שינויים

==דוגמה למימוש פירמידת שליטה==

==דוגמה למימוש פירמידת שליטה==

איש העסקים מוטי שואף להשתלט על חברת "טלפוניה לישראל" שערכה מוערך בכ-800 מיליון ש"ח. לו היה בידיו הון עצמי של 400 מיליון ש"ח היה יכול לבצע זאת בצורה ישירה, תוך הגשת הצעת רכש או רכישת מניות ישירה של מה שמכונה "גרעין שליטה" של למעלה מ-51% ממניות החברה.יש לציין כי קיימים גרעיני שליטה נמוכים מכך, אבל לצורך הדוגמה נניח שהוא צריך להשיג שליטה ב 51% ממניות החברה. למוטי הון עצמי של 51 ש"ח מליון ש"ח, אשר מאפשרים לו רכישה ישירה של 6.25% בלבד מסך מניותיה של "טלפוניה לישראל". אלו לא יאפשרו לו להשיג גרעין שליטה מספק בחברה.

איש העסקים מוטי שואף להשתלט על חברת "טלפוניה לישראל" שערכה מוערך בכ-800 מיליון ש"ח. לו היה בידיו הון עצמי של 400 מיליון ש"ח היה יכול לבצע זאת בצורה ישירה, תוך הגשת הצעת רכש או רכישת מניות ישירה של מה שמכונה "גרעין שליטה" של למעלה מ-51% ממניות החברה.יש לציין כי קיימים גרעיני שליטה נמוכים מכך, אבל לצורך הדוגמה נניח שהוא צריך להשיג שליטה ב-51% ממניות החברה. למוטי הון עצמי של 51 ש"ח מליון ש"ח, אשר מאפשרים לו רכישה ישירה של 6.25% בלבד מסך מניותיה של "טלפוניה לישראל". אלו לא יאפשרו לו להשיג גרעין שליטה מספק בחברה.

לכן, מוטי  מחליט להשיג שליטה באמצעות מבנה פירמידלי.

לכן, מוטי  מחליט להשיג שליטה באמצעות מבנה פירמידלי.

בהמשך בדקו החוקרים כמה שליטה יש לכל בעל מניות על החברות. השליטה הזאת היא באמצעות אחוז מניות שיש לכל אחד, אבל המבנה של הבעלות משנה מאד. באמצעות חברת פירמידה יכול איטלקי בשם טורנצ'טי פרובורה להחזיק בעלות ושליטה על חברה קטנה, שהחזיקה בשליטה על חברה גדולה יותר וכך הלאה. בסופו של דבר הוא בעל השליטה ב"טלקום איטליה" עם יכולת מינוף פיננסי של פי 26, כלומר כל יורו שהוא משקיע מניע 26 יורו של ערך שוק לאורך שרשרת יחסי הבעלות.<ref name="glattfelder2013"/>  

בהמשך בדקו החוקרים כמה שליטה יש לכל בעל מניות על החברות. השליטה הזאת היא באמצעות אחוז מניות שיש לכל אחד, אבל המבנה של הבעלות משנה מאד. באמצעות חברת פירמידה יכול איטלקי בשם טורנצ'טי פרובורה להחזיק בעלות ושליטה על חברה קטנה, שהחזיקה בשליטה על חברה גדולה יותר וכך הלאה. בסופו של דבר הוא בעל השליטה ב"טלקום איטליה" עם יכולת מינוף פיננסי של פי 26, כלומר כל יורו שהוא משקיע מניע 26 יורו של ערך שוק לאורך שרשרת יחסי הבעלות.<ref name="glattfelder2013"/>  

במחקר בדקו החוקרים את כמות השליטה בערך של תאגידים רב לאומיים (כאשר ערך זה מחושב על פי ההכנסות התפעוליות). הרעיון דומה לרעיון של [[מקס וובר]] על כוח פוטנציאלי. שהוא מידת הסבירות שאדם אחד יכול לאכוף את רצונו חרף התנגדותם של אחרים. מניתוח החוקרים עלה ש-737 בעלי מניות הגדולים מחזיקים ביכולות [[מינוף פיננסי]] שמניק להם השפעה על 80% מערך התאגידים הרב לאומיים. אותם 737 מהווים פחות מ-%0.1 מכלל הקודקודים במודל. אלו הם בעיקר [[מוסדות פיננסיים]] הממוקמים בארצות הברית ובבריטניה. בליבה יש 146 שחקנים, ויחד יש להם פוטנציאל שליטה ב 40% מערך התאגידים הרב לאומיים. <ref name="glattfelder2013"/>

במחקר בדקו החוקרים את כמות השליטה בערך של תאגידים רב לאומיים (כאשר ערך זה מחושב על פי ההכנסות התפעוליות). הרעיון דומה לרעיון של [[מקס וובר]] על כוח פוטנציאלי. שהוא מידת הסבירות שאדם אחד יכול לאכוף את רצונו חרף התנגדותם של אחרים. מניתוח החוקרים עלה ש-737 בעלי מניות הגדולים מחזיקים ביכולות [[מינוף פיננסי]] שמניק להם השפעה על 80% מערך התאגידים הרב לאומיים. אותם 737 מהווים פחות מ-0.1% מכלל הקודקודים במודל. אלו הם בעיקר [[מוסדות פיננסיים]] הממוקמים בארצות הברית ובבריטניה. בליבה יש 146 שחקנים, ויחד יש להם פוטנציאל שליטה ב-40% מערך התאגידים הרב לאומיים. <ref name="glattfelder2013"/>

על פני ניתוחים של [[כלכלת רשתות]] של [[מערכות מורכבות]] כמות קישוריות גבוהה של מערכת גוררת עליה ב[[חוסן|חוסר היציבות]] שלה, שכן זעזוע במערכת גורר תגובה בכל המערכת, כמו התפשטות מהירה יותר של מגיפה במערכת בעלת קשרים רבים יותר.<ref name="glattfelder2013"/>

על פני ניתוחים של [[כלכלת רשתות]] של [[מערכות מורכבות]] כמות קישוריות גבוהה של מערכת גוררת עליה ב[[חוסן|חוסר היציבות]] שלה, שכן זעזוע במערכת גורר תגובה בכל המערכת, כמו התפשטות מהירה יותר של מגיפה במערכת בעלת קשרים רבים יותר.<ref name="glattfelder2013"/>

===הגדלת סיכון מוסרי בגלל מבנה קונגלומרט===

===הגדלת סיכון מוסרי בגלל מבנה קונגלומרט===

חלק מחברות הפירמידה הן [[קונגלומרט עסקי]] שיש לו זרועות בתחומים שונים וכך הם יכולים לבצע שיתופי פעולה ובמיוחד בתחומים פיננסים (בנקאות, חברות ביטוח, חברות פנסיה וחברות השקעות) או בתחומי התקשורת  (בעלות על ערוצי טלוויזיה ועל עיתונות). ודבר זה מעצים עוד יותר בעיות ריכוזיות ובעיות של סיכון מוסרי.  

חלק מחברות הפירמידה הן [[קונגלומרט עסקי]] שיש לו זרועות בתחומים שונים וכך הם יכולים לבצע שיתופי פעולה ובמיוחד בתחומים פיננסים (בנקאות, חברות ביטוח, חברות פנסיה וחברות השקעות) או בתחומי התקשורת  (בעלות על ערוצי טלוויזיה ועל עיתונות). ודבר זה מעצים עוד יותר בעיות ריכוזיות ובעיות של סיכון מוסרי.  

בעלות על חברות פיננסיות מאפשרות לבעלי השליטה לקבל אשראי בצורה נוחה לפעילויות שונות בחברות ששייכות לקונגלומרט – כלומר לקיחת אשראי גדול בריבית נמוכה וללא ערבונות מספיקים מבנקים וחברות ביטוח או קרנות השקעה ופנסיה. דבר זה פוגע בעסקים קטנים, ברוכשי דירות למשכנתאות (כאשר ההלוואות הן מטעם בנקים), במבוטחים קטנים וחוסכים לפנסיות (בקרנות פנסיה וביטוח), אשר מסבסדים את החברות הגדולות. אם מתרחש מצב של התממשות הסיכון המוסרי, כדוגמת "[[תספורת אג"ח]] או חוסר יכולת של בעל השליטה להחזיר הלוואה לבנק או למוסד פיננסי אחר, גורר הפסדים לבנק וכך פוגע ביכולת של הבנק לספק אשראי זול לחוסכים אחרים ומאלץ את הבנק לגבות ריבית גבוה יותר מאנשים שמעוניינים בהלוואה. במצבים קיצוניים יותר הדבר עלול ליצור [[ריצה על הבנק]] כלומר קריסה של בנק זה ויתכן שאף גם של בנקים נוספים, ב[[תגובת  שרשרת]] שעלולה לגרור משבר כלכלי של המדינה כולה. מצב זה אינו בעיה גדולה בניתוח [[כלכלה נאו-קלאסית]]  של [[תחרות משוכללת]] שמניחה [[עלויות עסקה]] אפסיות, ריבוי בנקים ו[[מידע מלא]] (שבו קל להשוואת בין בנקים שונים וקל לעבור ביניהם) וצרכנים רציונליים, שכן בתאוריה צרכנים יכולים לעבור מבנק כזה לבנק אחר שאינו חלק מפירמידה עסקית. בדרך כלל תאור כזה של השוק רחוק מהמציאות, שכן גם בבנקים יש [[תחרות בין מעטים]] ויש בעיות להשוות בין הביצועים של בנקים ובעיות של [[עלויות עסקה]] ואולי גם חסמים נפשיים שמקשים על מעבר מבנק לבנק. עקב היות חברת פירמידה מבנה שליטה נפוץ, קשה למצוא בנקים שאינם במבנה שליטה כזה, ותכופות הדבר כרוך ב[[יתרונות לגודל|חסרונות לגודל קטן]] של בנק כגון קשיים של נזילות ומחסור בסניפים.  

בעלות על חברות פיננסיות מאפשרות לבעלי השליטה לקבל אשראי בצורה נוחה לפעילויות שונות בחברות ששייכות לקונגלומרט – כלומר לקיחת אשראי גדול בריבית נמוכה וללא ערבונות מספיקים מבנקים וחברות ביטוח או קרנות השקעה ופנסיה. דבר זה פוגע בעסקים קטנים, ברוכשי דירות למשכנתאות (כאשר ההלוואות הן מטעם בנקים), במבוטחים קטנים וחוסכים לפנסיות (בקרנות פנסיה וביטוח), אשר מסבסדים את החברות הגדולות. אם מתרחש מצב של התממשות הסיכון המוסרי, כדוגמת "[[תספורת אג"ח]] או חוסר יכולת של בעל השליטה להחזיר הלוואה לבנק או למוסד פיננסי אחר, גורר הפסדים לבנק וכך פוגע ביכולת של הבנק לספק אשראי זול לחוסכים אחרים ומאלץ את הבנק לגבות ריבית גבוה יותר מאנשים שמעוניינים בהלוואה. במצבים קיצוניים יותר הדבר עלול ליצור [[ריצה על הבנק]] כלומר קריסה של בנק זה ויתכן שאף גם של בנקים נוספים, ב[[תגובת  שרשרת]] שעלולה לגרור משבר כלכלי של המדינה כולה. מצב זה אינו בעיה גדולה בניתוח [[כלכלה נאו-קלאסית]]  של [[תחרות משוכללת]] שמניחה [[עלויות עסקה]] אפסיות, ריבוי בנקים ו[[מידע מלא]] (שבו קל להשוואת בין בנקים שונים וקל לעבור ביניהם) וצרכנים רציונליים, שכן בתאוריה צרכנים יכולים לעבור מבנק כזה לבנק אחר שאינו חלק מפירמידה עסקית. בדרך כלל תיאור כזה של השוק רחוק מהמציאות, שכן גם בבנקים יש [[תחרות בין מעטים]] ויש בעיות להשוות בין הביצועים של בנקים ובעיות של [[עלויות עסקה]] ואולי גם חסמים נפשיים שמקשים על מעבר מבנק לבנק. עקב היות חברת פירמידה מבנה שליטה נפוץ, קשה למצוא בנקים שאינם במבנה שליטה כזה, ותכופות הדבר כרוך ב[[יתרונות לגודל|חסרונות לגודל קטן]] של בנק כגון קשיים של נזילות ומחסור בסניפים.  

===קשרי הון שלטון עיתון===

===קשרי הון שלטון עיתון===

בעלות על חברות פיננסיות וחברות תקשורת מאפשרות לפירמידה עסקית להפעיל בצורה יעילה יותר השפעה פוליטית על חברי כנסת שרים ומפלגות במגוון גדול של ערוצים דרך מתן סיקור חיובי, מתן סיקור שלילי, מימון מפלגות, הלוואות בנקאיות למפלגות, תרומות למועמדים, הפעלת [[לובי פוליטי]] ועוד. בעוד הלובי הפוליטי נועד לחזק את מעמדו של בעל השליטה המימון ללובי הפוליטי בחברות פירמידה מגיע מכלל בעלי המניות.

בעלות על חברות פיננסיות וחברות תקשורת מאפשרות לפירמידה עסקית להפעיל בצורה יעילה יותר השפעה פוליטית על חברי כנסת שרים ומפלגות במגוון גדול של ערוצים דרך מתן סיקור חיובי, מתן סיקור שלילי, מימון מפלגות, הלוואות בנקאיות למפלגות, תרומות למועמדים, הפעלת [[לובי פוליטי]] ועוד. בעוד הלובי הפוליטי נועד לחזק את מעמדו של בעל השליטה המימון ללובי הפוליטי בחברות פירמידה מגיע מכלל בעלי המניות.

נגיד [[בנק ישראל]] לשעבר , [[סטנלי פישר]], טען כי ב[[כלכלת ישראל|מדינת ישראל]] כמו במדינות קטנות אחרות בעולם, מספר מצומצם של משפחות שולטות בכלכלה באמצעות חברות פירמידה. פישר מצטט מאמר מהירחון "Journal of Economic Literature ספטמבר 2005 [http://finance.walla.co.il/?w=//1500968]:

נגיד [[בנק ישראל]] לשעבר, [[סטנלי פישר]], טען כי ב[[כלכלת ישראל|מדינת ישראל]] כמו במדינות קטנות אחרות בעולם, מספר מצומצם של משפחות שולטות בכלכלה באמצעות חברות פירמידה. פישר מצטט מאמר מהירחון "Journal of Economic Literature ספטמבר 2005 [http://finance.walla.co.il/?w=//1500968]:

{{ציטוט|תוכן=למעט בארצות הברית ובבריטניה, רוב החברות הגדולות בעולם נשלטות על ידי משפחות, שמצליחות לשלוט בכלכלות שלמות באמצעות מבני שליטה דמויי פירמידה. זה מאפשר להן לשלוט בחברות מבלי להשקיע מההון האישי שלהן. באמצעות מבני הפירמידה, שולטת חברת אחזקות משפחתית בכמה חברות ציבוריות, ששולטות אף הן בתורן בחברות ציבוריות נוספות וכן הלאה. חברי המשפחה ממונים לרוב לתפקידים בכירים בארגון. המבנה מאפשר לכמה משפחות עשירות לשלוט בחלק גדול מהמגזר הפרטי במדינות.

{{ציטוט|תוכן=למעט בארצות הברית ובבריטניה, רוב החברות הגדולות בעולם נשלטות על ידי משפחות, שמצליחות לשלוט בכלכלות שלמות באמצעות מבני שליטה דמויי פירמידה. זה מאפשר להן לשלוט בחברות מבלי להשקיע מההון האישי שלהן. באמצעות מבני הפירמידה, שולטת חברת אחזקות משפחתית בכמה חברות ציבוריות, ששולטות אף הן בתורן בחברות ציבוריות נוספות וכן הלאה. חברי המשפחה ממונים לרוב לתפקידים בכירים בארגון. המבנה מאפשר לכמה משפחות עשירות לשלוט בחלק גדול מהמגזר הפרטי במדינות.