שינויים

'''הולכי רגל בישראל''' הם [[הולכי רגל]] ב[[מדינת ישראל]] כחלק מה[[תחבורה בישראל]]. למרות שהליכה ברגל היא הדרך הטבעית והבטוחה לתנועה, ויש לה יתרונות בריאותיים וסביבתיים רבים, [[תכנון עירוני מוטה מכוניות]] גרם לכך שבישראל יש אחוז שיעור הפגעות גבוה של הולכי רגל ב[[תאונות דרכים]] - כ 30% ממקרי המוות בתאונות דרכים בישראל הם של הולכי רגל שנדרסו. בתאונות דרכים בישראל כ-100 הולכי רגל נדרסים למוות בשנה, יש כ-2900 פצועים מתוכם 500 פצועים קשים. סה"כ נפגעים בתאונות דרכים בישראל לפחות 3000 הולכי רגל בכל שנה. למרות שיש ירידה בכמות הנפגעים הכללית בתאונות דרכים בישראל, אין ירידה דומה בכמות הנפגעים בקרב הולכי הרגל.  

'''הולכי רגל בישראל''' הם [[הולכי רגל]] ב[[מדינת ישראל]] כחלק מה[[תחבורה בישראל]]. למרות שהליכה ברגל היא הדרך הטבעית והבטוחה לתנועה, ויש לה יתרונות בריאותיים וסביבתיים רבים, [[תכנון עירוני מוטה מכוניות]] גרם לכך שבישראל יש אחוז שיעור היפגעות גבוה של הולכי רגל ב[[תאונות דרכים]] - כ-30% ממקרי המוות בתאונות דרכים בישראל הם של הולכי רגל שנדרסו. בתאונות דרכים בישראל כ-100 הולכי רגל נדרסים למוות בשנה, יש כ-2900 פצועים מתוכם 500 פצועים קשים. סה"כ נפגעים בתאונות דרכים בישראל לפחות 3000 הולכי רגל בכל שנה. למרות שיש ירידה בכמות הנפגעים הכללית בתאונות דרכים בישראל, אין ירידה דומה בכמות הנפגעים בקרב הולכי הרגל.  

==תכנון עירוני והשפעתו על הנוחות והבטיחות של הולכי הרגל==

==תכנון עירוני והשפעתו על הנוחות והבטיחות של הולכי הרגל==

===תכנון עירוני מסורתי===

===תכנון עירוני מסורתי===

התכנון העירוני המסורתי שהיה נהוג במשך אלפי שנים, הוא [[איזור ידידותי להולכי רגל|תכנון המתאים להולכי רגל]]. [[עיר|הערים]] כ[[מוסד חברתי|המצאה חברתית]], איפשרו מפגש ספונטני בין אנשים, רעיונות וסחורות ומרחב קומפקטי ונוח שבו ניתן להגיע בקלות ובמהירות למוצרים ולשירותים עירוניים על ידי הליכה רגלית. בהתאם לכך העיצוב העירוני המסורתי , שניתן לראות במקומות כמו העיר העתיקה בירושלים, יפו העתיקה, עכו העתיקה, ועוד הוא עיצוב עירוני שמותאם להולכי רגל:  רוב הרחובות הם רחובות צרים, נבנו בתים מרובי קומות בצפיפות מגורים ועסקים גבוהה, פעילות עסקית כמו בתי ממכר לאוכל, כלים ושירותים עירוניים אחרים מוקמו בתוך שכונות מגורים - [[עירוב שימושי קרקע]]. בערים חמות רחובות צרים מספקים צל להולכי הרגל, וצל סופק גם על ידי גגונים ו/או [[עצים בעיר]]. מימי הרומאים (המצאת הקראדו) משתמשים ברחובות שבהם יש עמודים כדי לספק צל והגנה מגשם להולכי הרגל.  

התכנון העירוני המסורתי שהיה נהוג במשך אלפי שנים, הוא [[איזור ידידותי להולכי רגל|תכנון המתאים להולכי רגל]]. [[עיר|הערים]] כ[[מוסד חברתי|המצאה חברתית]], איפשרו מפגש ספונטני בין אנשים, רעיונות וסחורות ומרחב קומפקטי ונוח שבו ניתן להגיע בקלות ובמהירות למוצרים ולשירותים עירוניים על ידי הליכה רגלית. בהתאם לכך העיצוב העירוני המסורתי, שניתן לראות במקומות כמו העיר העתיקה בירושלים, יפו העתיקה, עכו העתיקה, ועוד הוא עיצוב עירוני שמותאם להולכי רגל:  רוב הרחובות הם רחובות צרים, נבנו בתים מרובי קומות בצפיפות מגורים ועסקים גבוהה, פעילות עסקית כמו בתי ממכר לאוכל, כלים ושירותים עירוניים אחרים מוקמו בתוך שכונות מגורים - [[עירוב שימושי קרקע]]. בערים חמות רחובות צרים מספקים צל להולכי הרגל, וצל סופק גם על ידי גגונים ו/או [[עצים בעיר]]. מימי הרומאים (המצאת הקארדו) משתמשים ברחובות שבהם יש עמודים כדי לספק צל והגנה מגשם להולכי הרגל.  

===תכונן מוטה מכוניות ועויין להולכי רגל ===

===תכונן מוטה מכוניות ועויין להולכי רגל ===

בערים עתיקות קשה יותר להתאים את העיר למכוניות, ויש צורך ביותר "התאמות" של העיר - נוהג נפוץ הוא לצמצם את המדרכה לטובת נתיבי נסיעה וחניה ברחוב לרכב הפרטי. בגלל תופעת [[ביקוש מושרה]] ו[[פרבור]] כמות הכבישים ו[[חניה|מקומות החניה]] אינה מספיקים לרכב הפרטי במרכזי הערים, ולכן יש לחץ מתמיד להכשיר עוד מקומות חניה ולהרחיב עוד את הכבישים. הדבר גורם להצרה נוספת של המדרכות, ולאישור או העלמת עין מרכבים שעומדים על המדרכות. במקומות רבים בעיר המדרכה היא צרה, או מלאה מכשולים, לדוגמה פחי אשפה, כיסאות של מסעדות, עמודים ועוד. במקרים רבים חונות מכוניות על המדרכה ומאלצות את הולכי הרגל, ובעיקר כאלה עם עגלות ילדים, או הליכונים לרדת לכביש. המצב אבסורדי במיוחד במקרים של הורים שחונים על המדרכה כדי לאסוף  את הילד שלהם מהגן, ומאלצים הורים אחרים לרדת עם עגלותיהם אל הכביש.  

בערים עתיקות קשה יותר להתאים את העיר למכוניות, ויש צורך ביותר "התאמות" של העיר - נוהג נפוץ הוא לצמצם את המדרכה לטובת נתיבי נסיעה וחניה ברחוב לרכב הפרטי. בגלל תופעת [[ביקוש מושרה]] ו[[פרבור]] כמות הכבישים ו[[חניה|מקומות החניה]] אינה מספיקים לרכב הפרטי במרכזי הערים, ולכן יש לחץ מתמיד להכשיר עוד מקומות חניה ולהרחיב עוד את הכבישים. הדבר גורם להצרה נוספת של המדרכות, ולאישור או העלמת עין מרכבים שעומדים על המדרכות. במקומות רבים בעיר המדרכה היא צרה, או מלאה מכשולים, לדוגמה פחי אשפה, כיסאות של מסעדות, עמודים ועוד. במקרים רבים חונות מכוניות על המדרכה ומאלצות את הולכי הרגל, ובעיקר כאלה עם עגלות ילדים, או הליכונים לרדת לכביש. המצב אבסורדי במיוחד במקרים של הורים שחונים על המדרכה כדי לאסוף  את הילד שלהם מהגן, ומאלצים הורים אחרים לרדת עם עגלותיהם אל הכביש.  

בנסיון להקל על [[פקקי תנועה|הפקקים]] ולהזרים מכוניות במהירות הגדולה ביותר, מתכננים עירוניים ומהנדסי תחבורה מתכננים את הרמזורים והצמתים להזרמת נפח גדול ככל האפשר של מכוניות בדקה, דבר שמאריך את זמן ההמתנה של הולכי הרגל. לשם דוגמה על פי מדידה אחת בשנת 2014, הולכי רגל נדרשו ל- 3.5 דקות לחצות את רחוב ז'בוטינסיקי בפתח תקווה.  

בניסיון להקל על [[פקקי תנועה|הפקקים]] ולהזרים מכוניות במהירות הגדולה ביותר, מתכננים עירוניים ומהנדסי תחבורה מתכננים את הרמזורים והצמתים להזרמת נפח גדול ככל האפשר של מכוניות בדקה, דבר שמאריך את זמן ההמתנה של הולכי הרגל. לשם דוגמה על פי מדידה אחת בשנת 2014, הולכי רגל נדרשו ל-3.5 דקות לחצות את רחוב ז'בוטינסקי בפתח תקווה.  

מגמות אלו מתיישבות עם מגמה בחלק מהמדינות המערביות (ארצות הברית לדוגמה) לפיה רוב הולכי הרגל משתייכים ל[[אי שוויון|מעמדות הנמוכים]] ו[[עוני|העניים]] יותר, כמו גם למעמדות אחרים שנדחקים לשוליים כמו נשים, זקנים וילדים, שכולם משתמשים פחות ברכב פרטי ויותר ב[[תחבורה ציבורית]] והליכה ברגל.

מגמות אלו מתיישבות עם מגמה בחלק מהמדינות המערביות (ארצות הברית לדוגמה) לפיה רוב הולכי הרגל משתייכים ל[[אי שוויון|מעמדות הנמוכים]] ו[[עוני|העניים]] יותר, כמו גם למעמדות אחרים שנדחקים לשוליים כמו נשים, זקנים וילדים, שכולם משתמשים פחות ברכב פרטי ויותר ב[[תחבורה ציבורית]] והליכה ברגל.

[[קובץ:נפגעים בתאונות דרכים הולכי רגל.PNG|ממוזער|350px|כמות הנפגעים בתאונות דרכים מקרב הולכי הרגל בישראל בשנים 2010-14 לפי דיווחי משטרת ישראל (דיווח חסר לגבי פצועים). למרות שיש ירידה בכלל כמות ההרוגים והנפגעים בתאונות דרכים בישראל, אין ירידה דומה בקרב הולכי רגל.]]

[[קובץ:נפגעים בתאונות דרכים הולכי רגל.PNG|ממוזער|350px|כמות הנפגעים בתאונות דרכים מקרב הולכי הרגל בישראל בשנים 2010-14 לפי דיווחי משטרת ישראל (דיווח חסר לגבי פצועים). למרות שיש ירידה בכלל כמות ההרוגים והנפגעים בתאונות דרכים בישראל, אין ירידה דומה בקרב הולכי רגל.]]

לפי נתוני הלמ"ס המבוססים על דיווחי המשטרה, בשנים 2010-15 נפגעו בישראל בממוצע כ-3000 הולכי רגל בתאונות דרכים בכל שנה. 102 הולכי רגל נהרגו, כ-500 הולכי רגל נפצעו באורח קשה וכ 2400 הולכי רגל נפצעו באורח קל.<ref name="cbs_gen">[http://www.cbs.gov.il/reader/transport/accidents.html תאונות דרכים עם נפגעים - מחולל לוחות - גרסה שניה] הרשות לבטיחות בדרכים, [[הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה]]</ref> הנתונים על הפצועים מבוססים על דיווחי המשטרה, אך ממחקרי הרשות לבטיחות בדרכים עולה כי רק חלק מהפציעות בתאונות דרכים מדווח למשטרה, וכי נתונים הקיימים מאשפוזים בבתי חולים ומחברות ביטוח מצביעים על כמות פצועים גבוה יותר. מחקר מאת  מלכה אביצור, וגליה ביגמן מהמרכז לחקר טראומה ורפואה דחופה שבמכון גרטנר, פורסם על ידי עמותת "אור ירוק" בשנת 2015. המחקר מצא פערים ניכרים בין דיווחי הלמ"ס לבין כמות הפצועים בבתי חולים. בשנים 2003-2005 כלל רישום הטראומה הלאומי (ITR) אשפוזים ב-10 בתי חולים, ומספר הפצועים קשה בתאונות דרכים היה 6,302 בממוצע לשנה, ממוצע הולכי הרגל שנפצעו קשה באותה תקופה היה 1,522. בנתוני הלמ"ס לאותה תקופה – ממוצע הפצועים קשה לשנה מגיע ל-2,401 וממוצע הולכי הרגל שנפצעו קשה מגיע ל-738. מכאן שבנתוני רישום הטראומה רשומים סה"כ פי 2.6 יותר פצועים קשה בכלל סוגי התאונות, ופי 2.1 הולכי רגל פצועים קשה בהשוואה לנתוני הלמ"ס. החוקרות מציינות כי ידוע שנתוני הרישום ה חלקיים, ולפיכך זהו אפילו אומדן חסר.<ref>[http://www.oryarok.org.il/newsletter.php?p=668 פערים של 260% בין נתוני הלמ"ס ודיווחי מערכת הבריאות לגבי מספר הפצועים בתאונות דרכים]על הדרך , עלון המידע של אור ירוק, גליון מס' 45, יוני 2015  </ref> מכאן ניתן להעריך כי לפחות 1000 הולכי נפצעו קשה בכל שנה בשנים 2010-15 , מספר הפצועים שנפגעו בצורה קלה היה לפחות 4800 וסה"כ נפצעו לפחות 6000 הולכי רגל בשנה.  

לפי נתוני הלמ"ס המבוססים על דיווחי המשטרה, בשנים 2010-15 נפגעו בישראל בממוצע כ-3000 הולכי רגל בתאונות דרכים בכל שנה. 102 הולכי רגל נהרגו, כ-500 הולכי רגל נפצעו באורח קשה וכ-2400 הולכי רגל נפצעו באורח קל.<ref name="cbs_gen">[http://www.cbs.gov.il/reader/transport/accidents.html תאונות דרכים עם נפגעים - מחולל לוחות - גרסה שניה] הרשות לבטיחות בדרכים, [[הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה]]</ref> הנתונים על הפצועים מבוססים על דיווחי המשטרה, אך ממחקרי הרשות לבטיחות בדרכים עולה כי רק חלק מהפציעות בתאונות דרכים מדווח למשטרה, וכי נתונים הקיימים מאשפוזים בבתי חולים ומחברות ביטוח מצביעים על כמות פצועים גבוה יותר. מחקר מאת  מלכה אביצור, וגליה ביגמן מהמרכז לחקר טראומה ורפואה דחופה שבמכון גרטנר, פורסם על ידי עמותת "אור ירוק" בשנת 2015. המחקר מצא פערים ניכרים בין דיווחי הלמ"ס לבין כמות הפצועים בבתי חולים. בשנים 2003-2005 כלל רישום הטראומה הלאומי (ITR) אשפוזים ב-10 בתי חולים, ומספר הפצועים קשה בתאונות דרכים היה 6,302 בממוצע לשנה, ממוצע הולכי הרגל שנפצעו קשה באותה תקופה היה 1,522. בנתוני הלמ"ס לאותה תקופה – ממוצע הפצועים קשה לשנה מגיע ל-2,401 וממוצע הולכי הרגל שנפצעו קשה מגיע ל-738. מכאן שבנתוני רישום הטראומה רשומים סה"כ פי 2.6 יותר פצועים קשה בכלל סוגי התאונות, ופי 2.1 הולכי רגל פצועים קשה בהשוואה לנתוני הלמ"ס. החוקרות מציינות כי ידוע שנתוני הרישום ה חלקיים, ולפיכך זהו אפילו אומדן חסר.<ref>[http://www.oryarok.org.il/newsletter.php?p=668 פערים של 260% בין נתוני הלמ"ס ודיווחי מערכת הבריאות לגבי מספר הפצועים בתאונות דרכים]על הדרך, עלון המידע של אור ירוק, גליון מס' 45, יוני 2015  </ref> מכאן ניתן להעריך כי לפחות 1000 הולכי נפצעו קשה בכל שנה בשנים 2010-15, מספר הפצועים שנפגעו בצורה קלה היה לפחות 4800 וסה"כ נפצעו לפחות 6000 הולכי רגל בשנה.  

הולכי הרגל מהווים שליש מבין ההרוגים בתאונות הדרכים בישראל. בהשוואה למדינות ה-OECD ישראל בולטת לרעה בתחום זה, כאשר רק 3 מדינות נמצאות במצב גרוע ממנה. לשם השוואה בהולנד, בלגיה, קנדה ושווייץ אחוז ההרוגים מבין הולכי הרגל עומד על כ-10% מכלל ההרוגים בתאונות דרכים. דבר זה בולט במיוחד על רקע שיעור נמוך יחסית של הרוגים מתאונות דרכים שיש בישראל ביחס למדינות אחרות. [http://rsa.gov.il/MachkarimDoc/tastit2011.pdf]

הולכי הרגל מהווים שליש מבין ההרוגים בתאונות הדרכים בישראל. בהשוואה למדינות ה-OECD ישראל בולטת לרעה בתחום זה, כאשר רק 3 מדינות נמצאות במצב גרוע ממנה. לשם השוואה בהולנד, בלגיה, קנדה ושווייץ אחוז ההרוגים מבין הולכי הרגל עומד על כ-10% מכלל ההרוגים בתאונות דרכים. דבר זה בולט במיוחד על רקע שיעור נמוך יחסית של הרוגים מתאונות דרכים שיש בישראל ביחס למדינות אחרות. [http://rsa.gov.il/MachkarimDoc/tastit2011.pdf]

מתוך הולכי הרגל שנהרגו, כמחצית נפגעו על ידי מכוניות פרטיות ורוב רובם של שאר ההרוגים נהרגו על ידי משאיות, אוטובוסים ורכבי משא קלים (טרנזיט וטנדר). 0.5% נהרגו על ידי אופניים - כעשירית מכמות הולכי הרגל שנהרגו על ידי קטגוריה "אחר, לא ידוע" ומאית לעומת הפגיעה בידי מכוניות פרטיות.  

מתוך הולכי הרגל שנהרגו, כמחצית נפגעו על ידי מכוניות פרטיות ורוב רובם של שאר ההרוגים נהרגו על ידי משאיות, אוטובוסים ורכבי משא קלים (טרנזיט וטנדר). 0.5% נהרגו על ידי אופניים - כעשירית מכמות הולכי הרגל שנהרגו על ידי קטגוריה "אחר, לא ידוע" ומאית לעומת הפגיעה בידי מכוניות פרטיות.  

[[קובץ:התפלגות כלי רכב פוגעים בהולכי רגל בתאונות קטלניות בישראל.PNG|ממוזער|250Px|הפגעות הולכי רגל בישראל בשנים 2010 עד אפריל 2015 בתאונות דרכים קטלניות, בפילוח לפי סוג הרכב שמעורב בתאונה]]  

[[קובץ:התפלגות כלי רכב פוגעים בהולכי רגל בתאונות קטלניות בישראל.PNG|ממוזער|250Px|היפגעות הולכי רגל בישראל בשנים 2010 עד אפריל 2015 בתאונות דרכים קטלניות, בפילוח לפי סוג הרכב שמעורב בתאונה]]  

באופן רשמי מכוניות פרטיות גורמות ל-66% מכלל הפגיעות בקרב הולכי רגל ואופניים ל 0.6%.[http://ecowiki.org.il/wiki/%D7%A7%D7%95%D7%91%D7%A5:%D7%94%D7%AA%D7%A4%D7%9C%D7%92%D7%95%D7%AA_%D7%9B%D7%9C%D7%99_%D7%A8%D7%9B%D7%91_%D7%A4%D7%95%D7%92%D7%A2%D7%99%D7%9D_%D7%91%D7%94%D7%95%D7%9C%D7%9B%D7%99_%D7%A8%D7%92%D7%9C_%D7%91%D7%AA%D7%90%D7%95%D7%A0%D7%95%D7%AA_%D7%93%D7%A8%D7%9B%D7%99%D7%9D_%D7%91%D7%99%D7%A9%D7%A8%D7%90%D7%9C.PNG] אבל היות ותת הדיווח משמעותי יותר ככל שהפציעה פחות חמורה, ניתן להעריך כי אופניים גורמים להרבה יותר מחצי אחוז מהפצועים בקרב הולכי רגל (לפחות 3-4%), וגם הנתח של מכוניות פרטיות הוא גבוה יותר.  

באופן רשמי מכוניות פרטיות גורמות ל-66% מכלל הפגיעות בקרב הולכי רגל ואופניים ל 0.6%.[http://ecowiki.org.il/wiki/%D7%A7%D7%95%D7%91%D7%A5:%D7%94%D7%AA%D7%A4%D7%9C%D7%92%D7%95%D7%AA_%D7%9B%D7%9C%D7%99_%D7%A8%D7%9B%D7%91_%D7%A4%D7%95%D7%92%D7%A2%D7%99%D7%9D_%D7%91%D7%94%D7%95%D7%9C%D7%9B%D7%99_%D7%A8%D7%92%D7%9C_%D7%91%D7%AA%D7%90%D7%95%D7%A0%D7%95%D7%AA_%D7%93%D7%A8%D7%9B%D7%99%D7%9D_%D7%91%D7%99%D7%A9%D7%A8%D7%90%D7%9C.PNG] אבל היות ותת הדיווח משמעותי יותר ככל שהפציעה פחות חמורה, ניתן להעריך כי אופניים גורמים להרבה יותר מחצי אחוז מהפצועים בקרב הולכי רגל (לפחות 3%-4%), וגם הנתח של מכוניות פרטיות הוא גבוה יותר.  

לתכנון העירוני וסדרי העדיפויות בתחבורה יש השפעה מכרעת על בטיחותם של הולכי הרגל. בין היתר הדבר כולל קיצור מרחקי ההליכה על ידי [[עירוב שימושי קרקע]], ותכנון עירוני צפוף, ואכיפה נגד מכוניות החונות על המדרכה ו[[אופניים חשמליים]] הנוסעים בישראל על המדרכות.  

לתכנון העירוני וסדרי העדיפויות בתחבורה יש השפעה מכרעת על בטיחותם של הולכי הרגל. בין היתר הדבר כולל קיצור מרחקי ההליכה על ידי [[עירוב שימושי קרקע]], ותכנון עירוני צפוף, ואכיפה נגד מכוניות החונות על המדרכה ו[[אופניים חשמליים]] הנוסעים בישראל על המדרכות.  

הורדת מהירות התנועה של רכב ממונע בעיר מורידה הן את הסיכוי לתאונה והן את חומרת הפציעה והסיכוי למוות באופן דרסטי. לפי משרד התחבורה הבריטי, בתאונה בה מכונית שנוסעת במהירות של 64 קמ"ש פוגעת בהולך רגל, הסיכוי שלו למות הוא 85%. במהירות של-48 קמ"ש יש סיכוי של 45% שהולך הרגל ימות מהתאונה.  מתחת ל-30 קמ"ש הסיכוי למוות יורד לפחות מ-5% מהמקרים. [http://www.economist.com/node/21528302] רוב התאונות העירוניות בישראל מתרחשות ברחובות שיש בהן מגבלת מהירות נסיעה רשמית של 50 קמ"ש. עם זאת בישראל אין נורמה חברתית של עמידה במהירות נסיעה החוקית ונהגים רבים עוברית את המהירות המותרת הן בנהיגה מחוץ לעיר והן בתוכה. למרות שבישראל יש הנחיות לביצוע [[איזור מיתון תנועה|איזורי מיתון תנועה]] החל מ-2002, יש בה מעט מאד איזורי מיתון תנועה. בתל אביב יש כמה עשרות איזורי מיתון תנועה בעלי הנחייה רשמית אך ללא אמצעי ריסון.  

הורדת מהירות התנועה של רכב ממונע בעיר מורידה הן את הסיכוי לתאונה והן את חומרת הפציעה והסיכוי למוות באופן דרסטי. לפי משרד התחבורה הבריטי, בתאונה בה מכונית שנוסעת במהירות של 64 קמ"ש פוגעת בהולך רגל, הסיכוי שלו למות הוא 85%. במהירות של 48 קמ"ש יש סיכוי של 45% שהולך הרגל ימות מהתאונה.  מתחת ל-30 קמ"ש הסיכוי למוות יורד לפחות מ-5% מהמקרים. [http://www.economist.com/node/21528302] רוב התאונות העירוניות בישראל מתרחשות ברחובות שיש בהן מגבלת מהירות נסיעה רשמית של 50 קמ"ש. עם זאת בישראל אין נורמה חברתית של עמידה במהירות נסיעה החוקית ונהגים רבים עוברית את המהירות המותרת הן בנהיגה מחוץ לעיר והן בתוכה. למרות שבישראל יש הנחיות לביצוע [[איזור מיתון תנועה|איזורי מיתון תנועה]] החל מ-2002, יש בה מעט מאד איזורי מיתון תנועה. בתל אביב יש כמה עשרות איזורי מיתון תנועה בעלי הנחייה רשמית אך ללא אמצעי ריסון.  

רוב הולכי הרגל שנפגעו בתאונות דרכים נפגעים במרחב העירוני. בממוצע לשנים 2010-15, מעל 83% מכלל הנפגעים מקרב הולכי הרגל נפגעו בעיר. 71% מההרוגים, 77% מהפצועים הקשים ו-85% מהפצועים הקלים המדווחים למשטרה נפגעו בעיר.<ref name="cbs_gen"/> תת דיווח של פציעות בתחום גורם לכך שבפועל שיעור הפצועים בתאונות בעיר הוא גבוה יותר. תרחישי ההפגעות ופרופיל הנפגעים שונה בין תאונות עירוניות לבין תאונות לא עירוניות.  

רוב הולכי הרגל שנפגעו בתאונות דרכים נפגעים במרחב העירוני. בממוצע לשנים 2010-15, מעל 83% מכלל הנפגעים מקרב הולכי הרגל נפגעו בעיר. 71% מההרוגים, 77% מהפצועים הקשים ו-85% מהפצועים הקלים המדווחים למשטרה נפגעו בעיר.<ref name="cbs_gen"/> תת דיווח של פציעות בתחום גורם לכך שבפועל שיעור הפצועים בתאונות בעיר הוא גבוה יותר. תרחישי ההפגעות ופרופיל הנפגעים שונה בין תאונות עירוניות לבין תאונות לא עירוניות.  

לפי [[ארגון הבריאות העולמי]], פעילות גופנית מועטה מידי היא גורם מרכזי ל[[השמנה]], והיא מהווה סיכון בריאותי מרכזי במדינות מערביות, שרק ה[[עישון]] מזיק ממנו לבריאות.<ref name="WHO2002">[http://www.euro.who.int/document/e75662.pdf A PHYSICALLY ACTIVE LIFE THROUGH EVERYDAY TRANSPORT] 2002 ארגון הבריאות העולמי</ref> דבר זה מוביל להוצאה של עשרות מיליארדי דולרים על הוצאות בריאותיות.<ref>[http://www.cdc.gov/nccdphp/dnpa/obesity/economic_consequences.htm Overweight and Obesity: Economic Consequences] Centers for Disease Control and Prevention (cdc.gov)</ref> ארגון הבריאות העולמיוארגוני בריאות נוספים רואים ב[[פעילות גופנית]] של לפחות 30 דקות ביום, אמצעי חשוב לשיפור בריאות הציבור, הליכה ברגל (כמו גם [[אופניים|רכיבה על אופניים]] נחשבים על ידם "פעילות מתאימה מאוד" למטרה זו.<ref name="WHO2002"/> גם מספר רצפי פעילות בני 10-15 דקות ביום שמצטברים לחצי שעה לפחות ביום יכולים לספק יתרון בריאותי משמעותי.<ref name="WHO2002"/>

לפי [[ארגון הבריאות העולמי]], פעילות גופנית מועטה מידי היא גורם מרכזי ל[[השמנה]], והיא מהווה סיכון בריאותי מרכזי במדינות מערביות, שרק ה[[עישון]] מזיק ממנו לבריאות.<ref name="WHO2002">[http://www.euro.who.int/document/e75662.pdf A PHYSICALLY ACTIVE LIFE THROUGH EVERYDAY TRANSPORT] 2002 ארגון הבריאות העולמי</ref> דבר זה מוביל להוצאה של עשרות מיליארדי דולרים על הוצאות בריאותיות.<ref>[http://www.cdc.gov/nccdphp/dnpa/obesity/economic_consequences.htm Overweight and Obesity: Economic Consequences] Centers for Disease Control and Prevention (cdc.gov)</ref> ארגון הבריאות העולמיוארגוני בריאות נוספים רואים ב[[פעילות גופנית]] של לפחות 30 דקות ביום, אמצעי חשוב לשיפור בריאות הציבור, הליכה ברגל (כמו גם [[אופניים|רכיבה על אופניים]] נחשבים על ידם "פעילות מתאימה מאוד" למטרה זו.<ref name="WHO2002"/> גם מספר רצפי פעילות בני 10-15 דקות ביום שמצטברים לחצי שעה לפחות ביום יכולים לספק יתרון בריאותי משמעותי.<ref name="WHO2002"/>

פרופסור אי-מין לי (I-Min Lee), מבית הספר לבריאות הציבור באוניברסיטת הרווארד בארצות הברית, פרסמה סדרת מחקרים על תת-פעילות גופנית בירחון The Lancet בשנת 2012. צוות חוקרים בראשותה של פרופסור לי, העריך את כמות התחלואה והתמותה הנגרמים מ[[אורח חיים בישיבה]] ברחבי העולם. לשם כך הם השתמשו בהערכות שמרניות של כמות התחלואה העודפת הנגרמת מתת-פעילות גופנית למחלות לא מדבקות ידועות כמו [[מחלות לב]], [[סוכרת מסוג 2]] ו[[סרטן]] - במיוחד [[סרטן השד]] ו[[סרטן המעי הגס]], שקושרו במחקרים קודמים לאורח חיים יושבני. הם השתמשו בטבלאות של תוחלת חיים כדי לבדוק את ההשפעה על תוחלת החיים בכל מדינה. במאמר שפורסם בירחון The Lancet בשנת 2012 הם מצאו כי אורח חיים יושבני קשור לעודף תחלואה של 6-10% במחלות אלה, ולתמותה של 5.3 מיליון בני אדם בשנה (לעומת 5 מיליון בני אדם שמתים מ[[עישון]]). הפסקת אורח החיים היושבני תוביל להגדלת [[תוחלת החיים בלידה]] של אדם ממוצע בעולם ב- 6 חודשים ו-24 יום. <ref name="Lancet_2012">I-Min Lee, Eric J Shiroma, Felipe Lobelo, Pekka Puska, Steven N Blair, Peter T Katzmarzyk [http://www.thelancet.com/journals/lancet/article/PIIS0140-6736%2812%2961031-9/ Effect of physical inactivity on major non-communicable diseases worldwide: an analysis of burden of disease and life expectancy], The Lancet, Volume 380, Issue 9838, Pages 219 - 229, 21 July 2012 </ref>[http://thecityfix.com/blog/sedentary-lifestyle-kills-more-smoking-exercise-physical-activity-maria-fernanda-cavalcanti/]

פרופסור אי-מין לי (I-Min Lee), מבית הספר לבריאות הציבור באוניברסיטת הרווארד בארצות הברית, פרסמה סדרת מחקרים על תת-פעילות גופנית בירחון The Lancet בשנת 2012. צוות חוקרים בראשותה של פרופסור לי, העריך את כמות התחלואה והתמותה הנגרמים מ[[אורח חיים בישיבה]] ברחבי העולם. לשם כך הם השתמשו בהערכות שמרניות של כמות התחלואה העודפת הנגרמת מתת-פעילות גופנית למחלות לא מדבקות ידועות כמו [[מחלות לב]], [[סוכרת מסוג 2]] ו[[סרטן]] - במיוחד [[סרטן השד]] ו[[סרטן המעי הגס]], שקושרו במחקרים קודמים לאורח חיים יושבני. הם השתמשו בטבלאות של תוחלת חיים כדי לבדוק את ההשפעה על תוחלת החיים בכל מדינה. במאמר שפורסם בירחון The Lancet בשנת 2012 הם מצאו כי אורח חיים יושבני קשור לעודף תחלואה של 6%-10% במחלות אלה, ולתמותה של 5.3 מיליון בני אדם בשנה (לעומת 5 מיליון בני אדם שמתים מ[[עישון]]). הפסקת אורח החיים היושבני תוביל להגדלת [[תוחלת החיים בלידה]] של אדם ממוצע בעולם ב-6 חודשים ו-24 יום. <ref name="Lancet_2012">I-Min Lee, Eric J Shiroma, Felipe Lobelo, Pekka Puska, Steven N Blair, Peter T Katzmarzyk [http://www.thelancet.com/journals/lancet/article/PIIS0140-6736%2812%2961031-9/ Effect of physical inactivity on major non-communicable diseases worldwide: an analysis of burden of disease and life expectancy], The Lancet, Volume 380, Issue 9838, Pages 219 - 229, 21 July 2012 </ref>[http://thecityfix.com/blog/sedentary-lifestyle-kills-more-smoking-exercise-physical-activity-maria-fernanda-cavalcanti/]

לפי החוקרים, [[אורח חיים יושבני|תת פעילות גופנית]] הגדילה ב-6% את עומס התחלואה במחלת לב כלילית (3.2% בדרום מזרח אסיה עד 7.8% במזרח התיכון). ב-7% את עומס התחלואה ב[[סוכרת מסוג 2]] (בין 3.9% ל-9.6%) וב-10% ב[[סרטן השד]] וב 10% ב[[סרטן המעי הגס]] (בין 5.7% עד 13.8%). תת פעילות גופנית תורמת ל-9% (בין 5.1 עד 12.5%) מכלל מקרי המוות בטרם עת ברחבי העולם, או 5.3 מתוך 57 מילון מקרי המוות שניתן למונעם שהתרחשו בשנת 2008. תוחלת החיים היתה גדלה ב-0.68 שנים  (בין 0.41 ל-0.91 שנים). אם ניתן היה להוריד 10% מכלל תת הפעילות הגופנית ב-10% הדרה היה מקטין את מספר מקרי המוות ב 530 אלף בני אדם בשנה. <ref name="Lancet_2012"/>

לפי החוקרים, [[אורח חיים יושבני|תת פעילות גופנית]] הגדילה ב-6% את עומס התחלואה במחלת לב כלילית (3.2% בדרום מזרח אסיה עד 7.8% במזרח התיכון). ב-7% את עומס התחלואה ב[[סוכרת מסוג 2]] (בין 3.9% ל-9.6%) וב-10% ב[[סרטן השד]] וב 10% ב[[סרטן המעי הגס]] (בין 5.7% עד 13.8%). תת פעילות גופנית תורמת ל-9% (בין 5.1 עד 12.5%) מכלל מקרי המוות בטרם עת ברחבי העולם, או 5.3 מתוך 57 מילון מקרי המוות שניתן למונעם שהתרחשו בשנת 2008. תוחלת החיים היתה גדלה ב-0.68 שנים  (בין 0.41 ל-0.91 שנים). אם ניתן היה להוריד 10% מכלל תת הפעילות הגופנית ב-10% הדרה היה מקטין את מספר מקרי המוות ב 530 אלף בני אדם בשנה. <ref name="Lancet_2012"/>

הפגיעה המתמשכת בהולכי הרגל בישראל מובילה למחסור בפעילות גופנית. בדצמבר 2012, ערכו משרד הבריאות ומשרד החינוך סקר הרגלי פעילות הגופנית בקרב תושבי ישראל מעל גיל 21. הסקר מצא כי רק מצא כי רק כ-33% מתושבי ישראל בגיל זה, מבצעים מספיק פעילות גופנית בהתאם לבהמלצות ארגון הבריאות העולמי, כמות שמתחתיה עולים הסיכונים הבריאותיים לאוכלוסייה. המחסום העיקרי לעיסוק בפעילות גופנית הוא חוסר זמן . גורם זה מגביל את העיסוק בפעילות גופנית אצל כ- 43% ממשתתפי הסקר . הגורם הבא אחריו הוא "עצלות" והוא מגביל את העיסוק בפעילות גופנית אצל 10% מהמשיבים. <ref>[http://www.health.gov.il/publicationsfiles/activities21_01122012.pdf סקר הרגלי הפעילות הגופנית בקרב תושבי ישראל מעל גיל 21] דצמבר 2012, מנהל הספורט במשרד החינוך, המרכז הלאומי לבקרת מחלות, משרד הבריאות</ref>

הפגיעה המתמשכת בהולכי הרגל בישראל מובילה למחסור בפעילות גופנית. בדצמבר 2012, ערכו משרד הבריאות ומשרד החינוך סקר הרגלי פעילות הגופנית בקרב תושבי ישראל מעל גיל 21. הסקר מצא כי רק מצא כי רק כ-33% מתושבי ישראל בגיל זה, מבצעים מספיק פעילות גופנית בהתאם לבהמלצות ארגון הבריאות העולמי, כמות שמתחתיה עולים הסיכונים הבריאותיים לאוכלוסייה. המחסום העיקרי לעיסוק בפעילות גופנית הוא חוסר זמן . גורם זה מגביל את העיסוק בפעילות גופנית אצל כ-43% ממשתתפי הסקר . הגורם הבא אחריו הוא "עצלות" והוא מגביל את העיסוק בפעילות גופנית אצל 10% מהמשיבים. <ref>[http://www.health.gov.il/publicationsfiles/activities21_01122012.pdf סקר הרגלי הפעילות הגופנית בקרב תושבי ישראל מעל גיל 21] דצמבר 2012, מנהל הספורט במשרד החינוך, המרכז הלאומי לבקרת מחלות, משרד הבריאות</ref>

סקר של [[ארגון הבריאות העולמי]] שהשווה את הרגלי [[פעילות גופנית|הפעילות הגופנית]] של בני הנוער ב-40 מדינות מערביות, הציב את ישראל במקום האחרון. הסקר מצא כי 94% מבנות ה-15 בישראל, ו-87% מהנערים בגיל זה, אינם מבצעים את כמות הפעילות הגופנית המומלצת לגילם: 60 דקות מדי יום לפחות. זאת למרות האקלים הנוח של ישראל לעומת מדינות רבות בארגון שבהן יש חודשי גשם ושלג רבים המקשים על קיום פעילות גופנית בחוץ.<ref>ד"ר גל דובנוב-רז, [http://safra.sheba.co.il/article/Articles_Library/348.htm אויב הילדים: חוסר פעילות גופנית] בית החולים שיב"א</ref>  

סקר של [[ארגון הבריאות העולמי]] שהשווה את הרגלי [[פעילות גופנית|הפעילות הגופנית]] של בני הנוער ב-40 מדינות מערביות, הציב את ישראל במקום האחרון. הסקר מצא כי 94% מבנות ה-15 בישראל, ו-87% מהנערים בגיל זה, אינם מבצעים את כמות הפעילות הגופנית המומלצת לגילם: 60 דקות מדי יום לפחות. זאת למרות האקלים הנוח של ישראל לעומת מדינות רבות בארגון שבהן יש חודשי גשם ושלג רבים המקשים על קיום פעילות גופנית בחוץ.<ref>ד"ר גל דובנוב-רז, [http://safra.sheba.co.il/article/Articles_Library/348.htm אויב הילדים: חוסר פעילות גופנית] בית החולים שיב"א</ref>  

* [http://www.transportation.org.il/node/1281/publications פרסומים בנושאי הולכי רגל], [[תחבורה היום ומחר]]

* [http://www.transportation.org.il/node/1281/publications פרסומים בנושאי הולכי רגל], [[תחבורה היום ומחר]]

* [http://www.green.org.il/yarok/112006/html/batuach.htm הולכים על בטוח] כתבה על יוזמות הליכה ברגל של ילדים לבתי ספר. מיקה מורן, באתר [[מגמה ירוקה]]

* [http://www.green.org.il/yarok/112006/html/batuach.htm הולכים על בטוח] כתבה על יוזמות הליכה ברגל של ילדים לבתי ספר. מיקה מורן, באתר [[מגמה ירוקה]]

* [http://www.haaretz.co.il/hasite/spages/937778.html אלוהים, שאיננו בעצם, עד היכן הבאת את הולך הרגל!] הפרק הראשון מתוך הספר "עגל הזהב" מאת איליה אילף ויבגני פטרוב , הארץ, 26.12.07

* [http://www.haaretz.co.il/hasite/spages/937778.html אלוהים, שאיננו בעצם, עד היכן הבאת את הולך הרגל!] הפרק הראשון מתוך הספר "עגל הזהב" מאת איליה אילף ויבגני פטרוב, הארץ, 26.12.07

* [http://www.teva-tlv.org/pdf/metroMap.pdf מטרו-רגל] (PDF) של [[החברה להגנת הטבע]]

* [http://www.teva-tlv.org/pdf/metroMap.pdf מטרו-רגל] (PDF) של [[החברה להגנת הטבע]]

* [http://www.iwalktoschool.org/quotes/photos_search_form.cfm התוכנית הבילאומית להליכה לבית ספר]

* [http://www.iwalktoschool.org/quotes/photos_search_form.cfm התוכנית הבילאומית להליכה לבית ספר]

;בטיחות בדרכים של הולכי רגל:

;בטיחות בדרכים של הולכי רגל:

* [http://rsa.gov.il/mishtamaheyderech/holcheiregel/safecrossing/Pages/default.aspx הליכה בטוחה] באתר הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים.  

* [http://rsa.gov.il/mishtamaheyderech/holcheiregel/safecrossing/Pages/default.aspx הליכה בטוחה] באתר הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים.  

* [http://rsa.gov.il/mishtamaheyderech/holcheiregel/safecrossing/Pages/MechkarimSkarim.aspx מחקרים וסקרים בנושא בטיחות הולכי רגל] , באתר הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים.  

* [http://rsa.gov.il/mishtamaheyderech/holcheiregel/safecrossing/Pages/MechkarimSkarim.aspx מחקרים וסקרים בנושא בטיחות הולכי רגל], באתר הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים.  

*  פרופ' משה מרגלית ואחרים, [http://www.rannaorf.org.il/webfiles/files/padestrian_rights.pdf הולך הרגל במרקם העירוני - הגנת זכויות הולכי הרגל - שיפור איכות החיים בסביבות עירוניות], אוניברסיטת תל אביב, הפקולטה לאדריכלות, 2010

*  פרופ' משה מרגלית ואחרים, [http://www.rannaorf.org.il/webfiles/files/padestrian_rights.pdf הולך הרגל במרקם העירוני - הגנת זכויות הולכי הרגל - שיפור איכות החיים בסביבות עירוניות], אוניברסיטת תל אביב, הפקולטה לאדריכלות, 2010

* רינת - הילי צאיג [http://www.rsa.gov.il/meidamechkar/pirsumim/documents/tazpit16.pdf היפגעות הולכי רגל בתאונות דרכים] נקודת תצפית מס' 16, הרשות לבטיחות בדרכים, אוקטובר 2012

* רינת - הילי צאיג [http://www.rsa.gov.il/meidamechkar/pirsumim/documents/tazpit16.pdf היפגעות הולכי רגל בתאונות דרכים] נקודת תצפית מס' 16, הרשות לבטיחות בדרכים, אוקטובר 2012