שינויים

   

   

===גישת שיווי משקל===

===גישת שיווי משקל===

גישת '''שיווי המשקל''' או '''הגישה האקסוגנית''' או '''הרחבה אימפולסיבית''' - שבה הפרעה מקרית חיצונית נכפית על מערכת של משוואות דיפרנציאליות לינאריות ודיטרמניסטיות המתארות את היחסים הדינמיים בין משתנים כלכליים. במודלים אלה יש הנחה כי הפתרון של המערכת הדטרמיניסטית הוא יחיד ויציב. מסיבה זו גאות ושפל מתרחשים סביב שיווי משקל (כללי) יציב, בעוד שהתנודות עצמן הן תהליך קבוע ומקרי (סטכוסטי). מודלים מרכזיים מאסכולה זו כוללים את המודל של לוקאס (1975), קידלנד ופרסקוט (1982) (Kydland and Prescott ), ואת המודל הקיינסיאני החדש של טיילור (1980).

גישת '''שיווי המשקל''' או '''הגישה האקסוגנית''' או '''הרחבה אימפולסיבית''' - שבה הפרעה מקרית חיצונית נכפית על מערכת של משוואות דיפרנציאליות לינאריות ודטרמניסטיות המתארות את היחסים הדינמיים בין משתנים כלכליים. במודלים אלה יש הנחה כי הפתרון של המערכת הדטרמיניסטית הוא יחיד ויציב. מסיבה זו גאות ושפל מתרחשים סביב שיווי משקל (כללי) יציב, בעוד שהתנודות עצמן הן תהליך קבוע ומקרי (סטכוסטי). מודלים מרכזיים מאסכולה זו כוללים את המודל של לוקאס (1975), קידלנד ופרסקוט (1982) (Kydland and Prescott ), ואת המודל הקיינסיאני החדש של טיילור (1980).

גישה זו היא המקובלת כיום (2008) על רוב הכלכלנים בתחום, אך יש לה בעיות. קשה לדוגמה להסביר מדוע זעזועים קטנים גורמים לתנודות גדולות. טיעון ידוע הוא לדוגמה זה של מחזור עסקים ריאלי בריבוי סקטורים (Long and Plosser, 1983). ככל שמכלילים בניתוח יותר סקטורים עסקיים או תעשיות, צריכה התנודתיות המצרפית לשאוף לאפס מהר מאוד. דבר זה נובע מחוק המספרים הגדולים (חוק מתמטי לגבי התנהגות של מספר רב של הסתברויות לא קשורות), והוא נשען על ההנחות כי כל סקטור מושפע מעת לעת ממחזורים יחודיים לו, שמתפלגים בצורה דומה אך בלתי קשורים זה לזה. היות ומחזורים חיוביים ושליליים מבטלים זה את השפעתו של זה, בכלכלה המורכבת מ-N סקטורים שכל אחד מהם הוא בערך 1\N מהתמ"ג - התנודה הכוללת צריכה לשאוף לאפס בקצב של 2 בחזקת N (לוקאס 1981).  

גישה זו היא המקובלת כיום (2008) על רוב הכלכלנים בתחום, אך יש לה בעיות. קשה לדוגמה להסביר מדוע זעזועים קטנים גורמים לתנודות גדולות. טיעון ידוע הוא לדוגמה זה של מחזור עסקים ריאלי בריבוי סקטורים (Long and Plosser, 1983). ככל שמכלילים בניתוח יותר סקטורים עסקיים או תעשיות, צריכה התנודתיות המצרפית לשאוף לאפס מהר מאוד. דבר זה נובע מחוק המספרים הגדולים (חוק מתמטי לגבי התנהגות של מספר רב של הסתברויות לא קשורות), והוא נשען על ההנחות כי כל סקטור מושפע מעת לעת ממחזורים יחודיים לו, שמתפלגים בצורה דומה אך בלתי קשורים זה לזה. היות ומחזורים חיוביים ושליליים מבטלים זה את השפעתו של זה, בכלכלה המורכבת מ-N סקטורים שכל אחד מהם הוא בערך 1/N מהתמ"ג - התנודה הכוללת צריכה לשאוף לאפס בקצב של 2 בחזקת N (לוקאס 1981).  

זאת ועוד, תחת הנחות כלליות למדי, בנייה כזו של הסקטורים צפויה למתן השפעות של זעזועים בעקבות קשר של ביקוש לגורמי ייצור בין התעשיות (Dupor, 1999). לכן, כדי שמודל מחזור עסקים נאו קלאסי מרובה סקטורים יהיה מסוגל לדמות תנודות מצרפיות גדולות דומות לאלו המתקיימות במציאות, יש צורך ללכת לזעזועים חיצוניים מצרפיים - אך דבר זה נדחה בצורה חזקה על ידי הראיות האמפיריות.

זאת ועוד, תחת הנחות כלליות למדי, בנייה כזו של הסקטורים צפויה למתן השפעות של זעזועים בעקבות קשר של ביקוש לגורמי ייצור בין התעשיות (Dupor, 1999). לכן, כדי שמודל מחזור עסקים נאו קלאסי מרובה סקטורים יהיה מסוגל לדמות תנודות מצרפיות גדולות דומות לאלו המתקיימות במציאות, יש צורך ללכת לזעזועים חיצוניים מצרפיים - אך דבר זה נדחה בצורה חזקה על ידי הראיות האמפיריות.

מודלים מפורסמים של גישה זו הם של קלדור (1940) ושל גודווין (1967).

מודלים מפורסמים של גישה זו הם של קלדור (1940) ושל גודווין (1967).

הגישה האנדוגנית, כמו גם הגישה האקסוגנית סובלת מכך שהיא הופכית לגמרי במימד הזמן. מי שיודע את התנאים המדוייקים יכול לחזות את העתיד או לחלופין לשחזר את ההיסטוריה. דבר זה פרושו שאין חשיבות להיסטוריה, והוא מפר את התנאי הפיזיקלי של [[כל דבר הוא הפיך|אי הופכיות בזמן]].

הגישה האנדוגנית, כמו גם הגישה האקסוגנית סובלת מכך שהיא הופכית לגמרי במימד הזמן. מי שיודע את התנאים המדוייקים יכול לחזות את העתיד או לחלופין לשחזר את ההיסטוריה. דבר זה פירושו שאין חשיבות להיסטוריה, והוא מפר את התנאי הפיזיקלי של [[כל דבר הוא הפיך|אי הופכיות בזמן]].

==ביקורת==

==ביקורת==

* מחזור קיטשין (Kitchin inventory cycle)-  כל 3-5 שנים שהוצע על ידי Joseph Kitchin

* מחזור קיטשין (Kitchin inventory cycle)-  כל 3-5 שנים שהוצע על ידי Joseph Kitchin

* מחזור ג'וגלר של השקעה קבוע (Juglar fixed investment cycle)- כל 7-11 שנים, על שמו של Clement Juglar

* מחזור ג'וגלר של השקעה קבוע (Juglar fixed investment cycle)- כל 7-11 שנים, על שמו של Clement Juglar

* מחזור השקעה בתשתיות של קוזנץ ( Kuznets infrastructural investment cycle)- כל 15-25 שנה - שהוצא על ידי [[סימון קוזנץ]].  

* מחזור השקעה בתשתיות של קוזנץ ( Kuznets infrastructural investment cycle)- כל 15-25 שנה - שהוצע על ידי [[סימון קוזנץ]].  

* מחזור הגל של קונדרטיפ (Kondratieff wave)  -כל 45-60 שנה על שמו של Nikolai Kondratieff

* מחזור הגל של קונדרטיפ (Kondratieff wave)  -כל 45-60 שנה על שמו של Nikolai Kondratieff

* מחזור פורסטר (Forrester cycles) - כל 200 שנה - שהוצע על ידי [[ג'י פורסטר]].  

* מחזור פורסטר (Forrester cycles) - כל 200 שנה - שהוצע על ידי [[ג'י פורסטר]].  

==מחזור ג'וגלר==

==מחזור ג'וגלר==

מחזור ג'וגלר, שלפעמים כשעוסקים במחזור עסקים הכוונה היא בעיקר עליו, מציע כי שגשוג כלכלי והתאוששות קשורים לעליה בפריון העבודה, בבטחון הצרכנים, בביקוש המצרפי ובמחירים. במחזורים לפני מלחמת העולם השנייה, או זה שהיה בסוף שנות ה-90 בארצות הברית, תקופות הצמיחה נגמרו בסופו של דבר ב[[כשל שוק]] של השקעות ספקולטיביות שנבנו על סמך בועה של ביטחון שבסופו של דבר התפוצצה. במחזורים אלה, תקופות של קפאון או התכווצות משקפות התמוטטות של יוזמות שכשלו כאשר משאבים מועברים בידי השוק מכוחות פחות יצרניים לאלו שהם בעלי פריון גבוה יותר. מחזורים בין 1945 ל-1990 בארצות הברית היו בדרך כלל מוגבלים יותר והתקיימו בעקבות אירועים פוליטיים כמ מדיניות פיסקלית או מדיניות מוניטרית. ייצוב אוטומי בעקבות תקציב הממשלה עזר לשבור את המחזור אפילו ללא פעולה מודעת של מקבלי ההחלטות.  

מחזור ג'וגלר, שלפעמים כשעוסקים במחזור עסקים הכוונה היא בעיקר עליו, מציע כי שגשוג כלכלי והתאוששות קשורים לעליה בפריון העבודה, בבטחון הצרכנים, בביקוש המצרפי ובמחירים. במחזורים לפני מלחמת העולם השנייה, או זה שהיה בסוף שנות ה-90 בארצות הברית, תקופות הצמיחה נגמרו בסופו של דבר ב[[כשל שוק]] של השקעות ספקולטיביות שנבנו על סמך בועה של ביטחון שבסופו של דבר התפוצצה. במחזורים אלה, תקופות של קיפאון או התכווצות משקפות התמוטטות של יוזמות שכשלו כאשר משאבים מועברים בידי השוק מכוחות פחות יצרניים לאלו שהם בעלי פריון גבוה יותר. מחזורים בין 1945 ל-1990 בארצות הברית היו בדרך כלל מוגבלים יותר והתקיימו בעקבות אירועים פוליטיים כמו מדיניות פיסקלית או מדיניות מוניטרית. ייצוב אוטומטי בעקבות תקציב הממשלה עזר לשבור את המחזור אפילו ללא פעולה מודעת של מקבלי ההחלטות.  

כינוי עממי למשברים בקבועי זמן אלה היה "משבר העשור" "decennial crisis" הכינוי הוטבע בזמן [[השפל הגדול]] בעקבות הדימיון בפניקה הציבורית בלונדון של 1825 שהתחרשה 10 שנים לאחר סופן של המלחמות הנפולאוניות, והובילה לפשיטת רגל של בנקים, לבין הפניקה של "יום שני השחור" שהתרחש 10 שנים לאחר תום מלחמת העולם הראשונה, שבסופה ארצות הברית שילמה את הוצאות המלחמה. עם זאת לאחר מלחמת העולם השניה המקבילה הקרובה ביותר היתה המיתון של 1958.  

כינוי עממי למשברים בקבועי זמן אלה היה "משבר העשור" "decennial crisis" הכינוי הוטבע בזמן [[השפל הגדול]] בעקבות הדימיון בפניקה הציבורית בלונדון של 1825 שהתחרשה 10 שנים לאחר סופן של המלחמות הנפולאוניות, והובילה לפשיטת רגל של בנקים, לבין הפניקה של "יום שני השחור" שהתרחש 10 שנים לאחר תום מלחמת העולם הראשונה, שבסופה ארצות הברית שילמה את הוצאות המלחמה. עם זאת לאחר מלחמת העולם השניה המקבילה הקרובה ביותר היתה המיתון של 1958.