שינויים

* החרם היהודי נגד הנרי פורד בארצות-הברית, בשנות ה-20 של המאה ה-20 וזאת בשל האנטישמיות של פורד.  

* החרם היהודי נגד הנרי פורד בארצות-הברית, בשנות ה-20 של המאה ה-20 וזאת בשל האנטישמיות של פורד.  

* חרם צרכנים נגד הסחורות היפניות בסין, עקב תחושה של הסינים כי יפן מאיימת עליהם מבחינה צבאית, מדינית או כלכלית. חרמות התרחשו בשנת 1915, 1919 בעקבות תנועת הארבעה במאי, בשנת 1921 ועוד. [https://en.wikipedia.org/wiki/Chinese_boycotts_of_Japanese_products]  

* חרם צרכנים נגד הסחורות היפניות בסין, עקב תחושה של הסינים כי יפן מאיימת עליהם מבחינה צבאית, מדינית או כלכלית. חרמות התרחשו בשנת 1915, 1919 בעקבות תנועת הארבעה במאי, בשנת 1921 ועוד. [https://en.wikipedia.org/wiki/Chinese_boycotts_of_Japanese_products]  

* '''החרם ההודי על סחורות בריטיות''', שאורגן על ידי [[מהטמה גנדי]] כחלק ממדיניות "אי שיתוף פעולה" עם הבריטים שנועד להוציא את הבריטים מהודו, ללא אלימות, ולהשיג עצמאות הודית. בשנת 1921 גנדי הרחיב את רעיון ההתנגדות הלא אלימה שלו, למדיניות ה"סוודשי" - החרמת סחורות שיוצרו מחוץ להודו, במיוחד סחורות בריטיות. המטרה היתה לא רק לפגוע בבריטים אלא גם לעודד את העצמאות הכלכלית ההודית ולשפר את הקשרים בתוך החברה ההודית. בהקשר למאבק גנדי הטיף לכך שכל ההודים ילבישו "קהדי" (בגדים מתוצרת ביתית) במקום בגדים ואריגים מתוצרת אנגלית. גנדי קרא לכל ההודים, עשירים ועניים, גברים ונשים, להקדיש זמן מדי יום לשם טוויית חוטים ואריגה של קהדי כדי לתמוך בתנועה לעצמאות. מהלך זה נועד כדי להחדיר משמעת ומסירות, כדי לנפות החוצה חוסר-רצון ושאפתנות, וכדי לכלול בתנועה גם נשים, שכן בזמנו חשבו רבים כי פעילות פוליטית אינה פעילות מכובדת לאישה. בנוסף לחרם על המוצרים הבריטים, גנדי קרא להודים להחרים גם את מוסדות החינוך הבריטיים ואת מערכת בתי המשפט שלהם, להתפטר ממשרות ממשלתיות, ולהתכחש לתארים ולפרסים בריטיים.

* '''החרם ההודי על סחורות בריטיות''', שאורגן על ידי [[מהטמה גנדי]] כחלק ממדיניות "אי שיתוף פעולה" עם הבריטים שנועד להוציא את הבריטים מהודו, ללא אלימות, ולהשיג עצמאות הודית. בשנת 1921 גנדי הרחיב את רעיון ההתנגדות הלא אלימה שלו, למדיניות ה"סוודשי" - החרמת סחורות שיוצרו מחוץ להודו, במיוחד סחורות בריטיות. המטרה הייתה לא רק לפגוע בבריטים אלא גם לעודד את העצמאות הכלכלית ההודית ולשפר את הקשרים בתוך החברה ההודית. בהקשר למאבק גנדי הטיף לכך שכל ההודים ילבישו "קהדי" (בגדים מתוצרת ביתית) במקום בגדים ואריגים מתוצרת אנגלית. גנדי קרא לכל ההודים, עשירים ועניים, גברים ונשים, להקדיש זמן מדי יום לשם טוויית חוטים ואריגה של קהדי כדי לתמוך בתנועה לעצמאות. מהלך זה נועד כדי להחדיר משמעת ומסירות, כדי לנפות החוצה חוסר-רצון ושאפתנות, וכדי לכלול בתנועה גם נשים, שכן בזמנו חשבו רבים כי פעילות פוליטית אינה פעילות מכובדת לאישה. בנוסף לחרם על המוצרים הבריטים, גנדי קרא להודים להחרים גם את מוסדות החינוך הבריטיים ואת מערכת בתי המשפט שלהם, להתפטר ממשרות ממשלתיות, ולהתכחש לתארים ולפרסים בריטיים.

* '''החרם היהודי על סחורות מגרמניה הנאצית בשנת 1933''' - בליטא, בארצות-הברית, בבריטניה ובפולין.  

* '''החרם היהודי על סחורות מגרמניה הנאצית בשנת 1933''' - בליטא, בארצות-הברית, בבריטניה ובפולין.  

* '''חרם אחד באפריל 1933''' - חרם שיזם הממשל הנאצי בגרמניה הנאצית נגד עסקים יהודים. החרם עצמו נחל כשלון. עם זאת המחאה החלשה בעולם נגד פעילותו של היטלר נגד יהודים נתנה לו איתות שמעשיו לא יתקלו בהתנגדות מצד מדינות אחרות.  

* '''חרם אחד באפריל 1933''' - חרם שיזם הממשל הנאצי בגרמניה הנאצית נגד עסקים יהודים. החרם עצמו נחל כישלון. עם זאת המחאה החלשה בעולם נגד פעילותו של היטלר נגד יהודים נתנה לו איתות שמעשיו לא יתקלו בהתנגדות מצד מדינות אחרות.  

* חרמות של שחורים ותומכיהם בארצות הברית בזמן פעילותה של התנועה לזכויות האזרח בשנות ה-50 וה-60 - במיוחד זכור '''חרם האוטובוסים של מונטגומרי'''. החרם היה במחאה על הפרדה גזענית שהונהגה בזמנו על ישיבה באוטובוסים (שחורים מאחור לבנים מקדימה). מאבק זה הוביל בסופו להחלטה (Browder v. Gayle) של בית המשפט העליון של ארצות הברית לקבוע ב-13 בנובמבר 1956 כי הפרדה גזעית נוגדת את חוקת ארצות הברית.  

* חרמות של שחורים ותומכיהם בארצות הברית בזמן פעילותה של התנועה לזכויות האזרח בשנות ה-50 וה-60 - במיוחד זכור '''חרם האוטובוסים של מונטגומרי'''. החרם היה במחאה על הפרדה גזענית שהונהגה בזמנו על ישיבה באוטובוסים (שחורים מאחור לבנים מקדימה). מאבק זה הוביל בסופו להחלטה (Browder v. Gayle) של בית המשפט העליון של ארצות הברית לקבוע ב-13 בנובמבר 1956 כי הפרדה גזעית נוגדת את חוקת ארצות הברית.  

* '''החרם הערבי''' - החרם של הליגה הערבית על ישראל ועל חברות שסוחרות איתה

* '''החרם הערבי''' - החרם של הליגה הערבית על ישראל ועל חברות שסוחרות איתה

רוב המקרים של חרמות צרכנים מוצלחות היו כנגד חברות המוכרות [[מוצרי צריכה]] או מספקות שירותים לציבור הרחב. כמו כן לרוב חרם צרכנים מוצלח הוא במקרה של התנהגות פוליטית או מוסרית של עובדים בחברות או של החברה עצמה (כגון הפליה נגד שחורים, הטרדה מינית של נשים) שאינה משפיעה בצורה משמעותית על רווחיות החברות לכאן או לכאן.  

רוב המקרים של חרמות צרכנים מוצלחות היו כנגד חברות המוכרות [[מוצרי צריכה]] או מספקות שירותים לציבור הרחב. כמו כן לרוב חרם צרכנים מוצלח הוא במקרה של התנהגות פוליטית או מוסרית של עובדים בחברות או של החברה עצמה (כגון הפליה נגד שחורים, הטרדה מינית של נשים) שאינה משפיעה בצורה משמעותית על רווחיות החברות לכאן או לכאן.  

כפי שרואים ברשימה למעלה, המקרים המוצלחים והמפורסמים ביותר של חרם צרכנים לא היו של צרכנים שניסו למנוע פגיעה בעובדים או בצרכנים (השפעות חברתיות, סביבתיות או כלכליות), אלא דווקא של תנועות לאומיות או תנועות אזרחיות רחבות שניסו להשיג שינוי מדיניות פוליטי (קבלת החלטות הנוגעות לציבור שלם). ככל הנראה אחד התורמים החשובים להצלחת חרמות היא איום נורמטיבי מצד השכנים - כלומר מי שלא יענה לחרם עלול לסבול מקושי חברתי מצד בני משפחה, חברים ומכרים. לכן חרם צרכנים הוא אפקטיבי יותר כאשר הקשרים הקהילתיים הם חזקים יותר וכאשר הוא נובע מצד קהילה מגובשת או מצד קהל בעל מאפייני זהות הומגניים, חרם צרכנים הוא פחות אפקטיבי כאשר רק מעטים בתוך האוכלוסיה נוקטים בו, ושאר האוכלוסיה לא מעורבת או כאשר המוחים מוקפים בחברים שאינם משתתפים בחרם (בחברה הטרוגנית)- כך שיש תחושה בקרב המחרימים שיש קבוצה גדולה שלא משתתפת בחרם.   

כפי שרואים ברשימה למעלה, המקרים המוצלחים והמפורסמים ביותר של חרם צרכנים לא היו של צרכנים שניסו למנוע פגיעה בעובדים או בצרכנים (השפעות חברתיות, סביבתיות או כלכליות), אלא דווקא של תנועות לאומיות או תנועות אזרחיות רחבות שניסו להשיג שינוי מדיניות פוליטי (קבלת החלטות הנוגעות לציבור שלם). ככל הנראה אחד התורמים החשובים להצלחת חרמות היא איום נורמטיבי מצד השכנים - כלומר מי שלא יענה לחרם עלול לסבול מקושי חברתי מצד בני משפחה, חברים ומכרים. לכן חרם צרכנים הוא אפקטיבי יותר כאשר הקשרים הקהילתיים הם חזקים יותר וכאשר הוא נובע מצד קהילה מגובשת או מצד קהל בעל מאפייני זהות הומוגניים, חרם צרכנים הוא פחות אפקטיבי כאשר רק מעטים בתוך האוכלוסיה נוקטים בו, ושאר האוכלוסיה לא מעורבת או כאשר המוחים מוקפים בחברים שאינם משתתפים בחרם (בחברה הטרוגנית)- כך שיש תחושה בקרב המחרימים שיש קבוצה גדולה שלא משתתפת בחרם.   

לחרם צרכנים יש מספר מגבלות חשובות:

לחרם צרכנים יש מספר מגבלות חשובות:

* '''כניעה לחרם תיצור נזק כלכלי גדול יותר לעומת התעלמות ממנו''' חברה לא תכנע לחרם צרכנים אם הדבר מסכן את הליבה העסקית שלה. לדוגמה חברת מכוניות לא תפסיק למכור מכוניות עקב חרם צרכנים. החברה יכולה להתרחב לתחומים אחרים כמו ייצור אופניים או ייצור אוטובוסים בנסיון להרחיב את בסיס פעולתה. דוגמה לתגובה כזו הן [[חברות נפט]] שבשנות ה-2000 החלו לעסוק גם ב[[אנרגיה מתחדשת]] ולכנות את עצמן "חברות אנרגיה". בתאוריה חברה עלולה לקרוס עקב חרם צרכנים מוצלח מאד, אבל בפועל דבר זה נדיר מאד. לכן רוב חרמות הצרכנים מכוונים לשינוי היבט קטן באופן יחסי ומצומצם בהיקפו ביחס לפעילות החברה.  

* '''כניעה לחרם תיצור נזק כלכלי גדול יותר לעומת התעלמות ממנו''' חברה לא תכנע לחרם צרכנים אם הדבר מסכן את הליבה העסקית שלה. לדוגמה חברת מכוניות לא תפסיק למכור מכוניות עקב חרם צרכנים. החברה יכולה להתרחב לתחומים אחרים כמו ייצור אופניים או ייצור אוטובוסים בניסיון להרחיב את בסיס פעולתה. דוגמה לתגובה כזו הן [[חברות נפט]] שבשנות ה-2000 החלו לעסוק גם ב[[אנרגיה מתחדשת]] ולכנות את עצמן "חברות אנרגיה". בתאוריה חברה עלולה לקרוס עקב חרם צרכנים מוצלח מאד, אבל בפועל דבר זה נדיר מאד. לכן רוב חרמות הצרכנים מכוונים לשינוי היבט קטן באופן יחסי ומצומצם בהיקפו ביחס לפעילות החברה.  

* '''חברות שלא מוכרות מוצרי צריכה לציבור''' חרם צרכנים הוא בעייתי כאשר החברה לא מוכרת מוצרים או שירותים לציבור. חברות [[כרייה|כרייה]] לדוגמה חברות  הכורות [[זהב]] או [[פחם]] יוצרות לעיתים תכופות [[זיהום קרקע]], פגיעה ב[[מערכות אקולוגיות]] ופוגעות בבריאות ואו בטיחות העובדים. עם זאת חרמות נגד חברות אלה הוא דבר קשה היות והציבור לא קונה פחם או זהב ישירות מהחברות האלה אלא דרך לקוחות שלהן אשר משתמשות ב[[חומרי הגלם]] האלה - לדוגמה חברות תכשיטים, חברות אלקטרוניקה אשר קונות זהב או חברות חשמל שקונות פחם. דוגמא נוספת הן חברות שמוכרות מוצרים ושירותים לחברות אחרות (כמו מכירה של שירותי חיוב לקוחות, מכירת אוניות ומטוסים, מכירת [[הון תעשייתי|מוצרי הון]] וכו'), חברות תשתיות (הקמת כבישים, דרכים, נמלים, נמלי תעופה ועוד) וחברות המספקות שירותים ומוצרים לממשלות ולרשויות מקומיות - בכל החברות האלה הציבור הרחב לא מקבל החלטה אישית וישירה בשאלה מאיזה חברות לקנות. ניתן לפעמים להפעיל לחץ של צרכנים על חברות שקונות מספקים מסויימים (לדוגמה להפעיל לחץ על רשת סופרמרקטים שלא תקנה מספק מסויים, כמו דרום אפריקה או ישראל, או להפעיל לחץ על הממשלה) אבל דבר זה קשה יותר שכן חברות עלולות להקלע לתביעות משפטיות, וכן הן עלולות להקלע ללחץ נגדי מצד צרכנים אחרים או בגלל אינטרסים עסקיים אחרים (ראו בהמשך). כך או כך ההשפעה של הצרכן הבודד היא בעייתית ומסובכת הרבה יותר עקב הריחוק הנתק הכלכלי בינו לבין מקור הפגיעה.  דוגמאות לתאגידים שלא מוכרים מוצרי צריכה ונתונים לביקורת  כוללות חברות נשק גדולות, את [[תאגיד בכטל]] וכן [[זיהום אוויר במפרץ חיפה|חברות מזהמות במפרץ חיפה]].  

* '''חברות שלא מוכרות מוצרי צריכה לציבור''' חרם צרכנים הוא בעייתי כאשר החברה לא מוכרת מוצרים או שירותים לציבור. חברות [[כרייה|כרייה]] לדוגמה חברות  הכורות [[זהב]] או [[פחם]] יוצרות לעיתים תכופות [[זיהום קרקע]], פגיעה ב[[מערכות אקולוגיות]] ופוגעות בבריאות ואו בטיחות העובדים. עם זאת חרמות נגד חברות אלה הוא דבר קשה היות והציבור לא קונה פחם או זהב ישירות מהחברות האלה אלא דרך לקוחות שלהן אשר משתמשות ב[[חומרי הגלם]] האלה - לדוגמה חברות תכשיטים, חברות אלקטרוניקה אשר קונות זהב או חברות חשמל שקונות פחם. דוגמא נוספת הן חברות שמוכרות מוצרים ושירותים לחברות אחרות (כמו מכירה של שירותי חיוב לקוחות, מכירת אוניות ומטוסים, מכירת [[הון תעשייתי|מוצרי הון]] וכו'), חברות תשתיות (הקמת כבישים, דרכים, נמלים, נמלי תעופה ועוד) וחברות המספקות שירותים ומוצרים לממשלות ולרשויות מקומיות - בכל החברות האלה הציבור הרחב לא מקבל החלטה אישית וישירה בשאלה מאיזה חברות לקנות. ניתן לפעמים להפעיל לחץ של צרכנים על חברות שקונות מספקים מסויימים (לדוגמה להפעיל לחץ על רשת סופרמרקטים שלא תקנה מספק מסויים, כמו דרום אפריקה או ישראל, או להפעיל לחץ על הממשלה) אבל דבר זה קשה יותר שכן חברות עלולות להיקלע לתביעות משפטיות, וכן הן עלולות להיקלע ללחץ נגדי מצד צרכנים אחרים או בגלל אינטרסים עסקיים אחרים (ראו בהמשך). כך או כך ההשפעה של הצרכן הבודד היא בעייתית ומסובכת הרבה יותר עקב הריחוק הנתק הכלכלי בינו לבין מקור הפגיעה.  דוגמאות לתאגידים שלא מוכרים מוצרי צריכה ונתונים לביקורת  כוללות חברות נשק גדולות, את [[תאגיד בכטל]] וכן [[זיהום אוויר במפרץ חיפה|חברות מזהמות במפרץ חיפה]].  

* '''לחברה אין כסף לשלם על הנזק''' - חברות בעלות מתח רווחים נמוך עשויות להעדיף לפשוט את הרגל במקום להתמודד עם היבט כלכלי שאמור להוריד את הרווחיות שלהן. לדוגמה בספר [[התמוטטות]] מציין [[ג'ארד דיימונד]] כי חברות לכריית זהב שיוצרות זיהום קרקע, יעידפו בדרך כלל לסגור מכרה או לפשוט את הרגל במקום להתמודד עם העלויות הכרוכות בשיקום קרקעות חקלאיות ועם זיהום מים שנוצר עקב המכרה.  

* '''לחברה אין כסף לשלם על הנזק''' - חברות בעלות מתח רווחים נמוך עשויות להעדיף לפשוט את הרגל במקום להתמודד עם היבט כלכלי שאמור להוריד את הרווחיות שלהן. לדוגמה בספר [[התמוטטות]] מציין [[ג'ארד דיימונד]] כי חברות לכריית זהב שיוצרות זיהום קרקע, יעדיפו בדרך כלל לסגור מכרה או לפשוט את הרגל במקום להתמודד עם העלויות הכרוכות בשיקום קרקעות חקלאיות ועם זיהום מים שנוצר עקב המכרה.  

* '''השהייה בזיהוי הנזק''' - במקרים של [[זיהום]] ובאופן כללי יותר [[השפעה סביבתית|נזק סביבתי]]] ייתכן והנזק לציבור נגרם בעבר ולוקח זמן רב עד להבחנה בנזק ובדרישה הציבורית לטפל בו. כך יכולים לעבור עשרות שנים בין פליטה של [[מתכות כבדות]] או [[מזהמים אורגניים עמידים]] לבין הופעה של מזהמים אלה כ[[זיהום קרקע]], [[זיהום מים]] או [[זיהום במזון]]. החברה שיצרה את הזיהום אולי כבר נסגרה, או שאין לה את הכסף כדי לטפל בזיהום (כך שתעדיף להסגר מאשר לטפל בו).  

* '''השהייה בזיהוי הנזק''' - במקרים של [[זיהום]] ובאופן כללי יותר [[השפעה סביבתית|נזק סביבתי]]] ייתכן והנזק לציבור נגרם בעבר ולוקח זמן רב עד להבחנה בנזק ובדרישה הציבורית לטפל בו. כך יכולים לעבור עשרות שנים בין פליטה של [[מתכות כבדות]] או [[מזהמים אורגניים עמידים]] לבין הופעה של מזהמים אלה כ[[זיהום קרקע]], [[זיהום מים]] או [[זיהום במזון]]. החברה שיצרה את הזיהום אולי כבר נסגרה, או שאין לה את הכסף כדי לטפל בזיהום (כך שתעדיף להסגר מאשר לטפל בו).  

* '''מונופול או אוליגופול''' - כאשר יש מוכר יחיד הפסקת קנייה ממנו פרושה ויתור מוחלט על השירות או המוצר המבוקש. כך לדוגמה חרם האוטובוסים במוטנגומרי חייב שחורים שרצו להחרים את חברת האוטובוסים לוותר כליל על שירותי האוטובוס וללכת מרחק רב ברגל. חרמות נגד פייסבוק, גוגל או מיקרוסופט הן בעייתיות משום שחברות אלה חולשות על שוק מוצרים שלם. במקרה של [[אוליגופול]] - תחרות בין מעטים - קל יותר לעבור למתחרים כמחאה, אבל מעבר כזה עלול להיות לא נוח עקב [[עלויות עסקה]] גבוהות או חשיבות של קרבה גאוגרפית.  

* '''מונופול או אוליגופול''' - כאשר יש מוכר יחיד הפסקת קנייה ממנו פרושה ויתור מוחלט על השירות או המוצר המבוקש. כך לדוגמה חרם האוטובוסים במוטנגומרי חייב שחורים שרצו להחרים את חברת האוטובוסים לוותר כליל על שירותי האוטובוס וללכת מרחק רב ברגל. חרמות נגד [[פייסבוק]], [[גוגל]] או [[מיקרוסופט]] הן בעייתיות משום שחברות אלה חולשות על שוק מוצרים שלם. במקרה של [[אוליגופול]] - תחרות בין מעטים - קל יותר לעבור למתחרים כמחאה, אבל מעבר כזה עלול להיות לא נוח עקב [[עלויות עסקה]] גבוהות או חשיבות של קרבה גאוגרפית.  

* '''התנהגות פוגענית כנורמה עסקית''' - במקרים של [[השפעה חיצונית]] שמשתלמת לחברות כמו זיהום, ניצול עובדים, ניצול צרכנים, הפעלת [[לובי פוליטי]] כדי לקבל הגנה או סבסוד מצד ממשלות וכו', נפוץ הדבר שכל החברות בענף עובדות בנורמות דומות, וחברה שתמנע מדבר זה עלולה לסבול מהפסדים ואף להיות מטרה להשתלטות עוינת. בספר [[כשתאגידים שולטים בעולם]] מציין [[דיוויד קורטן]] מספר דוגמאות לחבורת שניסו להיות הוגנות יותר ועברו עקב כך השתלטות עויינת. בספר [[Phishing for Phools]] טוענים הכלכלנים [[ג'ורג' אקרלוף]] ו[[רוברט שילר]] כי בתחומים רבים חברות שלא ינצלו חולשות של הצרכנים וימכרו להן מוצרים מזיקים או יבצעו פעילות בעייתית אחרת יסבלו מרווחיות נמוכה יותר. דוגמה בולטת היא נוהג של [[חברות התרופות]] לבצע [[לובי פוליטי]] בקרב ממשלות וכן לשדל רופאים וגורמי בריאות אחרים להעדיף את החברה שלהן. הצרכן לא יכול להחרים את חברות התרופות הן בגלל שמדובר לרוב במונופול על תרופה מסויימת, הן בגלל המגוון הגדול של מוצרים וצרכנים והן בגלל שרוב חברות התרופות עוסקות בנוהגים דומים.  

* '''התנהגות פוגענית כנורמה עסקית''' - במקרים של [[השפעה חיצונית]] שמשתלמת לחברות כמו זיהום, ניצול עובדים, ניצול צרכנים, הפעלת [[לובי פוליטי]] כדי לקבל הגנה או סבסוד מצד ממשלות וכו', נפוץ הדבר שכל החברות בענף עובדות בנורמות דומות, וחברה שתמנע מדבר זה עלולה לסבול מהפסדים ואף להיות מטרה להשתלטות עוינת. בספר [[כשתאגידים שולטים בעולם]] מציין [[דיוויד קורטן]] מספר דוגמאות לחבורת שניסו להיות הוגנות יותר ועברו עקב כך השתלטות עויינת. בספר [[Phishing for Phools]] טוענים הכלכלנים [[ג'ורג' אקרלוף]] ו[[רוברט שילר]] כי בתחומים רבים חברות שלא ינצלו חולשות של הצרכנים וימכרו להן מוצרים מזיקים או יבצעו פעילות בעייתית אחרת יסבלו מרווחיות נמוכה יותר. דוגמה בולטת היא נוהג של [[חברות התרופות]] לבצע [[לובי פוליטי]] בקרב ממשלות וכן לשדל רופאים וגורמי בריאות אחרים להעדיף את החברה שלהן. הצרכן לא יכול להחרים את חברות התרופות הן בגלל שמדובר לרוב במונופול על תרופה מסויימת, הן בגלל המגוון הגדול של מוצרים וצרכנים והן בגלל שרוב חברות התרופות עוסקות בנוהגים דומים.  

* '''החרמה של [[חברת פירמידה|חברות פירמידה]]''' - חברה שעוסקת במספר תחומים עשויה לספוג נזק בתחום אחד כדי להמנע משינוי של תחום אחר, רווחי יותר. לדוגמה בזמן המחאה על [[מתווה הגז]] היו פעילים חברתיים שהציעו לבצע חרם צרכנים מול חברת דלק שבבעלות [[יצחק תשובה]] עם זאת כדי ליצור נזק מספיק גדול יש צורך לאזן רווחים של מיליארדים שנמצאים בהיבטים של [[מונופול]] על [[גז טבעי בישראל]] ולצרכנים של בנזין למכוניות בישראל יהיה קשה לאזן דבר זה עקב נזק של עשרות או מאות מילוני שקלים.  

* '''החרמה של [[חברת פירמידה|חברות פירמידה]]''' - חברה שעוסקת במספר תחומים עשויה לספוג נזק בתחום אחד כדי להימנע משינוי של תחום אחר, רווחי יותר. לדוגמה בזמן המחאה על [[מתווה הגז]] היו פעילים חברתיים שהציעו לבצע חרם צרכנים מול חברת דלק שבבעלות [[יצחק תשובה]] עם זאת כדי ליצור נזק מספיק גדול יש צורך לאזן רווחים של מיליארדים שנמצאים בהיבטים של [[מונופול]] על [[גז טבעי בישראל]] ולצרכנים של בנזין למכוניות בישראל יהיה קשה לאזן דבר זה עקב נזק של עשרות או מאות מילוני שקלים.  

* '''ריבוי מותגים''' בעלות של חברות פירמידה מציבה קושי נוסף והוא שלעיתים חברה אחת שולטת בעשרות מותגים שונים בתחומי פעילות שונים, דבר שמשקה על ביצוע חרמות נגדם וכן יוצר רושם של [[שוק משוכלל]] כאשר בפועל מדובר ב[[תחרות בין מעטים]]. לדוגמה יוזמות להחרמת [[שוק המזון העולמי|חברות מזון]] שבבעלות [[חברות סיגריות]] דרשו מצרכנים להחרים עשרות מותגים שונים.

* '''ריבוי מותגים''' בעלות של חברות פירמידה מציבה קושי נוסף והוא שלעיתים חברה אחת שולטת בעשרות מותגים שונים בתחומי פעילות שונים, דבר שמשקה על ביצוע חרמות נגדם וכן יוצר רושם של [[שוק משוכלל]] כאשר בפועל מדובר ב[[תחרות בין מעטים]]. לדוגמה יוזמות להחרמת [[שוק המזון העולמי|חברות מזון]] שבבעלות [[חברות סיגריות]] דרשו מצרכנים להחרים עשרות מותגים שונים.

המטרה המוצהרת של רוב חרמות הצרכנים היא לגרום לנזק כלכלי ישיר - פחות צרכנים יקנו את המוצר, החברה או המדינה תיפגע ולכן תאלץ לשנות מדיניות.  

המטרה המוצהרת של רוב חרמות הצרכנים היא לגרום לנזק כלכלי ישיר - פחות צרכנים יקנו את המוצר, החברה או המדינה תיפגע ולכן תאלץ לשנות מדיניות.  

במספר חרמות מפורסמות כמו חרם האוטובוסים של מונטגומרי, וחרם המוצרים של ההודים על הבריטים, הן המטרה והן דרך הפעולה של החרם היתה שונה מכך - המטרה לא היתה לגרום לנזק כלכלי שישנה התנהגות כלכלית, אלא המטרה היתה שינוי של נורמות מוסר, חוקים ומדיניות פוליטית.  

במספר חרמות מפורסמות כמו חרם האוטובוסים של מונטגומרי, וחרם המוצרים של ההודים על הבריטים, הן המטרה והן דרך הפעולה של החרם היתה שונה מכך - המטרה לא הייתה לגרום לנזק כלכלי שישנה התנהגות כלכלית, אלא המטרה הייתה שינוי של נורמות מוסר, חוקים ומדיניות פוליטית.  

חרם צרכנים הוא לכאורה היבט שבו הצרכן שולח איתות למושא החרם. אולם דרך הפעולה של חרמות יעודות האלה לא היתה על ידי "הצבעה באמצעות כסף" של מילוני צרכנים בודדים.  בניגוד לכך ההשפעה העיקרית של חרמות צרכנים כחלק ממאבק אזרחי היא יצירת [[זירת התרחשות]] שגוררת מעורבות, דיון, דילמות, הפגנות, וגוררת חילופי דעות, הד תקשורתי, ופעילות מצד אנשים נוספים שלא היו בתחילה מעורבים במאבק.  

חרם צרכנים הוא לכאורה היבט שבו הצרכן שולח איתות למושא החרם. אולם דרך הפעולה של חרמות יעודות האלה לא הייתה על ידי "הצבעה באמצעות כסף" של מילוני צרכנים בודדים.  בניגוד לכך ההשפעה העיקרית של חרמות צרכנים כחלק ממאבק אזרחי היא יצירת [[זירת התרחשות]] שגוררת מעורבות, דיון, דילמות, הפגנות, וגוררת חילופי דעות, הד תקשורתי, ופעילות מצד אנשים נוספים שלא היו בתחילה מעורבים במאבק.  

כאשר אנשים נוקטים עמדה או מבצעים פעולה הם נוטים להיות מעורבים יותר רגשית במאבק חברתי מסויים. עקרון זה מנוצל גם על ידי חברות מסחריות שמעודדות פעילות של צרכנים במטרה להגביר את הקשר הרגשי של הצרכן למוצר או למותג. דבר זה נכון גם ביחס למאבק חברתי. אנשים שמשתתפים בהפגנה יהיו בעלי נטיה להגן ביתר שאת על מטרה חברתית מסויימת. אחת הבעיות המרכזיות של מאבק חברתי הוא להוציא אנשים מתחום האדישות - מהרגשה שמדובר במאבק לא בהכרח חשוב, שיש עוולות גדולות יותר שחשוב להאבק עליהן קודם, או שהמצב בלתי נמנע וכי אין מה לעשות בנידון. חרם צרכנים הוא אמצעי לאפשר לאנשים להשתתף במאבק החברתי ובכך להגדיל את הסיכוי למעורבות שלהם בפעילות אחרת כמו כנסים, צעדות, הפגנות וכו'.  

כאשר אנשים נוקטים עמדה או מבצעים פעולה הם נוטים להיות מעורבים יותר רגשית במאבק חברתי מסויים. עקרון זה מנוצל גם על ידי חברות מסחריות שמעודדות פעילות של צרכנים במטרה להגביר את הקשר הרגשי של הצרכן למוצר או למותג. דבר זה נכון גם ביחס למאבק חברתי. אנשים שמשתתפים בהפגנה יהיו בעלי נטייה להגן ביתר שאת על מטרה חברתית מסויימת. אחת הבעיות המרכזיות של מאבק חברתי הוא להוציא אנשים מתחום האדישות - מהרגשה שמדובר במאבק לא בהכרח חשוב, שיש עוולות גדולות יותר שחשוב להיאבק עליהן קודם, או שהמצב בלתי נמנע וכי אין מה לעשות בנידון. חרם צרכנים הוא אמצעי לאפשר לאנשים להשתתף במאבק החברתי ובכך להגדיל את הסיכוי למעורבות שלהם בפעילות אחרת כמו כנסים, צעדות, הפגנות וכו'.  

היבט נוסף של חרם צרכנים הוא היותו זירת התחרשות שאותה התקשורת יכולה לכסות. כאשר יש מאבק חברתי ללא זירת התרחשות הדבר מקטין את הסיכוי לכיסוי עיתונאי. עיתונות יכולה להתייחס לאירועים המתקיימים במקום ובזמן מסויים כמו דיון בכנסת על חוק מסויים, משפט מסויים או החלטת ממשלה אבל מתקשה יותר לכסות מאבקים חברתיים כללים. חרם צרכנים, המלווה תכופות בהפגנות ליד סניפי חנויות וכו' הוא הזדמנות צילום של התקשורת, כמו כן הפגנות כאלה ועימותים בין תומכי החרם לבין מתנגדיו הם זירת התרחשות המייצרת כותרות לתקשורת.  

היבט נוסף של חרם צרכנים הוא היותו זירת התחרשות שאותה התקשורת יכולה לכסות. כאשר יש מאבק חברתי ללא זירת התרחשות הדבר מקטין את הסיכוי לכיסוי עיתונאי. עיתונות יכולה להתייחס לאירועים המתקיימים במקום ובזמן מסויים כמו דיון בכנסת על חוק מסויים, משפט מסויים או החלטת ממשלה אבל מתקשה יותר לכסות מאבקים חברתיים כללים. חרם צרכנים, המלווה תכופות בהפגנות ליד סניפי חנויות וכו' הוא הזדמנות צילום של התקשורת, כמו כן הפגנות כאלה ועימותים בין תומכי החרם לבין מתנגדיו הם זירת התרחשות המייצרת כותרות לתקשורת.