47,332
עריכות
שינויים
אין תקציר עריכה
לפני המאה ה-19 רוב העובדים [[הליכה ברגל|הלכו למקום]] עבודתם, או רכבו על בעלי חיים, ועבדו במרחק של לכל היותר שעת הליכה מביתם. כיום אנשים רבים נוסעים מידי יום למקום עבודה מרוחק, שיכול להיות גם בעיר שאינה מקום מגוריהם. הדבר נפוץ במיוחד במדינות שעברו תעוש ומשתמשות באמצעי תחבורה כמו [[רכבת]], [[מכונית]] [[אוטובוס]], ו[[אופניים]].
לפני המאה ה-19 רוב העובדים [[הליכה ברגל|הלכו למקום]] עבודתם, או רכבו על בעלי חיים, ועבדו במרחק של לכל היותר שעת הליכה מביתם. כיום אנשים רבים נוסעים מידי יום למקום עבודה מרוחק, שיכול להיות גם בעיר שאינה מקום מגוריהם. הדבר נפוץ במיוחד במדינות שעברו תעוש ומשתמשות באמצעי תחבורה כמו [[רכבת]], [[מכונית]] [[אוטובוס]], ו[[אופניים]].
לעובדה כי יוממות מתקיימת כיום באמצעות כלי רכב, יש השפעה משמעותית על החיים המודרניים. היא אפשרה לערים לגדול למימדים שהיו בלתי מקובלים בעבר. השימוש בכלי רכב פרטיים לצכרי יוממות הוביל ל[[פרבור]], הגדלת זיהום האוויר, תאונות דרכים, פקקי תנועה, זיהום מים, שימוש בשטחים ציבוריים לשם חנייה ועוד.
לעובדה כי יוממות מתקיימת כיום באמצעות כלי רכב ממונעים יש השפעה משמעותית על החיים המודרניים. היא אפשרה לערים לגדול למימדים שהיו בלתי מקובלים בעבר. השימוש בכלי רכב פרטיים לצכרי יוממות הוביל ל[[פרבור]], הגדלת [[זיהום אוויר מתחבורה|זיהום האוויר]], [[תאונות דרכים]], [[פקקי תנועה]], [[זיהום מים]], שימוש בשטחים ציבוריים לשם [[חנייה]] ועוד. כמו כן עקב תחבורה ממונעת פרטית, במיוחד מכוניות התרחב מאד השימוש ב[[נפט]] דבר שתרם להתחזקות [[תעשיית הנפט]] וכן ל[[[[השפעות גאופוליטיות של נפט וגז טבעי|השפעות גאופוליטיות שונות]]]]
תופעות כמו [[פיצוץ אוכלוסין]], [[עיור|מעבר מהכפר לעיר]] ומחקלאות לתעשייה, הגברת השימוש ברכב פרטי, [[פרבור]] והקצאת שטחים בעיר ל[[חנייה]] גורמים להגברת [[פקקי התנועה]], להגדלת יוקר המחייה בעיר ולכך שאנשים נאלצים לנסוע רחוק יותר ולהשקיע בנסיעות זמן רב יותר.
תופעות כמו [[פיצוץ אוכלוסין]], [[עיור|מעבר מהכפר לעיר]], שינוי ה[[התמחות כלכלית]] מחקלאות לתעשייה, הגברת השימוש ברכב פרטי, [[פרבור]] והקצאת שטחים בעיר ל[[חנייה]] גורמים להגברת [[פקקי התנועה]], להגדלת יוקר המחייה בעיר ולכך שאנשים נאלצים לנסוע רחוק יותר ולהשקיע בנסיעות זמן רב יותר.
פתרונות של [[תחבורה ציבורית]], [[עירוב שימושי קרקע]], [[יוממות אופניים]], [[שיתוף נסיעות]] ועוד צעדים במסגרת [[עירוניות מתחדשת]] נועדו כדי להקטין את זמן היוממות, ולהקטין תופעות לוואי של נסיעות יוממות ברכב פרטי כמו [[זיהום אוויר]], [[תאונות דרכים]], פקקי תנועה ועוד.
בשנים האחרונות ערים ומדינות שונות נוקטים בגישה של [[עירוניות מתחדשת]] ו[[תחבורה בת קיימא] כדי להקטין את זמן היוממות, ולהקטין תופעות לוואי שליליות של נסיעות יומות במכוניות. פתרונות כמו [[תחבורה ציבורית]], [[תכנון מוטה תחבורה ציבורית]], [[עירוב שימושי קרקע]], [[יוממות אופניים]], [[שיתוף נסיעות]], הגבלת [[חנייה]] לרכבים במרכז ערים, מיסי גודש, ושינוי תמריצים כלכליים. מחקרים מהשנים האחרונות מצביעים על כך שיוממות נובעת במקרים רבים מהרגלים שנוצרו בעבר ושינוי של תשתיות התחבורה או של התמריצים הכלכליים לאו דווקא משנה בצורה מיידית את ההחלטות של הציבור ביחס לשימוש באמצעי יוממות שונים.
==נתוני יוממות ופיצול נסיעות==
==נתוני יוממות ופיצול נסיעות==
Gregory Owen Thomas ו-Ian Walker ביצעו מחקר בקרב 1600 סטודנטים בריטים באוניברסטית BATH ופרסמו אותו בשנת 2015.[http://www.sciencedirect.com/science/article/pii/S1369847815001205] הם מצאו כי הרגלי היוממות של רוכבי אופניים הם חזקים מעט יותר מאשר אלו של משתמשי תחבורה ציבורית ואלה חזקים מעט יותר מאשר הנהגים. אנשים שמשתמשים ב[[תחבורה פעילה]] - רוכבים והולכי רגל , מתייחסים בחיוב ליוממות שלהם לעבודה ומתייחסים לכך כאל חוויה חיובית שמערבת התרגשות והרגעות. חווית ההרגעות חזקה יותר בקרב הולכי רגל ואילו רוכבי האופניים חווים יותר ריגוש. נהגים מתייחסים לנסיעה בצורה נייטרלית. ייתכן כי הדבר קשור לכך שנהיגה נתפסת כ"צורה נורמלית" של התחבורה עבורם והיא נתפסת לכן כהעדר כל רגש. נסיעה באוטובוס נתפסת כחוויה בעלות השלכות שליליות. לפחות לאנשים משכילים בבריטניה, אין הבדלים מהותיים ב[[סביבתנות|תפיסת עולם סביבתית]] בין משתמשים של אמצעי תחבורה שונים. [http://www.citylab.com/commute/2015/09/why-cyclists-form-stronger-commuting-habits-than-drivers/403069/]
Gregory Owen Thomas ו-Ian Walker ביצעו מחקר בקרב 1600 סטודנטים בריטים באוניברסטית BATH ופרסמו אותו בשנת 2015.[http://www.sciencedirect.com/science/article/pii/S1369847815001205] הם מצאו כי הרגלי היוממות של רוכבי אופניים הם חזקים מעט יותר מאשר אלו של משתמשי תחבורה ציבורית ואלה חזקים מעט יותר מאשר הנהגים. אנשים שמשתמשים ב[[תחבורה פעילה]] - רוכבים והולכי רגל , מתייחסים בחיוב ליוממות שלהם לעבודה ומתייחסים לכך כאל חוויה חיובית שמערבת התרגשות והרגעות. חווית ההרגעות חזקה יותר בקרב הולכי רגל ואילו רוכבי האופניים חווים יותר ריגוש. נהגים מתייחסים לנסיעה בצורה נייטרלית. ייתכן כי הדבר קשור לכך שנהיגה נתפסת כ"צורה נורמלית" של התחבורה עבורם והיא נתפסת לכן כהעדר כל רגש. נסיעה באוטובוס נתפסת כחוויה בעלות השלכות שליליות. לפחות לאנשים משכילים בבריטניה, אין הבדלים מהותיים ב[[סביבתנות|תפיסת עולם סביבתית]] בין משתמשים של אמצעי תחבורה שונים. [http://www.citylab.com/commute/2015/09/why-cyclists-form-stronger-commuting-habits-than-drivers/403069/]
==עלויות כלכליות של יוממות==
==עלויות כלכליות של יוממות==
ליוממות , ובעיקר ליוממות רכב יש עלויות כלכליות גבוהות. ניתן לחלק עלות זו לכמה חלקים:
ליוממות , ובעיקר ליוממות רכב יש עלויות כלכליות גבוהות. ניתן לחלק עלות זו לכמה חלקים:
* העלות הישירה למשתמש של הוצאות הקשורות ביוממות (כמו המחיר של כרטיס נסיעה ברכבת, ומחיר הדלק לצרכן).
* העלות הישירה הגלויה למשתמש של הוצאות הקשורות ביוממות (כמו המחיר של כרטיס נסיעה ברכבת, מחיר הדלק)
* עליות סמויות - עלויות שמוטלות על הנוסע בעתיד ולא בהווה (כמו פגיעה בבריאותו עקב חשיפה ל[[זיהום אוויר]] או עקב [[אורח חיים יושבני|מחסור בפעילות גופנית]]). עלויות החזקת רכב פרטי שהמשתמש לא תמיד ער להן - כמו פחת, בלאי, ביטוח, מיסוי ועלות הריבית.
* עליות סמויות - עלויות שמוטלות על הנוסע אבל לא בהווה אלא בעתיד (כמו פגיעה בבריאותו עקב חשיפה ל[[זיהום אוויר]] או עקב מחסור בפעילות גופנית). עלויות החזקת רכב פרטי כמו פחת ובלאי.
* העלויות של זמן הנסיעה - כאשר אדם נוסע בנסיעות יוממות הוא בדרך כלל לא עוסק בפנאי או בעבודה. עלויות אלה גבוהות יותר לאנשים עסוקים יותר ולאנשים שמרוויחים כמות גדולה כסף. לכן אנשים עובדים ובמיוחד הורים לילדים צעירים הם בעלי עלויות עבודה גבוהים יותר לעומת פנסיונרים לדוגמה.
* [[עלויות חיצוניות]] של יוממות - עלויות שמוטלות על החברה כולה - כמו [[פקקי תנועה]], [[זיהום אוויר]], [[תאונות דרכים]], ייקור מחירי הקרקע בגלל הפקעת שטחים למגרשי חנייה ולכבישים, [[זיהום מים]], [[רעש]], פגיעה באיכות החיים העירונית (בגלל פגיעה ביכולת משחק בעיר לדוגמה) ועוד.
* [[עלויות חיצוניות]] של יוממות - עלויות שמוטלות על החברה כולה - כמו [[פקקי תנועה]], [[זיהום אוויר]], [[תאונות דרכים]], ייקור מחירי הקרקע בגלל הפקעת שטחים ל[[חניה|מגרשי חנייה]], לחניה ברחוב ולכבישים, [[זיהום מים]], [[רעש]], פגיעה באיכות החיים העירונית (בגלל פגיעה ביכולת משחק בעיר לדוגמה) ועוד.
בגלל העלויות של זמן הנסיעה, אנשים רבים, בעיקר כאלה שהכנסתם גבוה יותר, בוחרים לנסוע במכונית פרטית גם אם היא יקרה יותר מתחבורה ציבורית. לבעלי ההכנסה גבוה יותר, אובדן של שעת עבודה הוא יקר יותר - ולכן משתלם להם פעמים רבות יותר להשקיע באמצעי תחבורה יקר יותר, בנסיון לחסוך בזמן הנסיעה. בחירה מחודשת בתחבורה ציבורית לצרכי יוממות היא הגיונית רק אם היא במסגרת תעדוף של תחבורה ציבורית (לדוגמה [[BRT]]) ואולי גם הפליה לרעה של הרכב הפרטי.
בגלל העלויות של זמן הנסיעה, אנשים רבים, בעיקר כאלה שהכנסתם גבוה יותר, בוחרים לנסוע במכונית פרטית גם אם היא יקרה יותר מתחבורה ציבורית. לבעלי ההכנסה גבוה יותר, אובדן של שעת עבודה הוא יקר יותר - ולכן משתלם להם פעמים רבות יותר להשקיע באמצעי תחבורה יקר יותר, בנסיון לחסוך בזמן הנסיעה. בחירה מחודשת בתחבורה ציבורית לצרכי יוממות היא הגיונית רק אם היא במסגרת תעדוף של תחבורה ציבורית (לדוגמה [[BRT]]) ואולי גם הפליה לרעה של הרכב הפרטי.
פתרון שוק לנושא היוממות, לאו דווקא יתן פתרון [[יעילות פארטו|יעיל]] או אופטימלי מבחינת מהירות, או אנרגיה לבעיות יוממות בגלל קיומן של [[עלויות חיצוניות]] רבות הנגרמות עקב שימוש ב[[רכב פרטי]] - עלויות שפרושן שהחברה מסבסדת בצורות רבות את השימוש ב[[רכב פרטי]], גורמות לכך שמספר גדול יותר של אנשים משתמשים ברכב פרטי למטרות יוממות לעומת מצב של הפנמת עלויות ו[[שוק משוכלל]].
פתרון [[שוק חופשי|שוק]] לנושא היוממות, לאו דווקא יתן פתרון [[יעילות פארטו|יעיל]] או אופטימלי מבחינת מהירות, או אנרגיה לבעיות יוממות בגלל קיומן של [[עלויות חיצוניות]] רבות הנגרמות עקב שימוש ב[[רכב פרטי]] - עלויות שפרושן שהחברה מסבסדת בצורות רבות את השימוש ב[[רכב פרטי]], גורמות לכך שמספר גדול יותר של אנשים משתמשים ברכב פרטי למטרות יוממות לעומת מצב של [[הפנמת עלויות]] ו[[שוק משוכלל]].
בעיה נוספת היא שהקצאת המרחב הציבורי ותכנונו אינה דבר שהוא בידי הצרכן הבודד - כך שבמקום שבו יש תכנון מוטה רכב פרטי, מהיר יותר להגיע ממקום למקום ברכב פרטי, בעוד שבמקום שבו יש תכנון מוטה לכיוון של תחבורה ציבורית ([[קוריטיבה]] לדוגמה) שימוש בתחבורה זו הוא מהיר יותר.
בעיה נוספת היא שהקצאת המרחב הציבורי ותכנונו אינה דבר שהוא בידי הצרכן הבודד אלא בידי רשויות המקבלות החלטה ריכוזית פוליטית. דבר זה נובע מבעיות תשתית והשפעות חיצוניות רבות הקיימות לגבי ערים ומקשות ניהול מבוזר של תשתיות. בערים רבות בעולם יש מגמות של [[פרבור]] או של [[תכנון מוטה רכב פרטי]] - לדוגמה הספקה של חנייה חינם לתושבי העיר, בניה בצפיפות נמוכה, בניית הרחובות בדגם של עץ רחובות היררכי (רחובות שקטים מובילים לרחובות ראשיים יותר ואין תנועה חוצה של השכונה), [[הפרדת שימושי קרקע]], קיצור זמני הרמזורים להולכי הרגל ועוד. כתוצאה מכך, האופציה המהירה והנוחה ביותר למשתמשים רבים היא המכונית הפרטית - האוטובוסים תקועים בפקקים של המכוניות והאופניים מאויימים על ידי המכוניות. לעומת זאת שבו יש [[תכנון מוטה תחבורה ציבורית]] ([[קוריטיבה]] לדוגמה) שימוש בתחבורה זו הוא מהיר יותר ובמקומות של תכונן מתאים לרכיבת אופניים (כמו [[תחבורת אופניים בהולנד|הולנד]]) שימוש באופניים הוא בטוח ולעיתים קרובות יותר מהיר לעומת שימוש במכונית.
פרוש של דבר זה הוא שקיים "מינימום מקומי" או [[נעילה טכנולוגית]] בשימוש במכוניות ליוממות - כל עוד אחוז מסויים מתושבי העיר משתמשים במכונית ניתנת להן העדפה בתכנון, ולכן זהו אמצעי מהיר יותר יחסית לתחבורה ציבורית, כאשר אחוז מסויים מתושבי העיר עובר ל[[תחבורה ציבורית]] ואמצעים אחרים, אין בכך בהתחלה שיפור משמעותי במצבם והם עלולים לחזור להשתמש במכוניות. רק כאשר יש מעבר של אחוז גבוה מהתושבים לתחבורה ציבורית וכתוצאה מכך [[פיתוח מוטה תחבורה ציבורית]], מתהפכת המגמה, ואז מתקצרים גם זמני היוממות לעומת המצב של יוממות מכוניות. בדרך כלל זמני הנסיעה מתקצרים והעלות הכלכלית יורדת - גם לעומת המינימום המקומי של נסיעה במכונית במצב של פיתוח מוטה רכב פרטי (כלומר זהו "מינימום מוחלט").
==יוממות בישראל==
{{הפניה לערך מורחב|תחבורה בישראל}}
בישראל קיימים נתונים על הגעה לעבודה, דבר שמהווה חלק מהנתונים על יוממות ומתעלם מהגעה יומיומית למקומות לימוד. נכון לשנת 2003, 7% מהשכירים והעצמאיים עבדו בשנת 2003 מהבית. מתוך 93% שלא עבדו מהבית, הגיעו 61% מהעובדים לעבודה ברכב, 14% באוטובוסים ציבוריים, 1% ברכבת ו-1% במונית (סה"כ 16% בתחבורה ציבורית), 6% בהסעות של מקומות העבודה, 13% [[הולכי רגל|בהליכה ברגל]] ו-3% באופנוע או באופניים.<ref name="brandman2003">[http://www.brandman.co.il/articles.php?articleid=157&%D7%A1%D7%A7%D7%A8%20%D7%91%D7%A0%D7%95%D7%A9%D7%90%20%D7%9E%D7%A8%D7%97%D7%A7%20%D7%A0%D7%A1%D7%99%D7%A2%D7%94%20%D7%9C%D7%A2%D7%91%D7%95%D7%93%D7%94%20%282003%29 סקר בנושא מרחק נסיעה לעבודה], מכון ברנדמן 2003.</ref>
מתוך 93% המועסקים שעובדים מחוץ לבית, העריכו העובדים בשנת 2003 את המרחק למקום העבודה שלהם כ-16 ק"מ בממוצע. שליש מהם עובדים ברדיוס של 5 ק"מ מהבית, שליש ברדיוס של 6-20 ק"מ מהבית ושליש במרחק של 20 ק"מ ומעלה.<ref name="brandman2003"/>
==ראו גם==
==ראו גם==