אקו-ויקי

שינויים

קדמיום (הצגת מקור)

גרסה מ־10:18, 19 במאי 2016

הוסרו 3 בתים ,  10:18, 19 במאי 2016
מ
אין תקציר עריכה
שורה 1: שורה 1: −
'''קדמיום''' (Cadmium) הוא יסוד מתכתי עם סימון כימי Cd ומספר אטומי 48. זוהי מתכת מעבר, חומר רך, בצבע לבן-כחלחל. הקדמיום נפוץ יחסית בכדור הארץ ומחירו זול, הוא מופיע בטבע בעופרות של [[אבץ]] וכן ב[[עופרות]] של [[מחצבים]] נוספים  כולל כשאריות ב[[נפט]], [[פחם]] וכו', כך שהוא עלול להפלט מ[[בתי זיקוק]], [[תחנות כוח]] ומפעלים לעיבוד מחצבים. כיום הוא משמש בעיקר בסוללות ובמצברים, וכן כפיגמנט (חומר צבע) במוצרי פלסטיק.
+
'''קדמיום''' (Cadmium) הוא יסוד מתכתי עם סימון כימי Cd ומספר אטומי 48. זוהי מתכת מעבר, חומר רך, בצבע לבן-כחלחל. הקדמיום נפוץ יחסית בכדור הארץ ומחירו זול, הוא מופיע בטבע בעופרות של [[אבץ]] וכן ב[[עופרות]] של [[מחצבים]] נוספים  כולל כשאריות ב[[נפט]], [[פחם]] וכו', כך שהוא עלול להיפלט מ[[בתי זיקוק]], [[תחנות כוח]] ומפעלים לעיבוד מחצבים. כיום הוא משמש בעיקר בסוללות ובמצברים, וכן כפיגמנט (חומר צבע) במוצרי פלסטיק.
   −
קדמיום הוא סוג של [[מתכת כבדה]] בעלות תכונות אופיינות של זיהום גבוה ומצטבר ב[[הסביבה הטבעית|סביבה הטבעית]] ו[[הצטברות ביולוגית|במעלה שרשרת המזון]]. קדמיום הוא [[זיהום|חומר רעיל]], [[גורמים המוכרים כמסרטנים לבני אדם|מסרטן וודאי בבני אדם]] קדמיום הוא [[משבש פעילות הורמונאלית]] דמוי אסטרוגן, והוא חשוד כחומר [[טרטוגני]] שעלול לפגוע בעוברים ובפוריות.  
+
קדמיום הוא סוג של [[מתכת כבדה]] בעלות תכונות אופייניות של זיהום גבוה ומצטבר ב[[הסביבה הטבעית|סביבה הטבעית]] ו[[הצטברות ביולוגית|במעלה שרשרת המזון]]. קדמיום הוא [[זיהום|חומר רעיל]], [[גורמים המוכרים כמסרטנים לבני אדם|מסרטן וודאי בבני אדם]] קדמיום הוא [[משבש פעילות הורמונאלית]] דמוי אסטרוגן, והוא חשוד כחומר [[טרטוגני]] שעלול לפגוע בעוברים ובפוריות.  
    
==שימושים ומקורות פליטה של קדמיום==
 
==שימושים ומקורות פליטה של קדמיום==
שורה 28: שורה 28:  
==השפעות בריאותיות של קדמיום==
 
==השפעות בריאותיות של קדמיום==
 
{{גורם מסרטן וודאי}}
 
{{גורם מסרטן וודאי}}
−
קדמיום (בעיקר תחמוצת קדמיום) מוגדר כ[[גורמים המוכרים כמסרטנים לבני אדם|מסרטן וודאי בבני אדם]] על ידי הסוכנות הבינלאומית לחקר הסרטן, ארגון הבריאות העולמי, ומשרד הבריאות .[http://www.sviva.gov.il/InfoServices/Tools/Dictionary/Pages/Cadmiumandcompounds(as-Cd).aspx]
+
קדמיום (בעיקר תחמוצת קדמיום) מוגדר כ[[גורמים המוכרים כמסרטנים לבני אדם|מסרטן וודאי בבני אדם]] על ידי הסוכנות הבינלאומית לחקר הסרטן, ארגון הבריאות העולמי, ומשרד הבריאות. [http://www.sviva.gov.il/InfoServices/Tools/Dictionary/Pages/Cadmiumandcompounds(as-Cd).aspx]
 
קדמיום יכול גם לפגוע ביכולות של תאים בגוף לתקן נזקים שנגרמו ל-DNA. כתוצאה מכך, קדמיום עלול להחריף את ההשפעה של כימיקלים ומסרטנים אחרים על הגוף.[http://www.linshom.com/Articles/Item.aspx?Item=7049&Section=108] במחקר שפורסם בירחון merican Journal of Epidemiology בשנת 2014 נמצא שחשיפה לקדמיום עלולה לקצר את הטלומרים ובכך להגביר את הסיכון לסרטן והזדקנות של רקמות בגוף. [http://www.haaretz.co.il/news/health/.premium-1.2524650]
 
קדמיום יכול גם לפגוע ביכולות של תאים בגוף לתקן נזקים שנגרמו ל-DNA. כתוצאה מכך, קדמיום עלול להחריף את ההשפעה של כימיקלים ומסרטנים אחרים על הגוף.[http://www.linshom.com/Articles/Item.aspx?Item=7049&Section=108] במחקר שפורסם בירחון merican Journal of Epidemiology בשנת 2014 נמצא שחשיפה לקדמיום עלולה לקצר את הטלומרים ובכך להגביר את הסיכון לסרטן והזדקנות של רקמות בגוף. [http://www.haaretz.co.il/news/health/.premium-1.2524650]
   −
תוכנית של [[ארגון הבריאות העולמי]],  International Programme on Chemical Safety , הגדירה את הקדמיום בתוך אחד מתוך עשר כימיקלים וקבוצות כימיקלים שמהווים את הסיכון הגבוה ביותר מבחינת בריאות הציבור.[http://www.who.int/ipcs/assessment/public_health/chemicals_phc/en/]  
+
תוכנית של [[ארגון הבריאות העולמי]],  International Programme on Chemical Safety, הגדירה את הקדמיום בתוך אחד מתוך עשר כימיקלים וקבוצות כימיקלים שמהווים את הסיכון הגבוה ביותר מבחינת בריאות הציבור.[http://www.who.int/ipcs/assessment/public_health/chemicals_phc/en/]  
    
חשיפה נשימתית ארוכת טווח לריכוזי קדמיום נמוכים עלולה לגרום לפגיעה בכליות, להצטלקות הריאות, לאנמיה, עייפות ולאובדן חוש הריח.[http://www.sviva.gov.il/InfoServices/Tools/Dictionary/Pages/Cadmiumandcompounds(as-Cd).aspx] כן עלול לפגוע בציפוי הפנימי של העורקים ולגרום בעיות במערכת הדם והלב.  
 
חשיפה נשימתית ארוכת טווח לריכוזי קדמיום נמוכים עלולה לגרום לפגיעה בכליות, להצטלקות הריאות, לאנמיה, עייפות ולאובדן חוש הריח.[http://www.sviva.gov.il/InfoServices/Tools/Dictionary/Pages/Cadmiumandcompounds(as-Cd).aspx] כן עלול לפגוע בציפוי הפנימי של העורקים ולגרום בעיות במערכת הדם והלב.  
שורה 58: שורה 58:     
===פליטת קדמיום לאוויר ולמים===
 
===פליטת קדמיום לאוויר ולמים===
−
[[זיהום אוויר במפרץ חיפה|זיהום תעשייתי של מפעלים בחיפה]], באשדוד, ובנגב פולטים קדמיום. לטענת [[הקואליציה לבריאות הציבור]], [[המשרד להגנת הסביבה]] כמעט שאינו מנטר את חומר זה וחומרים רעילים נוספים, כך שבמקום פעם בשבועיים הוא נותר רק 2-3 פעמים בשנה. בבדיקות אלא מצא המשרד הגנת הסביבה כי ביוני 2012 נרשמה חריגה מעל ערך היממתי והשנתי של קדמיום בקרית בנימין.<ref name="phc2012">הקואליציה לבריאות הציבור, 20.11.2012 [http://www.phc.org.il/%d7%a8%d7%91-%d7%94%d7%a0%d7%a1%d7%aa%d7%a8-%d7%a2%d7%9c-%d7%94%d7%92%d7%9c%d7%95%d7%99-%d7%aa%d7%95%d7%a6%d7%90%d7%95%d7%aa-%d7%93%d7%99%d7%92%d7%95%d7%9e%d7%99%d7%9d-%d7%a1%d7%91%d7%99%d7%91%d7%aa/ רב הנסתר על הגלוי: תוצאות דיגומים סביבתיים במפרץ חיפה 2011-2012]</ref>
+
[[זיהום אוויר במפרץ חיפה|זיהום תעשייתי של מפעלים בחיפה]], באשדוד, ובנגב פולטים קדמיום. לטענת [[הקואליציה לבריאות הציבור]], [[המשרד להגנת הסביבה]] כמעט שאינו מנטר את חומר זה וחומרים רעילים נוספים, כך שבמקום פעם בשבועיים הוא נותר רק 2-3 פעמים בשנה. בבדיקות אלא מצא המשרד הגנת הסביבה כי ביוני 2012 נרשמה חריגה מעל ערך היממתי והשנתי של קדמיום בקריית בנימין.<ref name="phc2012">הקואליציה לבריאות הציבור, 20.11.2012 [http://www.phc.org.il/%d7%a8%d7%91-%d7%94%d7%a0%d7%a1%d7%aa%d7%a8-%d7%a2%d7%9c-%d7%94%d7%92%d7%9c%d7%95%d7%99-%d7%aa%d7%95%d7%a6%d7%90%d7%95%d7%aa-%d7%93%d7%99%d7%92%d7%95%d7%9e%d7%99%d7%9d-%d7%a1%d7%91%d7%99%d7%91%d7%aa/ רב הנסתר על הגלוי: תוצאות דיגומים סביבתיים במפרץ חיפה 2011-2012]</ref>
    
לפי הדיווחים למפל"ס - מרשם פליטות לסביבה, של המשרד להגנת הסביבה, נכון לשנת 2012, המפעלים בישראל [[זיהום אוויר בישראל|פלטו לאוויר]] כמות קדמיום בכמות כוללת של 142 ק"ג לשנה, על פי הפירוט הבא: [http://www.sviva.gov.il/PRTRIsrael/Pages/searchResultsMezahamim.aspx?LPF=Search&WebId=cf6f4651-da33-45df-8e4a-fbbd2d018f7d&ListID=15493390-47dc-4181-9c9d-76c1e8a668d6&ItemID=56&SugPlita=A-S-W-G-T&FieldID=MezahemBeplita_GxS_Text]
 
לפי הדיווחים למפל"ס - מרשם פליטות לסביבה, של המשרד להגנת הסביבה, נכון לשנת 2012, המפעלים בישראל [[זיהום אוויר בישראל|פלטו לאוויר]] כמות קדמיום בכמות כוללת של 142 ק"ג לשנה, על פי הפירוט הבא: [http://www.sviva.gov.il/PRTRIsrael/Pages/searchResultsMezahamim.aspx?LPF=Search&WebId=cf6f4651-da33-45df-8e4a-fbbd2d018f7d&ListID=15493390-47dc-4181-9c9d-76c1e8a668d6&ItemID=56&SugPlita=A-S-W-G-T&FieldID=MezahemBeplita_GxS_Text]
שורה 119: שורה 119:  
| צפוי מתכות - עמק זבולון בע"מ||מתכות||קריית אתא||1.1||שפכים
 
| צפוי מתכות - עמק זבולון בע"מ||מתכות||קריית אתא||1.1||שפכים
 
|-
 
|-
−
| נובל אנרג'י מדיטרניאן לימיטד||תעשיות אנרגיה||הרצלייה||1||ים
+
| נובל אנרג'י מדיטרניאן לימיטד||תעשיות אנרגיה||הרצליה||1||ים
 
|-
 
|-
 
| רותם אמפרט נגב בע"מ||תעשייה כימית||מפעלי רותם||1||קרקע
 
| רותם אמפרט נגב בע"מ||תעשייה כימית||מפעלי רותם||1||קרקע
שורה 131: שורה 131:  
[[קובץ:תפוצת קדמיום בקרקע בגליל המערבי.PNG|ממוזער|400px|תפוצה של קדמיום בקרקע בגליל המערבי נכון לשנת 2009 ]]
 
[[קובץ:תפוצת קדמיום בקרקע בגליל המערבי.PNG|ממוזער|400px|תפוצה של קדמיום בקרקע בגליל המערבי נכון לשנת 2009 ]]
   −
בשנת 2009 פרסמו חוקרים של המכון של המכון הגיאולוגי את "סקר גיאוכימיה של סחף נחלים וקרקעות במרחב הגליל המערבי - כרמל". המחקר שנערך על ידי ד"ר משה שוורץ-שירב ואחרים, מצא ריכוזים חריגים של [[מתכות כבדות]] רעילות ומסרטנות כולל [[ארסן]], [[אורניום]], [[כרום]], [[עופרת]], קדמיום, [[ניקל]] ועוד, במספר מוקדים בגליל המערבי ובעיקר בקרבת איזורי תעשייה. הסקר בדק שטח של 1650 קילומטרים רבועים וכלל 1823 דוגמאות קרקע. לפי החוקרים מקורות ריכוזי המתכות גבוהים מידי מכדי להגיע ממקור טבעי, והם מצביעים על מקורות אנושיים שיכלו לפלוט את המתכות.  מקור הבעיה הוא כככל הנראה [[זיהום האוויר במפרץ חיפה]] במיוחד [[זיהום תעשייתי]] שהצטבר בקרקע מפליטות שנעשו במהלך השנים. מקורות אנושיים של קדמיום כוללים את האיזורים: חיפה, קריות, טבעון, נחל גדורה, וגדות הקישון ליד נמל חיפה.  איזורים בעלי ריכוזים גבוהים של קדמיום בקרקע כוללים את קריית חיים, קריית ים, קריית מוצקין וקריית ביאליק, וכן במידה פחותה מכך איזור נמל חיפה וחיפה על הכרמל בצידו המזרחי. ריכוז גבוה נוסף של קדמיום בקרקע נתגלה מזרחית לטבעון. <ref>[http://go.ynet.co.il/pic/news/00267.pdf גיאוכימיה של סחף נחלים וקרקעות במרחב הגליל המערבי - כרמל]  משה שירב-שורץ, שמעון אילני, לודביג הליץ, אולגה יופה, המכון הגיאולוגי, משרד התשתיות הלאומיות, דצמבר 2009 </ref>
+
בשנת 2009 פרסמו חוקרים של המכון של המכון הגיאולוגי את "סקר גיאוכימיה של סחף נחלים וקרקעות במרחב הגליל המערבי - כרמל". המחקר שנערך על ידי ד"ר משה שוורץ-שירב ואחרים, מצא ריכוזים חריגים של [[מתכות כבדות]] רעילות ומסרטנות כולל [[ארסן]], [[אורניום]], [[כרום]], [[עופרת]], קדמיום, [[ניקל]] ועוד, במספר מוקדים בגליל המערבי ובעיקר בקרבת איזורי תעשייה. הסקר בדק שטח של 1650 קילומטרים רבועים וכלל 1823 דוגמאות קרקע. לפי החוקרים מקורות ריכוזי המתכות גבוהים מידי מכדי להגיע ממקור טבעי, והם מצביעים על מקורות אנושיים שיכלו לפלוט את המתכות.  מקור הבעיה הוא כככל הנראה [[זיהום האוויר במפרץ חיפה]] במיוחד [[זיהום תעשייתי]] שהצטבר בקרקע מפליטות שנעשו במהלך השנים. מקורות אנושיים של קדמיום כוללים את האיזורים: חיפה, קריות, טבעון, נחל גדורה, וגדות הקישון ליד נמל חיפה.  איזורים בעלי ריכוזים גבוהים של קדמיום בקרקע כוללים את קריית חיים, קריית ים, קריית מוצקין וקריית ביאליק, וכן במידה פחותה מכך איזור נמל חיפה וחיפה על הכרמל בצידו המזרחי. ריכוז גבוה נוסף של קדמיום בקרקע נתגלה מזרחית לטבעון. <ref>[http://go.ynet.co.il/pic/news/00267.pdf גאוכימיה של סחף נחלים וקרקעות במרחב הגליל המערבי - כרמל]  משה שירב-שורץ, שמעון אילני, לודביג הליץ, אולגה יופה, המכון הגאולוגי, משרד התשתיות הלאומיות, דצמבר 2009 </ref>
   −
אחד המחקרים הגדולים בתחום התחלואה בסרטן בחיפה וקשר אפשרי שלה ל[[זיהום האוויר במפרץ חיפה|זיהום בחיפה]] הוא מחקר של מספר חוקרים ישראלים שפורסם בשנת 2010, בכנס האגודה האמריקאית לאונקולוגיה קלינית (ASCO). המחקר, בהשתתפות מיכה בר-חנה, תמר פרץ,  משה שוורץ-שירב וחוקרים נוספים, בדק את שכיחות הסרטן בנפת חיפה של משתתפי מפקד הלמ"ס משנת 1995, לאורך השנים, מול מדגם אקראי של אנשים אחרים בישראל שהשתתפו במפקד, לאחר תקנון לגיל, מגדר, מוצא אתני, יבשת לידה, שנות השכלה והכנסה לנפש. סקרי בריאות נפרדים נערכו בקרב כ 28 אלף איש והעריכו את שכיחות העישון בנפה. בנוסף חושב ממוצע של מדידות [[זיהומי קרקע]] בקדמיום בתוך גושים גאוגרפים באיזור על סמך הסקר הגאולוגי של מתכות כבדות משנת 2009. מתוך 175 אלף איש שנסקרו בנפה (מתוך אוכלוסייה של 400 אלף איש) בשנת 1997, נתגלו 8034 מקרי סרטן חדשים בתקופה בין 1998 ל-2007. לאחר תקנון של משתנים סוציו-דמוגרפים הסיכון לפתח סרטן בנפת חיפה לעומת שאר המדינה היה גדול ב-12%. סוגי אתרי הסרטן בגוף דומים מאד לסוגי הסרטן שנגרמים כתוצאה מעישון, לדוגמה סרטן ריאה נמצא בסיכון מוגבר ב -29%. עם זאת סקרי הבריאות משנת 1997 ו-2000 מראים כי בנפת חיפה שיעורי העישון נמוכים במקצת לעומת שאר המדינה. בהשוואה בין איזורים שהשתייכו לרבעונים העליונים של זיהומי קרקע (מעל 1.5 ppm) לעומת רבעונים נמוכים של זיהום קרקע בתוך חיפה (עם 0 ppm) הסיכון לתחלואה בסרטן היה גבוה ב-12%. החוקרים הסיקו כי בנפת חיפה יש סיכוי מוגבר לתחלואה בסרטן שאינו מוסבר על ידי עישון או משתנים הקשורים לגיל, מוצא, או משתנה חברתי אחר, וכן כי באתרים עם זיהום קרקע בקדמיום באיזור הגליל וחיפה יש סיכון מוגבר לסרטן.<ref name="ASCO2010">Aviad Zick et al, Analysis of the geographical distribution of cancer in Israel, Journal of Clinical Oncology, 2010 ASCO Annual Meeting Abstracts, Vol 28, No 15_suppl (May 20 Supplement), 2010: 1604</ref>
+
אחד המחקרים הגדולים בתחום התחלואה בסרטן בחיפה וקשר אפשרי שלה ל[[זיהום האוויר במפרץ חיפה|זיהום בחיפה]] הוא מחקר של מספר חוקרים ישראלים שפורסם בשנת 2010, בכנס האגודה האמריקאית לאונקולוגיה קלינית (ASCO). המחקר, בהשתתפות מיכה בר-חנה, תמר פרץ,  משה שוורץ-שירב וחוקרים נוספים, בדק את שכיחות הסרטן בנפת חיפה של משתתפי מפקד הלמ"ס משנת 1995, לאורך השנים, מול מדגם אקראי של אנשים אחרים בישראל שהשתתפו במפקד, לאחר תקנון לגיל, מגדר, מוצא אתני, יבשת לידה, שנות השכלה והכנסה לנפש. סקרי בריאות נפרדים נערכו בקרב כ-28 אלף איש והעריכו את שכיחות העישון בנפה. בנוסף חושב ממוצע של מדידות [[זיהומי קרקע]] בקדמיום בתוך גושים גאוגרפים באיזור על סמך הסקר הגאולוגי של מתכות כבדות משנת 2009. מתוך 175 אלף איש שנסקרו בנפה (מתוך אוכלוסייה של 400 אלף איש) בשנת 1997, נתגלו 8034 מקרי סרטן חדשים בתקופה בין 1998 ל-2007. לאחר תקנון של משתנים סוציו-דמוגרפים הסיכון לפתח סרטן בנפת חיפה לעומת שאר המדינה היה גדול ב-12%. סוגי אתרי הסרטן בגוף דומים מאד לסוגי הסרטן שנגרמים כתוצאה מעישון, לדוגמה סרטן ריאה נמצא בסיכון מוגבר ב-29%. עם זאת סקרי הבריאות משנת 1997 ו-2000 מראים כי בנפת חיפה שיעורי העישון נמוכים במקצת לעומת שאר המדינה. בהשוואה בין איזורים שהשתייכו לרבעונים העליונים של זיהומי קרקע (מעל 1.5 ppm) לעומת רבעונים נמוכים של זיהום קרקע בתוך חיפה (עם 0 ppm) הסיכון לתחלואה בסרטן היה גבוה ב-12%. החוקרים הסיקו כי בנפת חיפה יש סיכוי מוגבר לתחלואה בסרטן שאינו מוסבר על ידי עישון או משתנים הקשורים לגיל, מוצא, או משתנה חברתי אחר, וכן כי באתרים עם זיהום קרקע בקדמיום באיזור הגליל וחיפה יש סיכון מוגבר לסרטן.<ref name="ASCO2010">Aviad Zick et al, Analysis of the geographical distribution of cancer in Israel, Journal of Clinical Oncology, 2010 ASCO Annual Meeting Abstracts, Vol 28, No 15_suppl (May 20 Supplement), 2010: 1604</ref>
    
למרות הממצאים האלה התקשורת הישראלית נמנע מלעסוק במחקרים אלה. בשנת 2016, פרצה שערוריה תקשורתית סביב [[זיהום האוויר במפרץ חיפה]] שנגעה לאפשרות של לידת תינוקות בעלי ראשים קטנים מהממוצע ואחוזים גבוהים של סרטן בחלקים מחיפה. בעקבות המחאה הציבורית חשף Ynet  את הסקר הגאולוגי שבוצע באיזור הגליל וחיפה שבע שנים קודם לכן ואשר תעד מקרים רבים של [[זיהום קרקע בישראל|זיהומי קרקע]] במתכות כבדות.<ref>[http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-4761073,00.html מחקרי העבר: "ידעו שמזוהם ולא התרגשו"] על המחקר של ד"ר משה שוורץ-שירב משנת 2009 על אדמות מזוהמות בחיפה, אילנה קוריאל, ynet 03.02.16</ref>
 
למרות הממצאים האלה התקשורת הישראלית נמנע מלעסוק במחקרים אלה. בשנת 2016, פרצה שערוריה תקשורתית סביב [[זיהום האוויר במפרץ חיפה]] שנגעה לאפשרות של לידת תינוקות בעלי ראשים קטנים מהממוצע ואחוזים גבוהים של סרטן בחלקים מחיפה. בעקבות המחאה הציבורית חשף Ynet  את הסקר הגאולוגי שבוצע באיזור הגליל וחיפה שבע שנים קודם לכן ואשר תעד מקרים רבים של [[זיהום קרקע בישראל|זיהומי קרקע]] במתכות כבדות.<ref>[http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-4761073,00.html מחקרי העבר: "ידעו שמזוהם ולא התרגשו"] על המחקר של ד"ר משה שוורץ-שירב משנת 2009 על אדמות מזוהמות בחיפה, אילנה קוריאל, ynet 03.02.16</ref>
שורה 140: שורה 140:  
קדמיום נמצא בכמות רבה ב[[דשן כימי|דשנים חקלאיים]] ובמים מזוהמים - שני מקורות שמגיעים כמזון ושתייה אל בעלי החיים.  
 
קדמיום נמצא בכמות רבה ב[[דשן כימי|דשנים חקלאיים]] ובמים מזוהמים - שני מקורות שמגיעים כמזון ושתייה אל בעלי החיים.  
   −
על פי דוח של "הוועדה לשאריות כימיות במזון" משנת 2011 : "ישנה השנה (2010) בעיה קשה של שאריות חריגות מעל לרמה המרבית המותרת של קדמיום בכבד של פטם עוף ... בעיית הקדמיום התעוררה כבר בישיבה לפני שישה חודשים של ועדת ההיגוי העליונה לשאריות כימיות. בישיבה זו סוכם כי תמונה ועדה לבדיקת הנושא. נכון להיום לא הוקמה ועדה זו".  [http://www.haaretz.co.il/magazine/1.1774136][http://www.vetserv.moag.gov.il/NR/rdonlyres/6603CD60-9B9B-4326-B99D-2025FDDC3F1D/0/Residueproductofanimaloriginreport_Israel2010withtables_03022011.pdf]
+
על פי דוח של "הוועדה לשאריות כימיות במזון" משנת 2011 : "ישנה השנה (2010) בעיה קשה של שאריות חריגות מעל לרמה המרבית המותרת של קדמיום בכבד של פטם עוף... בעיית הקדמיום התעוררה כבר בישיבה לפני שישה חודשים של ועדת ההיגוי העליונה לשאריות כימיות. בישיבה זו סוכם כי תמונה ועדה לבדיקת הנושא. נכון להיום לא הוקמה ועדה זו".  [http://www.haaretz.co.il/magazine/1.1774136][http://www.vetserv.moag.gov.il/NR/rdonlyres/6603CD60-9B9B-4326-B99D-2025FDDC3F1D/0/Residueproductofanimaloriginreport_Israel2010withtables_03022011.pdf]
    
בניגוד ל[[ארסן]], שהוא רעיל באופן גורף, מידת הסכנה שבקדמיום שונה אצל כל בעל חיים ובכל רקמת בשר, מה שהופך את האיסור עליו למורכב. ברקמת שריר של תרנגול, למשל, כמות הקדמיום המותרת עומדת על 50 מיקרוגרם לקילוגרם בשר. בכבד של תרנגול, לעומת זאת, הכמות המותרת היא 500 מיקרוגרם לקילוגרם בשר, ובתרנגול הודו הכמות המותרת עומדת על 1,000 מיקרוגרם לקילוגרם של בשר כבד. ההיגיון העומד מאחורי הכמויות הללו הוא שהקדמיום נוטה להצטבר ברקמת הכבד והכליות יותר מאשר ברקמות אחרות. [http://www.haaretz.co.il/magazine/1.1774136]
 
בניגוד ל[[ארסן]], שהוא רעיל באופן גורף, מידת הסכנה שבקדמיום שונה אצל כל בעל חיים ובכל רקמת בשר, מה שהופך את האיסור עליו למורכב. ברקמת שריר של תרנגול, למשל, כמות הקדמיום המותרת עומדת על 50 מיקרוגרם לקילוגרם בשר. בכבד של תרנגול, לעומת זאת, הכמות המותרת היא 500 מיקרוגרם לקילוגרם בשר, ובתרנגול הודו הכמות המותרת עומדת על 1,000 מיקרוגרם לקילוגרם של בשר כבד. ההיגיון העומד מאחורי הכמויות הללו הוא שהקדמיום נוטה להצטבר ברקמת הכבד והכליות יותר מאשר ברקמות אחרות. [http://www.haaretz.co.il/magazine/1.1774136]
שורה 164: שורה 164:  
* [http://www.sviva.gov.il/InfoServices/Tools/Dictionary/Pages/Cadmiumandcompounds%28as-Cd%29.aspx קדמיום] במילון מונחים לחומרים מזהמים, [[המשרד להגנת הסביבה]].  
 
* [http://www.sviva.gov.il/InfoServices/Tools/Dictionary/Pages/Cadmiumandcompounds%28as-Cd%29.aspx קדמיום] במילון מונחים לחומרים מזהמים, [[המשרד להגנת הסביבה]].  
 
* [http://www.sviva.gov.il/PRTRIsrael/Pages/searchResultsMezahamim.aspx?LPF=Search&WebId=cf6f4651-da33-45df-8e4a-fbbd2d018f7d&ListID=15493390-47dc-4181-9c9d-76c1e8a668d6&ItemID=56&SugPlita=A-S-W-G-T&FieldID=MezahemBeplita_GxS_Text דיווחי קדמיום למפל"ס 2012]
 
* [http://www.sviva.gov.il/PRTRIsrael/Pages/searchResultsMezahamim.aspx?LPF=Search&WebId=cf6f4651-da33-45df-8e4a-fbbd2d018f7d&ListID=15493390-47dc-4181-9c9d-76c1e8a668d6&ItemID=56&SugPlita=A-S-W-G-T&FieldID=MezahemBeplita_GxS_Text דיווחי קדמיום למפל"ס 2012]
−
* [http://lib.cet.ac.il/pages/item.asp?item=956 איום ושמו קדמיום] לוטי זילברמן , [[ירוק כחול לבן|ירוק כחול לבן : ביטאון פורום המשק והכלכלה למען איכות הסביבה]], אפריל מאי 2000, גליון 31, בספרייה הווירטואלית של מט"ח
+
* [http://lib.cet.ac.il/pages/item.asp?item=956 איום ושמו קדמיום] לוטי זילברמן, [[ירוק כחול לבן|ירוק כחול לבן : ביטאון פורום המשק והכלכלה למען איכות הסביבה]], אפריל מאי 2000, גיליון 31, בספרייה הווירטואלית של מט"ח
 
* [http://www.webelements.com/webelements/elements/text/Cd/index.html קדמיום ב-Webelements (אנגלית)]
 
* [http://www.webelements.com/webelements/elements/text/Cd/index.html קדמיום ב-Webelements (אנגלית)]
 
* Marcin Barański ואחרים, [http://journals.cambridge.org/action/displayAbstract?fromPage=online&aid=9289221&fulltextType=RA&fileId=S0007114514001366 Higher antioxidant and lower cadmium concentrations and lower incidence of pesticide residues in organically grown crops: a systematic literature review and meta-analyses] מטה-אנליזה מוצאת יותר [[אנטי-מחמצנים]] ופחות קדמיום ושאריות [[חומרי הדברה]] ב[[מזון אורגני]], British Journal of Nutrition, 2014
 
* Marcin Barański ואחרים, [http://journals.cambridge.org/action/displayAbstract?fromPage=online&aid=9289221&fulltextType=RA&fileId=S0007114514001366 Higher antioxidant and lower cadmium concentrations and lower incidence of pesticide residues in organically grown crops: a systematic literature review and meta-analyses] מטה-אנליזה מוצאת יותר [[אנטי-מחמצנים]] ופחות קדמיום ושאריות [[חומרי הדברה]] ב[[מזון אורגני]], British Journal of Nutrition, 2014
שורה 173: שורה 173:  
* [http://www.health.gov.il/PublicationsFiles/BSV_Cadmium.pdf קדמיום] באתר משרד הבריאות 2014 {{PDF}}
 
* [http://www.health.gov.il/PublicationsFiles/BSV_Cadmium.pdf קדמיום] באתר משרד הבריאות 2014 {{PDF}}
 
* [http://www.analyzhair.com/index.php?option=com_content&task=view&id=23&Itemid=37 הרעלת קדמיום]
 
* [http://www.analyzhair.com/index.php?option=com_content&task=view&id=23&Itemid=37 הרעלת קדמיום]
−
* [https://oknesset.org/committee/meeting/2901/ א.  הקשר בין הזיהום במפרץ חיפה לסרטן הריאות ב.  רמות גבוהות של אבץ במפרץ חיפה] , ישיבה של ועדת העבודה, הרווחה והבריאות, 18/10/2010 באתר [[כנסת פתוחה]], מוצג בדיון המחקר על קדמיום בחיפה.
+
* [https://oknesset.org/committee/meeting/2901/ א.  הקשר בין הזיהום במפרץ חיפה לסרטן הריאות ב.  רמות גבוהות של אבץ במפרץ חיפה], ישיבה של ועדת העבודה, הרווחה והבריאות, 18/10/2010 באתר [[כנסת פתוחה]], מוצג בדיון המחקר על קדמיום בחיפה.
    
;קדמיום במזון:
 
;קדמיום במזון:
אוחזר מתוך "https://ecowiki.org.il/wiki/מיוחד:השוואה_ניידת/62211"