שינויים

'''דה-קפלינג''' (de-coupling) הוא מונח ב[[כלכלה סביבתית]] וב[[כלכלה אקולוגית]] שנועד לתאר [[צמיחה כלכלית]] ללא הגדלה של [[השפעה סביבתית|הנזקים הסביבתיים]], כאסטרטגיה להשגת '''צמיחה ירוקה''' או [[צמיחה בת קיימא]] וכסוג אפשרי של [[כלכלה בת קיימא]].  

'''דה-קפלינג''' (Decoupling) הוא מונח ב[[כלכלה סביבתית]] וב[[כלכלה אקולוגית]] שנועד לתאר [[צמיחה כלכלית]] ללא הגדלה של [[השפעה סביבתית|הנזקים הסביבתיים]], כאסטרטגיה להשגת '''צמיחה ירוקה''' או [[צמיחה בת קיימא]] וכסוג אפשרי של [[כלכלה בת קיימא]].  

ברוב המקרים הגדלת [[תוצר מקומי גולמי|התוצר המקומי הגולמי]] מגדילה את ההשפעות הסביבתיות של האדם מחד, ואת התלות שלו ב[[משאבים מתכלים]] מאידך. גידול בתוצר גורם בדרך כלל גם להגדלת המימדים הפיזיים של הכלכלה - הפקה וצריכה גדולה יותר של משאבים ושל [[דלק מחצבי]] ושל [[משאבים מתחדשים]] ו[[משאבים מתכלים]] להפקת [[חומרי גלם]], הגדלת ה[[פסולת]] ו[[זיהום|הזיהום]]. צמיחה כלכלית יכולה ללתרום גם ל[[גידול אוכלוסין|גידול של האוכלוסייה]] (אם כי דבר זה אינו חד משמעי - ראו [[מעבר דמוגרפי]]). כלכלה תאורטית שאמורה להגדיל את התוצר המקומי הגולמי ללא השפעות על הסביבה, תהיה כלכלה שהצליחה להשיג דה-קפלינג.  

ברוב המקרים הגדלת [[תוצר מקומי גולמי|התוצר המקומי הגולמי]] מגדילה את ההשפעות הסביבתיות של האדם מחד, ואת התלות שלו ב[[משאבים מתכלים]] מאידך. גידול בתוצר גורם בדרך כלל גם להגדלת המימדים הפיזיים של הכלכלה - הפקה וצריכה גדולה יותר של משאבים ושל [[דלק מחצבי]] ושל [[משאבים מתחדשים]] ו[[משאבים מתכלים]] להפקת [[חומרי גלם]], הגדלת ה[[פסולת]] ו[[זיהום|הזיהום]]. צמיחה כלכלית יכולה ללתרום גם ל[[גידול אוכלוסין|גידול של האוכלוסייה]] (אם כי דבר זה אינו חד משמעי - ראו [[מעבר דמוגרפי]]). כלכלה תאורטית שאמורה להגדיל את התוצר המקומי הגולמי ללא השפעות על הסביבה, תהיה כלכלה שהצליחה להשיג דה-קפלינג.  

בשנת 2011  [[פאנל המשאבים הבינלאומי]],  שכונס על ידי [[התוכנית הסביבתית של האו"ם]] (UNEP) הזהיר כי ללא שינוי, עד 2050, יצרוך [[המין האנושי]]  140 מיליארד טונות של מינרלים, עופרות, [[דלק מחצבי|דלקים מתכלים]] וביומסה בשנה - שיעור גדול פי 3 יחסית לצריכה בשנת 2011. אלא אם מדינות יוכלו לבצע דה-קפלינג ולהפריד בין הצמיחה הכלכלית לבין צריכת המשאבים מהסביבה. <ref>[http://www.unep.org/resourcepanel/ Decoupling: natural resource use and environmental impacts of economic growth]. International Resource Panel report, 2011</ref>. הפנל העיר כי אזרחי המדינות העשירות צורכים כ-16 טונות לנפש בשנה של ארבעת המשאבים האלה (כאשר בחלק מהמדינות, מדד זה מגיע ל-40 טונות). לעומת זאת, אדם ממוצע ב[[הודו]] צורך ארבע טונות ממשאבים אלה לשנה.  

בשנת 2011  [[פאנל המשאבים הבינלאומי]],  שכונס על ידי [[התוכנית הסביבתית של האו"ם]] (UNEP) הזהיר כי ללא שינוי, עד 2050, יצרוך [[המין האנושי]]  140 מיליארד טונות של מינרלים, עופרות, [[דלק מחצבי|דלקים מתכלים]] וביומסה בשנה - שיעור גדול פי 3 יחסית לצריכה בשנת 2011. אלא אם מדינות יוכלו לבצע דה-קפלינג ולהפריד בין הצמיחה הכלכלית לבין צריכת המשאבים מהסביבה. <ref>[http://www.unep.org/resourcepanel/ Decoupling: natural resource use and environmental impacts of economic growth]. International Resource Panel report, 2011</ref>. הפנל העיר כי אזרחי המדינות העשירות צורכים כ-16 טונות לנפש בשנה של ארבעת המשאבים האלה (כאשר בחלק מהמדינות, מדד זה מגיע ל-40 טונות). לעומת זאת, אדם ממוצע ב[[הודו]] צורך ארבע טונות ממשאבים אלה לשנה.  

ארגון ה-[[OECD]] הפך את הדה-קפלינג למוקד מרכזי של ההנחיות הסביבתיות שלו. ה-OECD מגדיר את המושג דה-קפלינג כ-שבירת הקשר בין "רעות סביבתיות" ([[השפעה סביבתית|השפעות סביבתיות מזיקות]]) לבין "טובין כלכליים". <ref>OECD 2002 “Indicators to Measure Decoupling of Environmental Pressure from Economic Growth” (excerpt) http://www.oecd.org/dataoecd/0/52/1933638.pdf</ref>

ארגון ה-[[OECD]] הפך את הדה-קפלינג למוקד מרכזי של ההנחיות הסביבתיות שלו. ה-OECD מגדיר את המושג דה-קפלינג כשבירת הקשר בין "רעות סביבתיות" ([[השפעה סביבתית|השפעות סביבתיות מזיקות]]) לבין "טובין כלכליים". <ref>OECD 2002 “Indicators to Measure Decoupling of Environmental Pressure from Economic Growth” (excerpt) http://www.oecd.org/dataoecd/0/52/1933638.pdf</ref>

בישראל מייצגים את עמדת דה-קפלינג [[המשרד להגנת הסביבה]] וכן פרופסור [[יהודה כהנא]] ממכון אקירוב לעסקים וסביבה באוניברסיטת תל אביב.

בישראל מייצגים את עמדת דה-קפלינג [[המשרד להגנת הסביבה]] וכן פרופסור [[יהודה כהנא]] ממכון אקירוב לעסקים וסביבה באוניברסיטת תל אביב.

[[פאנל המשאבים הבינלאומי]] (The International Resource Panel ) [[תוכנית הסביבה של ארגון האומות המאוחדות]] פרסמה דוח בשנת 2014 בשם [http://www.unep.org/resourcepanel/Publications/AreasofAssessment/Decoupling/Decoupling2/tabid/133371/Default.aspx Decoupling 2: technologies, opportunities and policy options] . הדו"ח סוקר מגמות בתחום של [[חומרי גלם]] וכן טכנולוגיות לשיפור היעילות בשימוש בחומרים אלה. הדו"ח מצהיר כי לא נראה סביר שהדפוסים הנוכחיים, של שימוש במשאבי טבע באופן [[קיימות|בלתי מקיים]] ימשכו גם בעתיד. ההשלכות הכלכליות של דפוסים אלה ניכרות כבר בשלוש צורות: עליה במחירי המשאבים, הגדלת התנודות במחירי המשאבים ופגיעה במערכות סביבתיות. גם [[השפעות סביבתיות|השלכות הסביבתיות]] של שימוש במשאבים, עלולות להוביל להשפעות [[בלתי הפיך|בלתי הפיכות]] ב[[מערכות אקולוגיות|מערכות האקולוגיות]] של כדור הארץ, כאשר לדבר זה השפעות ישירות על בני האדם וה[[כלכלה]] - לדוגמה על ידי פגיעה בבריאות, [[מחסור במים]], [[פגיעה בשדות דיג]] או הגדלת הנזקים מסופות.  

[[פאנל המשאבים הבינלאומי]] (The International Resource Panel ) [[תוכנית הסביבה של ארגון האומות המאוחדות]] פרסמה דוח בשנת 2014 בשם [http://www.unep.org/resourcepanel/Publications/AreasofAssessment/Decoupling/Decoupling2/tabid/133371/Default.aspx Decoupling 2: technologies, opportunities and policy options] . הדו"ח סוקר מגמות בתחום של [[חומרי גלם]] וכן טכנולוגיות לשיפור היעילות בשימוש בחומרים אלה. הדו"ח מצהיר כי לא נראה סביר שהדפוסים הנוכחיים, של שימוש במשאבי טבע באופן [[קיימות|בלתי מקיים]] ימשכו גם בעתיד. ההשלכות הכלכליות של דפוסים אלה ניכרות כבר בשלוש צורות: עליה במחירי המשאבים, הגדלת התנודות במחירי המשאבים ופגיעה במערכות סביבתיות. גם [[השפעות סביבתיות|השלכות הסביבתיות]] של שימוש במשאבים, עלולות להוביל להשפעות [[בלתי הפיך|בלתי הפיכות]] ב[[מערכות אקולוגיות|מערכות האקולוגיות]] של כדור הארץ, כאשר לדבר זה השפעות ישירות על בני האדם וה[[כלכלה]] - לדוגמה על ידי פגיעה בבריאות, [[מחסור במים]], [[פגיעה בשדות דיג]] או הגדלת הנזקים מסופות.  

הדו"ח סוקר טכנולוגיות וטכניקות שונות להגדלת יעילות השימוש במשאבי טבע, ומציין כי חלק מהטכנולוגיות הקיימות יכולות להגדיל את היעילות הזו פי 5 עד פי 10. דבר שיאפשר למדינות שונות להמשיך בצמיחה כלכלית בעודן מקטינות באופן משמעותי את טביעת הרגל שלהן בנושא שימוש במשאבים ואת ההשלכות השליליות על הסביבה. כמו כן הרבה מהשינוי בעיצוב מדיניות לשם דה-קפלנינג קיים כבר במונחים של חקיקה, מערכת תמריצים ורפורמות ב[[מוסד חברתי|מוסדות]]. מספר מדינות ניסו להשיג דבר זה וקיבלו תוצאות מוחשיות, שניתן לבצע גם במדינות אחרות.<ref>[http://www.unep.org/resourcepanel/Publications/AreasofAssessment/Decoupling/Decoupling2/tabid/133371/Default.aspx Decoupling 2: technologies, opportunities and policy options] UNEP, 2014</ref>  

הדו"ח סוקר טכנולוגיות וטכניקות שונות להגדלת יעילות השימוש במשאבי טבע, ומציין כי חלק מהטכנולוגיות הקיימות יכולות להגדיל את היעילות הזו פי 5 עד פי 10. דבר שיאפשר למדינות שונות להמשיך בצמיחה כלכלית בעודן מקטינות באופן משמעותי את טביעת הרגל שלהן בנושא שימוש במשאבים ואת ההשלכות השליליות על הסביבה. כמו כן הרבה מהשינוי בעיצוב מדיניות לשם דה-קפלינג קיים כבר במונחים של חקיקה, מערכת תמריצים ורפורמות ב[[מוסד חברתי|מוסדות]]. מספר מדינות ניסו להשיג דבר זה וקיבלו תוצאות מוחשיות, שניתן לבצע גם במדינות אחרות.<ref>[http://www.unep.org/resourcepanel/Publications/AreasofAssessment/Decoupling/Decoupling2/tabid/133371/Default.aspx Decoupling 2: technologies, opportunities and policy options] UNEP, 2014</ref>  

==ביקורת==

==ביקורת==

ג'קסון מבחין בין '''הפרדה יחסית''' - כלומר כמות הנזק הסביבתי יחסית לגודל נתון של [[תוצר מקומי גולמי|התמ"ג]], לבין '''הפרדה אבסולוטית''' - כמות הנזק הכוללת מהפעילות הכלכלית. הפרדה יחסית אומרת כמה נזק סביבתי נגרם ביחס לכל דולר שמשתתף בזרם התמ"ג, הפרדה אבסולוטית אומרת כמה סה"כ נזק נגרם.  מבחינה כלכלית, ליצרנים יש אינטרס להקטין את עלויות [[חומרי גלם|חומרי הגלם]] ולכן הם מאמצים טכנולוגיות ליעול השימוש בהם, ודבר זה מניע את הנושא של דה-קפלינג היחסי.  

ג'קסון מבחין בין '''הפרדה יחסית''' - כלומר כמות הנזק הסביבתי יחסית לגודל נתון של [[תוצר מקומי גולמי|התמ"ג]], לבין '''הפרדה אבסולוטית''' - כמות הנזק הכוללת מהפעילות הכלכלית. הפרדה יחסית אומרת כמה נזק סביבתי נגרם ביחס לכל דולר שמשתתף בזרם התמ"ג, הפרדה אבסולוטית אומרת כמה סה"כ נזק נגרם.  מבחינה כלכלית, ליצרנים יש אינטרס להקטין את עלויות [[חומרי גלם|חומרי הגלם]] ולכן הם מאמצים טכנולוגיות ליעול השימוש בהם, ודבר זה מניע את הנושא של דה-קפלינג היחסי.  

ג'קסון טוען שקיימות ראיות לכך שהשפעות סביבתיות שונות (כמו פליטות של [[גזי חממה]]) יורדות עם השנים ביחס לכל דולר, ירידה זו אינה מספיק חזקה. הוא מראה שכאשר מסתכלים על סך הנתונים כמו [[משק האנרגיה העולמי|צריכת האנרגיה העולמית]] או צריכה של [[מתכות]] בעשורים האחרונים , רואים שאין דה-קפלינג מוחלט, אלא עליה של כל הגורמים האלה בצורה דומה לעליה בתמ"ג העולמי. בנוסף הוא טוען שבתחומים אלה, לא רק שאין דה קפלינג מוחלט, אלא גם אין דה קפלינג יחסי.  

ג'קסון טוען שקיימות ראיות לכך שהשפעות סביבתיות שונות (כמו פליטות של [[גזי חממה]]) יורדות עם השנים ביחס לכל דולר, ירידה זו אינה מספיק חזקה. הוא מראה שכאשר מסתכלים על סך הנתונים כמו [[משק האנרגיה העולמי|צריכת האנרגיה העולמית]] או צריכה של [[מתכות]] בעשורים האחרונים, רואים שאין דה-קפלינג מוחלט, אלא עליה של כל הגורמים האלה בצורה דומה לעליה בתמ"ג העולמי. בנוסף הוא טוען שבתחומים אלה, לא רק שאין דה קפלינג מוחלט, אלא גם אין דה קפלינג יחסי.  

===נוסחת I=PAT===

===נוסחת I=PAT===

במשוואה זו:

במשוואה זו:

*  ההשפעה על הסביבה, לדוגמה פליטות [[פחמן דו חמצני]] בשנה, מיוצגת באות I (ביחידות של ק"ג פחמן לשנה) ומורכבת מ-3 רכיבים

*  ההשפעה על הסביבה, לדוגמה פליטות [[פחמן דו חמצני]] בשנה, מיוצגת באות I (ביחידות של ק"ג פחמן לשנה) ומורכבת מ-3 רכיבים

* [[אוכלוסין|אוכלוסייה]] עם סימון P, ביחידות של אנשים,  

* [[אוכלוסין|אוכלוסייה]] עם סימון P, ביחידות של אנשים,  

* [[תוצר מקומי גולמי|"עושר"]] עם סימון A,  ביחידות של דולרים לאדם לשנה -תוצר מקומי גולמי לנפש   

* [[תוצר מקומי גולמי|"עושר"]] עם סימון A,  ביחידות של דולרים לאדם לשנה -תוצר מקומי גולמי לנפש   

* ו"[[טכנולוגיה]]" עם סימון T,  ביחידות של ק"ג פחמן לדולר.  

* [[טכנולוגיה]] עם סימון T,  ביחידות של ק"ג פחמן לדולר.  

כאשר מדברים על '''דה קפלינג יחסי''' - מדברים על הגדלת היעילות הסביבתית לדולר - כלומר הקטנה של הרכיב T במשוואה. אם הרכיבים A ו-P ממשיכים לגדול (על ידי [[צמיחה כלכלית|צמיחה כלכלית לנפש]] ו[[גידול אוכלוסין]] בהתאמה), ונרצה להגיע להשפעה סביבתית בעלת גודל נתון קבוע כלשהו, אזי T צריך להביא לייעול שווה בגודלו לשני רכיבים האחרים. אם רוצים להגיע ל'''דה-קפלינג אבסולוטי''' - כלומר ירידה בהשפעה הסביבתית למרות גידול בצמיחה,  T צריך להיות חזק יותר מאשר המכפלה של הצמיחה הכלכלית לנפש וגידול האוכלוסייה.

כאשר מדברים על '''דה קפלינג יחסי''' - מדברים על הגדלת היעילות הסביבתית לדולר - כלומר הקטנה של הרכיב T במשוואה. אם הרכיבים A ו-P ממשיכים לגדול (על ידי [[צמיחה כלכלית|צמיחה כלכלית לנפש]] ו[[גידול אוכלוסין]] בהתאמה), ונרצה להגיע להשפעה סביבתית בעלת גודל נתון קבוע כלשהו, אזי T צריך להביא לייעול שווה בגודלו לשני רכיבים האחרים. אם רוצים להגיע ל'''דה-קפלינג אבסולוטי''' - כלומר ירידה בהשפעה הסביבתית למרות גידול בצמיחה,  T צריך להיות חזק יותר מאשר המכפלה של הצמיחה הכלכלית לנפש וגידול האוכלוסייה.

בשנת 1990 [[אוכלוסיית העולם]] מנתה 5.3 מיליארד אנשים, וההכנסה הממוצעת עמדה על 4700 דולר. "עצימות הפחמן" (carbon intensety) - כמה פחמן דו חמצני נפלט לכל דולר של פעילות כלכלית, היתה 860 גרם פד"ח ([[פחמן דו חמצני]]) לדולר. לכן סה"כ פליטות הפחמן היו 5.3 * 4.7* 0.87 = 21.7 מיליארד טונות פחמן דו חמצני.  

בשנת 1990 [[אוכלוסיית העולם]] מנתה 5.3 מיליארד אנשים, וההכנסה הממוצעת עמדה על 4700 דולר. "עצימות הפחמן" (carbon intensety) - כמה פחמן דו חמצני נפלט לכל דולר של פעילות כלכלית, היתה 860 גרם פד"ח ([[פחמן דו חמצני]]) לדולר. לכן סה"כ פליטות הפחמן היו 5.3 * 4.7* 0.87 = 21.7 מיליארד טונות פחמן דו חמצני.  

בשנת 2007, אוכלוסיית העולם מנתה 6.6 מיליארד בני אדם, עם הכנסה ממוצעת של 5900 דולר, ועצימות פחמן של 768 גרם פחמן לדולר כך שסך הפליטות של [[פחמן דו חמצני]] הוערכו ב 6.6* 5.9* 0.77 = 30 מיליארד טונות פחמן דו חמצני. יעד הדו"ח הרביעי של ה-[[IPCC]] הוא להגיע ליעד של 450 PPM פחמן דו חמצני באטמוספירה, כדי למנוע [[התחממות עולמית]], דבר שדורש ירידה ל-4 מיליארד טונות פחמן דו-חמצני עד 2050.  

בשנת 2007, אוכלוסיית העולם מנתה 6.6 מיליארד בני אדם, עם הכנסה ממוצעת של 5900 דולר, ועצימות פחמן של 768 גרם פחמן לדולר כך שסך הפליטות של [[פחמן דו חמצני]] הוערכו ב-6.6* 5.9* 0.77 = 30 מיליארד טונות פחמן דו חמצני. יעד הדו"ח הרביעי של ה-[[IPCC]] הוא להגיע ליעד של 450 PPM פחמן דו חמצני באטמוספירה, כדי למנוע [[התחממות עולמית]], דבר שדורש ירידה ל-4 מיליארד טונות פחמן דו-חמצני עד 2050.  

אם מסתכלים על הפרשי הגידול השנתיים הממוצעים (חוק חיבור לנגזרות) - גידול של 2% בשנה בפליטות הוא תוצאת החיבור של גידול האוכלוסייה (1.3% בשנה) עם גידול התוצר (1.4%) ועוד החיבור עם השיפור הטכנולוגי (0.7%-). כך ש 2 = 1.3+1.4-0.7.

אם מסתכלים על הפרשי הגידול השנתיים הממוצעים (חוק חיבור לנגזרות) - גידול של 2% בשנה בפליטות הוא תוצאת החיבור של גידול האוכלוסייה (1.3% בשנה) עם גידול התוצר (1.4%) ועוד החיבור עם השיפור הטכנולוגי (0.7%-). כך ש-2 = 1.3+1.4-0.7.

בתקופה הנדונה, היתה [[התייעלות אנרגטית]] או דה-קפלינג יחסי בשיטות הייצור, כך היתה ירידה מ-0.87 ל-0.77 גרם פד"ח לדולר. אך ירידה זו היתה קטנה ביחס ל[[צמיחה כלכלית|גידול בתוצר הכלכלי]] וב[[גידול אוכלוסין|גידול האוכלוסייה]]. כך שסה"כ המגמה בתקופה זו היתה גידול בפליטות גזי החממה. בין השנים 1990 ל-2007 היה גידול שנתי של כמעט 2% בשנה בפליטות, דבר שהוביל לעליה של 39% בתקופה של 17 שנה.  

בתקופה הנדונה, היתה [[התייעלות אנרגטית]] או דה-קפלינג יחסי בשיטות הייצור, כך היתה ירידה מ-0.87 ל-0.77 גרם פד"ח לדולר. אך ירידה זו היתה קטנה ביחס ל[[צמיחה כלכלית|גידול בתוצר הכלכלי]] וב[[גידול אוכלוסין|גידול האוכלוסייה]]. כך שסה"כ המגמה בתקופה זו היתה גידול בפליטות גזי החממה. בין השנים 1990 ל-2007 היה גידול שנתי של כמעט 2% בשנה בפליטות, דבר שהוביל לעליה של 39% בתקופה של 17 שנה.  

ג'קסון משתמש בניתוח העבר כדי לנסות להבין את מגמות העתיד ולבדוק כמה סבירות הן הנחות הדה-קפלינג לעתיד. תחזיות האו"ם ל"תרחיש אמצעי" של [[אוכלוסיית העולם]] בשנת 2050, עומדת על 9 מיליארד איש עד 2050, או גידול של 0.7 אחוז בשנה. אם ממשיכים בתרחיש "עסקים כרגיל" שבו הצמיחה ממשיכה לגדול בקצב של 1.4% בשנה, ומניחים שהיעילות הטכנולוגית תמשיך להוריד את הפליטות באותו קצב, אז היעילות הטכנולוגית מבטלת את השפעת האוכלוסייה, אך לא מבטלת את השפעת הגידול בצריכת האנרגיה עקב גידול התוצר לנפש,  מגיעים לקצב פליטות שגדל בקצב של 1.4% בשנה. כלומר גידול של 80% יחסית למצב היום.  

ג'קסון משתמש בניתוח העבר כדי לנסות להבין את מגמות העתיד ולבדוק כמה סבירות הן הנחות הדה-קפלינג לעתיד. תחזיות האו"ם ל"תרחיש אמצעי" של [[אוכלוסיית העולם]] בשנת 2050, עומדת על 9 מיליארד איש עד 2050, או גידול של 0.7 אחוז בשנה. אם ממשיכים בתרחיש "עסקים כרגיל" שבו הצמיחה ממשיכה לגדול בקצב של 1.4% בשנה, ומניחים שהיעילות הטכנולוגית תמשיך להוריד את הפליטות באותו קצב, אז היעילות הטכנולוגית מבטלת את השפעת האוכלוסייה, אך לא מבטלת את השפעת הגידול בצריכת האנרגיה עקב גידול התוצר לנפש,  מגיעים לקצב פליטות שגדל בקצב של 1.4% בשנה. כלומר גידול של 80% יחסית למצב היום.  

כדי להגיע לקצב ירידה של 4.9% בפליטות, למרות הגידול באוכלוסייה והגידול בתוצר הכלכלי, צריך T להביא לירידה של עצימות פחמן לתוצר של 7% בשנה - התייעלות בקצב גבוה פי 10 ממה שיש בעשורים האחרונים. כדי לעמוד ביעד של ה-IPCC, על עצימות הפחמן להגיע ל-40 גרם פחמן דו חמצני לדולר עד לשנת 2050, דבר שפרושו שיפור טכנולוגי של פי 21 יחסית להיום. יעד כזה נראה בלתי סביר ולכן הוא מערער על הישימות של דה-קפלינג ביחס לפליטת גזי חממה.  

כדי להגיע לקצב ירידה של 4.9% בפליטות, למרות הגידול באוכלוסייה והגידול בתוצר הכלכלי, צריך T להביא לירידה של עצימות פחמן לתוצר של 7% בשנה - התייעלות בקצב גבוה פי 10 ממה שיש בעשורים האחרונים. כדי לעמוד ביעד של ה-IPCC, על עצימות הפחמן להגיע ל-40 גרם פחמן דו חמצני לדולר עד לשנת 2050, דבר שפירושו שיפור טכנולוגי של פי 21 יחסית להיום. יעד כזה נראה בלתי סביר ולכן הוא מערער על הישימות של דה-קפלינג ביחס לפליטת גזי חממה.  

===צריכת חומרי גלם===

===צריכת חומרי גלם===

===צריכת האנרגיה העולמית לאורך השנים===

===צריכת האנרגיה העולמית לאורך השנים===

[[קובץ:C=pat.png|ממוזער|450px|הדגמת הנוסחה [[I=PAT]] על צריכת האנרגיה העולמית בשנים 1980-2009. בעוד ש[[שיפורים טכנולוגים]] הביאו ל[[יעילות אנרגטית]] משופרת (במונחים של [[אינטנסביות אנרגטית של התוצר]] - הקו הירוק שיורד עם השנים), המגמות של [[גידול אוכלוסין]] ו[[צמיחה כלכלית]] חזקות יותר וגורמות לכך שסה"כ יש גידול בצריכת האנרגיה העולמית (הקו האדום שעולה עם השנים)]]

[[קובץ:C=pat.png|ממוזער|450px|הדגמת הנוסחה [[I=PAT]] על צריכת האנרגיה העולמית בשנים 1980-2009. בעוד ש[[שיפורים טכנולוגים]] הביאו ל[[יעילות אנרגטית]] משופרת (במונחים של [[אינטנסיביות אנרגטית של התוצר]] - הקו הירוק שיורד עם השנים), המגמות של [[גידול אוכלוסין]] ו[[צמיחה כלכלית]] חזקות יותר וגורמות לכך שסה"כ יש גידול בצריכת האנרגיה העולמית (הקו האדום שעולה עם השנים)]]

באופן דומה לניתוח על התחממות עולמית, ניתן לנתח את תחום צריכת האנרגיה (שמשפיע על כילוי [[דלקים מחצביים]], על [[זיהום אוויר]], על [[התחממות עולמית]] ועל [[השפעות סביבתיות]] הנובעות מפעילויות כמו טיסות במטוסים ונסיעות ב[[מכונית]]). ניתן לפרק  את סך [[משק האנרגיה העולמי|צריכת האנרגיה העולמית]] ל- 3 מרכיבים, כך שמתקבלת משוואת C=PAT  כאשר C היא סך צריכת האנרגיה העולמית, P גודל האוכלוסייה, A תוצר לנפש בדולרים ו-T הוא צריכת האנרגיה לכל דולר מיוצר.  

באופן דומה לניתוח על התחממות עולמית, ניתן לנתח את תחום צריכת האנרגיה (שמשפיע על כילוי [[דלקים מחצביים]], על [[זיהום אוויר]], על [[התחממות עולמית]] ועל [[השפעות סביבתיות]] הנובעות מפעילויות כמו טיסות במטוסים ונסיעות ב[[מכונית]]). ניתן לפרק  את סך [[משק האנרגיה העולמי|צריכת האנרגיה העולמית]] ל- 3 מרכיבים, כך שמתקבלת משוואת C=PAT  כאשר C היא סך צריכת האנרגיה העולמית, P גודל האוכלוסייה, A תוצר לנפש בדולרים ו-T הוא צריכת האנרגיה לכל דולר מיוצר.