שינויים

הוסרו 5 בתים ,  15:38, 21 במאי 2016
מ
אין תקציר עריכה
שורה 1: שורה 1:  
'''משבר הרעלים''' הוא כינוי למצב שבו יש חשיפה בלתי ידוע עם השפעות לא ברורות של בני אדם לכימיקלים רעילים. בכלכלה התעשייתית המודרנית קיימים מאות אלפי כימיקלים. אלה נפלטים ויוצרים [[זיהום]] שמגיע אל [[הסביבה הטבעית]] ומשפיע על בריאות [[המערכות האקולוגיות]] ועל בריאותם של בני האדם שנחשפים לכימיקלים דרך חשיפה תעסוקתית, [[זיהום אוויר]], [[זיהום מים]] וקרקע ודרך [[זיהום במזון]].  
 
'''משבר הרעלים''' הוא כינוי למצב שבו יש חשיפה בלתי ידוע עם השפעות לא ברורות של בני אדם לכימיקלים רעילים. בכלכלה התעשייתית המודרנית קיימים מאות אלפי כימיקלים. אלה נפלטים ויוצרים [[זיהום]] שמגיע אל [[הסביבה הטבעית]] ומשפיע על בריאות [[המערכות האקולוגיות]] ועל בריאותם של בני האדם שנחשפים לכימיקלים דרך חשיפה תעסוקתית, [[זיהום אוויר]], [[זיהום מים]] וקרקע ודרך [[זיהום במזון]].  
   −
==המצאות של כימיקלים תעשיתיים בגוף ובסביבה הטבעית==
+
==המצאות של כימיקלים תעשייתיים בגוף ובסביבה הטבעית==
 
נציבת הסביבה לאיחוד האירופי עשתה בדיקת דם בנובמבר 2003 במסגרת מדיניות הכימיקלים החדשה של האיחוד האירופי. בבדיקת הדם הזו נתגלו ‎27 קבוצות של כימיקלים שונים שמעולם לא נועדו להגיע אלינו לגוף. הכימיקלים נמצאים בדם, בשתן, בנוזל הזרע, וברקמות שומניות.<ref  name="aluf">[http://www.knesset.gov.il/protocols/data/html/pnim/2003-12-02-02.html עדותה של לימור אלוף בוועדת המשנה לנושאי מפגעי איכות סביבה]</ref>  
 
נציבת הסביבה לאיחוד האירופי עשתה בדיקת דם בנובמבר 2003 במסגרת מדיניות הכימיקלים החדשה של האיחוד האירופי. בבדיקת הדם הזו נתגלו ‎27 קבוצות של כימיקלים שונים שמעולם לא נועדו להגיע אלינו לגוף. הכימיקלים נמצאים בדם, בשתן, בנוזל הזרע, וברקמות שומניות.<ref  name="aluf">[http://www.knesset.gov.il/protocols/data/html/pnim/2003-12-02-02.html עדותה של לימור אלוף בוועדת המשנה לנושאי מפגעי איכות סביבה]</ref>  
    
מחקר של ארגון [[גרינפיס]], (שבוצע על ידי Netherland Organization for Applied Scientific Reserch -TNO)  מנובמבר 2004 על מאה מתנדבים הולנדים מצא שאריות של חומרים רעילים כמו [[חומרים מעכבי בערה על בסיס ברום]]. <ref  name="greenpeace1">[http://www.greenpeace.org/raw/content/international/press/reports/man-made-chemicals-in-human-bl.pdf מחקר של גרינפיס בדבר המצאות רעלים בדם אדם]</ref>  
 
מחקר של ארגון [[גרינפיס]], (שבוצע על ידי Netherland Organization for Applied Scientific Reserch -TNO)  מנובמבר 2004 על מאה מתנדבים הולנדים מצא שאריות של חומרים רעילים כמו [[חומרים מעכבי בערה על בסיס ברום]]. <ref  name="greenpeace1">[http://www.greenpeace.org/raw/content/international/press/reports/man-made-chemicals-in-human-bl.pdf מחקר של גרינפיס בדבר המצאות רעלים בדם אדם]</ref>  
   −
מחקר אחר של גרינפיס ו TNO, ממאי 2003,  מצא חומרים דמויי הורמוניים נשיים (xeno -estrogens) בטיפות הגשם באירופה. מחקרים קודמים של TNO בדקו את תפקידו של הגשם כמפיץ של [[מזהמים אורגניים יציבים]] (Persistent organic pollutant - POP).<ref  name="greenpeace2">[http://www.greenpeace.org/international/news/raining-chemicals מחקר של גרינפיס בדבר המצאות רעלים בטיפות גשם]</ref>   
+
מחקר אחר של גרינפיס ו-TNO, ממאי 2003,  מצא חומרים דמויי הורמונים נשיים (xeno -estrogens) בטיפות הגשם באירופה. מחקרים קודמים של TNO בדקו את תפקידו של הגשם כמפיץ של [[מזהמים אורגניים יציבים]] (Persistent organic pollutant - POP).<ref  name="greenpeace2">[http://www.greenpeace.org/international/news/raining-chemicals מחקר של גרינפיס בדבר המצאות רעלים בטיפות גשם]</ref>   
   −
היות וחומרים אלו מסיסים בשומן, הם מצטברים בעיקר ברקמות שומניות.  98% מרקמת השד הינה שומן ולכן כימיקלים אלו מצטברים בשד ובחלב האם. מחלב האם הכימיקילים עוברים לילד היונק את הכימיקלים עם החלב.<ref  name="aluf"/>  
+
היות וחומרים אלו מסיסים בשומן, הם מצטברים בעיקר ברקמות שומניות.  98% מרקמת השד הינה שומן ולכן כימיקלים אלו מצטברים בשד ובחלב האם. מחלב האם הכימיקלים עוברים לילד היונק את הכימיקלים עם החלב.<ref  name="aluf"/>  
    
==חומרי הדברה==
 
==חומרי הדברה==
שורה 16: שורה 16:  
אלא שחומרי ההדברה גורמים נזק לאדם ולסביבה. החומרים עוקפים את מערכת העיכול, ומגיעים לאיברים שונים בגוף.  
 
אלא שחומרי ההדברה גורמים נזק לאדם ולסביבה. החומרים עוקפים את מערכת העיכול, ומגיעים לאיברים שונים בגוף.  
 
* הפגיעה שלהם כוללת פגיעה במערכת העצבים, אלה מאפיינים של חומרי הדברה שאנחנו מכנים אותם חומרים נוירוטוקסיים (כלומר [[רעלנים עצביים]]).  
 
* הפגיעה שלהם כוללת פגיעה במערכת העצבים, אלה מאפיינים של חומרי הדברה שאנחנו מכנים אותם חומרים נוירוטוקסיים (כלומר [[רעלנים עצביים]]).  
* חומרי הדברה פוגעים במערכת הנשימה, והיום מייחסים אסטמה לרמה גבוהה של חומרי הדברה באזורים כפריים.  
+
* חומרי הדברה פוגעים במערכת הנשימה, והיום מייחסים אסממה לרמה גבוהה של חומרי הדברה באזורים כפריים.  
 
* חומרי הדברה פוגעים במערכת הפוריות. יש ירידה אדירה בספירת הזרע בעולם. הם יוצרים בעיות של עקרות.  
 
* חומרי הדברה פוגעים במערכת הפוריות. יש ירידה אדירה בספירת הזרע בעולם. הם יוצרים בעיות של עקרות.  
 
* חומרי הדברה הם מורידים את תפקוד המערכת החיסונית וההורמונלית.
 
* חומרי הדברה הם מורידים את תפקוד המערכת החיסונית וההורמונלית.
שורה 24: שורה 24:       −
== חומרים רעילים בקוסמטיקה קונבנציונאלית ==
+
== חומרים רעילים בקוסמטיקה קונבנציונלית ==
 
{{הפניה לערך מורחב|הסיפור של הקוסמטיקה (סרט)}}
 
{{הפניה לערך מורחב|הסיפור של הקוסמטיקה (סרט)}}
הקוסמטיקה היא אחד הענפים שבו נהוג לחסוך בהוצאות הייצור על חשבון בריאות הצרכנים. שני רכיבים עיקריים שמוזילים עלויות, הם מים ונפט. המים מושכים אליהם חיידקים ופטריות, מה שמחייב הוספת חומרים משמרים רעילים, ואילו הנפט, הרעיל לכשעצמו, מחליף במוצרי קוסמטיקה רבים את השמנים הצמחיים, בשל עלותו הנמוכה.  
+
הקוסמטיקה היא אחד הענפים שבו נהוג לחסוך בהוצאות הייצור על חשבון בריאות הצרכנים. שני רכיבים עיקריים שמוזילים עלויות, הם מים ונפט. המים מושכים אליהם חיידקים ופטריות, מה שמחייב הוספת חומרים משמרים רעילים, ואילו הנפט, הרעיל לכשעצמו, מחליף במוצרי קוסמטיקה רבים את השמנים הצמחיים, בשל עלותו הנמוכה.  
    
בבדיקה מטעם ארגון "Safe Cosmetics" במרץ 2009 נמצאו שני [[חומר מסרטן|חומרים מסרטנים]] בעשרות מוצרים לאמבטיה - 1,4-dioxane ו[[פורמלדהיד]]. החומרים נמצאו גם במוצרים לילדים ולתינוקות כולל לדוגמה שמפו לילדים של חברת [[ג'ונסון את ג'ונסון]][http://www.safecosmetics.org/article.php?id=221]  
 
בבדיקה מטעם ארגון "Safe Cosmetics" במרץ 2009 נמצאו שני [[חומר מסרטן|חומרים מסרטנים]] בעשרות מוצרים לאמבטיה - 1,4-dioxane ו[[פורמלדהיד]]. החומרים נמצאו גם במוצרים לילדים ולתינוקות כולל לדוגמה שמפו לילדים של חברת [[ג'ונסון את ג'ונסון]][http://www.safecosmetics.org/article.php?id=221]