שורה 1: |
שורה 1: |
| + | [[קובץ:ATM7311.JPG|ממוזער|300px|כספומט של בנק הפועלים, אחד משני הבנקים הגדולים במשק]] |
| '''בנקאות בישראל''' היא כלל ענף ה[[בנקאות]] ב[[מדינת ישראל]]. נושא זה מורכב מהבנקים המסחריים הפועלים בענף, החקיקה בתחום הבנקאות, ה[[כסף]], ה[[משכנתא]] והיבטים דומים אחרים, וכן הרגולציה בתחום כולל פעילות של [[בנק ישראל]]. | | '''בנקאות בישראל''' היא כלל ענף ה[[בנקאות]] ב[[מדינת ישראל]]. נושא זה מורכב מהבנקים המסחריים הפועלים בענף, החקיקה בתחום הבנקאות, ה[[כסף]], ה[[משכנתא]] והיבטים דומים אחרים, וכן הרגולציה בתחום כולל פעילות של [[בנק ישראל]]. |
| | | |
− | [[קובץ:ATM7311.JPG|ממוזער|300px|כספומט של בנק הפועלים, אחד משני הבנקים הגדולים במשק]]
| |
| ==היסטוריה== | | ==היסטוריה== |
| הבנקאות בישראל התפתחה בעיקר בזמן המנדט הבריטי ושלבי הקמת המדינה. | | הבנקאות בישראל התפתחה בעיקר בזמן המנדט הבריטי ושלבי הקמת המדינה. |
שורה 14: |
שורה 14: |
| בבנק ישראל יחידת הפיקוח על הבנקים אשר מקיימת פיקוח על מערכת הבנקאות הבנקים, ואלה תפקידיה: | | בבנק ישראל יחידת הפיקוח על הבנקים אשר מקיימת פיקוח על מערכת הבנקאות הבנקים, ואלה תפקידיה: |
| | | |
− | * פקוח על יציבות התאגידים הבנקאיים מהיבט ההגנה על כספי המפקידים - הגנה מפני [[ריצה על הבנק]], סכנות קריסה של בנקים ובעיות פיננסיות אחרות. | + | * פקוח על יציבות התאגידים הבנקאיים מהיבט ההגנה על כספי המפקידים - הגנה מפני [[ריצה על הבנק]], סכנות קריסה של בנקים ובעיות פיננסיות אחרות. |
| * שמירה על הניהול התקין של התאגידים הבנקאיים. | | * שמירה על הניהול התקין של התאגידים הבנקאיים. |
| * שמירת ההגינות ביחסים העסקיים שבין הבנקים ללקוחותיהם. | | * שמירת ההגינות ביחסים העסקיים שבין הבנקים ללקוחותיהם. |
| | | |
− | בראש הבנק עומד נגיד בנק ישראל, אשר ממונה על ידי ממשלת ישראל. לנגיד הבנק יש סמכות לקבוע את [[שער הריבית]] במשק ואת יחס [[הלימות הון|הלימות ההון]]) ובכך להשפיע בצורה דרסטית על כמות ה[[כסף]] במשק. פרוש הדבר כי לממשלה הנבחרת אין השפעה ישירה על כמות הכסף במשק, שאמורה להקבע על ידי שיקולים מקצועיים, ולא על ידי שיקולים פופוליסטיים של הממשלה. הדבר נועד למנוע מצבים שבהם הממשלה זקוקה בדחיפות למימון, כמו בזמן מלחמה, או מעוניינת ליצור אפקט של צמיחה קצרת טווח לפני בחירות ([[כלכלת בחירות]]), ולכן "מדפיסה כסף" (לדוגמה על ידי הורדת הריבית) וגורמת ל[[אינפלציה]]. | + | בראש הבנק עומד נגיד בנק ישראל, אשר ממונה על ידי ממשלת ישראל. לנגיד הבנק יש סמכות לקבוע את [[שער הריבית]] במשק ואת יחס [[הלימות הון|הלימות ההון]]) ובכך להשפיע בצורה דרסטית על כמות ה[[כסף]] במשק. פרוש הדבר כי לממשלה הנבחרת אין השפעה ישירה על כמות הכסף במשק, שאמורה להיקבע על ידי שיקולים מקצועיים, ולא על ידי שיקולים פופוליסטיים של הממשלה. הדבר נועד למנוע מצבים שבהם הממשלה זקוקה בדחיפות למימון, כמו בזמן מלחמה, או מעוניינת ליצור אפקט של צמיחה קצרת טווח לפני בחירות ([[כלכלת בחירות]]), ולכן "מדפיסה כסף" (לדוגמה על ידי הורדת הריבית) וגורמת ל[[אינפלציה]]. |
| | | |
| בדומה למדינות מודרניות אחרות, בישראל קיים [[כסף פיאט]] ו[[בנקאות ברזרבה חלקית]] כך שרוב ה[[כסף]] שמיוצר במדינה לא נדפס באופן ישיר על ידי המדינה אלא הוא [[כסף כחוב]] שנוצר על ידי מתן [[אשראי]] לציבור בידי הבנקים המסחריים, בפיקוח בנק ישראל. | | בדומה למדינות מודרניות אחרות, בישראל קיים [[כסף פיאט]] ו[[בנקאות ברזרבה חלקית]] כך שרוב ה[[כסף]] שמיוצר במדינה לא נדפס באופן ישיר על ידי המדינה אלא הוא [[כסף כחוב]] שנוצר על ידי מתן [[אשראי]] לציבור בידי הבנקים המסחריים, בפיקוח בנק ישראל. |
שורה 53: |
שורה 53: |
| שני הבנקים הגדולים - [[בנק הפועלים]] ו[[בנק לאומי]] - שולטים יחד ברוב הפעילות בענף הבנקאות בישראל. מסיבה זו הם מכונים על ידי מבקריהם [[דואופול]]. נתח השוק הנותר מתחלק רובו ככולו בידי שלושה בנקים נוספים: [[בנק דיסקונט]], [[בנק מזרחי טפחות]] ו[[הבנק הבינלאומי]] (שנמצא תחת שליטת בנק דיסקונט). בכל מקרה, אין [[תחרות משוכללת]] בתחום הבנקאות אלא [[אוליגופול]] - תחרות בין מעטים שבה למתחרים יש השפעה על המחירים בשוק ואינטרס לא לערער על מבנה המחירים כדי לא לגרום לתגובות מתחרים ולזעזועים שיורידו את כלל הרווחים של הגורמים בענף. | | שני הבנקים הגדולים - [[בנק הפועלים]] ו[[בנק לאומי]] - שולטים יחד ברוב הפעילות בענף הבנקאות בישראל. מסיבה זו הם מכונים על ידי מבקריהם [[דואופול]]. נתח השוק הנותר מתחלק רובו ככולו בידי שלושה בנקים נוספים: [[בנק דיסקונט]], [[בנק מזרחי טפחות]] ו[[הבנק הבינלאומי]] (שנמצא תחת שליטת בנק דיסקונט). בכל מקרה, אין [[תחרות משוכללת]] בתחום הבנקאות אלא [[אוליגופול]] - תחרות בין מעטים שבה למתחרים יש השפעה על המחירים בשוק ואינטרס לא לערער על מבנה המחירים כדי לא לגרום לתגובות מתחרים ולזעזועים שיורידו את כלל הרווחים של הגורמים בענף. |
| | | |
− | הבנק הגדול בישראל הוא [[בנק לאומי]], שנוסד על פי חזונו של בנימין זאב הרצל וביזמתו האישית ונועד לשמש זרוע כלכלית לתנועה הציונית הצעירה. הוא נקרא בראשיתו "בנק אנגלו פלשתינה". לאחר קום המדינה הוסב שמו ל "בנק לאומי" והוא שימש את המדינה בראשית דרכה כמעין בנק מרכזי. נסיונות מתמשכים של המדינה להפריט את הבנק על ידי מכירתו כולו או לפחות את גרעין השליטה - לא צלחו. כישלון תכניות ההפרטה ה"סטנדרטיות" (לתת את הבנק לגרעין שליטה) הביא את הממשלה לתכנן את הפרטת הבנק בדרך של חלוקת מניותיו לכלל הציבור הרחב. נכון לשנת 2015, 6% מבנק לאומי מוחזקים בידי מדינת ישראל, כל שאר הבנק נמצא בידי הציבור[http://maya.tase.co.il/bursa/CompanyDetails.asp?CompanyCd=604] | + | הבנק הגדול בישראל הוא [[בנק לאומי]], שנוסד על פי חזונו של בנימין זאב הרצל וביזמתו האישית ונועד לשמש זרוע כלכלית לתנועה הציונית הצעירה. הוא נקרא בראשיתו "בנק אנגלו פלשתינה". לאחר קום המדינה הוסב שמו ל "בנק לאומי" והוא שימש את המדינה בראשית דרכה כמעין בנק מרכזי. ניסיונות מתמשכים של המדינה להפריט את הבנק על ידי מכירתו כולו או לפחות את גרעין השליטה - לא צלחו. כישלון תכניות ההפרטה ה"סטנדרטיות" (לתת את הבנק לגרעין שליטה) הביא את הממשלה לתכנן את הפרטת הבנק בדרך של חלוקת מניותיו לכלל הציבור הרחב. נכון לשנת 2015, 6% מבנק לאומי מוחזקים בידי מדינת ישראל, כל שאר הבנק נמצא בידי הציבור[http://maya.tase.co.il/bursa/CompanyDetails.asp?CompanyCd=604] |
| | | |
| הבנק השני בגודלו הוא בנק הפועלים. הבנק נשלט בעבר על ידי [[ההסתדרות הכללית]] ולאחר פרשת ויסות מניות הבנקים, הוא הולאם כדי למנוע את קריסתו, ומתוך כוונה להפריט אותו בהמשך. בשנת 1997 רכש [[תד אריסון]] יחד יחד עם קבוצת משקיעים, 43% ממניות [[בנק הפועלים]], תמורת 1.37 מיליארד דולר. הרכישה התבצעה מחברת נכסים מ.י. בע"מ (חברה ממשלתית), במסגרת מדיניות [[הפרטה בישראל|ההפרטה]] של ממשלת ישראל. חלקו של אריסון בהשקעה היה %16.34 ממניות בנק הפועלים, תמורת 520 מיליון דולר. כיום הבנק נשלט בידי בתו של תד אריסון, [[שרי אריסון]]. נכון לשנת 2015 20% מבנק הפועלים מוחזק על ידי חברת "אריסון החזקות" [http://maya.tase.co.il/bursa/CompanyDetails.Asp?CompanyCd=662] חברה לא בורסאית שהוקמה בשנת 1998.[http://maya.tase.co.il/bursa/CompanyDetails.asp?CompanyCd=1417] ומוחזקת על ידי בני משפחת אריסון ושלמה נחמה, ושלטה בעבר גם בחברות נוספות כמו ירוקום ונמכרה לשאול אלוביץ' [http://www.globes.co.il/news/article.aspx?did=1000019273] | | הבנק השני בגודלו הוא בנק הפועלים. הבנק נשלט בעבר על ידי [[ההסתדרות הכללית]] ולאחר פרשת ויסות מניות הבנקים, הוא הולאם כדי למנוע את קריסתו, ומתוך כוונה להפריט אותו בהמשך. בשנת 1997 רכש [[תד אריסון]] יחד יחד עם קבוצת משקיעים, 43% ממניות [[בנק הפועלים]], תמורת 1.37 מיליארד דולר. הרכישה התבצעה מחברת נכסים מ.י. בע"מ (חברה ממשלתית), במסגרת מדיניות [[הפרטה בישראל|ההפרטה]] של ממשלת ישראל. חלקו של אריסון בהשקעה היה %16.34 ממניות בנק הפועלים, תמורת 520 מיליון דולר. כיום הבנק נשלט בידי בתו של תד אריסון, [[שרי אריסון]]. נכון לשנת 2015 20% מבנק הפועלים מוחזק על ידי חברת "אריסון החזקות" [http://maya.tase.co.il/bursa/CompanyDetails.Asp?CompanyCd=662] חברה לא בורסאית שהוקמה בשנת 1998.[http://maya.tase.co.il/bursa/CompanyDetails.asp?CompanyCd=1417] ומוחזקת על ידי בני משפחת אריסון ושלמה נחמה, ושלטה בעבר גם בחברות נוספות כמו ירוקום ונמכרה לשאול אלוביץ' [http://www.globes.co.il/news/article.aspx?did=1000019273] |
שורה 61: |
שורה 61: |
| הבנק הרביעי בגודלו הוא [[בנק מזרחי טפחות]]. הבנק נוסד בשנת 1923 על ידי [[תנועת המזרחי]]. נכון ל-2015, 44% מבנק מזרחי-טפחות מוחזק על ידי בעלי עניין ששולטים בבנק, בעל העניין הגדול ביותר עם 22% ממניות החברה הוא [[משה ורטהיים]], הבעלים של [[קוקה קולה|קוקה קולה ישראל]]. עוד כ-19% הם בבעלות עופר השקעות, מקבוצת [[האחים עופר]].[http://www.tase.co.il/Heb/General/Company/Pages/companyDetails.aspx?ShareId=00695437&CompanyID=000695&subDataType=0] | | הבנק הרביעי בגודלו הוא [[בנק מזרחי טפחות]]. הבנק נוסד בשנת 1923 על ידי [[תנועת המזרחי]]. נכון ל-2015, 44% מבנק מזרחי-טפחות מוחזק על ידי בעלי עניין ששולטים בבנק, בעל העניין הגדול ביותר עם 22% ממניות החברה הוא [[משה ורטהיים]], הבעלים של [[קוקה קולה|קוקה קולה ישראל]]. עוד כ-19% הם בבעלות עופר השקעות, מקבוצת [[האחים עופר]].[http://www.tase.co.il/Heb/General/Company/Pages/companyDetails.aspx?ShareId=00695437&CompanyID=000695&subDataType=0] |
| | | |
− | הקטן מבין חמשת הבנקים הגדולים הוא [[הבנק הבינלאומי]] שנשלט על ידי קבוצה בראשות איש העסקים [[צדיק בינו]]. בבעלותו נמצאים [[בנק פועלי אגודת ישראל]] [[בנק אוצר החייל]] ו[[בנק מסד]]. 9% ממניות הבנק נמצאות בידי בנק דיסקונט, ו48% ממניות הבנק נמצאות בידי חברת פ.י.ב.י.[http://maya.tase.co.il/bursa/CompanyDetails.asp?CompanyCd=593] חברת פ.י.ב.י. אחזקות בע"מ נשלטת על ידי משפחת בינו שמחזיקה בחברה "בינו הון", שמחזיקה 38% מחברת פיבי[http://maya.tase.co.il/bursa/CompanyDetails.asp?CompanyCd=763] | + | הקטן מבין חמשת הבנקים הגדולים הוא [[הבנק הבינלאומי]] שנשלט על ידי קבוצה בראשות איש העסקים [[צדיק בינו]]. בבעלותו נמצאים [[בנק פועלי אגודת ישראל]] [[בנק אוצר החייל]] ו[[בנק מסד]]. 9% ממניות הבנק נמצאות בידי בנק דיסקונט, ו-48% ממניות הבנק נמצאות בידי חברת פ.י.ב.י.[http://maya.tase.co.il/bursa/CompanyDetails.asp?CompanyCd=593] חברת פ.י.ב.י. אחזקות בע"מ נשלטת על ידי משפחת בינו שמחזיקה בחברה "בינו הון", שמחזיקה 38% מחברת פיבי[http://maya.tase.co.il/bursa/CompanyDetails.asp?CompanyCd=763] |
| | | |
| בנקים בעולם פתחו סניפים בישראל: Citibank N.A , HSBC BANK PLC, BNP Paribas SA ו-State Bank of India | | בנקים בעולם פתחו סניפים בישראל: Citibank N.A , HSBC BANK PLC, BNP Paribas SA ו-State Bank of India |
שורה 76: |
שורה 76: |
| | | |
| ;עלויות שכר גבוהות על ידי וועדי עובדים: | | ;עלויות שכר גבוהות על ידי וועדי עובדים: |
− | עלויות השכר של הבנקאים מגיעות ל 9.5 מיליארד ש"ח בשנה, וסה"כ עם הטבות שונות ל-13 מיליארד ש"ח בשנה. רוב הסכום הזה מגיע לכ 42% מעובדי הבנקים: 2% בשכבת ההנהלה הבכירה שמקבלים מעל 60 אלף ש"ח בחודש, 16% מהעובדים שמקבלים שכר של 30 אלף ש"ח בחודש, ועוד 34% שמקבלים מעל 17 אלף ש"ח בחודש. [http://www.themarker.com/markerweek/thisweek/1.2110493][http://www.themarker.com/markets/1.2036620] | + | עלויות השכר של הבנקאים מגיעות ל-9.5 מיליארד ש"ח בשנה, וסה"כ עם הטבות שונות ל-13 מיליארד ש"ח בשנה. רוב הסכום הזה מגיע לכ-42% מעובדי הבנקים: 2% בשכבת ההנהלה הבכירה שמקבלים מעל 60 אלף ש"ח בחודש, 16% מהעובדים שמקבלים שכר של 30 אלף ש"ח בחודש, ועוד 34% שמקבלים מעל 17 אלף ש"ח בחודש. [http://www.themarker.com/markerweek/thisweek/1.2110493][http://www.themarker.com/markets/1.2036620] |
| | | |
| העיתונאי גיא רולניק טוען שללא שינוי מבני בשוק הבנקאות, ההפרטה לא מועילה הרבה. לדוגמה הוא מביא את ההפרטה של [[בנק דיסקונט]] - [[משפחת ברונפמן]] לא יכלה להתמודד עם הוצאות גבוהות שנכפו עליה על ידי וועד עובדים חזק מחד ועם ה[[דואופול]] של [[בנק לאומי]] ו[[בנק הפועלים]] במשק הבנקאות בישראל- כך שמחד הם השיגו רווחיות נמוכה (יחסית למדד 25 המניות המובילות בבורסה) ומאידך לא הצליחו להוריד את המחירים. הוועד החזק בבנק דיסקונט הזרים חלק גדול מההכנסות של הבנק אליו. | | העיתונאי גיא רולניק טוען שללא שינוי מבני בשוק הבנקאות, ההפרטה לא מועילה הרבה. לדוגמה הוא מביא את ההפרטה של [[בנק דיסקונט]] - [[משפחת ברונפמן]] לא יכלה להתמודד עם הוצאות גבוהות שנכפו עליה על ידי וועד עובדים חזק מחד ועם ה[[דואופול]] של [[בנק לאומי]] ו[[בנק הפועלים]] במשק הבנקאות בישראל- כך שמחד הם השיגו רווחיות נמוכה (יחסית למדד 25 המניות המובילות בבורסה) ומאידך לא הצליחו להוריד את המחירים. הוועד החזק בבנק דיסקונט הזרים חלק גדול מההכנסות של הבנק אליו. |
שורה 91: |
שורה 91: |
| | | |
| ;תרומה לריכוזיות בענפים אחרים: | | ;תרומה לריכוזיות בענפים אחרים: |
− | הריכוזיות בענף הבנקים, המינוף הפיננסי הגבוה של בעלי השליטה בבנקים, יחד עם הקשרים שלהם עם בעלי הון אחרים, [[קשרי הון שלטון]] והבעלות של חלק מבעלי השליטה בבנקים בעסקים אחרים והכרותם עם בעלי הון נוספים, מייצרים כשלי שוק נוספים. כשל שוק אחד הוא בכל המשק הפיננסי בישראל, שכן שהחלטות בדבר חסכון והשקעות לאו דווקא נלקחות על ידי מבנה מבוזר של [[שוק משוכלל]] אלא מושפע מקבוצה קטנה של אנשים שמכירים זה את זה. דבר זה גורר לדוגמה אשראי זול שניתן לאנשי עסקים גדולים שנהנים בעצמם מ[[מינוף פיננסי]] גבוהה, ודבר זה בא על חשבון שתי קבוצות אחרות. קבוצה אחת היא עסקים קטנים ובינוניים שהאשראי שהם מקבלים מתייקר, קבוצה אחרת היא כלל החוסכים שכספם לא תמיד מושקע משיקולים ענייניים. זהו [[כשל שוק]] של השקעה, שבו בעלי הון גדולים משתמשים בכספי החסכונות של הלווים בבנקים כדי לממן פעילות של תאגידים ריאליים שלהם, לאו דווקא בגלל ביצועים מסחריים טובים, אלא בגלל יכולות [[מינוף פיננסי]] וקשרים במערכת הבנקאות. | + | הריכוזיות בענף הבנקים, המינוף הפיננסי הגבוה של בעלי השליטה בבנקים, יחד עם הקשרים שלהם עם בעלי הון אחרים, [[קשרי הון שלטון]] והבעלות של חלק מבעלי השליטה בבנקים בעסקים אחרים והיכרותם עם בעלי הון נוספים, מייצרים כשלי שוק נוספים. כשל שוק אחד הוא בכל המשק הפיננסי בישראל, שכן שהחלטות בדבר חסכון והשקעות לאו דווקא נלקחות על ידי מבנה מבוזר של [[שוק משוכלל]] אלא מושפע מקבוצה קטנה של אנשים שמכירים זה את זה. דבר זה גורר לדוגמה אשראי זול שניתן לאנשי עסקים גדולים שנהנים בעצמם מ[[מינוף פיננסי]] גבוהה, ודבר זה בא על חשבון שתי קבוצות אחרות. קבוצה אחת היא עסקים קטנים ובינוניים שהאשראי שהם מקבלים מתייקר, קבוצה אחרת היא כלל החוסכים שכספם לא תמיד מושקע משיקולים ענייניים. זהו [[כשל שוק]] של השקעה, שבו בעלי הון גדולים משתמשים בכספי החסכונות של הלווים בבנקים כדי לממן פעילות של תאגידים ריאליים שלהם, לאו דווקא בגלל ביצועים מסחריים טובים, אלא בגלל יכולות [[מינוף פיננסי]] וקשרים במערכת הבנקאות. |
| | | |
| ;המתח בין יציבות פיננסית לבין תחרות: | | ;המתח בין יציבות פיננסית לבין תחרות: |
שורה 122: |
שורה 122: |
| בנקים, כמו פירמות אחרות בישראל מפעילות [[לובי בישראל|לובי פוליטי]] כדי להשפיע על החקיקה בכנסת. כוחם של הבנקים נובע הן מכוחם הפיננסי הגדול והן מהיכולת שלהם להשפיע על בעלי הון נוספים שזקוקים למימון שלהם. וכן מהקשרים שלהם הן עם מפלגות וחברי כנסת והן עם הממשלה. | | בנקים, כמו פירמות אחרות בישראל מפעילות [[לובי בישראל|לובי פוליטי]] כדי להשפיע על החקיקה בכנסת. כוחם של הבנקים נובע הן מכוחם הפיננסי הגדול והן מהיכולת שלהם להשפיע על בעלי הון נוספים שזקוקים למימון שלהם. וכן מהקשרים שלהם הן עם מפלגות וחברי כנסת והן עם הממשלה. |
| | | |
− | העיתונאי [[גיא רולניק]] נותן דוגמאות לנסיון של הבנקאים ושל משפחות עשירות אחרות לקבל סיוע ציבורי מצד המדינה כדי להחלץ מהמשבר הפיננסי של 2009. רולניק מתאר מקרה בו אחד מהבנקאים הגדולים התקשר לשר האוצר דאז רוני בר און, לקו פרטי של אחד מבני המשפחה, וניסה לשכנע אותו לא למנוע את פתיחת הבורסה ביום שלמחרת מחשש לפגיעה בבנק. לטענת גורם אלמוני באוצר שרולניק מזכיר, היו תוכניות של לווים עשירים ושל הבנקים לקבל הזרמה של 40 מיליארד ש"ח כסיוע, וכשתוכניות אלה לא נענו החלו להופיע כתבות שליליות על שר האוצר בעיתונות. [http://www.themarker.com/tmc/article.jhtml?ElementId=/ibo/repositories/stories/m1_2000/skira20090331_1075080.xml] | + | העיתונאי [[גיא רולניק]] נותן דוגמאות לניסיון של הבנקאים ושל משפחות עשירות אחרות לקבל סיוע ציבורי מצד המדינה כדי להיחלץ מהמשבר הפיננסי של 2009. רולניק מתאר מקרה בו אחד מהבנקאים הגדולים התקשר לשר האוצר דאז רוני בר און, לקו פרטי של אחד מבני המשפחה, וניסה לשכנע אותו לא למנוע את פתיחת הבורסה ביום שלמחרת מחשש לפגיעה בבנק. לטענת גורם אלמוני באוצר שרולניק מזכיר, היו תוכניות של לווים עשירים ושל הבנקים לקבל הזרמה של 40 מיליארד ש"ח כסיוע, וכשתוכניות אלה לא נענו החלו להופיע כתבות שליליות על שר האוצר בעיתונות. [http://www.themarker.com/tmc/article.jhtml?ElementId=/ibo/repositories/stories/m1_2000/skira20090331_1075080.xml] |
| | | |
| ===חובות המפלגות לבנקים=== | | ===חובות המפלגות לבנקים=== |