנפש]]). הצמיחה נמדדת על ידי מדידת הגידול ב[[תוצר המקומי הגולמי]] הריאלי. במשך אלפי שנים רוב הכלכלות נשארו בסדרי גודל דומים והיו בעלות גידול איטי מאוד עד שהיה קשה להבחין בו. המעבר מחברות של [[ציידים לקטים]] לחברות [[חקלאות]] בעקבות [[המהפכה החקלאית]] הובילה לגידול ניכר של האוכלוסייה ול[[שינוי טכנולוגי|שינויי טכנולוגיה]] ניכרים. [[המהפכה התעשייתית]] והיכולת להשתמש במקורות אנרגיה מרוכזים כמו [[דלק מחצבי]] על ידי [[מנועי חום]] (כמו מנועי קיטור, טורבינות, ומנועי בערה פנימית) הובילה לגידול חסר תקדים ב[[אוכלוסיית העולם|אוכלוסייה האנושית]] ובצריכה.  

'''[[צמיחה כלכלית]]''' היא גידול בייצור ובצריכה של מוצרים ושירותים. גורמי יסוד שמאפשרים אותה הם [[גידול אוכלוסין]], גידול ב[[צריכה לנפש]] (וב[[ייצור לנפש]]). הצמיחה נמדדת על ידי מדידת הגידול ב[[תוצר המקומי הגולמי]] הריאלי. במשך אלפי שנים רוב הכלכלות נשארו בסדרי גודל דומים והיו בעלות גידול איטי מאוד עד שהיה קשה להבחין בו. המעבר מחברות של [[ציידים לקטים]] לחברות [[חקלאות]] בעקבות [[המהפכה החקלאית]] הובילה לגידול ניכר של האוכלוסייה ול[[שינוי טכנולוגי|שינויי טכנולוגיה]] ניכרים. [[המהפכה התעשייתית]] והיכולת להשתמש במקורות אנרגיה מרוכזים כמו [[דלק מחצבי]] על ידי [[מנועי חום]] (כמו מנועי קיטור, טורבינות, ומנועי בערה פנימית) הובילה לגידול חסר תקדים ב[[אוכלוסיית העולם|אוכלוסייה האנושית]] ובצריכה.  

כלים ומחקרים נוספים אימתו והרחיבו חלק גדול מהעבודה שבוצעה על ידי מועדון רומא. לדוגמה [[טביעת רגל אקולוגית]] היא מדד של כמה שטח אדמה ומים נדרשים כדי לתמוך באוכלוסייה אנושית בגודל מסויים בעלת מאפייני צריכה מסויימים, בכדי לייצר את המשאבים הנדרשים לאוכלוסייה זו וכדי לספוג את הזיהום והפסולת של אוכלוסייה זו באופן [[קיימות|בר קיימא]]. "רשת טביעת הרגל האקולוגית" חישבה כי בשנת 2009 טביעת הרגל האקולוגית העולמית עמדה על שטח השווה ל-1.5 כדורי ארץ.<ref>[http://www.footprintnetwork.org/en/index.php/GFN/page/world_footprint/ World Footprint], Global Footprint Network</ref>פרוש הדבר שבני האדם צורכים 50% יותר משאבים (בעיקר [[משאבים מתחדשים]]) מיכולת ההתחדשות של כדור הארץ בכל שנה. במילים אחרות, לכדור הארץ לוקח שנה וחצי לחדש את המשאבים שאנו צורכים בשנה אחת. היכולת של המערכת האקולוגית להמשיך ולהתקיים למרות זאת נובעת מקיומן של עתודות של משאבים מתחדשים ומערכות אקולוגיות.  

כלים ומחקרים נוספים אימתו והרחיבו חלק גדול מהעבודה שבוצעה על ידי מועדון רומא. לדוגמה [[טביעת רגל אקולוגית]] היא מדד של כמה שטח אדמה ומים נדרשים כדי לתמוך באוכלוסייה אנושית בגודל מסויים בעלת מאפייני צריכה מסויימים, בכדי לייצר את המשאבים הנדרשים לאוכלוסייה זו וכדי לספוג את הזיהום והפסולת של אוכלוסייה זו באופן [[קיימות|בר קיימא]]. "רשת טביעת הרגל האקולוגית" חישבה כי בשנת 2009 טביעת הרגל האקולוגית העולמית עמדה על שטח השווה ל-1.5 כדורי ארץ.<ref>[http://www.footprintnetwork.org/en/index.php/GFN/page/world_footprint/ World Footprint], Global Footprint Network</ref>פרוש הדבר שבני האדם צורכים 50% יותר משאבים (בעיקר [[משאבים מתחדשים]]) מיכולת ההתחדשות של כדור הארץ בכל שנה. במילים אחרות, לכדור הארץ לוקח שנה וחצי לחדש את המשאבים שאנו צורכים בשנה אחת. היכולת של המערכת האקולוגית להמשיך ולהתקיים למרות זאת נובעת מקיומן של עתודות של משאבים מתחדשים ומערכות אקולוגיות.  

טביעת רגל אקולוגית היא למעשה גישה די אופטימית שמניחה שכל שירות אקולוגי זהה לאחרים. כך שאם יש לנו עודף של יערות יהיה לנו פחות אכפת ממחסור במים מתוקים. אבל בהתאם ל[[חוק המינימום של ליביג]] במצב של חוסר תחליפיות או תחליפיות חלשה, מערכת מוגבלת על ידי המשאב שנמצא במחסור בצורה הכי חריפה, בלי קשר לשאלה מה העודף של שאר המשאבים. כדי לבדוק דבר זה פותחו מדדים כמו [[טביעת רגל מימית]] שבודקת רק את סך צריכת המים שלנו (כולל מים שמושקעים במוצרים שאנו צורכים וזיהום מים שנוצר בעת ייצור וצריכה של מוצרים ושירותים). מחקרים נוספים כוללית את  [[הערכת המילניום של המערכת האקולוגית]] ו[[גבולות פלנטריים]] שבדקו מספר גבולות של מערכות אקולוגיות שהתקרבות עליהם עלולה לסכן את האנושות.  

טביעת רגל אקולוגית היא למעשה גישה די אופטימית שמניחה שכל שירות אקולוגי זהה לאחרים. כך שאם יש לנו עודף של יערות יהיה לנו פחות אכפת ממחסור במים מתוקים. אבל בהתאם ל[[חוק המינימום של ליביג]] במצב של חוסר תחליפיות או תחליפיות חלשה, מערכת מוגבלת על ידי המשאב שנמצא במחסור בצורה הכי חריפה, בלי קשר לשאלה מה העודף של שאר המשאבים. כדי לבדוק דבר זה פותחו מדדים כמו [[טביעת רגל מימית]] שבודקת רק את סך צריכת המים שלנו (כולל מים שמושקעים במוצרים שאנו צורכים וזיהום מים שנוצר בעת ייצור וצריכה של מוצרים ושירותים). מחקרים נוספים כוללים את  [[הערכת המילניום של המערכת האקולוגית]] ו[[גבולות פלנטריים]] שבדקו מספר גבולות של מערכות אקולוגיות שהתקרבות עליהם עלולה לסכן את האנושות.  

כל המחקרים האלה, המהווים [[מדדים לקיימות]], מצביעים על כך ש[[צמיחה כלכלית]] ו[[גידול אוכלוסין]] הובילה אותנו למצב של "משיכת יתר אקולוגית" של [[משאבים מתחדשים]] ו[[שירותי טבע]], והרס של ה[[הון טבעי|ההון הטבעי]], כך שקצב דלדול המשאבים אינו יכול להמשך לאורך זמן.

כל המחקרים האלה, המהווים [[מדדים לקיימות]], מצביעים על כך ש[[צמיחה כלכלית]] ו[[גידול אוכלוסין]] הובילה אותנו למצב של "משיכת יתר אקולוגית" של [[משאבים מתחדשים]] ו[[שירותי טבע]], והרס של ה[[הון טבעי|ההון הטבעי]], כך שקצב דלדול המשאבים אינו יכול להמשך לאורך זמן.

* הגבול המקיים של קצב הפליטות של [[זיהום]] אינו יכול להיות גדול יותר מאשר הקצב שבו ניתן למחזר מזהם זה או שהוא יכול להקלט בבטחה בכיור שלו.  

* הגבול המקיים של קצב הפליטות של [[זיהום]] אינו יכול להיות גדול יותר מאשר הקצב שבו ניתן למחזר מזהם זה או שהוא יכול להקלט בבטחה בכיור שלו.  

כלכלת מצב יציב מחייבת גם [[ייצוב אוכלוסין]] שכן המשך [[גידול אוכלוסין]] ללא גבול פרושו הפיזי הוא הגעה לגבולות - אם מדובר בגבולות ביולוגים של יכולת הנשיאה של המערכות האקולוגיות ואם מדובר בגבולות פיזיקלים מרוחקים יותר.

כלכלת מצב יציב מחייבת גם [[ייצוב אוכלוסין]] שכן המשך [[גידול אוכלוסין]] ללא גבול פירושו הפיזי הוא הגעה לגבולות - אם מדובר בגבולות ביולוגים של יכולת הנשיאה של המערכות האקולוגיות ואם מדובר בגבולות פיזיקליים מרוחקים יותר.

==הקשיים למעבר לכלכלת מצב יציב==

==הקשיים למעבר לכלכלת מצב יציב==

* '''תעסוקה'''. בכלכלה הקיימת היום, ההפך של צמיחה כלכלית הוא [[מיתון כלכלי]]. במצב שיש פחות קניות, הרווחים של עסקים יורדים והם נאלצים לפטר עובדים. לפעמים עסקים מתמוטטים או עוברים מיזוג וגם דברים אלה מורידים את אחוז העובדים המועסקים. עובדים שמצליחים לשמור על משרותיהם עושים זאת לא אחת בתמורה להורדה של השכר ו/או באמצעות שעות עבודה ארוכות יותר. בכלכלת מצב יציב הדגש הוא על פרנסה (יכולת קיום והספקת צרכים ורצונות) ולא על תעסוקה.  

* '''תעסוקה'''. בכלכלה הקיימת היום, ההפך של צמיחה כלכלית הוא [[מיתון כלכלי]]. במצב שיש פחות קניות, הרווחים של עסקים יורדים והם נאלצים לפטר עובדים. לפעמים עסקים מתמוטטים או עוברים מיזוג וגם דברים אלה מורידים את אחוז העובדים המועסקים. עובדים שמצליחים לשמור על משרותיהם עושים זאת לא אחת בתמורה להורדה של השכר ו/או באמצעות שעות עבודה ארוכות יותר. בכלכלת מצב יציב הדגש הוא על פרנסה (יכולת קיום והספקת צרכים ורצונות) ולא על תעסוקה.  

* '''צריכה'''. כדי לאפשר לעסקים להגדיל את מחזור המכירות שלהם ולקלוט עוד עובדים, יש צורך בהגדלת הצריכה. הגדלה כזו פרושה הגדלת הצריכה לנפש וכן הגדלת גודל האוכלוסייה. כדי לעודד את הצריכה לנפש ישנו תחום של [[שיווק ופרסום]] ובאופן כללי יותר את [[תרבות הצריכה]] של טיפוח נורמות חברתיות לפיהן צריכה רבה יותר מעידה על חשיבות חברתית גבוהה יותר ועל תרומה לחברה. אמצעים נוספים להגדלת הצריכה לנפש כוללים מתן [[אשראי]] על ידי בנקים, חברות אשראי וקופונים שונים וכן על ידי [[התיישנות מכוונת]].  

* '''צריכה'''. כדי לאפשר לעסקים להגדיל את מחזור המכירות שלהם ולקלוט עוד עובדים, יש צורך בהגדלת הצריכה. הגדלה כזו פרושה הגדלת הצריכה לנפש וכן הגדלת גודל האוכלוסייה. כדי לעודד את הצריכה לנפש ישנו תחום של [[שיווק ופרסום]] ובאופן כללי יותר את [[תרבות הצריכה]] של טיפוח נורמות חברתיות לפיהן צריכה רבה יותר מעידה על חשיבות חברתית גבוהה יותר ועל תרומה לחברה. אמצעים נוספים להגדלת הצריכה לנפש כוללים מתן [[אשראי]] על ידי בנקים, חברות אשראי וקופונים שונים וכן על ידי [[התיישנות מכוונת]].  

* '''[[פנסיה]]''' עם העליה בתוחלת החיים, ההגיון של פנסיה עבר [[קהילה|מתמיכה קהילתית]] ומשפחתית  לתמיכה תקציבית - אם במסגרות של חסכון אישי ואם במסגרת קבוצתית, נדרשים כך וכך עובדים צעירים כדי לעבוד ולפרנס אדם אחד זקן שאינו יכול לעבוד. בזמן המעבר מכלכלת צמיחה לכלכלת מצב יציב תהיה תקופה ביניים שבה קיימים פחות צעירים אבל כמות הזקנים גבוהה יחסית, ודבר זה יגורר [[עוני]] מוגבר בקרב הזקנים או יצריך הגדלה של הסיוע כלכלי מצד הצעירים אל המובגרים.  

* '''[[פנסיה]]''' עם העליה בתוחלת החיים, ההיגיון של פנסיה עבר [[קהילה|מתמיכה קהילתית]] ומשפחתית  לתמיכה תקציבית - אם במסגרות של חסכון אישי ואם במסגרת קבוצתית, נדרשים כך וכך עובדים צעירים כדי לעבוד ולפרנס אדם אחד זקן שאינו יכול לעבוד. בזמן המעבר מכלכלת צמיחה לכלכלת מצב יציב תהיה תקופה ביניים שבה קיימים פחות צעירים אבל כמות הזקנים גבוהה יחסית, ודבר זה יגורר [[עוני]] מוגבר בקרב הזקנים או יצריך הגדלה של הסיוע כלכלי מצד הצעירים אל המבוגרים.  

* '''[[בנקאות ברזרבה חלקית]]''' ו[[כסף מבוסס חוב]] בנויים שניהם על הרעיון של קיום [[ריבית]] בשיעור חיובי, והמשך הצמיחה הכלכלית שתאפשר את החזר החובות של היום. ללא צמיחה כזו, מערכות אלו יקלעו לקשיים.  

* '''[[בנקאות ברזרבה חלקית]]''' ו[[כסף מבוסס חוב]] בנויים שניהם על הרעיון של קיום [[ריבית]] בשיעור חיובי, והמשך הצמיחה הכלכלית שתאפשר את החזר החובות של היום. ללא צמיחה כזו, מערכות אלו יקלעו לקשיים.  

* '''צמיחה בסיוע המדינה''' - ממשלות מודעות להיבטים אלה, ומנסות למשוך לתחומן עסקים והשקעות מבחוץ, לשמור על מטבע יציב ועל שיעורי אבטלה נמוכים. לשם כך רוב המדינות בעולם מקימות מדידה של [[תוצר מקומי גולמי|התוצר המקומי הגולמי]] מתוך תקווה להגדיל אותו. כמו כן ממשלות משקיעות בדברים כמו תשתיות תחבורה, תשתיות אינטרנט, חשמל, מים, ומיני מענקים למשפחות ולעסקים ועוד כדי לעודד את המשך הצמיחה - אם על ידי סבסוד של מוצרי גלם (לדוגמה סבסוד דלק), אם על סבסוד גידול ילדים וחינוך, ואם על ידי הצבת הצמיחה כיעד לאומי. אזרחים נקראים לצרוך כדי לעודד את הכלכלה הלאומית.  

* '''צמיחה בסיוע המדינה''' - ממשלות מודעות להיבטים אלה, ומנסות למשוך לתחומן עסקים והשקעות מבחוץ, לשמור על מטבע יציב ועל שיעורי אבטלה נמוכים. לשם כך רוב המדינות בעולם מקימות מדידה של [[תוצר מקומי גולמי|התוצר המקומי הגולמי]] מתוך תקווה להגדיל אותו. כמו כן ממשלות משקיעות בדברים כמו תשתיות תחבורה, תשתיות אינטרנט, חשמל, מים, ומיני מענקים למשפחות ולעסקים ועוד כדי לעודד את המשך הצמיחה - אם על ידי סבסוד של מוצרי גלם (לדוגמה סבסוד דלק), אם על סבסוד גידול ילדים וחינוך, ואם על ידי הצבת הצמיחה כיעד לאומי. אזרחים נקראים לצרוך כדי לעודד את הכלכלה הלאומית.  

==ביקורת==

==ביקורת==

מבקרים של הגישה של [[גבולות לצמיחה]] ושל כלכלת מצב יציב מציגים שני טיעונים עיקריים:  

מבקרים של הגישה של [[גבולות לצמיחה]] ושל כלכלת מצב יציב מציגים שני טיעונים עיקריים:  

* '''[[אופטימיזם טכנולוגי]]''' - [[התקדמות טכנולוגית]] והתקדמות ביעילות יכולה להתגבר על גבולות לצמיחה. דוגמה לחשיבה עתידנית בהקשר זה היא פניה ל[[הנדסה גנטית]], למחשוב ול[[ננו-טכנולוגיה]], תאור של הפקת אנרגיה מתחדשת זולה וללא גבול, או [[אנרגיה גרעינית]] בטוחה וזולה, וכן תאורים של מסעות בחלל לשם הקמת מושבות אנושיות, הפקת אנרגיה מתחדשת בכלל, כריית מחצבים שונים בפלנטות אחרות ועוד.  

* '''[[אופטימיזם טכנולוגי]]''' - [[התקדמות טכנולוגית]] והתקדמות ביעילות יכולה להתגבר על גבולות לצמיחה. דוגמה לחשיבה עתידנית בהקשר זה היא פניה ל[[הנדסה גנטית]], למחשוב ול[[ננו-טכנולוגיה]], תיאור של הפקת אנרגיה מתחדשת זולה וללא גבול, או [[אנרגיה גרעינית]] בטוחה וזולה, וכן תיאורים של מסעות בחלל לשם הקמת מושבות אנושיות, הפקת אנרגיה מתחדשת בכלל, כריית מחצבים שונים בפלנטות אחרות ועוד.  

* '''[[decoupling]]''' הכלכלה יכולה לעבור למצב של [[אי גשמיות של הכלכלה]] כך שהיא תמשיך לצמוח תוך הגברה מתמדת של ייעול השימוש במשאבים.  

* '''[[decoupling]]''' הכלכלה יכולה לעבור למצב של [[אי גשמיות של הכלכלה]] כך שהיא תמשיך לצמוח תוך הגברה מתמדת של ייעול השימוש במשאבים.  

דיקפלינג פרושו להשיג תפוקות כלכליות גבוהות יותר באמצעות תשומות נמוכות יותר של חומרים ושל אנרגיה. תומכים בתאוריה זו מצביעים על מעבר לכלכלת מידע כהוכחה להצלחה של גישה זו. הראיות מראות כי כלכלות הצליחו להגיע להצלחה מסויימת של דיקפלינג. כדוגמה, כמות הפחמן הדו חמצני שנפלטה לכל דולר תוצר ירדה לאורך השנים. אבל הצלחות אלה התרחשו במקביל לעליה בתוצר המקומי הגולמי (תמ"ג). כך שלמרות שהיו ירידות בעוצמת השימוש בחומרים (resource intensity ) של התמ"ג, הכלכלות עדיין צורכות משאבים רבים יותר. כך שפליטות של פחמן דו חמצני כתוצאה משימוש ב[[דלק מחצבי]] גדלו ב-80% מאז 1970.  

דיקפלינג פרושו להשיג תפוקות כלכליות גבוהות יותר באמצעות תשומות נמוכות יותר של חומרים ושל אנרגיה. תומכים בתאוריה זו מצביעים על מעבר לכלכלת מידע כהוכחה להצלחה של גישה זו. הראיות מראות כי כלכלות הצליחו להגיע להצלחה מסויימת של דה-קפלינג. כדוגמה, כמות הפחמן הדו חמצני שנפלטה לכל דולר תוצר ירדה לאורך השנים. אבל הצלחות אלה התרחשו במקביל לעליה בתוצר המקומי הגולמי (תמ"ג). כך שלמרות שהיו ירידות בעוצמת השימוש בחומרים (resource intensity ) של התמ"ג, הכלכלות עדיין צורכות משאבים רבים יותר. כך שפליטות של פחמן דו חמצני כתוצאה משימוש ב[[דלק מחצבי]] גדלו ב-80% מאז 1970.  

הן אופטימסטים טכנולוגיים והן תומכים של דיקלפניג מסתמכים על ייעול השימוש במשאבים כדרך להקטין את הבעיות הקשורות בצמיחה כלכלית, אבל ההיסטוריה מראה כי כאשר יש התקדמות טכנולוגית שמשפרת את היעילות של שימוש במשאב, הדבר מוביל גם להוזלת מחירו, דבר זה גורם לכך שקצב הצריכה של המשאב לא יורד בקצב החזוי מבחינה טכנית, ויש גם מקרים שקצב הצריכה אפילו עולה. דבר זה מכונה [[פרדוקס ג'בונס]].

הן אופטימיסטים טכנולוגיים והן תומכים של דיקלפניג מסתמכים על ייעול השימוש במשאבים כדרך להקטין את הבעיות הקשורות בצמיחה כלכלית, אבל ההיסטוריה מראה כי כאשר יש התקדמות טכנולוגית שמשפרת את היעילות של שימוש במשאב, הדבר מוביל גם להוזלת מחירו, דבר זה גורם לכך שקצב הצריכה של המשאב לא יורד בקצב החזוי מבחינה טכנית, ויש גם מקרים שקצב הצריכה אפילו עולה. דבר זה מכונה [[פרדוקס ג'בונס]].

הכלכלן האקולוגי [[טים ג'קסון]] מנגח את הרעיון של דה-קפלינג (ושל אופטימיזם טכנולוגי) על ידי שימוש במשוואת [[I=PAT]] שבה [[השפעה סביבתית]] או צריכת משאבים מחולקת ל-3 רכיבים של גודל האוכלוסייה (P), גודל הצריכה בדולרים לנפש (A) והעצימות הטכנולוגית T (כמה השפעה סביבתית דורש ייצור או צריכה של כל דולר). ג'קסון טוען שרוב החזון של מתנגדי כלכלת יציב מתמקד בהורדה של הרכיב הטכנולוגי, וכי ניתוח כמותי מראה ש-T אמנם יורד, אבל לא בצורה שהוא מקזז את השפעות הגידול של A וP. בכל מקרה, T יצטרך לרדת בצורה פנטסטית כדי ש-P וA יוכלו להמשיל ולגדול בקצבים של המאה ה-20.

הכלכלן האקולוגי [[טים ג'קסון]] מנגח את הרעיון של דה-קפלינג (ושל אופטימיזם טכנולוגי) על ידי שימוש במשוואת [[I=PAT]] שבה [[השפעה סביבתית]] או צריכת משאבים מחולקת ל-3 רכיבים של גודל האוכלוסייה (P), גודל הצריכה בדולרים לנפש (A) והעצימות הטכנולוגית T (כמה השפעה סביבתית דורש ייצור או צריכה של כל דולר). ג'קסון טוען שרוב החזון של מתנגדי כלכלת יציב מתמקד בהורדה של הרכיב הטכנולוגי, וכי ניתוח כמותי מראה ש-T אמנם יורד, אבל לא בצורה שהוא מקזז את השפעות הגידול של A וP. בכל מקרה, T יצטרך לרדת בצורה פנטסטית כדי ש-P וA יוכלו להמשיל ולגדול בקצבים של המאה ה-20.

ה[[אקולוגיה|אקולוג]] [[ג'ארד דיימונד]] מצביע על דומה בלוגיקה של תומכי הצמיחה. דיימונד מחשב לאיזה גדלים תגיע האוכלוסייה האנושית אם תמשיך לגדול בקצב הנוכחי. בתוך כ 400 שנה מגיעים לכך שכל מטר בכדור הארץ מכוסה ב-10 אנשים, ובתוך כ 10,000 שנה מגיעים לכך שהמאסת האנושות שווה למאסת הייקום.

ה[[אקולוגיה|אקולוג]] [[ג'ארד דיימונד]] מצביע על דומה בלוגיקה של תומכי הצמיחה. דיימונד מחשב לאיזה גדלים תגיע האוכלוסייה האנושית אם תמשיך לגדול בקצב הנוכחי. בתוך כ-400 שנה מגיעים לכך שכל מטר בכדור הארץ מכוסה ב-10 אנשים, ובתוך כ-10,000 שנה מגיעים לכך שהמאסת האנושות שווה למאסת הייקום.

==ראו גם==

==ראו גם==