שינויים

'''חיטה''' (Wheat) היא סוג של [[דגנים|דגן]], והיא אחד הצמחים הנפוצים המהווים את עיקר [[שוק המזון העולמי|התזונה האנושית]]. החיטה מהווה מקור תזונה ישיר למוצרי קמח כמו [[לחם]], פסטה ועוגות, וגם למוצרי חלב ובשר שכן כיום משתמשים בה כחלק מתזונתן של חיות בתעשיית המזון מהחי.  

'''חיטה''' (Wheat) היא סוג של [[דגנים|דגן]], והיא אחד הצמחים הנפוצים המהווים את עיקר [[שוק המזון העולמי|התזונה האנושית]]. החיטה מהווה מקור תזונה ישיר למוצרי קמח כמו [[לחם]], פסטה ועוגות, וגם למוצרי חלב ובשר שכן כיום משתמשים בה כחלק מתזונתן של חיות בתעשיית המזון מהחי.  

[[קובץ:Wheat harvest.jpg|ממוזער|350px|שדה חיטה ענק בארצות הברית, מדגים [[מונוקולטורה]] (גידול מין יחיד של צמחים בשטח גדול). החיטה הפכה לאחד ממיני הצמחים הנפוצים בעולם, והיא מטופחת בהתמדה על ידי בני האדם. מצד שני הקוד הגנטי שלה [[הנדסה גנטית|מוכתב]] על ידי אינטרסים אנושיים, וגורלה תלוי במידה רבה בגורל [[בני אדם|האדם]]]]

החיטה הפכה לאחד ממיני הצמחים הנפוצים בעולם, והיא מטופחת בהתמדה על ידי בני האדם. מצד שני הקוד הגנטי שלה [[הנדסה גנטית|מוכתב]] על ידי אינטרסים אנושיים, וגורלה תלוי במידה רבה בגורל [[בני אדם|האדם]]]]

החיטה, ה[[תירס]] וה[[אורז]] מהווים יחד את "3 הגדולים". יחד הם מהווים מעל 80% מכלל הדגנים, ומספקים מעל 40% מסך הצריכה הקלוריות של האנושות (כאשר השאר מקורם בכל שאר הגידולים הצמחיים לרבות שורשים, פירות, דגנים אחרים, אגוזים, קטניות ומזון מהחי).  

החיטה, ה[[תירס]] וה[[אורז]] מהווים יחד את "3 הגדולים". יחד הם מהווים מעל 80% מכלל הדגנים, ומספקים מעל 40% מסך הצריכה הקלוריות של האנושות (כאשר השאר מקורם בכל שאר הגידולים הצמחיים לרבות שורשים, פירות, דגנים אחרים, אגוזים, קטניות ומזון מהחי).  

טיפוח וכן [[תהליך]] מתמשך של קציר וזריעה של גרעינים של עשבי-בר הובילו ליצירה של זנים מבוייתים. בני האדם העדיפו לזרוע צורות מוטנטיות של זרעי חיטה. בזנים של חיטת- בר הזרעים קטנים ונפרדים בקלות מהגבעול ולכן זני בר יכולים להפיץ את עצמם. בחיטה מבוייתת הגרעינים גדולים יותר והזרעים נשארים דבוקים לגבעול אפילו במהלך הקציר.  בחירה של תכונות אלה לא היתה מכוונת בהכרח, ואולי התרחשה פשוט בגלל שתכונות אלה הפכו את הזרעים המוטנטים לקלים יותר לאיסוף. בגלל תכונות אלה, זני חיטה בעלי רמה גבוהה של ביות אינם מסוגלים לשרוד בטבע לבדם.  

טיפוח וכן [[תהליך]] מתמשך של קציר וזריעה של גרעינים של עשבי-בר הובילו ליצירה של זנים מבוייתים. בני האדם העדיפו לזרוע צורות מוטנטיות של זרעי חיטה. בזנים של חיטת- בר הזרעים קטנים ונפרדים בקלות מהגבעול ולכן זני בר יכולים להפיץ את עצמם. בחיטה מבוייתת הגרעינים גדולים יותר והזרעים נשארים דבוקים לגבעול אפילו במהלך הקציר.  בחירה של תכונות אלה לא היתה מכוונת בהכרח, ואולי התרחשה פשוט בגלל שתכונות אלה הפכו את הזרעים המוטנטים לקלים יותר לאיסוף. בגלל תכונות אלה, זני חיטה בעלי רמה גבוהה של ביות אינם מסוגלים לשרוד בטבע לבדם.  

ביות החיטה התרחש באיזור הסהר הפורה (ישראל, סוריה, עירק) בסביבות 8000 עד 10000 שנה לפני הספירה. [[ג'ארד דיימונד]] טועגן כי התפשטות ביות החיטה התרחש בסהר הפורה אי שם לפני 8800 לפני הספירה. בדיקות גנטיות של wild einkorn wheat מצביעים כי זו גודלה בדרום טורקיה כ-7800 שנה לפני הספירה. ביות החיטה התפשט ליוון, קפריסין והודו עד שנת 6500 לפני הספירה ולמצרים זמן קצר לאחר 6000 לפני הספירה. ביות החיטה הגיע לגרמניה ולספרד עד 5000 לפני הספירה. המצרים היו אולי הראשונים לאפות מהחיטה לחמים גדולים. עד שנת 3000 לפני הספירה החיטה הגיעה למדינות סקנדינביה ולאנגליה. בשנת 2000 לפני הספירה החיטה הגיעה לסין. בספר [[רובים, חיידקים ופלדה]] מתאר הביולוג [[ג'ארד דיימונד]] שתי תכונות חשובות שאיפשרו פריחה של מרכזי חקלאות באירופה ואסיה ביחס לאפריקה ואמריקה - ביות מוקדם יותר של צמחי חקלאות, וכיוון יבשת בכיוון מזרח מערב שאיפשר נדידה של גידולים חקלאיים, בלי שינוי מהותי בכמות האור ובאקלים, דבר שאיפשר התפשטות מהירה יחסית של זני צמחים כמו חיטה, ביחס להתפשטות איטית בהרבה של זני תירס ושעועית לדוגמה, בדרום אמריקה.  

ביות החיטה התרחש באיזור הסהר הפורה (ישראל, סוריה, עירק) בסביבות 8000 עד 10000 שנה לפני הספירה. [[ג'ארד דיימונד]] טוען כי התפשטות ביות החיטה התרחש בסהר הפורה אי שם לפני 8800 לפני הספירה. בדיקות גנטיות של wild einkorn wheat מצביעים כי זו גודלה בדרום טורקיה כ-7800 שנה לפני הספירה. ביות החיטה התפשט ליוון, קפריסין והודו עד שנת 6500 לפני הספירה ולמצרים זמן קצר לאחר 6000 לפני הספירה. ביות החיטה הגיע לגרמניה ולספרד עד 5000 לפני הספירה. המצרים היו אולי הראשונים לאפות מהחיטה לחמים גדולים. עד שנת 3000 לפני הספירה החיטה הגיעה למדינות סקנדינביה ולאנגליה. בשנת 2000 לפני הספירה החיטה הגיעה לסין. בספר [[רובים, חיידקים ופלדה]] מתאר הביולוג [[ג'ארד דיימונד]] שתי תכונות חשובות שאיפשרו פריחה של מרכזי חקלאות באירופה ואסיה ביחס לאפריקה ואמריקה - ביות מוקדם יותר של צמחי חקלאות, וכיוון יבשת בכיוון מזרח מערב שאיפשר נדידה של גידולים חקלאיים, בלי שינוי מהותי בכמות האור ובאקלים, דבר שאיפשר התפשטות מהירה יחסית של זני צמחים כמו חיטה, ביחס להתפשטות איטית בהרבה של זני תירס ושעועית לדוגמה, בדרום אמריקה.  

בדומה לבעלי-חיים וצמחים מבוייתים אחרים, החיטה, עברה יחד עם האדם תהליך של [[קו-אבולוציה]] (אבולוציה משותפת) שבו הצלחה והתפשטות של מין אחד הובילה להתפשטות של שאר המינים. לדוגמה הצלחה של גידול חיטה באיזורים צפוניים או מדבריים גררה התפשטות שלה לאיזורים אלה וגם אפשרה לבני האדם להתפשט לשם ולהגדיל את מספרם באיזורים אלה. כיום חיטה ו[[דגנים]] נוספים כמו [[תירס]], הם סוגי הצמחים הנפוצים עלי אדמות. עם זאת גורלה קשור בצורה הדוקה לגורל האדם. מכאן ניתן לראות בחיטה, באדם ובמינים אחרים סוג של תת [[מערכת אקולוגית]] ([[אקולוגיה חקלאית]] ובהמשך [[אקולוגיה עירונית]]).  

בדומה לבעלי-חיים וצמחים מבוייתים אחרים, החיטה, עברה יחד עם האדם תהליך של [[קו-אבולוציה]] (אבולוציה משותפת) שבו הצלחה והתפשטות של מין אחד הובילה להתפשטות של שאר המינים. לדוגמה הצלחה של גידול חיטה באיזורים צפוניים או מדבריים גררה התפשטות שלה לאיזורים אלה וגם אפשרה לבני האדם להתפשט לשם ולהגדיל את מספרם באיזורים אלה. כיום חיטה ו[[דגנים]] נוספים כמו [[תירס]], הם סוגי הצמחים הנפוצים עלי אדמות. עם זאת גורלה קשור בצורה הדוקה לגורל האדם. מכאן ניתן לראות בחיטה, באדם ובמינים אחרים סוג של תת [[מערכת אקולוגית]] ([[אקולוגיה חקלאית]] ובהמשך [[אקולוגיה עירונית]]).  

חיטה צורכת את [[שימושי קרקע|שטחי הקרקע]] הגדולים ביותר מבין גידולי החקלאות, 240 מיליון הקטר. מתוך כמות זו 200 מיליון הקטר של חיטה נמצאים במדינות מתפתחות כמו סין והודו. [https://www.integratedbreeding.net/wheat-facts-figures]

חיטה צורכת את [[שימושי קרקע|שטחי הקרקע]] הגדולים ביותר מבין גידולי החקלאות, 240 מיליון הקטר. מתוך כמות זו 200 מיליון הקטר של חיטה נמצאים במדינות מתפתחות כמו סין והודו. [https://www.integratedbreeding.net/wheat-facts-figures]

נכון לשנת 2011 העולם ייצר כ-700 מיליון טונות חיטה, מה שמציב אותה כגידול השלישי בעולם מבחינת משקל יחסית ל[[תירס]] (מעל 800 מיליוני טונות) ואורז (מעל 700 מיליון טונות).[https://www.integratedbreeding.net/wheat-facts-figures] . לפי ארגון המזון העולמי, המדינות העיקריות שמייצרות חיטה כיום הן סין, הודו, ארצות הברית, רוסיה, צרפת, קנדה, גרמניה, פקיסטן, אוסטרליה, וטורקיה. נכון לשנת 2013 מדינות אלה הפיקו 70% מהחיטה העולמית, ומחזיקות ב-65% מהשטח העולמי בו מגודלת חיטה. [http://faostat.fao.org/site/567/DesktopDefault.aspx?PageID=567#ancor]

נכון לשנת 2011 העולם ייצר כ-700 מיליון טונות חיטה, מה שמציב אותה כגידול השלישי בעולם מבחינת משקל יחסית ל[[תירס]] (מעל 800 מיליוני טונות) ואורז (מעל 700 מיליון טונות).[https://www.integratedbreeding.net/wheat-facts-figures]. לפי ארגון המזון העולמי, המדינות העיקריות שמייצרות חיטה כיום הן סין, הודו, ארצות הברית, רוסיה, צרפת, קנדה, גרמניה, פקיסטן, אוסטרליה, וטורקיה. נכון לשנת 2013 מדינות אלה הפיקו 70% מהחיטה העולמית, ומחזיקות ב-65% מהשטח העולמי בו מגודלת חיטה. [http://faostat.fao.org/site/567/DesktopDefault.aspx?PageID=567#ancor]

{| {{table}}

{| {{table}}

מחצית מהחוות המגדלות חיטה במי גשם סובלות מגשמים בלתי סדירים, אדמות גרועות, מחלות חיטה, גרעיני חיטה בעלי תנובה חקלאית נמוכה ולפעמים הן סובלות גם מתנאי קור או חום קיצוניים. [https://www.integratedbreeding.net/wheat-facts-figures]

מחצית מהחוות המגדלות חיטה במי גשם סובלות מגשמים בלתי סדירים, אדמות גרועות, מחלות חיטה, גרעיני חיטה בעלי תנובה חקלאית נמוכה ולפעמים הן סובלות גם מתנאי קור או חום קיצוניים. [https://www.integratedbreeding.net/wheat-facts-figures]

היות ושטח גידולי החיטה לא השתנה, הכמות הכוללת העולמית של ייבול החיטה היא בעלת מגמות דומות לאלו של הפריון. במבט חטוף נראה שיבול החיטה עולה בקצב אחיד. אבל בעוד שבשנים 1962-72 עלה יבול החיטה בממוצע ב-3.7% בשנה, בין השנים 1972-92 הוא עלה בקצב ממוצע של -3.2% בשנה, ובין 1992-2012 הוא עלה רק ב-0.9% בממוצע לשנה. בחלק מהמקומות כמו ארצות הברית וקנדה היתה ירידה בסך הכמות של יבול החיטה בגלל הקטנת שטחי גידול.[http://faostat.fao.org/site/567/DesktopDefault.aspx?PageID=567#ancor], הסיבה הסבירה לדבר זה היא מעבר מגידולי חיטה לגידולי תירס, שכן התירס יכול לגדול בתנאים יבשים יותר. האטה בקצב הגידול בפריון ובקצב הגידול בכמות היבולים, התרחשה למרות עליית מחירי החיטה בשנים 2000-2014.

היות ושטח גידולי החיטה לא השתנה, הכמות הכוללת העולמית של ייבול החיטה היא בעלת מגמות דומות לאלו של הפריון. במבט חטוף נראה שיבול החיטה עולה בקצב אחיד. אבל בעוד שבשנים 1962-1972 עלה יבול החיטה בממוצע ב-3.7% בשנה, בין השנים 1972-1992 הוא עלה בקצב ממוצע של 3.2% בשנה, ובין 1992-2012 הוא עלה רק ב-0.9% בממוצע לשנה. בחלק מהמקומות כמו ארצות הברית וקנדה היתה ירידה בסך הכמות של יבול החיטה בגלל הקטנת שטחי גידול.[http://faostat.fao.org/site/567/DesktopDefault.aspx?PageID=567#ancor], הסיבה הסבירה לדבר זה היא מעבר מגידולי חיטה לגידולי תירס, שכן התירס יכול לגדול בתנאים יבשים יותר. האטה בקצב הגידול בפריון ובקצב הגידול בכמות היבולים, התרחשה למרות עליית מחירי החיטה בשנים 2000-2014.

==תשומות נדרשות לגידול חיטה==

==תשומות נדרשות לגידול חיטה==

כמו גידולים חקלאיים אחרים, התשומות העיקריות הנדרשות לגידול חיטה הן שטחי אדמה, מים, זרעים, כוח עבודה ומכונות. ב[[חקלאות תעשייתית]] יש צורך בתשומות חשובות - [[חומרי הדברה]], [[דשן כימי]] ו[[מיכון חקלאי]] שדורשים בעצמם תשומות נוספות כמו [[נפט]] להכנת חומרי הדברה ו[[גז טבעי]] להכנת [[אמוניה]] וכן כרייה של [[פוספט]] ו[[אשלג]].  

כמו גידולים חקלאיים אחרים, התשומות העיקריות הנדרשות לגידול חיטה הן שטחי אדמה, מים, זרעים, כוח עבודה ומכונות. ב[[חקלאות תעשייתית]] יש צורך בתשומות חשובות - [[חומרי הדברה]], [[דשן כימי]] ו[[מיכון חקלאי]] שדורשים בעצמם תשומות נוספות כמו [[נפט]] להכנת חומרי הדברה ו[[גז טבעי]] להכנת [[אמוניה]] וכן כרייה של [[פוספט]] ו[[אשלג]].  

מנתוני [[פריון חקלאי|הפריון החקלאי]] (ביחידות של ק"ג חיטה להקטר) ניתן לחשב את כמות ה[[קרקע]] הנדרשת להכנת טונה אחת של חיטה. יש לשים לב שמדובר בשטחי הקרקע הישירים לשם גידול התבואה. [[חקלאות בת קיימא]] דורשת שטחי קרקע נוספים -בעיקר שטחי [[יערות]] כדי למנוע [[סחף קרקע]] ולספק [[שירותים אקולוגיים]] נוספים (ראו [[טביעת רגל אקולוגית]]. בממוצע עולמי נדרשים 3.3 דונם של שטחי חקלאות לגידול טונה אחד של חיטה. להלן הנתונים על כמות הקרקע הישירה במדינות העיקריות המגדלות חיטה נכון לשנת 2013: בצרפת ובגרמניה יש צורך להשתמש ב 1.4 דונם (0.14 הקטאר) של שטח ישיר כדי לגדל טונה חיטה, בסין יש צורך ב-2 דונם, בקנדה, ארצות הברית והודו נדרשים לשם כך 3.3 דונם ובאוסטרליה ורוסיה 5 דונם.  [http://faostat.fao.org/site/567/DesktopDefault.aspx?PageID=567#ancor]

מנתוני [[פריון חקלאי|הפריון החקלאי]] (ביחידות של ק"ג חיטה להקטר) ניתן לחשב את כמות ה[[קרקע]] הנדרשת להכנת טונה אחת של חיטה. יש לשים לב שמדובר בשטחי הקרקע הישירים לשם גידול התבואה. [[חקלאות בת קיימא]] דורשת שטחי קרקע נוספים -בעיקר שטחי [[יערות]] כדי למנוע [[סחף קרקע]] ולספק [[שירותים אקולוגיים]] נוספים (ראו [[טביעת רגל אקולוגית]]. בממוצע עולמי נדרשים 3.3 דונם של שטחי חקלאות לגידול טונה אחד של חיטה. להלן הנתונים על כמות הקרקע הישירה במדינות העיקריות המגדלות חיטה נכון לשנת 2013: בצרפת ובגרמניה יש צורך להשתמש ב-1.4 דונם (0.14 הקטאר) של שטח ישיר כדי לגדל טונה חיטה, בסין יש צורך ב-2 דונם, בקנדה, ארצות הברית והודו נדרשים לשם כך 3.3 דונם ובאוסטרליה ורוסיה 5 דונם.  [http://faostat.fao.org/site/567/DesktopDefault.aspx?PageID=567#ancor]

כמות המים הכוללת הנצרכת על ידי חיטה היא [[טביעת הרגל המימית]] שלה - המים המשמשים להשקיית החיטה וכן [[זיהום מים]] שנגרם בשל תהליכים הקשורים בגידול חיטה. באופן כללי, טביעת הרגל המימית (מעל 90%) של [[בני אדם]] נגרמת על ידי צריכה של מוצרי [[חקלאות]], טביעת הרגל הזו היא גבוה בהרבה יחסית לצריכת המים הישירה של בני אדם (לצרכי שתיה, בישול, מקלחות, הדחת אסלות וכו'). אתר להערכת טביעת רגל מימית של אוניברסיטת Twente בשיתוף עם המוסד לחינוך מים של UNESCO-IHE, מציג הערכות עולמיות של טביעת הרגל המימית של מספר מוצרי מזון. לפי הערכת המכון באופן ממוצע ייצור 1 טונה של חיטה דורש 1,300 קוב (מטר מעוקב או 1000 ליטר) של מים. נתון זה גדול יותר מכמות המים הנדרשת לגידול תפוזים (500) או תפוחי עץ וכן יותר מ[[תירס]] או תפוחי אדמה (900) ונמוך יותר מסויה (1,800) וכן מבשר עוף (3,900) או בשר בקר (15,500).[http://www.waterfootprint.org/?page=files/productgallery]  ג'ון רובינס, בספרו [[מהפכת המזון (ספר)|מהפכת המזון]] (The Food Revolution), מביא נתונים מאוניברסיטת קליפורניה לגבי כמות המים הנדרשת לייצור מוצרים בקליפורניה, לטענתו גידול טונה חיטה צורך רק 202 קוב מים. נתון דומה לתפוחי אדמה (200) ונמוך יותר מתפוחי עץ (408) או בשר עוף (6,787). <ref>John Robbins, The Food Revolution: How Your Diet Can Help Save Your Life and Our World, (Berkeley, CA: Conari Press, 2001), pp. 235-40.</ref>

כמות המים הכוללת הנצרכת על ידי חיטה היא [[טביעת הרגל המימית]] שלה - המים המשמשים להשקיית החיטה וכן [[זיהום מים]] שנגרם בשל תהליכים הקשורים בגידול חיטה. באופן כללי, טביעת הרגל המימית (מעל 90%) של [[בני אדם]] נגרמת על ידי צריכה של מוצרי [[חקלאות]], טביעת הרגל הזו היא גבוה בהרבה יחסית לצריכת המים הישירה של בני אדם (לצרכי שתיה, בישול, מקלחות, הדחת אסלות וכו'). אתר להערכת טביעת רגל מימית של אוניברסיטת Twente בשיתוף עם המוסד לחינוך מים של UNESCO-IHE, מציג הערכות עולמיות של טביעת הרגל המימית של מספר מוצרי מזון. לפי הערכת המכון באופן ממוצע ייצור 1 טונה של חיטה דורש 1,300 קוב (מטר מעוקב או 1000 ליטר) של מים. נתון זה גדול יותר מכמות המים הנדרשת לגידול תפוזים (500) או תפוחי עץ וכן יותר מ[[תירס]] או תפוחי אדמה (900) ונמוך יותר מסויה (1,800) וכן מבשר עוף (3,900) או בשר בקר (15,500).[http://www.waterfootprint.org/?page=files/productgallery]  ג'ון רובינס, בספרו [[מהפכת המזון (ספר)|מהפכת המזון]] (The Food Revolution), מביא נתונים מאוניברסיטת קליפורניה לגבי כמות המים הנדרשת לייצור מוצרים בקליפורניה, לטענתו גידול טונה חיטה צורך רק 202 קוב מים. נתון דומה לתפוחי אדמה (200) ונמוך יותר מתפוחי עץ (408) או בשר עוף (6,787). <ref>John Robbins, The Food Revolution: How Your Diet Can Help Save Your Life and Our World, (Berkeley, CA: Conari Press, 2001), pp. 235-40.</ref>

כמות האנרגיה הכוללת הנדרשת להפקת כמות נתונה של מוצר מכונה [[אנרגיה גלומה]]. לפי מחקר במימון האיחוד האירופי משנת 2012, טונה אחת של חיטה במדינות האיחוד דורשת השקעת אנרגיה של 2.08 - 4.29 ג'יגה ג'אול. השקעת האנרגיה היא גבוה יותר דווקא במדינות החמות יותר יוון ופורטוגל. נתון זה גבוה יותר לעומת תפוחי אדמה (0.6-1 ג'יגה ג'אול  לטונה) מתוך כמות זו הצריכה של אנרגיה לגידול חיטה מהווה 30% (במדינות הצפוניות) עד 50% (מדינות דרומיות) והיתר היא אנרגיה למיכון חקלאי, הכנת דשן וייבוש החיטה. 44% עד 65% מצריכת האנרגיה הכוללת של חיטה הולכים לייצור [[דשן כימי]]. במדינות צפוניות כמו פינלנד וגרמניה ייבוש חיטה דורש 12-18% מצריכת האנרגיה הכוללת לחיטה. [http://www.agree.aua.gr/files/agree_state.pdf]  

כמות האנרגיה הכוללת הנדרשת להפקת כמות נתונה של מוצר מכונה [[אנרגיה גלומה]]. לפי מחקר במימון האיחוד האירופי משנת 2012, טונה אחת של חיטה במדינות האיחוד דורשת השקעת אנרגיה של 2.08-4.29 ג'יגה ג'אול. השקעת האנרגיה היא גבוה יותר דווקא במדינות החמות יותר יוון ופורטוגל. נתון זה גבוה יותר לעומת תפוחי אדמה (0.6-1 ג'יגה ג'אול  לטונה) מתוך כמות זו הצריכה של אנרגיה לגידול חיטה מהווה 30% (במדינות הצפוניות) עד 50% (מדינות דרומיות) והיתר היא אנרגיה למיכון חקלאי, הכנת דשן וייבוש החיטה. 44% עד 65% מצריכת האנרגיה הכוללת של חיטה הולכים לייצור [[דשן כימי]]. במדינות צפוניות כמו פינלנד וגרמניה ייבוש חיטה דורש 12-18% מצריכת האנרגיה הכוללת לחיטה. [http://www.agree.aua.gr/files/agree_state.pdf]  

מאה גרם חיטה מכילים כ-340 קלוריות.[http://calorielab.com/foods/wheat/26][http://www.livestrong.com/article/443552-nutritional-value-of-wheat-vs-corn/] המרת הנתון לטונות וג'יגה ג'אול כי טונה אחת של זרעי חיטה מכיל 14.183 ג'יגה ג'אול - רובה של אנרגיה זו הגיעה [[אנרגיה סולארית|מהשמש]]. לפי ניתוח זה [[החזר אנרגיה על השקעת אנרגיה]] באירופה עומד על 6.8 עד 3.3. מחקר מפקיסטן מצא כי ההחזר האנרגטי של גידול חיטה שם הוא כ 2.9 ונמצא במגמת ירידה.<ref>[http://www.mdpi.com/2071-1050/3/12/2358 An Edible Energy Return on Investment (EEROI) Analysis of Wheat and Rice in Pakistan], Ali S. Pracha, Timothy A. Volk, Sustainability 2011, 3(12) </ref>  

מאה גרם חיטה מכילים כ-340 קלוריות.[http://calorielab.com/foods/wheat/26][http://www.livestrong.com/article/443552-nutritional-value-of-wheat-vs-corn/] המרת הנתון לטונות וג'יגה ג'אול כי טונה אחת של זרעי חיטה מכיל 14.183 ג'יגה ג'אול - רובה של אנרגיה זו הגיעה [[אנרגיה סולארית|מהשמש]]. לפי ניתוח זה [[החזר אנרגיה על השקעת אנרגיה]] באירופה עומד על 6.8 עד 3.3. מחקר מפקיסטן מצא כי ההחזר האנרגטי של גידול חיטה שם הוא כ-2.9 ונמצא במגמת ירידה.<ref>[http://www.mdpi.com/2071-1050/3/12/2358 An Edible Energy Return on Investment (EEROI) Analysis of Wheat and Rice in Pakistan], Ali S. Pracha, Timothy A. Volk, Sustainability 2011, 3(12) </ref>  

בשנת 2013 גודלו בעולם 713 מיליוני טונות של חיטה[http://faostat.fao.org/site/567/DesktopDefault.aspx?PageID=567#ancor]. בשנה זו [[אוכלוסיית העולם]] מנתה כ-7 מיליארד בני אדם, כך שניתן להעריך שאדם ממוצע צרך 102 ק"ג חיטה בשנה. צריכה זו מתחלקת לצריכת מוצרי חיטה כגון לחם ופסטה, וכן לצריכה עקיפה דרך חיטה שגודלה להכנת תערובת לבעלי חיים המספקים מזון מהחי - פרות, תרנגולות, חזירים כבשים וכו'.

בשנת 2013 גודלו בעולם 713 מיליוני טונות של חיטה[http://faostat.fao.org/site/567/DesktopDefault.aspx?PageID=567#ancor]. בשנה זו [[אוכלוסיית העולם]] מנתה כ-7 מיליארד בני אדם, כך שניתן להעריך שאדם ממוצע צרך 102 ק"ג חיטה בשנה. צריכה זו מתחלקת לצריכת מוצרי חיטה כגון לחם ופסטה, וכן לצריכה עקיפה דרך חיטה שגודלה להכנת תערובת לבעלי חיים המספקים מזון מהחי - פרות, תרנגולות, חזירים כבשים וכו'.

יש עשרות מחלות שיכולות לתקוף חיטה, רובן נגרמות בידי פטריות, ויש מחלות נוספות הנגרמות בידי וירוסים וחיידקים.[https://en.wikipedia.org/wiki/List_of_wheat_diseases] ישנם מאמצים מתמשכים להכלאה ולפיתוח של זנים חדשים שעמידים יותר למחלות, ויש חשיבות לנהלי ניהול הגידולים כדי למנוע תחלואה. מצד שני יש גם מרוץ אבולוציוני של גורמי מחלות לפתח עמידות לחומרי הדברה ולגנים חדשים בחיטה. לדוגמה, מחלת חידלון הקנה גרמה בעבר נזקים קשים לחיטה, עד שבשנות ה-60 פותח זן חיטה המכיל גן Sr31, המעניק עמידות למחלה. בשנת 1999 התגלה באוגנדה גזע אלים חדש של פטריות חלדון הקנה, [[Ug99]], שמסוגל להתגבר על ההגנות של גן Sr31. [[חומרי הדברה]] מסוג [[קוטלי פטריות]] עלולים להעלות בצורה ניכרת את מחיר גידול החיטה, כאשר הם מהווים עלות משתנה. על פי הערכה אחת משנת 1993, כמות החיטה שעובדה במדינת מיזורי עקב מחלות צמחים נעה בין 10-25%.<ref>[https://web.archive.org/web/20090105113052/http://extension.missouri.edu/explore/agguides/crops/g04319.htm Wheat Diseases in Missouri], Einar W. Palm</ref>  

יש עשרות מחלות שיכולות לתקוף חיטה, רובן נגרמות בידי פטריות, ויש מחלות נוספות הנגרמות בידי וירוסים וחיידקים.[https://en.wikipedia.org/wiki/List_of_wheat_diseases] ישנם מאמצים מתמשכים להכלאה ולפיתוח של זנים חדשים שעמידים יותר למחלות, ויש חשיבות לנהלי ניהול הגידולים כדי למנוע תחלואה. מצד שני יש גם מרוץ אבולוציוני של גורמי מחלות לפתח עמידות לחומרי הדברה ולגנים חדשים בחיטה. לדוגמה, מחלת חידלון הקנה גרמה בעבר נזקים קשים לחיטה, עד שבשנות ה-60 פותח זן חיטה המכיל גן Sr31, המעניק עמידות למחלה. בשנת 1999 התגלה באוגנדה גזע אלים חדש של פטריות חלדון הקנה, [[Ug99]], שמסוגל להתגבר על ההגנות של גן Sr31. [[חומרי הדברה]] מסוג [[קוטלי פטריות]] עלולים להעלות בצורה ניכרת את מחיר גידול החיטה, כאשר הם מהווים עלות משתנה. על פי הערכה אחת משנת 1993, כמות החיטה שעובדה במדינת מיזורי עקב מחלות צמחים נעה בין 10-25%.<ref>[https://web.archive.org/web/20090105113052/http://extension.missouri.edu/explore/agguides/crops/g04319.htm Wheat Diseases in Missouri], Einar W. Palm</ref>  

בספר, "בכלות העשב" (No Blade of Grass) משנת 1957 מתאר סופר המדע הבדיוני ג'ון כריסטופר אפשרות שבה מחלה פוגעת באורז ובחיטה ויוצרת [[רעב המוני]], מלחמות ורצח-עם בנסיון לספק תזונה מספקת לאוכלוסייה, שנאלצת לבסס את התזונה שלה על [[תפוחי אדמה]]. מצב אפוקליפטי דומה, בקנה מידה מקומי וביחס ליבול אחר, התרחש באמצע המאה ה-19 - [[רעב תפוחי האדמה הגדול באירלנד]].

בספר, "בכלות העשב" (No Blade of Grass) משנת 1957 מתאר סופר המדע הבדיוני ג'ון כריסטופר אפשרות שבה מחלה פוגעת באורז ובחיטה ויוצרת [[רעב המוני]], מלחמות ורצח-עם בניסיון לספק תזונה מספקת לאוכלוסייה, שנאלצת לבסס את התזונה שלה על [[תפוחי אדמה]]. מצב אפוקליפטי דומה, בקנה מידה מקומי וביחס ליבול אחר, התרחש באמצע המאה ה-19 - [[רעב תפוחי האדמה הגדול באירלנד]].

==השפעות האקלים על גידול החיטה==

==השפעות האקלים על גידול החיטה==

במאה ה-14 התרחשו באירופה מספר אירועים של רעב המוני, כאשר הגדול מביניהם הוא הרעב הגדול של 1315-17. בשיטות מודרניות זרע אחד מניב כ-30 זרעים, ואילו בתקופה זו זרע אחד הניב בין 7 זרעים ל-2 זרעים - במקרה זה היה צורך לזרוע אחד מהם ואת השני לאכול. בין 1310 ל-1330 מזג האוויר בצפון אירופה התאפיין בחורף קר במיוחד ובקיץ גשום. באביב 1315 החל לרדת גשם בחלקים גדולים של אירופה וגשם זה נמשך במשך הקיץ, דבר שגרם לקריסת יבולים כללית. בנוסף לא ניתן היה לייבש קש לשימוש בהמות. המשבר נמשך גם בשנת 1316 ובשל העוני ומחסור באמצעי אגירה לא היו רזרבות מספיקות. נסיונות התמודדות עם הרעב כללו שחיטת בהמות, צריכת זרעים שנועדו לזריעה, נטישת ילדים וקרובי משפחה, ועוד. התקופה התאפיינה ברמות גבוהות של פשיעה, מחלות ותמותה.   

במאה ה-14 התרחשו באירופה מספר אירועים של רעב המוני, כאשר הגדול מביניהם הוא הרעב הגדול של 1315-1317. בשיטות מודרניות זרע אחד מניב כ-30 זרעים, ואילו בתקופה זו זרע אחד הניב בין 7 זרעים ל-2 זרעים - במקרה זה היה צורך לזרוע אחד מהם ואת השני לאכול. בין 1310 ל-1330 מזג האוויר בצפון אירופה התאפיין בחורף קר במיוחד ובקיץ גשום. באביב 1315 החל לרדת גשם בחלקים גדולים של אירופה וגשם זה נמשך במשך הקיץ, דבר שגרם לקריסת יבולים כללית. בנוסף לא ניתן היה לייבש קש לשימוש בהמות. המשבר נמשך גם בשנת 1316 ובשל העוני ומחסור באמצעי אגירה לא היו רזרבות מספיקות. נסיונות התמודדות עם הרעב כללו שחיטת בהמות, צריכת זרעים שנועדו לזריעה, נטישת ילדים וקרובי משפחה, ועוד. התקופה התאפיינה ברמות גבוהות של פשיעה, מחלות ותמותה.   

במאה ה-21, בצורת ממושכת יחד עם בעיית [[מדבור]], וניהול בעייתי של משק המים, הובילו לכשל יבול מתמשך וקשה בסוריה, דבר שהיווה את [[רקע סביבתי חברתי למלחמת האזרחים בסוריה|אחד הגורמים החשובים בפרוץ מלחמת האזרחים בסוריה]].

במאה ה-21, בצורת ממושכת יחד עם בעיית [[מדבור]], וניהול בעייתי של משק המים, הובילו לכשל יבול מתמשך וקשה בסוריה, דבר שהיווה את [[רקע סביבתי חברתי למלחמת האזרחים בסוריה|אחד הגורמים החשובים בפרוץ מלחמת האזרחים בסוריה]].

מחקר שפורסם בירחון נייצ'ר בשנת 2014 בחן באמצעות ניסוי שדה את התקפות של 30 מודלים הנוגעים להשפעת האקלים על החיטה במגוון טמפרטורות בין 15 ל 32 מעלות צלזיוס בעונת הגידול. לטענת החוקרים אקסטרפולציה של המודל מצביעה על כך שההתחממות העולמית הקיימת כיום כבר מורידה את היבולים ברוב המדינות המגדלות חיטה. הם מעריכים כי כל עליה של מעלת צלזיוס תוביל לירידה נוספת של כ 6% בתנובת החיטה, וכן תגרום לשינויים גדולים יותר בחיטה במונחים של זמן ומרחב. [http://www.nature.com/nclimate/journal/v5/n2/full/nclimate2470.html]

מחקר שפורסם בירחון נייצ'ר בשנת 2014 בחן באמצעות ניסוי שדה את התקפות של 30 מודלים הנוגעים להשפעת האקלים על החיטה במגוון טמפרטורות בין 15 ל-32 מעלות צלזיוס בעונת הגידול. לטענת החוקרים אקסטרפולציה של המודל מצביעה על כך שההתחממות העולמית הקיימת כיום כבר מורידה את היבולים ברוב המדינות המגדלות חיטה. הם מעריכים כי כל עליה של מעלת צלזיוס תוביל לירידה נוספת של כ-6% בתנובת החיטה, וכן תגרום לשינויים גדולים יותר בחיטה במונחים של זמן ומרחב. [http://www.nature.com/nclimate/journal/v5/n2/full/nclimate2470.html]

==מגמות לעתיד==

==מגמות לעתיד==

בשנים האחרונות יש חששות הנוגעים להספקת החיטה ולמחירה.  

בשנים האחרונות יש חששות הנוגעים להספקת החיטה ולמחירה.  

מצד אחד יש השפעות של עליית מחירי הדלק ותשומות נוספות הנחוצות לגידול חיטה ב[[חקלאות תעשייתית]] בעיקר [[דשנים כימיים]] ו[[חומרי הדברה]]. תשומות אלה מתייקרות מתהליכים שנובעים מעליית [[חומרי גלם]] כמו [[גז טבעי]], [[אשלג]] ו[[פוספט]] שנובעות הן מייקור המוצרים עצמם והן מייקור הדלק שנובעת אולי מ[[שיא תפוקת הנפט]] ו[[שיא תפוקת הגז]]. מצד שני עליית מחיר הדלק גורמת לנסיונות לפתח [[דלק צמחי]] שמתחרה עם חיטה ועם יבולים אחרים על [[שטחי קרקע]], [[מים]] ומשאבי גידול אחרים וגורם לעליה נוספת במחיר החיטה, במה שמוכר בשם דילמות של [[מזון מול דלק]]. גם [[שינויי אקלים]] כמו [[בצורת]] בארצות הברית, מגבילים את היכולת להגדלת כמות הייבול.  

מצד אחד יש השפעות של עליית מחירי הדלק ותשומות נוספות הנחוצות לגידול חיטה ב[[חקלאות תעשייתית]] בעיקר [[דשנים כימיים]] ו[[חומרי הדברה]]. תשומות אלה מתייקרות מתהליכים שנובעים מעליית [[חומרי גלם]] כמו [[גז טבעי]], [[אשלג]] ו[[פוספט]] שנובעות הן מייקור המוצרים עצמם והן מייקור הדלק שנובעת אולי מ[[שיא תפוקת הנפט]] ו[[שיא תפוקת הגז]]. מצד שני עליית מחיר הדלק גורמת לניסיונות לפתח [[דלק צמחי]] שמתחרה עם חיטה ועם יבולים אחרים על [[שטחי קרקע]], [[מים]] ומשאבי גידול אחרים וגורם לעליה נוספת במחיר החיטה, במה שמוכר בשם דילמות של [[מזון מול דלק]]. גם [[שינויי אקלים]] כמו [[בצורת]] בארצות הברית, מגבילים את היכולת להגדלת כמות הייבול.  

השפעה נוספת של גידול החיטה היא [[בליית קרקע]], דבר שפוגע לדוגמה בסין, המגדלת הגדולה ביותר של חיטה בעולם.  

השפעה נוספת של גידול החיטה היא [[בליית קרקע]], דבר שפוגע לדוגמה בסין, המגדלת הגדולה ביותר של חיטה בעולם.